בת כ' כבת ק ' היכן הוורט הזה?

[יוסף חיים אוהב ציון]

עוֹד מַעֲשֶׂה סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף שָׁאוּל נָתַנְזוֹן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מְחַבֵּר הַסֵּפֶר "שׁוּ"ת שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב", שֶׁפַּעַם אַחַת בִּצְעִירוּתוֹ שָׁמַע דֶּרֶךְ חַלּוֹן שֶׁל אֶחָד מִבָּתֵּי-הַכְּנֶסֶת שֶׁהַדַּרְשָׁן אוֹמֵר לַקָּהָל כָּךְ: אֲלַמֵּד אֶתְכֶם חִדּוּשׁ מְעַנְיֵן שֶׁעָלָה בְּמֹחִי לָאַחֲרוֹנָה. הַמִּלָּה "יַעֲקֹב" רְמוּזָה בַּבְּרָכָה שֶׁבֵּרֵךְ יַעֲקֹב אָבִינוּ אֶת אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה בְּנֵי יוֹסֵף, שֶׁכֵּן הַפָּסוּק "יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה" הוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת "יַעֲקֹב"... הוּא הָיָה מַחֲלִיף בֵּין אָלֶ"ף לְעַיִ"ן, וּבֵין כָּ"ף לְקוֹ"ף, וּבֵין בֵי"ת לְוָא"ו, וְלָכֵן בְּמֹחוֹ נִכְתַּב הַפָּסוּק כָּךְ: "יְשִׂימְךָ עֱלֹהִים קְאֶפְרַיִם בְכִמְנַשֶּׁה", וְכָךְ זֶה אָכֵן עוֹלֶה בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת "יַעֲקֹב"...

[מה שנכון נכון]

נראה כשדרוג סיפורי הרב מוצפי.

[יוסף חיים אוהב ציון]

כב' ימצא את זה.

[קמנו ונתעודד]

בנישואי נכד כ"ק האדמו"ר שליט"א מתולדות אברהם יצחק, ששמו אברהם יצחק טייטלבוים, בנו של ר' לייבוש טייטלבוים הי"ד, אמר הגראמען: "רבות מחשבות בלייבוש, ועצ"ת ה' היא תקום" ר"ת אברהם יצחק טייטלבוים.

[שבענו מטובך]

איני יודע מקור לוורט הזה. אבל יש לי כמה הוספות חשובות:

1. בלק ר"ת באהבת לרעך קמוך. עקב ר"ת קיבוד עב באם.

2. ר' יעקב ספיר מביא בספרו אבן ספיר מה שקרה לו בהיותו בתימן:

ואחרי ראיתי כל זאת, הייתי בעיני כמתעתע, שאף מלה אחת לא יכולתי לבטא בשפתי על נכון בלי חילוף מוצאיהם. ויהי כאשר שאלוני מה שמי, אמרתי להם "יעקב". ראיתים מתלוצצים. אמרתי: מה הצחוק? אמרו: ישמע לאזנינו "יאכו" (באלף כ' ואו). שאלתים: אם זה "המלך" טוב לכם? הבינו "המלח" טוב. ואם אמרתי: הנה צאת "הכוכבים", צחקו מאד כי נדמה להם "הקוחוים". וכן בכל דברי הייתי לצחוק בעיניהם, וזכרתי המקרא: נלעג לשון אין בינה...

לפי זה, אנחנו בני אשכנז, אין לנו את השם 'יעקב' כי אם 'יאכו', בדיוק כראשי התיבות של ישימך אלקים כאפרים וכמנשה...

[עקביה]

מזכיר את הסיפור על ההוא שרצה למכור חלב כשר לפסח. תלה שלט והמתין לקונים ולא הבין מדוע אף אחד לא נכנס, עד שהתברר לו שעל השלט כתוב "כלב קשר לפתח"..

[יאיר]

יש גם את הסיפור עם 'קלמן'

כיזבנו, לצנו, מרדנו, ניאפנו

[עזריאל ברגר]

האגדה מספרת על משיחיסט אחד שאמר לתושב עכו שיש רמז בראשי תיבות עכו - הרבי חי וקיים. תיקן אותו הלה: הרבי קיים וחי....

[צופה_ומביט]

2. ר' יעקב ספיר מביא בספרו אבן ספיר מה שקרה לו בהיותו בתימן:

ואחרי ראיתי כל זאת, הייתי בעיני כמתעתע, שאף מלה אחת לא יכולתי לבטא בשפתי על נכון בלי חילוף מוצאיהם. ויהי כאשר שאלוני מה שמי, אמרתי להם "יעקב". ראיתים מתלוצצים. אמרתי: מה הצחוק? אמרו: ישמע לאזנינו "יאכו" (באלף כ' ואו). שאלתים: אם זה "המלך" טוב לכם? הבינו "המלח" טוב. ואם אמרתי: הנה צאת "הכוכבים", צחקו מאד כי נדמה להם "הקוחוים". וכן בכל דברי הייתי לצחוק בעיניהם, וזכרתי המקרא: נלעג לשון אין בינה...

לא הבנתי.
התינח ע' שלו שאינה גרונית נשמעה להם כמו א', וק' שלו נשמעה להם כמו כּ', פשוט, אבל בני תימן אומרים ו' כמו W, ואילו ב' אומרים בדיוק כמו יהודי אשכנז, איך בדיוק יעקב היה נשמע להם יאכו, ולא יאכב.
ואם הוא אמר מלך זה לא נשמע להם כמו מלח, רק להיפך, אם אמר מלח היה נשמע להם כמו מלך. [וזה עוד בלי להתייחס לשינוי הגיית הניקוד שהוא אמר בסגול שאצלם הוא צירי, וסגול אצלם כפתח שלנו].
ועל כולנה כשאמר כוכבים זה בדיוק מה שהם שמעו, כוכבים, בלי שום שינוי [למעט הגיית החולם, שהוא שינוי מעט].
אולי צחקו עליו על ה"אוי" של החולם, לא הבינו מהיכן כל היודים האלה, והוא לא הבין טעם צחוקם. וכיו"ב.

[במסתרים]

לא הבנתי.

הוא כתב לשבר את האוזן.

[יוסף חיים אוהב ציון]

העיקר תמצאו את הנ"ל.

[במסתרים]

אין מה למצוא. זו בדיחה מתהלכת שהלבישו על גאון פלוני. מה משנה מי המלביש.

[קמנו ונתעודד]

1. בלק ר"ת באהבת לרעך קמוך.

אמר האדמו"ר, בלק ראשי תיבות ואהבת לרעך כמוך.
אמרו לו החסידים, רבי זה לא מסתדר.
אמר להם: ואהבת לרעך כמוך זה גם כשלא מסתדר.

[ישראליק]

עקב - א'ות ב'רית ק'ודש

אמרות משה (קאברין) תחלת פרשת עקב, בשם הרה"ק רבי מאיר מפרימישלאן זי"ע

[יוסף חיים אוהב ציון]

https://www.tora-forum.co.il/download/file.php?id=22952
הרב ליבי במערב מדוע לא גילית?