הליכת ד"א לפני נט"י שחרית

[דורשי יחודך]

https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47833&st=&pgnum=30&hilite=

נעבעך

טענה כזו תמיד מנצחת שכן אי אפשר להתכוח אתה.
אך באותה מידה אפשר להגיד "נעבעך" על ה"נעבעך".

[פולסברג]

הפוסק היחיד, ככל הידוע לי, שהתיר הליכת ד"א בזמן הזה בלא נטילה - ואף התפנות! - הוא הגאון הרב הענקין בספרו. ואכן מעניין מהם נימוקיו.

חוץ מהפוסק הרב הענקין, כמדומה שהיה עוד פוסק, שקראו לו רב אשי, שסידר את הגמ', ובה נט"י לאחר כמעט כל ברכות השחר, כולל הלבישה וההתפנות ההליכה סודר, נעילה, ציצית, ותפילין.
והיה עוד פוסק אחד, ששמו הרב שלמה בן אדרת, שכתב שניתן לנקות את ידיו ללא רחיצה כדי לברך את ברכות השחר.
וגם עוד פוסק אחד שקראו לו הרב יוסף קארו, שכתב בספרו בית יוסף שאין גירסה כזו בזוהר.
אה, כן גם הרב הענקין.
ומה שהזכירו שכל הבית הוא כד' אמות, והובא בשם הרשב"א, וכבר נודע שאין כזה רשב"א, אלא הוא רבי שמעון בן אלעזר...

וע''ע דברים נפלאים באמרי פנחס לר' פנחס מקאריץ עמ' רט. אודה למי שיעלה.

[לבי במערב]

וע''ע דברים נפלאים באמרי פנחס לר' פנחס מקאריץ עמ' רט. אודה למי שיעלה.

אמרי פנחס השלם.JPG (63.98 KiB) נצפה 774 פעמים

[כשתילי זיתים]

תשאלו את החסידים מה דעתם עלינו שעל סמך חלקי מסורת לא ברורה אנו מוכנים לוותר על דין בשו''ע, מה היה אם הם היו מוכנים לשנות את הדין בשם הבעש''ט?

לא מובא בשו"ע שאסור לילך ד"א בלי נט"י

[פולסברג]

וע''ע דברים נפלאים באמרי פנחס לר' פנחס מקאריץ עמ' רט. אודה למי שיעלה.

אמרי פנחס השלם.JPG

תודה רבה!

[לא ידעתי]

עין רואה ואוזן שומעת, כי בדברי הזוהר הקדוש - לפי אותה נוסחה שנשתמרה ביד הקדמונים (האור הלבנה, והאילת אהבים, וזהו הקטע שהביא כאן ידידנו שבע) מפורש עולה כי הזוהר כתב את חיוב המיתה, 'יתחייב מיתה לשמיא', כלפי מה שפתח ד'אסור למיהך ד' אמות בידים מסואבין ומזוהמין'.
ובהיותי מטייל בענין זה חזיתי בקודש להגרמ"מ קארפ שליט"א, (בספרו היקר והמאיר עינים הלכות יום ביום, תפילה עמ' ט"ז) שטען טענה עצומה, שהזהר לא כותב כלל וכלל את חיוב המיתה על מי שהולך בידים מסואבות אלא על מי שמברך בידים מסואבות, והביא שם את הציטוט המדויק מהזהר, ונשתוממתי כשעה חדא כיצד אף אחד לא שם ליבו לדבר הפשוט הזה.
אחר עיון קל, של מספר דקות, עלה במצודתי הענין בבהירות גדולה, ואשתף את המעיינים היקרים שיחיו, יתנו לבם וישמעו לקח.

תחילה אביא את הציטוט מהזהר כפי שמביאו הרב קארפ.

הרב קארפ.PNG

הזרחתי את הקטע הנצרך. הרב קארפ מראה בחוש כי הזהר פותח באיסור הברכה ללא נטילה, ועל זה הוא שמסיים בחיוב מיתה. וממילא באמת תמוה מה המקור לומר את חיוב המיתה על ההולך בלא נטילת ידים.

מכיון שהציקתני רוחי, כיצד טעו קדמונינו (ובתוכם מרן החיד"א שמביא את זה בברכי יוסף) בדבר פשוט כל כך, נתעוררתי לבקש את הציטוט מ'אור הלבנה' אותו מביא הרב קארפ. חשיבות מיוחדת יש לתת לציטוט זה, שהרי הוא עומד בניגוד מפורש לקטע הזהר שהביא המהר"ש אלקבץ באילת אהבים (שאכן מדבר רק על ההליכה ללא נט"י, וכמו שמביא החיד"א), ולכך טרחתי לבקשו.
מה גם, שהציטוט הוא מוזר בהחלט, לפי נוסחא זו הזהר פותח באיסור לברך בלא נטילת ידים, וכהמשך הוא אומר 'ובגין כך אסור למיהך ד' אמות בידין מזוהמין'. מה 'בגין כך' יש בדבר? איזה טעם יש לומר שאיסור הברכה יגרור אחריו גם איסור הליכה?

לאחר החיפוש באוצר החכמה הבנתי שהספר אור הלבנה (הכולל הגהות מוהר"א אזולאי ז"ל על הזהר) לא נדפס כדמותו בצלמו, ועדיין הספר ספון טמון בכתב יד. הואיל וכתב היד של אור הלבנה אינו תחת ידי, חפשתי באיזה ספר מביא את הגהות אור הלבנה, ושם אוכל לראות את הנוסח שהביא הרב קארפ.
בחיפוש פשוט מצאתי את זה בזוהר עם פירוש הסולם. בזוהר הנ"ל ישנו מדור של חילופי גירסאות, ושם הוא מביא את אור הלבנה. אביא לפניכם את הקטע של ההגהה, אותו מביא הסולם בשם אור הלבנה -

הסולם.PNG

נמצאת אתה אומר, מי שעיין בזוהר הסולם וראה שם את הגירסא של האור הלבנה סבור היה כי כהמשך לדברי הזהר שלפנינו שאוסר לברך בלא נטילה, מוסיף האור הלבנה את גירסת כתב היד האוסר 'בגין כך' ללכת ארבע אמות בלא נטילה.

אבל באמת, הגירסא המדויקת בזהר (אשר נתאמתה לנו משלשה עדים נאמנים, האילת אהבים, הקטע שהעלה לעיל הרב שבע, והציטוט הנזכר בקובץ התפלות שההדיר יודלוב במאמר שהעלה לעיל הרב חד ברנש), מזכירה את איסור הברכה בלא נטילה רק לעיל מינה, בסמוך להנהגת החסידים שהביא הזהר - שהיו נוטלים ידיהם ומברכים. ואילו אחר כך פותח הזהר בקטע נוסף ונפרד, ומקדים ואומר כי 'בשעתא דבר נש נאים רוחיה פרחא מיניה, ובשעתא דרוחיה פרחא מיניה רוח מסאבא זמין ושריא על ידוי וסאיב לון'. וכלפי עובדא זו, ששורה על האדם רוח רעה, ממשיך הזהר ואומר 'ובגין דא אסיר למיהך ד' אמין בידין מסואבין ומזוהמין'.
היינו, לא שייך לאשוויי לגאון עוזנו מרן החיד"א זללה"ה כמו טועה בדבר משנה, כאילו לא נתן על ליבו שדברי הזהר אותם מביא בשם האור הלבנה נאמרו רק כלפי המברך בלא נטילה ולא כלפי ההולך בלא נטילה. אלא עיון באותה נוסחא המדוייקת מראה כי צדקו דברי הצדיק והזהר מיירי כלפי ההולך בלא נטילה, ואין זה שייך כלל וכלל לאיסור הברכה בלא נטילה שנזכר רק בקטע הקודם. המסקנא אותה כותב בעל הלכות יום ביום שליט"א - 'ומוכח להדיא דכל זה קאי רק על איסור הברכה בלא נטילה, ולא על עצם ההליכה', היא בעקבות הצגת הנוסחא בחילופי גירסאות שבזהר הסולם, אך הבנת החיד"א נתאמתה על פי שלשה עדים נאמנים.

להשלמת הדברים, ולנוחות המעיינים, אציג כאן את הקטע מקובץ התפלות העתיק (בן חמש מאות שנה) שההדיר הרב יודלוב, אשר נוסחתו תואמת עם האילת אהבים והקטע דלעיל, ועם מה שהביא החיד"א בברכי יוסף [אשר מזה מוכח כי היא היא גירסת אור הלבנה]. הדברים הובאו כאן בשם 'זהר שהיה בבית הכנסת של ירושלים ע"ה תבנה ותכונן במהרה בימינו'.

יודלוב.PNG

הספר אור הלבנה נדפס במלוא הדרה ושם הנוסח כמו שהביא הרב קארפ
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... =9&hilite=

אלא שאף לפי גירסא זו בפשטות מתייחס אלפניו (הליכה ד"א) ולא אלפני פניו (ברכה)