נשיקה ייחודית

[דרומי]

העירני ח"א, שבתפילות שבסידור (לפחות בנוסח המוכר לי) לא מצינו לעולם שמזכירים כלפי מעלה את ענין ה'נשיקה', מלבד פעם אחת בהושענא רבא, בתפלה שלאחר חביטת הערבה, וז"ל:

"ותתעורר האהבה ותנשקנו בנשיקת פיך ממתקת כל הגבורות וכל הדינין".

למה באמת דוקא בתפלה זו מצינו לענין הנשיקה?

והנה, בהמשך התפלה: "ותאיר לשכינת עוזך בשם יו"ד ה"א וא"ו שהוא טל אורות טלך".

הכוונה היא ששלושת האותיות הראשונות של שם הוי' במילואם עולים בגימטריא ט"ל (השם במילואו עולה מ"ה, וכאן לא מחשיבים הה"א האחרונה ונשאר כמנין ט"ל).

ויש לשאול, האם חשבון מיוחד זה של שלושת האותיות כמנין ט"ל שייך גם הוא לענין המיוחד של הנשיקה?

כל מידע יתקבל בברכה...

[דרומי]

[נזכרתי בענין זה לכבוד פרשת השבוע - מרים ואהרן]

[שמואל שלומוביץ]

ראה שער הכוונות דרושי חג הסוכות סוף דרוש ח.

[דרומי]

ייש"כ גדול

האם מצינו מקשרים את הנשיקין של הושענא רבא המבוארים שם עם הנשיקה של 'על פי ה'' האמורה באהרן ומרים ומשה?

[נוטר הכרמים]

ייש"כ גדול

האם מצינו מקשרים את הנשיקין של הושענא רבא המבוארים שם עם הנשיקה של 'על פי ה'' האמורה באהרן ומרים ומשה?

יתכן לומר, נשיקת אהרן היתה בעצם מיתת נשיקה. טל אורות הוא טל תחיית המתים, כמבואר בשילהי כתובות.

אין לי הסבר לענין ההושענות, מעבר לכך שערבה דומה לשפתים, ו'שפתים יישק'.

[צופה_ומביט]

ייש"כ גדול

האם מצינו מקשרים את הנשיקין של הושענא רבא המבוארים שם עם הנשיקה של 'על פי ה'' האמורה באהרן ומרים ומשה?

אין לי ידיעה בזה מספרים,
אבל לכאורה מתאים, כי סוכות כנגד אהרן שענני כבוד בזכותו, וסיום סוכות הוא כעין מיתת אהרן, שחייו הסתיימו בנשיקה על פי ה', ואז הסתלקו ענני הכבוד כדאיתא בגמרא ר"ה, וכך ביום אחרון של סוכות ישנו מנהג נביאים של נשיקין אלה כלפי מעלה, וכפי שכבר הביאו מהאר"י.

[שמואל שלומוביץ]

ייש"כ גדול

האם מצינו מקשרים את הנשיקין של הושענא רבא המבוארים שם עם הנשיקה של 'על פי ה'' האמורה באהרן ומרים ומשה?

על פניו אין לזה קשר, אבל תמיד יש מקום לדרוש.

[זאינץ]

העירני ח"א, שבתפילות שבסידור (לפחות בנוסח המוכר לי) לא מצינו לעולם שמזכירים כלפי מעלה את ענין ה'נשיקה', מלבד פעם אחת בהושענא רבא, בתפלה שלאחר חביטת הערבה, וז"ל:

"ותתעורר האהבה ותנשקנו בנשיקת פיך ממתקת כל הגבורות וכל הדינין".

למה באמת דוקא בתפלה זו מצינו לענין הנשיקה?

והנה, בהמשך התפלה: "ותאיר לשכינת עוזך בשם יו"ד ה"א וא"ו שהוא טל אורות טלך".

הכוונה היא ששלושת האותיות הראשונות של שם הוי' במילואם עולים בגימטריא ט"ל (השם במילואו עולה מ"ה, וכאן לא מחשיבים הה"א האחרונה ונשאר כמנין ט"ל).

ויש לשאול, האם חשבון מיוחד זה של שלושת האותיות כמנין ט"ל שייך גם הוא לענין המיוחד של הנשיקה?

כל מידע יתקבל בברכה...

סוכות הוא החיבוק[ענין הסוכה] הושענא רבה הוא הנשיקין[הערבות שדומים לשפתיים] ושמיני עצרת הוא הזיווג ולכן מסירים הטבעות העליונות מהלולב בהושענא רבה והוא כענין פריעת ראש הכלה ובסוכות הוא ניסוך המים שהיה בזכות מרים וענני הכבוד שהיה בזכות אהרון.

[שמואל שלומוביץ]

ניסוך המים שהיה בזכות מרים

לא שמעתי מעודי.
ובוודאי לא דמי לסוכה שהיא זכר לענני כבוד שהם בזכות אהרן ונסתלקו במיתתו. שזו שרשרת דרוש אפשרית ומתבקשת.
הקשר בין סוכה לענני כבוד הוא בפסוק דאורייתא לחד מ"ד, ונפסק בשו"ע.
הטיעון לקשר לכאו' בין ניסוך המים לבארה של מרים, נעלם ממני מקורו.


גם זה:

ולכן מסירים הטבעות העליונות מהלולב בהושענא רבה והוא כענין פריעת ראש הכלה

לא הכרתי.

[יאיר]

ראה שער הכוונות דרושי חג הסוכות סוף דרוש ח.

אם אפשר, מה כתוב שם בקצרה?

[צופה_ומביט]

ראה שער הכוונות דרושי חג הסוכות סוף דרוש ח.

אם אפשר, מה כתוב שם בקצרה?

מה שכתב הרב זיאנץ:

סוכות הוא החיבוק[ענין הסוכה] הושענא רבה הוא הנשיקין[הערבות שדומים לשפתיים] ושמיני עצרת הוא הזיווג.

ועיי"ש שהנפת ההושענות כלפי מעלה הוא הנשיקין, ואילו החבטה כלפי מטה היא המתקת הגבורות [שגם היא מעניין הזיווג עיי"ש], וזו הכוונה במה שמזכירים בתפילה הקצרה שציטט הרב דרומי.
מי שמכוון בחבטת ערבה לעניינים האלה, חשוב שיזכור שבעצם יש כאן שתי עבודות, וגם ההנפה כלפי מעלה היא עבודה וכוונה, ולא רק החבטה כלפי מטה. ההנפה כלפי מעלה היא היא הנשיקה. ואינה רק "הכנה ומכשיר לחבטה".
[אא"כ נראה את כל הנשיקין כהכנה ומכשיר להמתקת הגבורות והכנה לזיווג פב"פ, אבל עדיין מבין כל אחד שכל דבר במקומו ושעתו, והנשיקין הם עניין לעצמו בשעתו, ורק שיש ממנו תוצאות וכו'].

[יוסף חיים אוהב ציון]

שער הכוונות דרושי חג הסוכות דרוש ח
ואמנם אין צורך לברך על הערבה הזו כי כיון שאינם הגבורות עצמם של הזווג רק לעשות מהם כלי הנז' לכן די בחבטה שהוא במעשה ואין צורך גם בדיבור. ונודע כי ערבי נחל הם נצח והוד הנקראים נביאי' ולזה אמרו בגמרא כי ערב' זו היא מנהג ויסוד של נביאים והרי נתבארו כוונת החבטה שהוא הורדת הערבות וחבטן בקרקע אבל בעת העלותן מן הקרקע כי בכל חבטה יש יריד' ועליה ולכן בעת העלי' תכוין כוונה אחרת והוא כי זה הוא בחי' הנשיקין הקודמין אל הזווג של ח' עצרת כי נודע כי ערבה דומה לשפתים והנשיקין הם בחי' השפתים והם ענין הנשיקין ממנה אליו מתתא לעילא דרך עליי'. ונלע"ד כי עתה נעשה הזווג הרוחני הנקרא נשיקה כמבואר עניינו במקומו אבל לא שמעתיו ממורי ז"ל אלא כן נלע"ד:

[מגדל]

אין קשר בין הנשיקות שהובאו כאן לבין הנשיקה שהובאה על ידי פותח האשכול לבין מיתת נשיקה.
כנראה טובו דודיהם של כל המגיבים מיין.

ולגופו של עניין, התפילות (המאוחרות) שבסידורי האשכנזים בכלל ואלו המנסות להתבסס על הקבלה בפרט משובשות הן.
חבל שלא הקלטתי את תגובתו של ר' שלמה פישר כששאלתי אותו על ההזיה בנוסח התפילה לפני הנחת תפילין: "יה"ר מלפניך יי' שיהא חשוב לפני הקב"ה".

[דרומי]

חבל שלא הקלטתי את מה שעמד לי על הלשון לנוכח תגובתך הלא עניינית.

[צופה_ומביט]

תגובתו של ר' שלמה פישר כששאלתי אותו על נוסח התפילה לפני הנחת תפילין: "יה"ר מלפניך יי' שיהא חשוב לפני הקב"ה".

ברוך שכיוונתי?
viewtopic.php?p=737016&sid=c1b5022c3aa8d3adb8e93868407d9cdd#p737016

מה באמת אמר הגר"ש פישר?

[יאיר]

אבל זה דומיא דברכות כגון "שהכל נהיה בדברו"..

"ברוך אתה...בדברו"

[צופה_ומביט]

אבל זה דומיא דברכות כגון "שהכל נהיה בדברו"..

"ברוך אתה...בדברו"

אני מבין שלא קראת בקישור ששמתי?

[בברכה המשולשת]

אין קשר בין הנשיקות שהובאו כאן לבין הנשיקה שהובאה על ידי פותח האשכול לבין מיתת נשיקה.
כנראה טובו דודיהם של כל המגיבים מיין.

ולגופו של עניין, התפילות (המאוחרות) שבסידורי האשכנזים בכלל ואלו המנסות להתבסס על הקבלה בפרט משובשות הן.
חבל שלא הקלטתי את תגובתו של ר' שלמה פישר כששאלתי אותו על ההזיה בנוסח התפילה לפני הנחת תפילין: "יה"ר מלפניך יי' שיהא חשוב לפני הקב"ה".

בסידורי האשכנזים שאני מתפלל מהם אין תפילות כאלה כלל
[ומי שמכוון על-פי סוד אומר, או קורא בעיניים) את התפילות המובאות בסידורי הרש"ש]

[יאיר]

אבל זה דומיא דברכות כגון "שהכל נהיה בדברו"..

"ברוך אתה...בדברו"

אני מבין שלא קראת בקישור ששמתי?

מחילה. פספסתי את זה

[מגדל]

תגובתו של ר' שלמה פישר כששאלתי אותו על נוסח התפילה לפני הנחת תפילין: "יה"ר מלפניך יי' שיהא חשוב לפני הקב"ה".

ברוך שכיוונתי?
viewtopic.php?p=737016&sid=c1b5022c3aa8d3adb8e93868407d9cdd#p737016

מה באמת אמר הגר"ש פישר?

עברו שנים ואינני זוכר במדויק, וע"כ חבל שלא הקלטתי.
ומ"מ, אם זכרוני אינו מטעה אותי כללות הדברים הייתה ששאלתי אותו: הנוסח הזה לא בעייתי? אז הוא הסתכל והשיב שפשיטא עם זלזול מובהק (כדרכו). וכמדומני שאז שאלתיו הרי זה לא רק שיבוש, זו כפירה ממש, והוא השיב שפשוט שזו כפירה.

[מגדל]

חבל שלא הקלטתי את מה שעמד לי על הלשון לנוכח תגובתך הלא עניינית.

דרומי Indeed.

[מבני עליה]

תגובתו של ר' שלמה פישר כששאלתי אותו על נוסח התפילה לפני הנחת תפילין: "יה"ר מלפניך יי' שיהא חשוב לפני הקב"ה".

ברוך שכיוונתי?
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p= ... dd#p737016

מה באמת אמר הגר"ש פישר?

עברו שנים ואינני זוכר במדויק, וע"כ חבל שלא הקלטתי.
ומ"מ, אם זכרוני אינו מטעה אותי כללות הדברים הייתה ששאלתי אותו: הנוסח הזה לא בעייתי? אז הוא הסתכל והשיב שפשיטא עם זלזול מובהק (כדרכו). וכמדומני שאז שאלתיו הרי זה לא רק שיבוש, זו כפירה ממש, והוא השיב שפשוט שזו כפירה.

בסדר, אבל תרגע, אף אחד לא התכוין להמציא כזה נוסח, פשוט נדבקו ציטוטים משני מקומות ביחד כמוכר בכמה דוגמאות מפורסמות.

[צופה_ומביט]

הטענה אינה על המצאת כזה נוסח, אלא על השארת כזה נוסח, שמועתק מסידור לסידור באין איש שם על לב, כולל בסידורים חשובים בני זמננו, ולמרות שכל יהודי אומר זאת כמעט כל יום.