עקביה כתב:כשתילי זיתים כתב:סמ"ג עשין כו.
לא מצאתי שם, לא שעולה אחת לשבעים שנה ולא שדומה לדג.
כתב שהוא דג, כך למד הא שדומה לדג, כמו הרמב"ם. הא שדומה לים כן הביא למעשה, א"כ יתכן שלמד חצי הברייתא כהלכה, וחציו כאגדה!?
עקביה כתב:כשתילי זיתים כתב:סמ"ג עשין כו.
לא מצאתי שם, לא שעולה אחת לשבעים שנה ולא שדומה לדג.
ידידך - נעים ההליכות כתב:כשתילי זיתים כתב:צופה_ומביט כתב:ידידך - נעים ההליכות כתב:ה. אתה מניח הנחה ומפריך פירכא, אם כדבריך הייתי מצפה שקטע זו יובא ברי"ף וראש ולא בעיין יעקב ולא להיפך.
מיקום המימרא הזו בגמרא אכן מתאים שזו מימרא באגדה ולא בהלכה. ועיקרה באה לומר מדוע דמיו יקרים.
אבל צריך לזכור שהרמב"ם כן הביא אותה כהלכה, כסימני זיהוי של החילזון.
האיך שייך כלל שזה אגדה? איזה ערך אגדתי יש בזה שדומה לדג? זה פשוט מיניה וביה שבא רק לבאר צורת החלזון, דאל"ה למה נכתבה כלל? בזה שדומה לדג עושה שדמיו יקרים?!
האם לא ידעת הכלל הגדול המפורסם שבכל דברי אגדתא יש רמזים וסודות? האם אתה יודע כבר בכל האגדתות מה בא ללמדינו? ולמה העין יעקב מביא אותו והרי"ף והרא"ש לא?
ואם אתה רוצה פשט יתכן כמו שרש"י והריטב"א אומרים על תכלת דומה לים שזה בא להזכיר קריעת ים סוף, יתכן שגם פה זה הסיבה שצריך להיות דווקא מחילזון הדומה לים ובא מן הים, כפי מה שמשמע מהרמב"ם שלא למד כרש"י שדומה בצורתו לדג רק שהוא כדג ממש שחי בים ולא ביבשה.
צופה_ומביט כתב:כדכתיב וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה וגו'.
בוצינא כתב:אני לא מאחל לאף אחד נסיונות כאלו כמו שקרה לי
הבחור שלי בן ה[טיפ]שש עשרה "נתפס" לתכלת
והתחיל ללכת איתה על ידי איזה פטנט שמישהו מכר לו
שהוא מבליע את החוטי תכלת בתוך עובי כנף הבגד הכפול, ומציג במקומם חוטים אחרים פסולים... ה' ירחם.
אבקש מאת חכמי הפורום מעל במה זו לעזור לי בענין
האם יש איזה קונטרס קצר וקולע שאני יכול לרכוש עבורו שישכנע אותו לרדת מהענין?
כשתילי זיתים כתב:ידידך - נעים ההליכות כתב:כשתילי זיתים כתב:בוצינא כתב:אני לא מאחל לאף אחד נסיונות כאלו כמו שקרה לי
הבחור שלי בן ה[טיפ]שש עשרה "נתפס" לתכלת
והתחיל ללכת איתה על ידי איזה פטנט שמישהו מכר לו
שהוא מבליע את החוטי תכלת בתוך עובי כנף הבגד הכפול, ומציג במקומם חוטים אחרים פסולים... ה' ירחם.
אבקש מאת חכמי הפורום מעל במה זו לעזור לי בענין
האם יש איזה קונטרס קצר וקולע שאני יכול לרכוש עבורו שישכנע אותו לרדת מהענין?
אני כשלעצמי עברתי על כל ההוכחות של בעלי התכלת, ולדעתי הם ממש טענות קלושות ואין בהם ממש כלל.
אין ממש בראיות או שיש קושיות מסימני הגמרא במנחות?
אני לא ראיתי ממש בראיות, ממה שאני זוכר שעברתי על זה לפני כמה שנים. ההוכחה העיקרי שלהם (מה שכתוב בקונטרס לבוש הארון עכ"פ, לא למדתי את כל הקונטרסים), הוא כיון שצבע זה דומה לקלא אילן, וגם היה נפוץ בימיהם, א"כ כשחז"ל נתנו סימן להבחין בין קלא אילן לתכלת, האיך לא נתנו סימן להבחין גם בזה? ע"כ שזהו התכלת. אבל אין בזה ממש, א. לא היה נפוץ כלל לצבוע עם זה כחול בימיהם, ולכן לא כתבו מזה. ב כיון שהצבע ממש כמו קלא אילן, הויא ממש קלא אילן, ונכלל בבדיקה לראות אם זה קלא אילן, ומאי נפק"מ אם זה קלא אילן מהצומח או מהדג, העיקר הוא שהצבע לא דומה לתכלת, והבדיקה של הגמרא מועיל גם לזה. וודאי גם, זה שאין בה שום מסימני חז"ל על התכלת, אינו דומה לדג, אינו עולה אחת לשבעים שנה, ואינו דומה לים, א"כ כמעט אין כאן ספק שאין בזה כלום.
יוצא פוניבז' כתב:כשתילי זיתים כתב:א. מי צריך להזכיר מה? הגוים לא ידעו מאומה מהחלזון, שהוא נדיר מאוד ועלה אחת לשבעים שנה ונשתמש רק על ידי היהודים. ואיפה היה להם לחז"ל להזכיר הצבע הסגול שנשתמשו בה הגוים?
ב. כוונת התוספתא לחלזון הידוע אז של תכלת, שיש בה כמה סימנים, כמש"כ הגמ' במנחות חלזון זהו כו'. ולא היה שום חלזון אחר מצוי שהיה צובע כחול, ולא היה סיבה לאפוקי מינים אחרים. רק בבבלי הוסיפו על זה סימנים.
ג. למה להם להזכיר מין תולעת נדיר שעולה אחת לשבעים שנה והשתמשו בה היהודים? מן הסתם לא ידעו ממנה כלל. ובאמת אני משתומם על כל כך הרבה ת"ח שהשתכנעו מראיה קלושה הלזו.
ד. האחרונים האלו חיו מאות שנה אחר שהמורק"ס לא היה בנמצא, ומסתמא לא ידעו כלל מהו מורק"ס, וא"א להביא שום ראיה ממה שכתבו בתוך דבריהם. וגם שפורפור"א יכול לכלול כמה מיני צבעים, ולא ברור למה התכוונו האחרונים.
ה. הגמרא כתב הסימנים להסביר איזה חלזון כשר ואיזה לא, כמש"כ המהרי"ל, ולא שייך כלל לאגדתות אחרים שלא נאמרו להלכה.
מידי פעם בא מישהו שמצהיר שהוא זה שבדק עכשיו את הכל וגילה שהכל לא מתחיל,
ואז כשהוא מתחיל לדבר אתה מבין שהוא בקושי בענינים,
במחילה
זה מחזק אצלי כל פעם מחדש את מה שאמר הגר"ש נדל
"אני יגיד יותר מזה, שאני כמעט משוכנע שכל אלו שבכל אופן מטילים ספק אם זה התכלת או לא, אז אחד משלשה דברים. או שלא יודעים את העובדות, לא מכירים את העובדות, לא מכירים את המציאות. או שהם לא מספיק אינטלגנטים בשביל לקרוא את העובדות. או שהם פשוט לא אומרים את האמת, יש בפניהם מטרה שלא ללבוש תכלת והם לא יודעים להסביר מדוע לא ללבוש תכלת אז זה לא בטוח וכו'... כל אדם בר דעת שרואה את העובדות, יודע לקרוא את המפה, לא יטיל ספק בזה".
כשתילי זיתים כתב:ידידך - נעים ההליכות כתב:כשתילי זיתים כתב:צופה_ומביט כתב:ידידך - נעים ההליכות כתב:ה. אתה מניח הנחה ומפריך פירכא, אם כדבריך הייתי מצפה שקטע זו יובא ברי"ף וראש ולא בעיין יעקב ולא להיפך.
מיקום המימרא הזו בגמרא אכן מתאים שזו מימרא באגדה ולא בהלכה. ועיקרה באה לומר מדוע דמיו יקרים.
אבל צריך לזכור שהרמב"ם כן הביא אותה כהלכה, כסימני זיהוי של החילזון.
האיך שייך כלל שזה אגדה? איזה ערך אגדתי יש בזה שדומה לדג? זה פשוט מיניה וביה שבא רק לבאר צורת החלזון, דאל"ה למה נכתבה כלל? בזה שדומה לדג עושה שדמיו יקרים?!
האם לא ידעת הכלל הגדול המפורסם שבכל דברי אגדתא יש רמזים וסודות? האם אתה יודע כבר בכל האגדתות מה בא ללמדינו? ולמה העין יעקב מביא אותו והרי"ף והרא"ש לא?
ואם אתה רוצה פשט יתכן כמו שרש"י והריטב"א אומרים על תכלת דומה לים שזה בא להזכיר קריעת ים סוף, יתכן שגם פה זה הסיבה שצריך להיות דווקא מחילזון הדומה לים ובא מן הים, כפי מה שמשמע מהרמב"ם שלא למד כרש"י שדומה בצורתו לדג רק שהוא כדג ממש שחי בים ולא ביבשה.
נא להביא עוד דוגמא לזה. זה בדיוק כאילו היה ברייתא שכתוב בה, מצה דומה לסוס, ודומה לאתרוג, ואוכלים אותו בשושן פורים, ואף אחד מהראשונים והאחרונים לא יסבירו הכוונה
ונתנו ידידים כתב:ואם כבר אתה מצטט את הגר"ש נדל לא פלגינן דיבורא ותצטט גם את ביאורו למה אין נכון ללבוש תכלת, ולדעתי ברור לי כשמש בצהריים שזהו הטעם האמיתי של גדו"י שאין לובשים תכלת, וכך אני נוהג בעזה"י עד ביאת ינון במהרה בימינו.
כשתילי זיתים כתב:עקביה כתב:כשתילי זיתים כתב:סמ"ג עשין כו.
לא מצאתי שם, לא שעולה אחת לשבעים שנה ולא שדומה לדג.
כתב שהוא דג, כך למד הא שדומה לדג, כמו הרמב"ם. הא שדומה לים כן הביא למעשה, א"כ יתכן שלמד חצי הברייתא כהלכה, וחציו כאגדה!?
ידידך - נעים ההליכות כתב:כשתילי זיתים כתב:
ולשיטתך מה הכוונה לפיכך דמיו יקרים, מה זה בא ללמדינו, ואיך דבר שקורא אחת לשבעים שנה זה סימן? ואם לפני שנגנז התכלת מה צריך סימן הרי יש מסורה, ואחר שנגנז התכל. מה יועיל סימן הא נגנז, ולמה הרמב"ם לא הביא סימן זה?
יתכן עוד שבא ללמדינו מעלת התכלת שמזכיר וגורם לעשיית כל המצוות וקדושת העינים והלב תלוי בזה, ולכן כל המקודש יותר קשה להשיגו יותר, ומצוי בים כדג ומראיתו כמראה הים ודמיו יקרים.
ידידך - נעים ההליכות כתב:ספר מלא שטויות
ידידך - נעים ההליכות כתב:טעם הראשון של הרב נדל או השני? הראשון הוא אפיקורסות גמורה, השני תמוה, וכי משום חשש בעלמא בלי בסיס שאולי יש איזה הלכה שאין אנו יודעים נפטר ממצוות תכלת? ואם יש איזה הלכה מיוחדת שמעכב היה צריך להיות כתוב במשנה או ברייתא.
עקביה כתב:ידידך - נעים ההליכות כתב:ספר מלא שטויות
יסלח לי מר, אבל כך לא מדבר ידיד נעים הליכות.
צופה_ומביט כתב:ידידך - נעים ההליכות כתב:טעם הראשון של הרב נדל או השני? הראשון הוא אפיקורסות גמורה, השני תמוה, וכי משום חשש בעלמא בלי בסיס שאולי יש איזה הלכה שאין אנו יודעים נפטר ממצוות תכלת? ואם יש איזה הלכה מיוחדת שמעכב היה צריך להיות כתוב במשנה או ברייתא.
אפשר להפנות לדברי הגר"ש נדל? בזמנו ראיתים באיזה מקום, אולי בהסרטה של כנס שהשתתף בו, אבל איני זוכר כרגע היכן, ועליי לחפש.
אם יש מי שיכול להביא בלי טרחה, יבורך.
ידידך - נעים ההליכות כתב:ונתנו ידידים כתב:ואם כבר אתה מצטט את הגר"ש נדל לא פלגינן דיבורא ותצטט גם את ביאורו למה אין נכון ללבוש תכלת, ולדעתי ברור לי כשמש בצהריים שזהו הטעם האמיתי של גדו"י שאין לובשים תכלת, וכך אני נוהג בעזה"י עד ביאת ינון במהרה בימינו.
טעם הראשון של הרב נדל או השני? הראשון הוא אפיקורסות גמורה, השני תמוה, וכי משום חשש בעלמא בלי בסיס שאולי יש איזה הלכה שאין אנו יודעים נפטר ממצוות תכלת? ואם יש איזה הלכה מיוחדת שמעכב היה צריך להיות כתוב במשנה או ברייתא.
אלכסנדרוס כתב:מכתב של הרב נדל.
ונתנו ידידים כתב:מה שכתוב כאן 'אולי' כידוע שבהמשך כשהוצרך לדבר בכנס הנ"ל התיישב בדעתו והחליט שאין זה בגדר אולי אלא בגדר ודאי.
צופה_ומביט כתב:כשתילי זיתים כתב:א. מי צריך להזכיר מה? הגוים לא ידעו מאומה מהחלזון, שהוא נדיר מאוד ועלה אחת לשבעים שנה ונשתמש רק על ידי היהודים.
ב. כוונת התוספתא לחלזון הידוע אז של תכלת, שיש בה כמה סימנים, כמש"כ הגמ' במנחות חלזון זהו כו'. ולא היה שום חלזון אחר מצוי שהיה צובע כחול
ג. למה להם להזכיר מין תולעת נדיר שעולה אחת לשבעים שנה והשתמשו בה היהודים? מן הסתם לא ידעו ממנה כלל.
אם כך, מהיכן היה לקורח במדבר כמות עצומה של צבע תכלת לצבוע בה 250 טליתות שלימות?
[אני לא שואל מהיכן היה לבני ישראל תכלת במדבר לצבוע בה ציצית, כי זה אולי יגידו שהגיע אליהם בנס, אבל קורח צבע טליתות לא בנס אלא מממונו].
ומהם "ציידי חילזון" המוזכרים בגמרא [הן לשון צידה, והן שזה מקצוע שמתפרנסים ממנו, ולא אחת לשבעים שנה]?
במלכות פרס [לפני היוונים] מוזכר להדיא "תכלת" [בנפרד מ"ארגמן"], והיא היתה ידועה ושימשה בפועל לא רק את היהודים, אלא גם את הגויים לבגדי מלכות. כמו שמסכם הרמב"ן (שמות כח, ב): "וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, שיהיה נכבד ומפואר במלבושים נכבדים ומפוארים כמו שאמר הכתוב כחתן יכהן פאר (ישעיהו סא י) כי אלה הבגדים לבושי מלכות הן כדמותן ילבשו המלכים בזמן התורה וכו' והתכלת גם היום לא ירים איש את ידו ללבוש חוץ ממלך גוים וכתיב (אסתר ח טו) ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת" וגו'.
כמדומה נמצאו גם בדים עתיקים צבועים תכלת [כמדומה של המורקס], וציורים ובהם מלכים ושרים לבושים תכלת. ולא רק סגול.
כשתילי זיתים כתב:צופה_ומביט כתב:ידידך - נעים ההליכות כתב:ה. אתה מניח הנחה ומפריך פירכא, אם כדבריך הייתי מצפה שקטע זו יובא ברי"ף וראש ולא בעיין יעקב ולא להיפך.
מיקום המימרא הזו בגמרא אכן מתאים שזו מימרא באגדה ולא בהלכה. ועיקרה באה לומר מדוע דמיו יקרים.
אבל צריך לזכור שהרמב"ם כן הביא אותה כהלכה, כסימני זיהוי של החילזון.
האיך שייך כלל שזה אגדה? איזה ערך אגדתי יש בזה שדומה לדג? זה פשוט מיניה וביה שבא רק לבאר צורת החלזון, דאל"ה למה נכתבה כלל? בזה שדומה לדג עושה שדמיו יקרים?!
יוצא פוניבז' כתב:כשתילי זיתים כתב:א. מי צריך להזכיר מה? הגוים לא ידעו מאומה מהחלזון, שהוא נדיר מאוד ועלה אחת לשבעים שנה ונשתמש רק על ידי היהודים. ואיפה היה להם לחז"ל להזכיר הצבע הסגול שנשתמשו בה הגוים?
ב. כוונת התוספתא לחלזון הידוע אז של תכלת, שיש בה כמה סימנים, כמש"כ הגמ' במנחות חלזון זהו כו'. ולא היה שום חלזון אחר מצוי שהיה צובע כחול, ולא היה סיבה לאפוקי מינים אחרים. רק בבבלי הוסיפו על זה סימנים.
ג. למה להם להזכיר מין תולעת נדיר שעולה אחת לשבעים שנה והשתמשו בה היהודים? מן הסתם לא ידעו ממנה כלל. ובאמת אני משתומם על כל כך הרבה ת"ח שהשתכנעו מראיה קלושה הלזו.
ד. האחרונים האלו חיו מאות שנה אחר שהמורק"ס לא היה בנמצא, ומסתמא לא ידעו כלל מהו מורק"ס, וא"א להביא שום ראיה ממה שכתבו בתוך דבריהם. וגם שפורפור"א יכול לכלול כמה מיני צבעים, ולא ברור למה התכוונו האחרונים.
ה. הגמרא כתב הסימנים להסביר איזה חלזון כשר ואיזה לא, כמש"כ המהרי"ל, ולא שייך כלל לאגדתות אחרים שלא נאמרו להלכה.
מידי פעם בא מישהו שמצהיר שהוא זה שבדק עכשיו את הכל וגילה שהכל לא מתחיל,
ואז כשהוא מתחיל לדבר אתה מבין שהוא בקושי בענינים,
במחילה
זה מחזק אצלי כל פעם מחדש את מה שאמר הגר"ש נדל
"אני יגיד יותר מזה, שאני כמעט משוכנע שכל אלו שבכל אופן מטילים ספק אם זה התכלת או לא, אז אחד משלשה דברים. או שלא יודעים את העובדות, לא מכירים את העובדות, לא מכירים את המציאות. או שהם לא מספיק אינטלגנטים בשביל לקרוא את העובדות. או שהם פשוט לא אומרים את האמת, יש בפניהם מטרה שלא ללבוש תכלת והם לא יודעים להסביר מדוע לא ללבוש תכלת אז זה לא בטוח וכו'... כל אדם בר דעת שרואה את העובדות, יודע לקרוא את המפה, לא יטיל ספק בזה".
כשתילי זיתים כתב:צופה_ומביט כתב:כשתילי זיתים כתב:א. מי צריך להזכיר מה? הגוים לא ידעו מאומה מהחלזון, שהוא נדיר מאוד ועלה אחת לשבעים שנה ונשתמש רק על ידי היהודים.
ב. כוונת התוספתא לחלזון הידוע אז של תכלת, שיש בה כמה סימנים, כמש"כ הגמ' במנחות חלזון זהו כו'. ולא היה שום חלזון אחר מצוי שהיה צובע כחול
ג. למה להם להזכיר מין תולעת נדיר שעולה אחת לשבעים שנה והשתמשו בה היהודים? מן הסתם לא ידעו ממנה כלל.
אם כך, מהיכן היה לקורח במדבר כמות עצומה של צבע תכלת לצבוע בה 250 טליתות שלימות?
[אני לא שואל מהיכן היה לבני ישראל תכלת במדבר לצבוע בה ציצית, כי זה אולי יגידו שהגיע אליהם בנס, אבל קורח צבע טליתות לא בנס אלא מממונו].
ומהם "ציידי חילזון" המוזכרים בגמרא [הן לשון צידה, והן שזה מקצוע שמתפרנסים ממנו, ולא אחת לשבעים שנה]?
במלכות פרס [לפני היוונים] מוזכר להדיא "תכלת" [בנפרד מ"ארגמן"], והיא היתה ידועה ושימשה בפועל לא רק את היהודים, אלא גם את הגויים לבגדי מלכות. כמו שמסכם הרמב"ן (שמות כח, ב): "וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, שיהיה נכבד ומפואר במלבושים נכבדים ומפוארים כמו שאמר הכתוב כחתן יכהן פאר (ישעיהו סא י) כי אלה הבגדים לבושי מלכות הן כדמותן ילבשו המלכים בזמן התורה וכו' והתכלת גם היום לא ירים איש את ידו ללבוש חוץ ממלך גוים וכתיב (אסתר ח טו) ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת" וגו'.
כמדומה נמצאו גם בדים עתיקים צבועים תכלת [כמדומה של המורקס], וציורים ובהם מלכים ושרים לבושים תכלת. ולא רק סגול.
מה קרח קשור לנושא? אם זה מורק"ס אז אתה מבין האיך היו לו במדבר? ןכמדומה לי באילת השחר עה"ת אכן הניח זה בצ"ע.
ודאי הצבע תכלת היה קיים בימיהם, אך עפי"ר לא בא מהמורק"ס. וממילא כל מה שכתבת ל"ש כלל להנידון, למשל מה שמביא מהרמב"ן, וכן כל בעלי התכלת מרבים לצטט זה כאילו הוא מדבר על המורק"ס, אף שלא הזכיר מאומה מזה ולא דיבר כלל על המורק"ס, רק על הצבע כחול.
ונתנו ידידים כתב:ידידך - נעים ההליכות כתב:ונתנו ידידים כתב:ואם כבר אתה מצטט את הגר"ש נדל לא פלגינן דיבורא ותצטט גם את ביאורו למה אין נכון ללבוש תכלת, ולדעתי ברור לי כשמש בצהריים שזהו הטעם האמיתי של גדו"י שאין לובשים תכלת, וכך אני נוהג בעזה"י עד ביאת ינון במהרה בימינו.
טעם הראשון של הרב נדל או השני? הראשון הוא אפיקורסות גמורה, השני תמוה, וכי משום חשש בעלמא בלי בסיס שאולי יש איזה הלכה שאין אנו יודעים נפטר ממצוות תכלת? ואם יש איזה הלכה מיוחדת שמעכב היה צריך להיות כתוב במשנה או ברייתא.
הראשון הוא הסיבה לומר השני ואין כאן שני טעמים וכמו שמבואר בהמכתב שהביאו כאן בהמשך, ואם לדעתך היא אפיקורסות אז אל תצרף אותי למנין, לדעתי ואין לי צל של ספק בזה הוא הוא הטעם האמיתי של גדו"י והוא הדרך הנכון להתנהג.
כמובן שבמכתב הנ"ל זה כתוב מאד פשוט ודלול, ואם יפנו אלי לבארו ואחליט להיכנס לזה (אם כי לא נראה לי שאכנס לזה כי אין לי כח לויכוחים שאין בהם תועלת) אבארנו בהרבה יותר בהירות.אלכסנדרוס כתב:מכתב של הרב נדל.
מה שכתוב כאן 'אולי' כידוע שבהמשך כשהוצרך לדבר בכנס הנ"ל התיישב בדעתו והחליט שאין זה בגדר אולי אלא בגדר ודאי.
כשתילי זיתים כתב:מביאים ראיה מרמב"ן, כאילו הוא ידע מהו החלזון, אף שנשתכח הרבה שנים לפני כן, אולם כשמביאים ראיות מהראשונים שחלזון אינו מורק"ס, מתרצים שהם פשוט לא ידעו מהמורק"ס, ואילו ראו לא היו כותבים כו' ולמה רק הרמב"ן ידע, ולא הגיד זאת לשאר הראשונים בני דורו? (כמש"כ ר"א בן הרמב"ם שאינו יודע מהו חלזון)
הרמב"ן כתב שצבע כחול הוא צבע מלכות, שסתם בני אדם אינם לובשים, ולא זכר מאומה מהמורק"ס.
ידידך - נעים ההליכות כתב:רק בצירוף שאין אנו יודעים טעם המצווה, וזה אפיקורסות לומר שמצווה שאין אנו יודעים טעמה פטורים מלקיימה.
כשתילי זיתים כתב:יוצא פוניבז' כתב:כשתילי זיתים כתב:א. מי צריך להזכיר מה? הגוים לא ידעו מאומה מהחלזון, שהוא נדיר מאוד ועלה אחת לשבעים שנה ונשתמש רק על ידי היהודים. ואיפה היה להם לחז"ל להזכיר הצבע הסגול שנשתמשו בה הגוים?
ב. כוונת התוספתא לחלזון הידוע אז של תכלת, שיש בה כמה סימנים, כמש"כ הגמ' במנחות חלזון זהו כו'. ולא היה שום חלזון אחר מצוי שהיה צובע כחול, ולא היה סיבה לאפוקי מינים אחרים. רק בבבלי הוסיפו על זה סימנים.
ג. למה להם להזכיר מין תולעת נדיר שעולה אחת לשבעים שנה והשתמשו בה היהודים? מן הסתם לא ידעו ממנה כלל. ובאמת אני משתומם על כל כך הרבה ת"ח שהשתכנעו מראיה קלושה הלזו.
ד. האחרונים האלו חיו מאות שנה אחר שהמורק"ס לא היה בנמצא, ומסתמא לא ידעו כלל מהו מורק"ס, וא"א להביא שום ראיה ממה שכתבו בתוך דבריהם. וגם שפורפור"א יכול לכלול כמה מיני צבעים, ולא ברור למה התכוונו האחרונים.
ה. הגמרא כתב הסימנים להסביר איזה חלזון כשר ואיזה לא, כמש"כ המהרי"ל, ולא שייך כלל לאגדתות אחרים שלא נאמרו להלכה.
מידי פעם בא מישהו שמצהיר שהוא זה שבדק עכשיו את הכל וגילה שהכל לא מתחיל,
ואז כשהוא מתחיל לדבר אתה מבין שהוא בקושי בענינים,
במחילה
זה מחזק אצלי כל פעם מחדש את מה שאמר הגר"ש נדל
"אני יגיד יותר מזה, שאני כמעט משוכנע שכל אלו שבכל אופן מטילים ספק אם זה התכלת או לא, אז אחד משלשה דברים. או שלא יודעים את העובדות, לא מכירים את העובדות, לא מכירים את המציאות. או שהם לא מספיק אינטלגנטים בשביל לקרוא את העובדות. או שהם פשוט לא אומרים את האמת, יש בפניהם מטרה שלא ללבוש תכלת והם לא יודעים להסביר מדוע לא ללבוש תכלת אז זה לא בטוח וכו'... כל אדם בר דעת שרואה את העובדות, יודע לקרוא את המפה, לא יטיל ספק בזה".
מענה מאוד אנטליגנט על מה שכתבתי. ממש מיישב על כל הטענות, דיבור דיבור על אופניו.
בבקשה אולי תוכל להרחיב קצת, לטפשים כמוני, (וכן הגר"ח קניבסקי, הגר"ד לנדא, וכו' וכו') למה זה כ"כ בעיה עם מי שלא משכנע שמורק"ס זה התכלת, בגלל שאריסטו לא זכר מהתכלת. אולי אריסטו אכן לא ידע מהתכלת שנשתמש בה למצוה? אולי דברי חז"ל באמת צודקים, שעולה אחת לשבעים שנה, ואינו מצוי, ודומה לים. זה ממש לא אפשרות להבין דברי הגמרא, הרמב"ם, ורש"י, כפשטם? ואולי שייך ליישב דברים הקדושים של אריסטו באופן אחר.
שיש כאן סתירה גדולה. מצד אחד אריסטו כותב שנשתמשו בפורפורא לצביעת בגדים. ומצד שני בגמרא מבאר מהו חלזון התכלת, ולא שייך כלל לפורפורא. ואולי יש לחלק, שלא יהא סתירה, שאריסטו מדבר על סתם צבע שנשתמשו בה, והגמרא מדבר על חלזון התכלת. מכיון שאריסטו לא כתב מפורש שמורקס הוא תכלת של מצוה, אולי יש ליישב דברים הקדושים שלא יהא סתירה לגמרא מפורשת, וכן לכל דברי הראשונים. רק בדרך אפשר.
יוצא פוניבז' כתב:אל תרהיב עוז בנפשך לשים את מקומך בין הגרח"ק לגרד"ל, כי אלו לא אמרו את הטענות שלך כלל וכלל. ואם הטענות שלהם לא מספיקות בשבילך, ולכן אתה מנסה לבנות תיאוריות חדשות, אז תיקח את מלוא האחריות על כתפיך.
איש לא פקפק באמיתות דברי חז"ל, אלא דנו בפירוש דבריהם הקדושים. רק אלו שלצורך מאד מסויים המציאו תיאורייה שהתכלת שימשה רק למצות ציצית, ורק אצל היהודים, הם הם אלו שהכחישו דברי הכתובים ודברי חז"ל במקומות רבים.
עושה חדשות כתב:בקובץ היכלא האחרון (גליון עשירי) יש מאמר ארוך כנגד הארגמון מאת הרב פלדמן (מח"ס אגור באוהליך על מזוזה). מעולם לא עיינתי בנושא כדבעי, כך שאינני יודע אם יש שם טענות חדשות או מיחזור של טענות ישנות. אלא שאם נכנסתם לזה שוב, אולי כדאי לעיין שם ג"כ.
ידידך - נעים ההליכות כתב:עקביה כתב:ידידך - נעים ההליכות כתב:רק בצירוף שאין אנו יודעים טעם המצווה, וזה אפיקורסות לומר שמצווה שאין אנו יודעים טעמה פטורים מלקיימה.
הוא לא אמר דבר כזה.
אנא האזן לדבריו שנית.
כבר האזנתי שלישית ורביעית ובדיוק זה ממש אמר רח"ל
ונתנו ידידים כתב:אז כנראה שהאזנת למשהו אחר, אני הייתי בכנס והוא אמר בדיוק מה שכתוב במכתב שהובא לעיל ביתר פירוט, ואף אחד לא אמר שמצווה שאין אנו יודעים טעמה פטור מלקיימה, אלא שמצוה שאין לנו מסורת רצופה על זה ראוי להטיל ספיקות ולא להיכנס לזה (ציטטתי עכשיו מהמכתב הנ"ל בלי להיכנס לזה).
ואם כי דעתך שכל מצות עשה שניתן למשה אנו מחויבים להיכנס לזה ולנסות לקיימה, יש חולקים עליך ואם בעיניך זה אפיקורסות בעיניי אינו כן.
ידידך - נעים ההליכות כתב:עקביה כתב:ידידך - נעים ההליכות כתב:רק בצירוף שאין אנו יודעים טעם המצווה, וזה אפיקורסות לומר שמצווה שאין אנו יודעים טעמה פטורים מלקיימה.
הוא לא אמר דבר כזה.
אנא האזן לדבריו שנית.
כבר האזנתי שלישית ורביעית ובדיוק זה ממש אמר רח"ל
אלכסנדרוס כתב:עושה חדשות כתב:בקובץ היכלא האחרון (גליון עשירי) יש מאמר ארוך כנגד הארגמון מאת הרב פלדמן (מח"ס אגור באוהליך על מזוזה). מעולם לא עיינתי בנושא כדבעי, כך שאינני יודע אם יש שם טענות חדשות או מיחזור של טענות ישנות. אלא שאם נכנסתם לזה שוב, אולי כדאי לעיין שם ג"כ.
העיון בזה אך למותר. בוודאי שאין בטענותיו כי אם הבל ורעות רוח. נקוט האי כללא בידך - אם הוא נגד התכלת אין בדבריו כלום.
ידידך - נעים ההליכות כתב:כשתילי זיתים כתב:מביאים ראיה מרמב"ן, כאילו הוא ידע מהו החלזון, אף שנשתכח הרבה שנים לפני כן, אולם כשמביאים ראיות מהראשונים שחלזון אינו מורק"ס, מתרצים שהם פשוט לא ידעו מהמורק"ס, ואילו ראו לא היו כותבים כו' ולמה רק הרמב"ן ידע, ולא הגיד זאת לשאר הראשונים בני דורו? (כמש"כ ר"א בן הרמב"ם שאינו יודע מהו חלזון)
הרמב"ן כתב שצבע כחול הוא צבע מלכות, שסתם בני אדם אינם לובשים, ולא זכר מאומה מהמורק"ס.
הרמב"ן ידע שהמלכים לובשים תכלת ולא קלא אילן ואיסטיס שזה היה נפוץ גם בין ההמון, אבל לא ידע איזה חילזון ואיך דרך צידתו וצביעתו.
כשתילי זיתים כתב:ידידך - נעים ההליכות כתב:כשתילי זיתים כתב:מביאים ראיה מרמב"ן, כאילו הוא ידע מהו החלזון, אף שנשתכח הרבה שנים לפני כן, אולם כשמביאים ראיות מהראשונים שחלזון אינו מורק"ס, מתרצים שהם פשוט לא ידעו מהמורק"ס, ואילו ראו לא היו כותבים כו' ולמה רק הרמב"ן ידע, ולא הגיד זאת לשאר הראשונים בני דורו? (כמש"כ ר"א בן הרמב"ם שאינו יודע מהו חלזון)
הרמב"ן כתב שצבע כחול הוא צבע מלכות, שסתם בני אדם אינם לובשים, ולא זכר מאומה מהמורק"ס.
הרמב"ן ידע שהמלכים לובשים תכלת ולא קלא אילן ואיסטיס שזה היה נפוץ גם בין ההמון, אבל לא ידע איזה חילזון ואיך דרך צידתו וצביעתו.
לא מסתבר כלל, ובפשטות כוונתו לכל צבע תכלת. גזירת המלכות נגד המורק"ס לא היה קיים כלל בזמנו ובמקומו.
מלבב כתב:ונתנו ידידים כתב:אז כנראה שהאזנת למשהו אחר, אני הייתי בכנס והוא אמר בדיוק מה שכתוב במכתב שהובא לעיל ביתר פירוט, ואף אחד לא אמר שמצווה שאין אנו יודעים טעמה פטור מלקיימה, אלא שמצוה שאין לנו מסורת רצופה על זה ראוי להטיל ספיקות ולא להיכנס לזה (ציטטתי עכשיו מהמכתב הנ"ל בלי להיכנס לזה).
ואם כי דעתך שכל מצות עשה שניתן למשה אנו מחויבים להיכנס לזה ולנסות לקיימה, יש חולקים עליך ואם בעיניך זה אפיקורסות בעיניי אינו כן.
תאזין שוב ותראה שהוא אומר טעם ראשון שאין נוהגים בתכלת וזה הוא דוחה היון שאין נקרא מנהג אם לא היה אפשרות לקיימה, לזה הוא מוסיף שכיון שאין אנו יודעים טעמה ואין אנו מתחברים לזה בצירוף שזה כבר נפסק אלף שנה, ואח"כ הוא מוסיף אם תרצו אגיד את זה קצת אחרת שאולי אנחנו לא יודעים כל פרטי המצווה.
אז טעם ראשון לבד הרי הוא בעצמו דוחה, טעם שניה זה אפיקורסות כפשוטו, וטעם שלישי כמו שכתב במכתב שאין ראוי להכניסו לבית המדרש.
יש לנו כלל ספיקא דאורייתא לחומרא, ופה אתה אומר לא רק שספיקו לקולא רק ראוי לחפש ספיקות מתחת האדמה ולהקל, איך אפשר להסביר את זה?
מלבב כתב:כשתילי זיתים כתב:ידידך - נעים ההליכות כתב:כשתילי זיתים כתב:מביאים ראיה מרמב"ן, כאילו הוא ידע מהו החלזון, אף שנשתכח הרבה שנים לפני כן, אולם כשמביאים ראיות מהראשונים שחלזון אינו מורק"ס, מתרצים שהם פשוט לא ידעו מהמורק"ס, ואילו ראו לא היו כותבים כו' ולמה רק הרמב"ן ידע, ולא הגיד זאת לשאר הראשונים בני דורו? (כמש"כ ר"א בן הרמב"ם שאינו יודע מהו חלזון)
הרמב"ן כתב שצבע כחול הוא צבע מלכות, שסתם בני אדם אינם לובשים, ולא זכר מאומה מהמורק"ס.
הרמב"ן ידע שהמלכים לובשים תכלת ולא קלא אילן ואיסטיס שזה היה נפוץ גם בין ההמון, אבל לא ידע איזה חילזון ואיך דרך צידתו וצביעתו.
לא מסתבר כלל, ובפשטות כוונתו לכל צבע תכלת. גזירת המלכות נגד המורק"ס לא היה קיים כלל בזמנו ובמקומו.
קלא אילן ואיסטיס לא ירום איש את ידו ללבוש? היכן שמענו דבר כזה? זה היה בשימוש בכל הדורות להמון.
חזור אל “תכלת ודין הקרבה בזמה"ז”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 20 אורחים