הצעיר שבכהונה כתב:תודה רבה. אבל כבר הבאת אותו בהודעה הקודמת! נראה שאכן זהו המקור שלו.
כן אני יודע שציינתי לספר אך בעת שכתבתי את ההודעה הראשונה לא חפשתי עדיין מקור לדבר השני שכתבת ולא ידעתי שגם זה נמצא בספר.
הצעיר שבכהונה כתב:תודה רבה!!! שימחתני במציאתך ופתרת לי תעלומה רבת שנים!
ב"ה שמח לשמוע א"כ אין זה כמובן מבקיאותי וזה תודה בעיקר לאוצר החכמה וה"ב שמאפשרים כך חיפוש בספרים.
הצעיר שבכהונה כתב:עם זאת יש לציין שאם נכון שיש ספרים שכותבים על "הברה זרה", אין ספר (מלבד הראשון ברשימתך, אבל הוא נדפס מכתב יד בשנת תשסג) שכותב שיש שלושה סוגי הברות, אלא הם כותבים שיש הברה פשוטה והברה מורכבת בלבד (מה שהיום נקרא הברה פתוחה והברה סגורה), אלא שאם יש תנועה קטנה בהברה פשוטה, ההברה הפשוטה נקראת זרה, ואם יש תנועה גדולה בהברה מורכבת, ההברה המורכבת נקראת זרה.
ייש"כ על ההסבר הבהיר, פחות עיינתי בפנים השעה עשתה את שלה[את ספר הדקדוק ידעתי שנדפס בתשס"ג ולא הבאתיו כאולי מקור לדבריו אלא כמקור לזה שאין זה חידוש של הרב מאזוז שליט"א].
הצעיר שבכהונה כתב:אעבור בקצרה על הספרים שהבאת:
1: כבר כבתי עליו, שנדפס רק לאחרונה. אמנם מדהים לראות שאותו גלגול מספרי הדקדוק נוצר גם בג׳רבא וגם בדמשק.
2: ראיתי את הספר לפני מספר שנים, אבל שכחתי את שמו, ולא הצלחתי לאתרו עד כה. והנה, לא רק מצאת מקור להברה זרה אלא גם מצאת לי ספר שחיפשתי בנרות! אבל למחבר יש רק שני סוגי הברות, לכן בעמוד 38 כשעסק בהברות, לא הזכיר כלל הברה זרה, אבל המשורר בתחילת הספר (יוסף גיביאנסקי איש ליפסק) על אף שלא הזכיר בשירו הברה זרה אלא כתב "מה נח נסתר גם נח נראה תשמעו, מה הברה פשוטה, גם הברה מורכבת, תנועה גדולה, תנועה קטנה, תבינו תדעו", בהערות שאחרי שירו (הערה 2) כתב שהברה פשוטה או מורכבת יכולה להיות זרה. וזה מה שמצאת לי.
3: תודה רבה. הוא אכן הזכיר הברה זרה (כנ״ל לא כסוג שלישי של הברות). אבל בפעלים הוא כותב כמו בכל ספרי הדקדוק שישב ודומיו נקראים גזרת נחי פ״י (עמוד 49).
4: זאת המציאה! הוא זה שכותב על חסרי פ״י, ונדפס בשנת תרפג, לכן נראה שמצאת את המקור של הרב. כל הכבוד לך!
[אם על הברה זרה אני מניח עתה שניתן למצוא בספרים נוספים (אבל שוב, לא כסוג שלישי של הברה), על הגדרת פעלים אלה כחסרי פ״י אני מניח שאין ספרים אחרים].
גם בקשר לשלושי סוגי הברות, ייתכן שזה נובע גם כן מלשון הספר, שכך כתב (עמודים 6-7): הברה מורכבת ופשוטה: הברה היא תנועה עם אות אחת או אותיות אחדות הנמשכות אליה בקריאה. כל תנועה שאחריה שוא נח או דגש חזק תיקרא הברה מורכבת (שהיא מורכבה משתי אותיות) וכל תנועה שאחריה אין שוא נח או דגש חזק תיקרא הברה פשוטה. כל תנועה גדולה צריכה להיות פשוטה ואחריה לא יבוא לא שוא נח ולא דגש חזק. כל תנועה קטנה צריכה להיות הברה מורכבת ואחריה יבוא או שוא נח או דגש חזק, אך לפעמים תבואנה להפך, תנועה גדולה הברה מורכבת ותנועה קטנה הברה פשוטה, ואז תיקרא ההברה "זרה" ועליה תבוא הנגינה. ע״כ. נראה שהרב הבין "ואז תיקרא ההברה זרה" שלא תיקרא לא מורכבת ולא פשוטה אלא זרה (ועל פי זה חידד את הכלל, שהברה פשוטה היא תנועה "גדולה" שאין אחריה וכו׳ והברה מורכבת היא תנועה "קטנה" שיש אחריה וכו׳). גם ההגדרה שהברה היא תנועה היא כלשון הרב ממש במבוא לחומש ולתיקון קוראים.
1) כתבתי לעיל בתגובה שאת ספר הדקדוק ידעתי שנדפס בתשס"ג ולא הבאתיו כאולי מקור לדבריו אלא כמקור לזה שאין זה חידוש של הרב מאזוז שליט"א כי המחבר נפטר לפני שנולד.(אבל חשוב לחדד הדברים וטוב שהערת).
2)שו אני שמח לשמוע הכל היה לכאורה באקראי ובשעה שאני עייף אין זה אלא סייעת דשמייא ב"ה.
3)ב"ה וייש"כ.
4) נפלא!
עוד הערה חשובה לקוראים כאן חשוב לציין שלפי ר' אליה בחור נחי פ"י גם הם חסרי פ"י רק נקראו נחי כי לא חסרים מכל וכל וז"ל(בביאורו לספר מהלך שבילי הדעת של הרב משה קמחי בשער הפעלים ד"ה הפעלים שפיאיהם אל"ף או יו"ד):
נקראים נחי הפ"א ולא חסרי הפ"א כי לא תחסר פ"א הפועל מכל וכל, רק תהיה נחה ותמיד אחת מהתנועות הגדולות מורה עליה כמו שאודיאך אחר כך
נוריאל עזרא כתב:נ.ב- לענ"ד ראוי היה להתנסח אחרת וד"ל.
מה כוונתך? אם הבנת בדבריי דברי זלזול התנשאות יוהרה וכדומה, לא זאת היתה כוונתי.[/quote]
ח"ו לא חשדתי אותך ולו לרגע רק התכוונתי לניסוח.
כתבת:
האם ייתכן שהרב מאזוז מחדש כללים ומושגים ושוכח שהוא זה שחידשם?
לענ"ד הרב מאזוז מוצג מהשאלה בזילות קצת כאילו זה קורא לו הרבה "מחדש כללים ושוכח שהוא זה שחידשם".
והיה עדיף לנסח "האם ייתכן שהוא חידשם ונשכח ממנו וסבר שראה כן היכן שהוא"?[כלומר קרה כאן כי יכול לקרות לכל אחד ולא כעניין שיטתי].
ואולי זה רק אני מתפרש לי כך לרוב חיבתי לרב מאזוז שליט"א. ומחילה כמובן שלא היה זה כהאשמה כלפיך.