לצעקת המחברים "גנוב הוא מאתי!"

[בתוך הגולה]

מעשה רב מרז"מ מרגליות (אלא ששם אין חשש לשה"ר כי לא נודע שם השואל)

עיין בתשו' מהר"ז רוטנברג [=מהר"ם זיסקינד] סי' ח'
שכתב לפרש דסיום הבדיקה ר"ל הביטול ולכך אינו מברך (וע"ש שהשואל העתיק לשון הט"ז ממש ולא הזכיר שמו עליהם והגאון המשיב שתק ליה כנראה שעדיין לא נתפשט אז ספר הט"ז. וכן מ"ש השואל על סי' תמב הוא לקוח מהט"ז וכתבם כאילו מפי עצמו אמרם ושרי ליה מאריה)

שערי תשובה סי' תלב סק"ב
.

[יבנה]

מאמר "אכילת קטניות בפסח" נמצא באסיפת חכמים ט' עמ' רע"ט ואילך מאת מתתיהו דייטש - אשכנזי, וגם בכרם ביבנה עמ' קט"ז ואילך מאת מאיר פישמאן. שניהם משנת תשע"ב.

[וונדרבר]

מאמר רבי שמואל אשכנזי ב"ישורון" כרך כ"ה (תשע"א), "הגונב מן הספר", (עמ' תרעה-תרצ).
נזכר לעיל.

הגונב מן הספר.pdf

(2.27 MiB) הורד 366 פעמים

[וונדרבר]

ראה במאמרו הנ"ל של רבי שמואל אשכנזי "הגונב מן הספר", (שנדפס בישורון כרך כ"ה), מה שכתב (עמ' תרפו-תרפח) על ספר "מקורי מנהגים". הספר יצא לאור בברלין תר"ז ע"י ר' אברהם לויזון, ואח"כ יצא לאור (בקיצור) בוינה תרי"א ע"י ר' יוסף פינקלשטיין ממישקולץ.
וראה שם בישורון, שהועתקו דברי הביבליוגרפים השופכים אש וגפרית על הגניבה הספרותית (פלאגיאט) של ר' יוסף פינקלשטיין.
ויש להעיר ע"ז, שיש שכתבו ללמד זכות על ר' יוסף פינקלשטיין, שהוא המחבר האמיתי של הספר, ראה "אור ישראל" (מונסי) גליון מ"ו (טבת תשס"ז) עמ' ריג-רטז, וכן שם גליון מ"ז (ניסן תשס"ז) עמ' רל-רלב.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
[הדברים פורסמו כמה שנים לפני כן, בעיתון 'דער איד' (באידיש) עש"ק פ' אחרי מות תשד"מ עמ' 17, ראה צילום המאמר בסוף ספר "צפנת פענח" לר"י פינקלשטיין (בודפסט תר"ה), באוצר החכמה].

[ש. ספראי]

אפרופו. היינו מענין לענין באותו ענין.

א. דבר בעתו מה טוב. להזכיר את חיבור האדר"ת על הקהל, זכר למקדש, שהוציא בעילום שמו, ונתן הסכמה למחבר, היינו עצמו, ואף צירף מכתב הערות והשגות על החיבור, היינו הערות והשגות על עצמו...
ב. פעם אמר לי הגרח"ק זצ"ל וורט יפה בשם החת"ס, והדגיש לפחות פעמיים, אולי שלוש: "לא ראיתי את זה בחת"ס. אבל שמעתי בשם החת"ס".
לא הבנתי מה היה דחוף לו כ"כ להדגיש שלא ראה בעצמו בחת"ס. חיפשתי בכל החת"ס ולא נמצא. עד שמצאתי באוצר מפרשי התלמוד שאכן, מביאים בשם החת"ס, ובחת"ס עצמו לא נדפס.

[פולסברג]

אפרופו. היינו מענין לענין באותו ענין.

א. דבר בעתו מה טוב. להזכיר את חיבור האדר"ת על הקהל, זכר למקדש, שהוציא בעילום שמו, ונתן הסכמה למחבר, היינו עצמו, ואף צירף מכתב הערות והשגות על החיבור, היינו הערות והשגות על עצמו...

ר''י דנדרוביץ כתב מאמר על מקרים כאלה. מסתמא הובא כאן בעבר.

[אשרי יושבי ביתך]

ב. פעם אמר לי הגרח"ק זצ"ל וורט יפה בשם החת"ס, והדגיש לפחות פעמיים, אולי שלוש: "לא ראיתי את זה בחת"ס. אבל שמעתי בשם החת"ס".
לא הבנתי מה היה דחוף לו כ"כ להדגיש שלא ראה בעצמו בחת"ס. חיפשתי בכל החת"ס ולא נמצא. עד שמצאתי באוצר מפרשי התלמוד שאכן, מביאים בשם החת"ס, ובחת"ס עצמו לא נדפס.

יזכנו מר בוורט היפה, עכ"פ בקצרה.

[פולסברג]

viewtopic.php?t=8579

[פולסברג]

איזינשטין ערך ר''י מוסקאטו

[זאב ערבות]

מגליון המעיין האחרון (תמוז תשפ"ב) בתוך מאמר ביקורת של ר' יואל קטן על הספר שם לשמואל - מחקרים בתולדות הספר העברי לזכרו של ר' שמואל אשכנזי - על הספר אוצר ראשי תיבות

[איש_ספר]

בספר המשכילים יזהירו (י"ל מכת"י שנים הרבה אחרי פטירת המחבר) עמ' קמז טור ב' ד"ה יובן דאיתא בהרי"ף. כל הקטע אב"א תב"ת מספר יושב אהלים לר"א ענתבי (בנדמ"ח עמ' קנז ע"א). וגם כאן נראה שהמחבר העתיק לעצמו וכו'.

[דוב גרין]

בספר המשכילים יזהירו (י"ל מכת"י שנים הרבה אחרי פטירת המחבר) עמ' קמז טור ב' ד"ה יובן דאיתא בהרי"ף. כל הקטע אב"א תב"ת מספר יושב אהלים לר"א ענתבי (בנדמ"ח עמ' קנז ע"א). וגם כאן נראה שהמחבר העתיק לעצמו וכו'.

עוד דוגמא לזה: המשכילים יזהירו עמ' מ"ה טור ב' = עץ החיים לר"ח אבולעפיא ר"פ וירא.

[יהודה בן יעקב]

בספר צבי וחמיד (רוזנסקי) סי' ו - נוסח השאלה והתשובה משו"ת הרא"ש כלל סו, יא; קב, יא.
וכתב בסוף (ד"ה דעתי) כן פסק הלכה שלי בע"ה, וכן דעת תשובת הרא"ש בזה.
ומה שהמשיך בד"ה ולפסק הלכה שלי וכו', לא הבנתי השייכות לנידון דידיה.

[דוב גרין]

רוטברג.JPG (160.75 KiB) נצפה 3794 פעמים

[איש_ספר]

אחד המקרים הידועים ביותר היא של תשו' המשכנ"י (קכו) בענין ירוק ככרתי שנדפסה בחוט המשולש (סי' כג) ע"ש הגרח"ו. (הראשון שעמד ע"ז, ודבריו באו בדפוס, הוא ר' מאיר אטלס, והובאו דבריו ע"י חכם אחד בכנסת חכמי ישראל של אבלסון, וציין שם בפליאה איך עד עתה לא שתו לזה).
משנ"י נדפס ע"י המחבר בתקצ"ח ואילו חוט המשולש נדפס בתרמ"ב (והמלבה"ד הבהיר שם שהתשובה בלתי חתומה וכו'). כך שאין שום ספק שהתשובה שייכת למשכנו"י. (ודברי הגר"מ שטרנבוך שסו"ס אין לדעת של מי התשובה, מוזרים ונכתבו שלא בעיון). וכבר כתב רא"י ניימרק באחד מספריו שהסגנון מוכיח מתוכו והקול קול יעקב יעו"ש. (וכמה מחברים העירו על דבר תמוה, קטע מסוים, בנוגע לד' הריטב"א שבחוט המשולש הוא תמוה מאד, ובמשכנו"י הוא כהוגן, וזה פלא שמישהו התערב בתוכן התשובה, ועכ"פ גם זה מוכיח למה שאין צריך הוכחה למי החותמת).

בספר דחזיתיה לר"מ, מובא שר' שמריהו גרינימן אמר (לר' מאיר?) שהחזו"א מתחילה חשב שהתשובה היא לרח"ו ולכן ביטל דעתו ורק כשנודע לו שהתשובה היא למשכנו"י כתב את מה שכתב לסתור התשובה ומסקנותיה. המעניין הוא שבחזו"א הוא מצטט את חוט המשולש ולא משכנו"י ועליו יורה את חיציו. ואם אמנם שמעת מינה שחזו"א לא ידע שהתשובה היא למשכנו"י (וזה פלא), מ"מ שמעינן מינה שלא חש להשיג גם על רח"ו, והסיפור צ"ע.

[פולסברג]

.

[פולסברג]

וזה לעומת זה:
לאחרונה י''ל ספר 'משפחת הגרשוני' על חידושי רבינו גרשם על ב''ב, עם הערות נפלאות, ועיי''ש בהסכמות ובהקדמה שאם אם כיון לחידושים רבים מדעתו, אם מצאם אח''כ עלי ספר הביאם בשמו!

[זאב ערבות]

בספר בגדי שש מר' רפאל שלום שאול מונק (נמצא באוצר) בעמ' ל"ח מקשה על רש"י (במדבר כג יד) שמפרש קלי - קמח, דבר הסותר את דברי שאר המפרשים שפירושו שבלים קלויות ואת דברי הגמרא בכריתות ה ע"א... והעיר לי מאן דהו שכבר קדמו המ"ב בסימן תפ"ט בשער הציון סימן נה...
ודרך אגב עיינתי בהקדמת הספר ובעמ' 12 מובא גרגיר מקונטרס קטורת רוקח על משנת חסידים מר' שמואל שמעלקא רוקח מלעמבערג וראו שם (בקטע המצולם בסופו) הנוגע לנושא האשכול

[פולסברג]

שו"ת פני יהושע הקדמה [מנכד המחבר, רבינו בעל הפנ''י]

רוח ה' דיבר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו ואמר לי בני מה לך נרדם מתי תקו' לעשות אמות הבנין למלאכ' שמים בד קדש תלבש בכל הכתבי קודש שיש תחת ידך באמתחת הספרים חזק ואמץ למען תשכיל בכל אשר תלך לבנות מזבח אשר בנה יהושע תלמידו של משה ששימ' כל צרכו והיה צפון בלבו כל הש"ס עם האיש"רות ממש בע"פ וכל פוסקים ותשובות ונהירין ליה שבילי דרקיע חכמת הקבלה שחיבר ג"כ פירש על עשרה מאמרות בתורת אמת אך שלטו בו זרים שנעתק בכתב אותו חיבור והדפיסו מחדש פי' על עשרה מאמרות ושמעתי מפי תלמידי תלמידיו שאותו פי' הוא מפירושו של אבי זקיני ז"ל ואם אותו איש הי' בחייו אזי ירדתי עמו עד לחייו וה' ימחול אותו ומי שלבו שלם בדבר ידון אותו

[וונדרבר]

שו"ת פני יהושע הקדמה [מנכד המחבר, רבינו בעל הפנ''י]

רוח ה' דיבר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו ואמר לי בני מה לך נרדם מתי תקו' לעשות אמות הבנין למלאכ' שמים בד קדש תלבש בכל הכתבי קודש שיש תחת ידך באמתחת הספרים חזק ואמץ למען תשכיל בכל אשר תלך לבנות מזבח אשר בנה יהושע תלמידו של משה ששימ' כל צרכו והיה צפון בלבו כל הש"ס עם האיש"רות ממש בע"פ וכל פוסקים ותשובות ונהירין ליה שבילי דרקיע חכמת הקבלה שחיבר ג"כ פירש על עשרה מאמרות בתורת אמת אך שלטו בו זרים שנעתק בכתב אותו חיבור והדפיסו מחדש פי' על עשרה מאמרות ושמעתי מפי תלמידי תלמידיו שאותו פי' הוא מפירושו של אבי זקיני ז"ל ואם אותו איש הי' בחייו אזי ירדתי עמו עד לחייו וה' ימחול אותו ומי שלבו שלם בדבר ידון אותו

[דרך אגב, כותב ההקדמה אינו רבינו בעל הפנ״י, אלא נכד אחר רבי געץ ב״ר מרדכי].

ראה בית עקד ספרים (פרידברג), ערך עשרה מאמרות, שהזכיר את החשד הזה.
https://tablet.otzar.org/#/book/196461/ ... /0/end/0/c

אך כבר כתבו שזה היה חשד שוא, ובשנים האחרונות התגלה הכת"י ונדפס לראשונה.
viewtopic.php?f=7&t=11436&p=107804&hilit=#p107804
וכן כתבו במבוא לס' עשרה מאמרות, עם פירוש מגיני שלמה (כת"י), ועוד פירושים.
https://tablet.otzar.org/#/book/64084/p ... /0/end/0/c

[אראל]

כאן העליתי עוד גניבה ספרותית בספר 'קודש הילולים' שהועתק בשמו בספר 'חיבת הארץ וברכת הארץ להרה"צ ר' ברוך דוד כהנא מצפת, ואינו מבעל 'קודש הילולים' כלל

[פולסברג]

גליונות המהרש''ם

[פולסברג]

עי' בשו''ת ציון לנפש חיה סי' קט מה שהעיר לר' ראובן מרגליות על שלקח מלוא חפניו מספרי קודמיו.

[פולסברג]

השבות יעקב על העטרת צבי, עיי''ש עוד

[פולסברג]

.

[פלוריש]

באחד מגליונות 'אור תורה' של השנים הראשונות, במדור 'מכתבים למערכת' מופיע מכתב כלל לא שגרתי, והרי הוא לפניכם (מפאת רגישות הנושא, השמטנו את שמות הנוגעים בדבר):
במקרה נזדמן לי “אור תורה” מחודש כסלו… ומה מאד נדהמתי לראות שם בסימן… מאמר בדין “כיבה נר חנוכה במזיד” ובדין “מילא קערה שמן והקיפה פתילות”, תחת חתימת גדעון… מישיבת פורת יוסף קטמון ירושלים.
כל הסימן הזה הוא עבודתי ופרי עמלי. לפני שנתיים בחנוכה תש”ל שלחתי זה לכבוד הרב הגאון רבי עובדיה יוסף שליט”א כהיום רב ראשי לתל אביב, ואז עוד היה גר בירושלים, וכנראה שבדרך זו הגיע להנ”ל ומסרו לידכם להדפסה על שמו, והוא גזל ממש ועוד יותר גרוע מגזילת ממון. בכבוד רב הרב נתן חיים אינפלד ראש ישיבת באר שבע.
בתשובה למכתב שהפנתה המערכת ל… עם העתקים למרן הרב עובדיה יוסף והרב ח”נ אינפלד, נתקבל המכתב דלהלן:
לכבוד הרב הגאון ר' נתן אינפלד שליט”א, שלום וברכה!
שמעתי פה בישיבה כי המאמר שהודפס ב”אור תורה” על ענין חנוכה, הוא של כת”ר ולא של גדעון, וכי כת”ר כועס על גדעון וכו'. בזאת באתי לבקש מאת כת”ר וגם להודיעו כי סהדי במרומים שגדעון לא שלח את המאמר כלל, והוא אף התעצבן על זה וכו' ואני שעשיתי מעשה קטנות וקונדס ושלחתי את זה על שמו, כי ראיתי את המאמר בגמרתו של גדעון, וחשבתי שהוא שלו, וחמדתי לו לצון ושלחתי על שמו המאמר. כמה שהדבר מצער אותי לראות כמה סיבכתי ללא סיבה את ידידי גדעון, שהוא לא יודע למעשה כי אני הוא השולח, כי לא סיפרתי לאיש, בפרט לאחר שאיך שהוא שמעתי כי לא הוא כותב המאמר אלא הרב אינפלד. אני בזאת מתחנן ומבקש את סליחת כת”ר שליט”א שיסלח לי כי טעות היתה עמדי.
עבד לת”ח (יסלח לי כי בעילום שם אני שולח)

בנוגע לגניבה ספרותית, נזכר הרב העורך כי פעם פרסם מאן דהוא מאמר בירחון בענייני חושן משפט. “לאחר זמן אני קורא מאמר בשו”ת 'בנין אב' להרב בקשי דורון שליט”א” הוא מספר “ואני שם לב שהדברים מוכרים לי מאיזשהו מקום, אני מנסה לדלות מזכרוני, ונזכר שהיה מאמר כזה ב'אור תורה'. פתחתי והשוויתי, ונוכחתי לראות שכל המאמר גנוב הוא מהספר 'בנין אב'. מאז, אותו כותב ניסה לפרסם מאמרים נוספים, וכל פעם אני דוחה אותו בלי לומר לו את הסיבה, והוא אינו מבין מדוע הוא מופלה… מקרה דומה היה כאשר מישהו העתיק תשובה מ'יביע אומר', ורצה לפרסמה ב'אור תורה' על שמו. תרמיתו התגלתה בזכות זה שבאותה תשובה ביביע אומר היתה איזו טעות דפוס, והלה העתיק גם את הטעות…

(מתוך: https://www.ykr.org.il/%D7%90%D7%95%D7% ... %94%D7%95/)

[פולסברג]

.

[יוצא פוניבז']

.

ואעפ"כ לא נמנע מלהציג בריש הספר את ההודעה הבאה

ילקוט נחמני.png (23.08 KiB) נצפה 818 פעמים

[זאב ערבות]

בספר שלשה ספרים נפתחים מאת ר' דביר דוד הלוי יש ספר מערכות בשם עצי המערכה ובערך עבודת הלוי מביא את העובדה המענינת הבאה (שמועה ב)