סעודה שלישית בערב יום טוב

[דיוניםבהלכה]

באחד הבתי מדרשים בניו יורק היה מודעה בענין אכילת סעודה שלישית - ורצו"פ נוסח המודעה
רציתי לדעת מה דעת הקהל בזה - מפני שלמעשה בהרבה חצירות אכלו סעודת שלישת כרגיל לפני השקיעה

[כדכד]

מאי נפק"מ מה דעת הקהל אחרי שהדין מפורש ברמ"א ובנו"כ.
את חישוב הזמנים במודעה שם לא כ"כ הבנתי
אבל הדין העולה מהרמ"א והמשנ"ב בסי' תקכ"ט הוא שלכתחילה עדיף לאכול (שמעתי שמספיק להתחיל לאכול) לפני סמוך למנחה (ג' שעות זמניות לפני סוף היום) ואם לא אכלו לפני כן אפשר לאכול יותר מאוחר אבל רק כביצה פת כדי שיאכל סעודת יו"ט לתיאבון

[דיוניםבהלכה]

ראה בכף החיים סי' תקכ"ט דהמנהג עפ"י האריה"ק לאכול לאכול דוקא אחר מנחה קטנה

[כדכד]

נכון
אך הוא מציין שם לדבריו בסי' רצא ושם משמע עיקר ההקפדה לאכול אחר תפילת המנחה
ושמא יש הקפדה ע"פ הזוה"ק והאר"י הקדוש להתפלל דווקא מנחה קטנה (זכור לי שהיו מקובלים שנהגו דווקא בש"ק להתפלל מנחה גדולה אך אולי יש חילוקי דעות בזה)
מכל מקום בספרי הפוסקים האשכנזים לא ראיתי מי שחולק על כך שלכתחילה יתפלל מנחה גדולה ויאכל קודם סמוך למנחה

[כדכד]

עיינתי כעת בספר מאמר מרדכי להגר"מ אליהו זצ"ל שכידוע היה נוהג לפסוק ע"פ קבלה ולא הזכיר כלל שיש לאכול סעודה שלישית אחר זמן מנחה קטנה אלא אחר תפילת מנחה ובזה כתב שלדעת האר"י הקדוש האוכל קודם מנחה לא יצא וצריך לאכול שוב
וגם כתב שאפשר בשבת להתפלל מנחה גדולה ולאכול סעודה שליית אח"כ אמנם גם הוא כתב שבשבת ערב יו"ט אפשר או לעשות כך או לאכול מעט אחרי זמן מנחה קטנה

[מלבב]

מאי נפק"מ מה דעת הקהל אחרי שהדין מפורש ברמ"א ובנו"כ.
את חישוב הזמנים במודעה שם לא כ"כ הבנתי
אבל הדין העולה מהרמ"א והמשנ"ב בסי' תקכ"ט הוא שלכתחילה עדיף לאכול (שמעתי שמספיק להתחיל לאכול) לפני סמוך למנחה (ג' שעות זמניות לפני סוף היום) ואם לא אכלו לפני כן אפשר לאכול יותר מאוחר אבל רק כביצה פת כדי שיאכל סעודת יו"ט לתיאבון

הבעיה רק עם אוכל סעודה גדולה, כביצה פת מנחה קטנה לא מזיק לתיאבון להלילה ומותר לכתחילה, ומה שנוהגים לחלק הסעודה הוא יותר גרוע כי יש חשש ברכה שאינו צריכה אם אינו עושה הפסק גמור.

[כדכד]

לא צריך לחלק את הסעודה. אפשר לאכול סעודת שחרית לפני חצות. להתפלל מנחה גדולה אחר חצי שעה אחר חצות ולאכול סעודה שלישית גדולה בסוף השעה תשיעית או קודם לכן.
אין הכי נמי שלאכול כביצה פת זה מותר גם סמווך יותר לערב וכבר כתב זאת הרמ"א.
לגבי התאבון - כל חד לפום דיליה....