הדרים בחו"ל ונוהגים יו"ט שני, מחוייבים ונזהרים גם באמירה לעכו"ם על המלאכות האסורות.
ואם באו לאר"י ועדיין נוהגים ביו"ט שני, שלא השתקעו כאן, לענין אמירה ליהודי בן אר"י, נחלקו הפוסקים, וכמדומה נהגו להקל.
ויל"ע לגבי אמירה לנכרי שהוא בן אר"י, הרי גם אם היה ישראלי אין לו לנהוג יו"ט שני.
אמנם גם נכרי בן חו"ל קשה להבין מה שייך אצלו כביכול מנהג אבותינו וכו'.
ועכ"פ המנהג בישיבות באר"י שיש בהם הרבה בני חו"ל, שהגויים עובדי המטבח עושים את כל המלאכות ביו"ט שני של שבועות, ובכללם מלאכות שאין בהם שום צורך לבני אר"י אלא רק לצורך הכנת המאכלים המיוחדים לסעודת יו"ט עבור בני הישיבה שהם בני חו"ל.
ואותם גויים עובדי המטבח, בני תאילנד או פילפינם הם, ואין דעתם להשתקע באר"י. לו היו בני ברית הרי היו מחוייבים ביוט"ש.
וצ"ע.