דרומי כתב:הרב מקדש מלך תיאר חסידים שלא קיבלו את מרותו של הבית ישראל לאחר פטירת אביו האמרי אמת.
ובענין זה התפרסם לאחרונה (במכתבי 'הפורשים') שהיה שטיבל ידוע של גור שהגבאי שם היה מאלו שלא קיבלו את הבית ישראל, ותמיד כאשר חזרו הנוסעים אליו היה שואלם מה קיבלו אצל הבית ישראל והיה לועג על הדברים ששמע מהם, ובכל זאת לא פוטר...
האמת שבעיניי - כחסיד (לא גור) - זה מפליא למדי, אם כי אי אפשר לדעת עד כמה הגיע הלגלוג וגם השאלה העיקרית היא באיזה גיל היו הנוסעים שבפניהם לגלג.
זה היה יותר משטיבל אחד. והיו שטיבלאך שלמים שלא נסעו אליו ולא רק הגבאי, או שקראוהו ר' ישראל דעם רעבינס' כבעבר,
אלא שהוא משך אותם בחבלי אהבה, התקרבו והעריצו, הוקסמו, וחלק עד סוף ימיהם לא הסכימו איתו בהרבה דברים, אף בדברים יסודיים בשיטתו, ובכל אופן העריצו אותו עד לאחת וברוב המקרים גם שלחו את בניהם להתחנך אצלו אישית.
---------------------
אפשר לספר דוגמא מה עשה הבית ישראל אל מול מתנגדיו, מבחוץ, בשביל להבין איך הדברים יכלו לעבוד:
באחת ממערכות הבחירות, הפיצו נטורי קרתא פשקוויל מאוד עלוב נגד הקול קורא של מועצת גדולי התורה ובראשה כמובן הבית ישראל.
הפשקוויל היה הקול קורא גופו, אלא שבמקום לחתום את שמות גדולי הדור, חתמו בשמות משוגעי וקבצני ירושלים הקוראים כביכול לציבור להצביע לאגו"י.
זה היה ביזיון גדול שנטורי קרתא לוקחת את חתימות הגדולים ומשווה לאחרוני מטורפי ירושלים המרובים.
הייתה תסיסה עצומה בין החסידים.
הבית ישראל קרא לרי"ק שיחי', אחד המקורבים הגדולים שלו, והתחיל לברר אצלו מה הגראטשקע בביהמ"ד ובחצרות. הוא כמובן לא העז לומר בפנים של הרבי 'נטורי קרתא משווים אותך למשוגעים וקבצנים', התחיל לגמגם שהוא לא יודע וכו'.
הבית ישראל לא הירפה, עד שהמקורב היה חייב להודות והוציא מכיסו פשקוויל מקורי שאסף מהרחוב.
הבית ישראל העיף מבט על הפשקוויל, וכאילו זרם של בעתה עבר עליו.
המקורב הבין כנראה עד כמה פגע ברבי והתחרט שלא היה יותר 'חזק' מולו ולא גילה לו מה כתבו עליו...
אחרי כמה שניות, הרים הבית ישראל את העיניים ואמר לאותו מקורב: אני לא מבין. מילא הם, חלקם, אולי אין להם דעת ואין להם מושג מה כותבים עליהם. אבל מה עם המשפחות שלהם?! אין להם משפחות שתיפגענה ויעלבו קשות ונוראות על פרסום שמותיהם ברשימת משוגעים אחת?!
ורגע, לפני שיצא רי"ק מהחדר, הפטיר הבית ישראל גם: והם גם לא מפחדים מכח התורה של הטשיבינער רב?!
--------
סיפר רבי אפרים מנלה ז"ל - איש סגולה מיוחד ות"ח נפלא בפני עצמו - על ר' יג"ב, שהיה לו בן יחיד שניצל איתו מהמלחמה, ובגלל שלא אהב את הדרך של הבית ישראל, שהיה נראה לו יותר כמו 'מדריך' ולא 'רבי', ולא אהב את כל הבולשת שלו - כלשונו, שלח את הבן שלו לקול תורה.
כמובן שלא שאל ולא התייעץ, רק סיפר לרבי ששלח את הבן לקול תורה, מבלי לרמוז את הסיבה האמיתית, והתירוץ שרוצה שילמד גם מקצועות ויהיה בנאדם ולא רק יהיה חסיד...
הבית ישראל שלח אליו כמה פעמים שליחים שרוצה שיבוא אליו. הוא חשש שהוא רוצה לשכנע אותו לשלוח את הבן לשפת אמת. כמובן שלא בא.
אחרי שהבית ישראל נואש מלפגוש אותו, שלח את ר' אפרים אליו לאמור: תגיד לו שאין לו מה לדאוג...שגם בקול תורה יש לי שליחים...(שלא כמו שהסיפורים מסתיימים בדרך כלל, אותו בן דווקא המשיך לשמור מרחק יחסית מהבית ישראל והיה תמיד חסיד גור מודרני מעט וגם בניו אחריו, כך שהאבא הצליח במאמציו)
בעבותות אהבה משכם.