ליטוואק פון בודאפעסט כתב:שוב חוזרים ל'הרגשות', שמרגישים התעלות. האיך אפשר לסמוך על רגשים בדברים כה חשובים וגורליים?
אכן, ממבט חיצוני נראית שיטה זו של מזומנים והרבה חזרות כיעילה. אבל התורה איננה מגושמת, ואיננה נמדדת בקנה מדה גשמיים. חזרה על מזומנים אין לה קשר דוקא להפנמת מושגי התורה ויסודותיה.
אם כל התורה המצויה בידינו מכל גדולי ישראל מכל הכיוונים היא על דרך העיון, עם שינויים בדרכי העיון, הרי עלינו לבטל דעתינו והרגשתינו למסורת זו.
מה שעשו בספרד לא נראה קשור כלל. ראשון, א"א לברר מסורת מספרים, שאין לנו את הרקע ולא את פרטי המעשה ולא את ה'תוכן' של המסורה. ועוד, מסתבר שהחינוך ההוא נועדה לבני עמי הארץ שידעו שלא יפנימו הרבה מהלימוד בהלכם לעבוד בסביבות הגיל עשר. ויש להוסיף ע"ז, רק שלא נראה לכתוב אותם בפורום פומבי.
אולי נפתח אשכול חדש?
אבל בקצרה ובפעם האחרונה.
א) בפולין לא היה לימוד עיון גורף. הרוב למדו בשטיבלך, ברמת הבנה פחותה בהרבה מישיבות גור דהיום. וכל אלו דברים ידועים לכל מודה על האמת.
אני לא רואה שהרעבעס' הקודמים של גור היו לחוצים כל כך מהנושא.
הם הפכו עולמות בשביל דברים אחרים.
אכן. הם הוקירו עיון, ולמדו בעצמם עיון.
גם ישיבת שפת אמת בימים של לפני ששים שנה, לא היתה מעוז של עיון (ואולי רשאים להוסיף "בלשון המעטה"...). אני יודע זאת בידיעות ועדויות ברורות.
היו בודדים שהתעצמו ללמוד עיון, והבית ישראל אכן חיזק אותם מאוד.
אבל שוב, הוא לא הפך עולמות בשביל זה, אלא בשביל דברים אחרים.
ככה שאין כאן שבירה מוחלטת של מורשת ומסורת.
ב) מעולם לא היה מצב בהיסטוריה שאתה מביא רבבות בחורים בלי יוצא מן הכלל (וכפי שאמר הרבי שליט"א בתחילת ההנהגה או לפני, אני לא לוקח קבוצה מובחרת ועושה איתה מה שאני רוצה. אני אחראי על כולם!), ונותן להם ללמוד יום שלם בלי לעסוק בשום דבר אחר, בלימוד שמתאים ואפשרי רק למיעוט מהציבור (עובדה שידועה לכל מודה על האמת). אז איך אפשר לדון על מסורת, בדבר שאין לו תקדים?
ואם כבר, הרי שלימוד העיון הקיצוני שהונהג, הוא גם שבירת מסורת לא פחותה, כידוע ליודעים, ודי בזה.
ואם תרצה להמשיך בדיון, אבקש ממנהלנו היקר להעביר לאשכול חדש "סיני או עוקר הרים", או כל שם אחר.