הודעהעל ידי .השוחט » ה' אוגוסט 29, 2019 3:25 am
מסתיים לו בין הזמנים. זמן לכתוב משהו...
יש יהודי בירושלים, אולי כבר דיברו ממנו במק"א, לא אזכיר את שמו המלא, עד מאה ועשרים.
דומני שהוא דיין בבד"ץ הספרדי למרות שהוא אשכנזי. רצון יראיו יעשה, איך שהוא מצליח להישאר טמיר ונעלם.
יהודי מרומם. מתפלל כל יום כמה שעות שחרית. ואח"כ לומד י"ב שעות ברציפות. ככה אומרים בכל אופן.
הוא גם בעל ייסורים גדול, מהסוג של אינו רואה פני גיהנום, וגם בעל ענווה ועוד מידות מתוקנות להפליא.
היהודי הזה נוהג לערוך סעודת ראש חודש באופן הבא, כשהוא משיג את הנצרך למתכון המיוחד שלו.
מסבים עמו אל השולחן כ"ו יהודים בדיוק, לא פחות ולא יותר. ורק מי שמקבל על עצמו לאורך השולחן להרהר אך ורק בדברי תורה ותפילה.
אם אינני טועה, הם גם צריכים לטבול לפני כן.
ומיד אחרי הטיש המעניין הזה, הוא נכנס לחדר ומקבל קהל לעצות וברכות.
[אמרו משמו, אולי שמעתי גם מפיו, שהטיש הזה דייקא נותן לו את הכח לראות ולברך].
ובכן, לפני שנים רבות, כמה ממעריציו שכנעו אותו לבוא לבני ברק מדי פעם. בר"ח כמובן.
התחייבו לארגן את כל היושבים אל השולחן שיהיה כדת וכדין.
הוא ערך את הטיש בביהכנ"ס הגדול של נוה אחיעזר, ושם קיבל קהל.
היות שמעודי אני "מתעניין" בדמויות הוד שכאלו, הייתי שם גם אני.
אחד האחראים סידר לי להיות האחרון כדי שאוכל לשוחח עמו בניחותא. ואמר עלי מילה טובה.
ואכן זכיתי למאור פנים ולשיחת חולין ממושכת של ת"ח מאלפת מאד. אולי עוד חזון למועד להעלות מזה על הכתב.
לעניין הנ"ל. להפתעתי המרובה ראיתי את הגר"י איידלשטיין זצ"ל מגיע לקבלת הקהל.
כשיצא שאלתיו איך התרשם. [אנחנו מחותנים, והיה לי עמו פתחון פה].
הוא אמר ששמע עליו שכולו תורה ועבודה קדושה ויר"ש ומידות טובות, והכל בצינעא והסתרה שבתוך ההסתרה. דברים טובים. ורצה להכירו.
הוסיף וסיפר לי שיש לו בת זקונים קצת בוגרת, והזכיר את שמה לזיווג ללא שום פרטים.
והרב קרא הקויטל ואמר לו מיד עצה הוגנת, לגמרי לא שגרתית, ששייכת באמת מאד להבת הזו. בלא לדעת כלום.
הגר"י אמר שאת העצה אמנם הוא לא מקבל, אבל הוא מאד מתפעל מכח הראייה שלו.
אח"כ כשנכנסתי להרב הצדיק הנ"ל, בין השיחים שאלתיו אם הוא יודע מי הרב שהיה אצלו.
הוא אמר שהוא ראה עליו שהוא אדם גדול אבל אינו מכירו.
אמרתי לו שהוא הרב של רמת השרון ועוד שכונה בבני ברק ודיין וראש ישיבה וכו' וכו'.
אמר לי בוא ואומר לך דבר נאה שהיה לי עמו.
הגר"י הציע לי כסף ל"פדיון", וסירבתי לקבל ממנו.
הוא הפציר בי לקחת.
היות שהבנתי שהוא אדם חשוב, אמרתי לו שאם יאמר לי מקור נאה מדוע עליו לקחת פדיון, יסכים לקבל.
מיד אמר לי את לשון הפסוק "ויתן לו מזהב שבא, ויתפלל בעדו תמיד כל היום ויברכנו"....
עבר זמן רב מאז. מקוה שאני מדייק. ומקוה שאני לא כותב כאן דברים שהצינעא יפה להם. (תמיד אפשר למחוק...).
בשולי הסיפור, עשו לי חשבון שזה כנראה היה בחורף תשס"ב, אולי מעט קודם.
ועוד שאלוני, וגם אני מתעניין, אם מישהו יודע מקור להנהגה מעניינת זו עם סעודת ראש חודש כמקור לפעולת ישועות.
ב.
בא' ההודעות הפרטיות [הרבות] שכתבו לי בקשר לסיפור הזה, עלה עוד סיפור נאה מבעל המעשה. וברשותו אני כותבו.
זה אמנם שייך טפי לאשכול על הגר"י איידלשטיין, ונקיים קצת עירוב פרשיות.
ת"ח צעיר ממקורבי רבינו שהיה שרוי הרבה מאד לידו, כמובן היה רואה חלוקת סגולות ונתינת עצות למכביר והחל מתעניין בזה.
יום אחד רבינו אומר לו פגשתי את זקינך רבי פלוני, וראיתי שהוא איש חכם ופיקח מאד.
כדאי שתפרסם בעיתון שמי שמחפש עצות שיפנה אליו.
המקורב הנ"ל חשב שזה ברצינות, וכמעט עשה זאת, לולא זקנו כבר כבדו אוזניו משמוע.
עבר זמן מה, ולפתע הבין אותו ת"ח שבעצם כוונת רבינו היתה לרמוז לו עצה טובה שלא יתעסק עם נתינת עצות...
היה כדאי לו לשמור על כבוד הת"ח, ולהעיר רק בעקיפין וברזא דרזין, אפילו במחיר שלא יובן הרמז...
[בעלי המוסר עמדו על כך שאמר הקב"ה נעשה אדם, למרות הפתח לכפירה, בשביל לנהוג בדרך ארץ וללמד אורחות חיים].
[הת"ח הזה חבר אצלינו כאן. ויודע בדייקנות כנראה מאות ואולי אלפי עובדות מרתקות ומחכימות על הגר"י, ועט סופרים משובחת לו,
אם יקדיש מעט מזמנו היקר לכתוב, יזכה עם ישראל לספר מאלף].