לחה כחמר ונהפך לחומר

[חד ברנש]

חד מקמאי, בתיאורו לבריאת העולם, בבריאת היבשה - "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה, וַיְהִי כֵן" (בראשית א ט), כותב כן:

לאחר שעברו המים [מ]על הארץ, הית'ה לחה כחמר ונהפך לחומר.

היינו, בתחילה היתה הארץ "לחה כחמר", ואח"כ (מתי? כמה זה עבר?) "נהפך לחומר".
התיאור דומה לתהליך ייבוש האדמה אחרי המבול: קלו המים > חרבו המים > יבשה הארץ (עי' בראשית ח יא-יד),
אך האם מצאנו מקור לתיאור כזה בבריאת העולם?
ועוד, היכן מצאנו את החילוק בין 'חמר' ל'חומר'?
רמז לדבר בבראשית יא ג: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר". אך לא מצאתי במפרשים שהסבירו שחֵמָר דליל מהחֹמֶר.

אודה למי שיעשה עמי חסד ויעלה את 'אוצר מפרשי התורה' (של מכון ירושלים) לבראשית ח יא-יד, ולבראשית יא ג.

[אלכסנדרוס]

ראב"ע שמות ב ג:
ותחמרה. נחה ה''א כה''א ויקרא לה נובח בשמו. וזאת המלה נגזרת מן בחמר והוא טיט אדום מדבק נמצא בארץ ישראל. וכמוהו בארות בארות חמר. ובלשון ישמעאל יקרא אל חמר.

שם, פירוש ראשון (אתר על התורה):
ותחמרה – מגזרת: חומר. והנכון שהיא מגזרת: חמר, כמו: וכפרת אתה מבית ומחוץ בכופר (בראשית ו יד).

ראב"ע בראשית יא ג:
והחמר – תחת טיט. ופירושו כמשמעו בלשון ישמעאל.

שם, פירוש שני:
והחמר – היא החומר מדבק, ויקרא בלשון קדר: חומר, והוא נמצא בארץ ישראל.

[חד ברנש]

ייש"כ. ראיתי את דברי ראב"ע אלו אבל הם לא סייעו לי מאומה.

בינתיים התעמקתי בעניין ובס"ד נראה שמצאתי ראיות לדבריו.
כזכור, הפרשן כותב, שאחרי שניקוו המים ונראת היבשה (בבריאת העולם): "לאחר שעברו המים מעל הארץ, היתה לחה כחֵמָר ונהפך לחוֹמֶר".
ועל כך אני כותב:

חמר-חומר.jpg (96.27 KiB) נצפה 537 פעמים