בין ציווי לאזהרה

[דרך ישרה]

מה בין ציווי לאזהרה, הרמב"ם (פ"י מהל' ברכות ה"ט) "ציווים הרבה צוו חכמים והזהירו על הדבר", מה ההבדל ביניהם, וא"ת אזהרה זה במקום שיש עונש, הרי אי' אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים, איזה עונש יש כאן? ולמה לא אמרו 'לצוות' גדולים על הקטנים?
.

[צופה_ומביט]

בלשון הראשונים ציווי היינו עשה והזהרה היינו לא תעשה.

[דרך ישרה]

רמב"ם בשורש השמיני:

ואולם הציווי והאזהרה אין להם בלשון הערבי שם יקבצם,
והצטרכנו לקרוא שניהם בשם אחד, והוא הציווי.
והנה כבר התבאר לך כי האזהרה מעניין הציווי

[צופה_ומביט]

בלשון הראשונים ציווי היינו עשה והזהרה היינו לא תעשה.

וסימנך:
מסילת ישרים פרק ו:
"הזהירות סובב על הלא תעשה והזריזות על העשה".
וכנודע "אין צו אלא זירוז".

[צופה_ומביט]

רמב"ם בשורש השמיני:

ואולם הציווי והאזהרה אין להם בלשון הערבי שם יקבצם,
והצטרכנו לקרוא שניהם בשם אחד, והוא הציווי.
והנה כבר התבאר לך כי האזהרה מעניין הציווי

תראה בספר האמונות והדעות המאמר השלישי, ציווי והזהרה.

ציווי בכל מקום הוא לעשות, והזהרה היא לא לעשות, היזהר הוא כמו הישמר, שהוא לאו.

[ר_חיים_הקטן]

https://ohr.edu/this_week/whats_in_a_word/9367

[במסתרים]

רמב"ם בשורש השמיני:

ואולם הציווי והאזהרה אין להם בלשון הערבי שם יקבצם,
והצטרכנו לקרוא שניהם בשם אחד, והוא הציווי.
והנה כבר התבאר לך כי האזהרה מעניין הציווי

ספר המצוות נכתב בלשון ערב ומשנה תורה בלה"ק

[דרך ישרה]

https://ohr.edu/this_week/whats_in_a_word/9367

חסום לי.
אפשר להוריד?

[דרך ישרה]

לאו הבא מכלל עשה, שהלכתית הוא עשה, אבל מעשית זה 'לא', זה מצוה 'לא לעשות', האם שייך בזה ל' אזהרה?
ומענין לענין, האם שם 'אזהרה' על לא תעשה, הוא בגלל העונש שבו, שמזהירים את האדם מהעונש שבו, ולפי"ז בלאו שאין בו מלקות, כגון לאו שאין בו מעשה וכדו', לא שייך ל' אזהרה, או שאין קשר בין ל' אזהרה לעונש, אלא כל דבר שהוא 'לא תעשה' שייך בו ל' אזהרה?

[במסתרים]

כל מה שאנו מצווים שלא לעשותו אנחנו מוזהרים ממנו בין שיש שם עונש ובין שאין שם מפני שאין בו מעשה או מטעם אחר.

ונראה שה"ה ללאו שאין בו מעשה.

אבל למאי נפק"מ?

נ.ב. בלשון תורה יש והזהרתה אתהם את החקים ואת התורות.

[דרך ישרה]

כל מה שאנו מצווים שלא לעשותו אנחנו מוזהרים ממנו בין שיש שם עונש ובין שאין שם מפני שאין בו מעשה או מטעם אחר.

ונראה שה"ה ללאו שאין בו מעשה.

אבל למאי נפק"מ?

נ.ב. בלשון תורה יש והזהרתה אתהם את החקים ואת התורות.

נפק"מ להבין לשון חכמים.
ובמה שהבאת מ'והזהרתה אתהם', יש משהו יותר מעניין, שהגמ' דורשת והזרתם את בנ"י אזהרה לבנ"י וכו', שלכ' נראה - אם כי אין זה מוכרח - שהגמ' דורשת 'והזרתם' מלשון 'והזהרתם'.

[במסתרים]

והזרתם היינו והפרשתם וא"צ למשמעות אזהרה שבאה כאן כבכל מקום אחר שקראו ללאו בשם זה.

יש לדון להבין דברי חכמים כשיש קושי לפי אופן אחד ומתיישב לאופן שני. כאן לא ראיתי עדיין נפק"מ לאחד מהם.