על קוצו של פסיק

[השואל מרבו]

כל עורך ספר יודע את החשיבות של הפיסוק הנכון של הספר שהוא עורך. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר על ספר של אחד מרבותינו הראשונים.

רציתי לשתף את הרבנים על דוגמא אחת מעניינת של נפק"מ גדולה של הפיסוק. הייתי רוצה לשמוע על עוד דוגמאות מעין אלו.

ז"ל ספר החינוך מצוה ת"פ: "ונוהג איסור זה [של מניעת הלוואה מפני פחד השמיטה] בזכרים ונקבות בכל מקום ובכל זמן, שאף בזמן הזה שאין שמטת כספים נוהגת מן התורה אלא מדרבנן, מכל מקום אנו מוזהרים גם כן שלא נמנע מלהלוות אל הצריך מפני פחד השמיטה שמשמטת מדרבנן בזמן הזה, ומן התורה בזמן הבית".

בספר החינוך מהדורת מכון י-ם יש פסיק בין תיבת "שמשמטת" לתיבת "מדרבנן", דהיינו "מפני פחד השמיטה שמשמטת, מדרבנן בזמן הזה, ומן התורה בזמן הבית". אולם במהדורת הרב שעוועל (שם הוא מצווה תפ"ג) אין פסיק אלא "מפני פחד השמיטה שמשמטת מדרבנן בזמן הזה, ומן התורה בזמן הבית".

יש נפק"מ גדולה בזה. לפי מהדורת מכון י-ם מה שחילק החינוך בין זמן הבית לזה"ז מוסב על הלאו של מניעת הלוואה, ולפ"ז מבואר מדברי החינוך שלאו זה נוהג בזה"ז רק מדרבנן.
אולם לפי הרב שעוועל, מה שחילק החינוך בין זמן הבית לזה"ז מוסב עצם הדבר שהשמיטה משמטת. לפי זה יכול להיות שאמנם עצם השמיטת כספים נוהגת בזה"ז רק מדרבנן, אבל הלאו המדובר - שלא מניעת הלוואה מפני פחד השמיטה - נוהגת בזה"ז מן התורה. (ואמנם הדבר צ"ב, אבל יש הסבורים כן. ואכמ"ל. [ויש הסוברים שבזה"ז אין לאו זה נוהג כלל.])

לכאורה הרב שעוועל צודק. שהרי בכל מצוה הנוהגת בזמן הבית (או בישראל שרויין על אדמתם) מן התורה, ומדרבנן נוהגת אף בזה"ז, אין דרכו של החינוך לכתוב מקודם בסתמא שהמצוה נוהגת בכל זמן, ורק אח"כ לפרש שבזמן הבית הוא מדאורייתא ובזמן הזה מדרבנן, אלא דרכו בתחילה לכתוב שנוהגת בזמן הבית (ולפעמים מוסיף "מדאורייתא"), ורק אח"כ כותב שנוהגת אף בזה"ז מדרבנן. ולפעמים אינו מזכרי כלל שבזה"ז נוהגת מדרבנן. עי' מצוות ע"ב פ"ד רט"ז רמ"ז ר"פ רפ"ב (ומש"כ "בכל מקום" ר"ל "בכל זמן", וכעין זה תמצא במצווה ר"פ) רפ"ג רפ"ד ש"ו שכ"ח שפ"ה תע"ג תע"ז תק"ז תר"ח תר"ט תר"י (וישנם עוד מצוות הנוהגות בזמן הבית מדאורייתא ובזה"ז מדרבנן, אבל בהם לא כתב רבינו כלל באיזה זמן נוהגת המצוה, ורק ציין שהענין התבאר במצוה מקבילה.) ואם כהבנת עורך מכון י-ם, יוצא שהחינוך שינה כאן את סדר הרצאת דבריו משאר כל המקומות בספרו, מה שאין כן לפי הבנת הרב שעוועל.

ובעיקר שתי ההבנות בחינוך, מצאתי בספר "משנת יוסף" עמ"ס שביעית פ"י מ""ג אות ה' שעמד על זה (רק שלא הזכיר את ענין הפיסוק).

דוגמא זו מראה לא רק את הנפק"מ ע"י הפיסוק (וכאן לא מדובר בסתם "טעות", ושתי הדרכים יכולות להיות), אלא גם את החשיבות לבדוק את סגנונו של מחבר הספר במקומות אחרים, ועל פיה להכריע.

דרך אגב, רבים מהלומדים סבורים שספר החינוך אינו מקורי בתחום ההלכתי, ובתחום זה רק מעתיק את דברי הרמב"ם. דבר זה רחוק מלהיות נכון. הספר הקדוש הזה מלא וגדוש בדברים מקוריים שלא מוזכרים ברמב"ם ופעמים רבות אף סותרים את דבריו. היה לי פעם רעיון לעשות על ספר החינוך מעין "ספר המפתח" כמו שיש על הרמב"ם, וכמובן רק על דברים שלא לקוחים מהרמב"ם או שאר ראשונים, אלא הם חידושים של החינוך. יש המון חומר. אבל מה לעשות - מה שהלב חושק הזמן עושק.

אשמח לשמוע את חוות דעת הרבנים על הנ"ל, וכן דוגמאות נוספות.

[אדיר במרום]

ידוע שרבי חיים קניבסקי זצ"ל לא כתב פסיקים אף פעם בכל המכתבים שלו, וגם בספרים שלו, וראיתי בספר אחד שהוא אמר שהאותיות זה כתוב בתורה, אבל פסיקים ונקודות לא כתוב בתורה, וגם בגמרא לא מצינו אלא רק נקודותיים מדי כמה דפי גמרא.

האם מצינו שדיברו ודנו על כך בספרים?

[מרדכי וינטרויב]

ידוע שרבי חיים קניבסקי זצ"ל לא כתב פסיקים אף פעם בכל המכתבים שלו, וגם בספרים שלו, וראיתי בספר אחד שהוא אמר שהאותיות זה כתוב בתורה, אבל פסיקים ונקודות לא כתוב בתורה, וגם בגמרא לא מצינו אלא רק נקודותיים מדי כמה דפי גמרא.

האם מצינו שדיברו ודנו על כך בספרים?

יש על זה בשלטי הגיבורים של רבי אברהם משער האריה

[אדיר במרום]

יש על זה בשלטי הגיבורים של רבי אברהם משער האריה

איפה בדיוק? תוכל להעלות ציטוט או צילום, או מראה מקום מדוייק יותר. תודה

[הקיק]

בראש ספר שלטי גיבורים בקונטרס שנקרא 'לשונות העמים' הוא מדבר על סימני הפיסוק בהרחבה, עי' במהדורתנו (מכון שלמה אומן ומכון ירושלים תש"ע) עמ' יח-כ, וכן שם לעיל עמ' ז ד"ה וכן מפני. וראה במבוא שם עמ' 36 הע' 80.
מעניין לציין שר"א פורטלאונה מחבר שלטי הגיבורים (הספר, לא ההערות של ר"י בועז על הרי"ף וכו') היה הראשון בספרות התורנית שהשתמש בסימני שאלה! הק' יואל

[הקיק]

עוד דבר: פרופ' אהרן מירסקי ז"ל כתב ספרון בלי שום סימן פיסוק בשם 'הפיסוק של הסגנון העברי' (מוסד הרב קוק תשל"ח) ובו הוא מנסה להוכיח שהתחביר של לשון הקודש בנוי כך שלמעשה אין צורך בסימני פיסוק... למעשה אין ספק שמי שמפסק כראוי עושה חסד גדול עם הקוראים והלומדים, 'כראוי' דייקא...

[בריושמא]

עוד דבר: פרופ' אהרן מירסקי ז"ל כתב ספרון בלי שום סימן פיסוק בשם 'הפיסוק של הסגנון העברי' (מוסד הרב קוק תשל"ח) ובו הוא מנסה להוכיח שהתחביר של לשון הקודש בנוי כך שלמעשה אין צורך בסימני פיסוק... למעשה אין ספק שמי שמפסק כראוי עושה חסד גדול עם הקוראים והלומדים, 'כראוי' דייקא...

אמנם ספרון קטן, אבל הוא ספר אדיר.
לענ"ד הוא ספר חובה להבנת פשוטם של מקראות ושל מאמרי חכמים.
קושיות שנבנו עליהן דרשות אין ספור במשך הדורות מתעפנחות על ידיו של אהרן מירסקי בפשטות גמורה.
ספר חכם ומענג מאוד.

[עתניאל בן קנז]

עוד דבר: פרופ' אהרן מירסקי ז"ל כתב ספרון בלי שום סימן פיסוק בשם 'הפיסוק של הסגנון העברי' (מוסד הרב קוק תשל"ח) ובו הוא מנסה להוכיח שהתחביר של לשון הקודש בנוי כך שלמעשה אין צורך בסימני פיסוק... למעשה אין ספק שמי שמפסק כראוי עושה חסד גדול עם הקוראים והלומדים, 'כראוי' דייקא...

הספרון אכן כך.
אבל ההקדמה לספרון מפוסקת כרגיל...

[ספר יהלום]

עוד דבר: פרופ' אהרן מירסקי ז"ל כתב ספרון בלי שום סימן פיסוק בשם 'הפיסוק של הסגנון העברי' (מוסד הרב קוק תשל"ח)

יש למאנדהו כקובץ? אשמח לקבלו.

[קמנו ונתעודד]

עוד דבר: פרופ' אהרן מירסקי ז"ל כתב ספרון בלי שום סימן פיסוק בשם 'הפיסוק של הסגנון העברי' (מוסד הרב קוק תשל"ח)

יש למאנדהו כקובץ? אשמח לקבלו.

באוצר:
https://tablet.otzar.org/#/book/147187/ ... /0/end/0/c