אז הוחל לקרוא בשם ה'

[עקביה]

מאמר חשוב (לענ"ד) על גור
https://iyun.org.il/sedersheni/what-is- ... ict-about/

אע"פ שהמאמר עוסק במחלוקת שבגור דומני שהוא שייך גם לאשכול זה, שכן יש בו הסבר רחב ועמוק על אופי בניינה של חסידות גור.

[שמואל שלומוביץ]

ולחסומים?

[עקביה]

ולחסומים?

נדמה לי שיש איזו דרך להוריד את המאמר כקובץ pdf אבל אני לא רואה אותה כרגע.

מי שיכול להוריד את המאמר ולהעלותו לכאן יבורך.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

החסידות טוענת שהיהדות לא תישמר בלי הצורה הספציפית של רבי שמתבטלים אליו, ורק הוא מבין נכוחה את צרכי הדור. דווקא בגלל שהוא רבי, ולכן הוא רק יכול לפסוק הלכה נכונה בדברים הללו (באשכול הנעול מישהו העלה קונטרס של הרב רושצקי שמרחיב בטענה הזו, לא קראתי את כולו, ואיני מסכים בהכרח עם כל טענה שלו, אבל הוא בהחלט מרחיב יפה בהסבר העניין)...
והיות וכך, הרבי הוא מורה הדור בעניני "יהדות" (לא בעניני הלכה), והיות והנושאים הללו הם החשובים ביותר, הן מצד שציפור הנפש של היהדות "הציבורית" תלויה בהם, והן מצד שהדברים הללו צריכים להיות ברורים, ואי אפשר לתת את תורת כל אחד בידו, לכן הוא נחשב כרב מובהק לכל דבר ועניין.

הקונטרס הנ"ל נמצא כאן.
חיפשתי שם מקור תורני/הלכתי לחידוש הנ"ל, ולא מצאתי.
הוא מסביר שם שיש סמכות שנקראת 'מרא דאתרא' (שאין מי שחולק על כך), וזה הוא כותב בחלק שמסביר את 'אמונת חכמים'.
אח"כ הוא עובר להסביר את 'אמונת הצדיקים', וכך כותב:

גדר רבי.png

הרב חברא. חבל כי אנחנו חורגים מהנושא.
כל מודה על האמת יודע שבקהילות החסידיות האדמו"ר היה מעל הרב. כל הפסקים ההלכתיים היו תקפים עד להתערבות של האדמורי"ם (במקרה שבחרו להתערב, ברוב המקרים כמובן הם לא התערבו).
כל מודה על האמת יודע שהאדמורי"ם קבעו לחסידים הכל, ובעיקר מאי חומת היהדות שעליה יש להילחם בכל הכח. והפסקים של הרבנים הוכתבו רק משיקול דעתם של האדמורי"ם, וכל הדברים הללו אינם חידוש של השלושים שנה האחרונות, במחילה (ויתכן שגם הרב ווקסלשטיין יודע זאת, אלא שהוא מגלה טפח ומכסה טפחיים...).
כל מודה על האמת יודע שחסידים קנאו לכבוד רבם.
ולכן גם אם אינך מבין זאת, הרי כל הנושאים הללו קשורים ל"מאי חסידות", ולא ל"מאי גור".

וכבר הבאתי המון נושאים יסודיים שאין להם מקור תורני. והמתבונן יודע שדווקא אושיות היהדות הם הדברים הכי עלומים וסתומים, ולא רצו לפרש בהם דברים אלא סתמו ולא פירשו. וגם לזה יש עוד דוגמאות. (ואגב, גם המלחמה של הגר"א בבעל התניא ובחסידות לא עמדה בקריטריונים הלכתיים, כפי שהוכיח בעל התניא באגרותיו. והצידוק לה, מנקודת מבטו של הגר"א כמובן, היה בדיוק אותו צידוק של הלוחמים מהצד השני...)

לכאורה היה פשוט שלא חורגים מהגבולות. הרבי ידע שהסמכות ההלכתית הוא ביד הרב, והרב ידע שהסמכות החינוכית והציבורית הוא ביד האדמו"ר. רק כאשר יש יורש שאינו מכיר את מקומו, יכול להווצר בעיא וחיכוכים ביניהם, ואז הרב היודע למי יש שלטון, סוגר את פיו. וע"ז נלחמו כמה גדולי ישראל, ודוקא גדולי החסידות, וכפי שקבלתי מהרב מוואודרידזש בארוכה.

עכ"פ ברגע שא"א לסמוך ע"ז, והרב יכניס את דעתו בענייני ציבור שאינו מתמחה בהם, או שהרבי ינסה לעקוף את הב"ד והגישה ההלכתית, תיפול מגדל הקלפים וכל עוזרי המלך ויועציו לא יצליחו להקימו בחזרה.

כך ראינו בכמה מקומות בעולם, וההתדרדרות שנגרמה בעקבות טשטוש הגבולות היתה נורא ואיום.

לכן, כאשר מציבים רקע לחסידות גור של היום, בנסיון להצדיק את הגישה הציבורית לסמכות האדמו"ר וסמכות הראש הישיבה, השיקול הזה חשוב מאד.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

ולחסומים?

נדמה לי שיש איזו דרך להוריד את המאמר כקובץ pdf אבל אני לא רואה אותה כרגע.

מי שיכול להוריד את המאמר ולהעלותו לכאן יבורך.

בקשו ממני למחוק, למרות הקישור

[מקדש מלך]

אני בהחלט מוכן להשיב לכל טענה באופן ברור ובעין יפה, אבל לא להתמודד מול מאמר מכפיש בסדר גודל שכל כולו עסוק רק במחלוקת ובטענות ההדדיות שניסיתי להימנע מהם. וגם לא להשיב על טענות כוללניות שהבסיס העובדתי שלהם הוא תקציר מכל כתבי הפלסתר והוצאת שם רע.

בברכה.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

אני לא שונא את הרבי ולא חסידות, הבאתי משלים ממקומות אחרות והוריתי שהתכופפות הרב להרבי לא היתה חד סטרי, כי אכן שתי עבודות בידם

מה שקרה בגור אינני מכיר בינתיים. הואיל ואיני מזדהה כלל עם כל ענין המשמעת, ומה שאתה קורא 'מעלה' אצלי לימדו שזה חסרון, לכן אני מוכן לקרות, אמנם לא אגיב על הדברים ההם.

המאמר של 'צריך עיון' הוא מענין מאד, ויש בו הרבה חומר למחשבה, אמנם בזה צדקת שלא מתאים לאשכול זה. לא קריתיו טרם העליתיו.

[מקדש מלך]

אני לא חושב שאתה שונא את הרבי ואת החסידות.
אנחנו מכירים לא מהיום. אני יודע שאתה מאמין באידיאולוגיה שלך, שהיא שונה לגמרי משלי, ואין לי טרונייה עליך.
אבל אתה קובע עובדה ומסקנא, שהרבי לא יודע את הגבול בין הלכה לציבוריות. את העובדה הזאת הסקת מתוך קריאת המון מאמרים של המחלוקת, וכדי להשיב עליה, נצטרך לעבור על כל הכתבים ההם ולהשיב.
זו גם מלאכה כבדה מדי עבורי, וגם יהפוך את האשכול למלחמות כמו האשכולות הנעולים, וזה אין ביכולתי ורצוני.

אתה יכול לשאול. מניין לנו שהאדמו"ר לא ינסה לטשטש? או להביא עובדה ספציפית שבה נראה שהאדמו"ר אכן "טשטש". ואז הדיון יהיה הוגן ואפשרי, אם כי גם אז אאלץ ללכת על חבל דק, כי מאוד איני רוצה להיכנס לנושאים ההם.

[אראל]

הרב מקדש
יש פתגם נפוץ באידיש:
ווער ס'דערהייבט נישט קיין היץ זאל זיך נישט דרייען אין קיך... ודו"ק

[ליטוואק פון בודאפעסט]

אני לא חושב שאתה שונא את הרבי ואת החסידות.
אנחנו מכירים לא מהיום. אני יודע שאתה מאמין באידיאולוגיה שלך, שהיא שונה לגמרי משלי, ואין לי טרונייה עליך.
אבל אתה קובע עובדה ומסקנא, שהרבי לא יודע את הגבול בין הלכה לציבוריות. את העובדה הזאת הסקת מתוך קריאת המון מאמרים של המחלוקת, וכדי להשיב עליה, נצטרך לעבור על כל הכתבים ההם ולהשיב.
זו גם מלאכה כבדה מדי עבורי, וגם יהפוך את האשכול למלחמות כמו האשכולות הנעולים, וזה אין ביכולתי ורצוני.

אתה יכול לשאול. מניין לנו שהאדמו"ר לא ינסה לטשטש? או להביא עובדה ספציפית שבה נראה שהאדמו"ר אכן "טשטש". ואז הדיון יהיה הוגן ואפשרי, אם כי גם אז אאלץ ללכת על חבל דק, כי מאוד איני רוצה להיכנס לנושאים ההם.

סליחה, לא הובנתי

לא כתבתי ולא התכוונתי שהאדמו"ר מגור טשטש את הגבולות. כתבתי שזה קרה במקומות אחרות, ונלחמו גדולי ישראל עליה. אני לא רצוה לפתוח פה דיון על חסידיות אחרות, ולכן אני לא מפרט.

אבל בכלליות, ברור שסבת הכנעת הרב לאדמו"ר הוא משום הגבולות שבדבר. סומכים שלשניהם יש מספיק יראת שמים להצמד לגבולם, והאדמו"ר לא יעבור את גבולותיו וכן הרב. וכאשר עברו (במקומות אחרות), זרעו הרס וחרבן.

וזו אכן בעיא גדולה. הואיל והכל עובר דרך ירושה לא דרך מבחן, וסומכים עליהם להצמד לגבולות אף נגד רצונם, יכול לצמוח בעיות נוראות. ואצל הציבור הליטאי, למרות שהבעיא אכן קרה ובגדול, מ"מ הואיל ולא חונכנו על משמעת וכדו', לכן הבעיא לא החריבה אותנו, למרות שעשתה שמות נוראות, ועי' באירועי הערב המכאיבות.

[מקדש מלך]

אם זו השאלה אשיב ברצון.
הרי כבר הסברתי את העניין של ירושה. הסברתי באריכות מניין החסיד מסיק שרבו ראוי לאותה איצטלה וכו'
הסברתי שהחסיד רואה בחוש שהוא מתעלה. והוא רואה בחוש שכל העדה מתעלים.
"מתעלים" היינו על פי התורה וההלכה. פשיטא.
ולכן הוא מסיק שכנראה הרבי ראוי להנהגה.
וממילא לכל הפחות הוא מבין את העובדה הפשוטה לכל דרדק, שזאת התורה לא תהא מוחלפת.
ואלא מאי, יוצא "קונטרס", שכתב אותו אדם ששונא את הרבי בנפש, כי הוא שייך לחצר מתחרה. טבעי.
ושם כתוב "עובדות", שההוכחה היחידה להם היא שהנייר סובל הכל.
העובדות האלו, אם קרו, זה היה בחדר נעול, איש לא ראה, איש לא שמע.
אז על פי הלכות לשון הרע (ובפרט לאדם מוחזק בצדקות), ויותר מכך: משום שמירת היהדות, הוא מבטל זאת כעפרא דארעא.
כי החסיד מאמין שהמשמעת לרבי היא הבסיס לאידישקייט. ואמנם יתכן בעיות, אבל אי אפשר למוטט את כל העיר כי יש בנינים עם יסודות רעועים.
אתה חושב שלתת תורת כל אחד בידו הוא הבסיס לאידישקייט, וזו אולי זכותך לחשוב כך. אבל זה בכלל לא בטוח עובדתית.
אני אישית מכיר מאות ואלפי אנשים, שאני משוכנע שלו היו נותנים להם את תורתם בידם הם היו פחותים לאין ערוך מאשר כעת.
אז נישאר בויכוח הזה, שאין לי דרך להכריע אותו.

ואני עדיין מצפה שתוריד את המאמר ההוא מצריך עיון. בברכה.

[ונתנו ידידים]

גם אני קורא למנהלים לעשות כדברי הרב מקדש מלך, היו כאן שתי אשכולות על המחלוקת, אם יש רשות להמשיך בנושא זו שיתנו לפתוח אשכול מיוחד על נושא המחלוקת בגור, אבל לא לקלקל שאר האשכולות בפורום.
האשכול הזה מיועד לנושא מסוים שפתח הרב מקדש מלך ואני מאד רוצה לשמוע את התובנות שלו בנושא ההיא, ואם יעכירו פה את האשכול כל הנושא ההיא ירד לטמיון.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

אם זו השאלה אשיב ברצון.
הרי כבר הסברתי את העניין של ירושה. הסברתי באריכות מניין החסיד מסיק שרבו ראוי לאותה איצטלה וכו'
הסברתי שהחסיד רואה בחוש שהוא מתעלה. והוא רואה בחוש שכל העדה מתעלים.
"מתעלים" היינו על פי התורה וההלכה. פשיטא.
ולכן הוא מסיק שכנראה הרבי ראוי להנהגה.
וממילא לכל הפחות הוא מבין את העובדה הפשוטה לכל דרדק, שזאת התורה לא תהא מוחלפת.
ואלא מאי, יוצא "קונטרס", שכתב אותו אדם ששונא את הרבי בנפש, כי הוא שייך לחצר מתחרה. טבעי.
ושם כתוב "עובדות", שההוכחה היחידה להם היא שהנייר סובל הכל.
העובדות האלו, אם קרו, זה היה בחדר נעול, איש לא ראה, איש לא שמע.
אז על פי הלכות לשון הרע (ובפרט לאדם מוחזק בצדקות), ויותר מכך: משום שמירת היהדות, הוא מבטל זאת כעפרא דארעא.
כי החסיד מאמין שהמשמעת לרבי היא הבסיס לאידישקייט. ואמנם יתכן בעיות, אבל אי אפשר למוטט את כל העיר כי יש בנינים עם יסודות רעועים.
אתה חושב שלתת תורת כל אחד בידו הוא הבסיס לאידישקייט, וזו אולי זכותך לחשוב כך. אבל זה בכלל לא בטוח עובדתית.
אני אישית מכיר מאות ואלפי אנשים, שאני משוכנע שלו היו נותנים להם את תורתם בידם הם היו פחותים לאין ערוך מאשר כעת.
אז נישאר בויכוח הזה, שאין לי דרך להכריע אותו.

ואני עדיין מצפה שתוריד את המאמר ההוא מצריך עיון. בברכה.

הורדתי

אין לי מושג איזה קונטרס אתה מאשים אותי בקריאתה. רוב מה שאני מכיר מהסכסוך הזה הוא דוקא מהצד שלכם, מכל הדרשות והקונטרסים שהועלו לגוגל דרייב, החל מ'הקבוצה השלישית'.

אני יכול להתווכח על הפרט הזה של 'נתינת הבחירה בידי כאו"א', שאצלי הוא מעיקרי הדת. אמנם אני מעדיף לקרות על אנשים כמו הרב איטשה מאיר קנובלוביץ (האם היה לו אח בלונדון?) וכדו', לכן אחכה בכליון עינים לדעת עוד על גור ואנשיה.

[מקדש מלך]

הורדתי

אין לי מושג איזה קונטרס אתה מאשים אותי בקריאתה. רוב מה שאני מכיר מהסכסוך הזה הוא דוקא מהצד שלכם, מכל הדרשות והקונטרסים שהועלו לגוגל דרייב, החל מ'הקבוצה השלישית'.

אני יכול להתווכח על הפרט הזה של 'נתינת הבחירה בידי כאו"א', שאצלי הוא מעיקרי הדת. אמנם אני מעדיף לקרות על אנשים כמו הרב איטשה מאיר קנובלוביץ (האם היה לו אח בלונדון?) וכדו', לכן אחכה בכליון עינים לדעת עוד על גור ואנשיה.

כעת אני לא מאשים אותך בקריאת שום קונטרס.
לפני כן הבנתי מדבריך (ואני שמח לשמוע שטעיתי) שברור אצלך שהרבי לא יודע את הגבול בין הלכה וציבוריות.
מסקנא כזו לא היתה יכולה לעלות בלי קריאת כתבי פלסתר רבים, כי מניין לך ה"עובדות" שבבסיס כתב האישום?...
אם אין לך מסקנא כזו, איני מאשימך בכלום...

[ונתנו ידידים]

חוזרני בי ומחקתי

[מקדש מלך]

דוקא על אף שאני איתך בניקוי האשכול הזה מהעיכור, אני לא רואה מה נפגעת כ"כ מהקונטרס ההיא, אמנם שהיא נוטה נגד גור, אבל היא דוקא כן הדגישה והבהירה נקודה טובה שהיטבה להגדירה. (גם אני כתבתי כך באשכול הסמוך שלכן הסיכון של הפילוג הוא כ"כ גדול משום שהיא שוברת את המשמעת שעלי' בנוי חסידות גור) אני לא רואה שהקונטרס מהוה סיבה שאני ינטה יותר להשיטה של אי משמעת משל משמעת ואני דוקא חושב שזה מאד מעניין שיש כאן ב מהלכים לגיטימיים בעבודת השם.
אני רואה מכל המחלוקת הזה (כמובן מההיבט הזה ולא משאר העיכור שיש בהמחלוקת) דבר פורה מאד ומאירה עיניים שיש כאן שתי הביטים שונים להפליא בעבודת השי"ת ושניהם מתוך הדרך הייחודית של גור מדורי דורות.

יפה מאוד. ומה תאמר על כך שבישיבות גור יש שלוש מגמות.
"דפים" לבחורים חלשים, שמדלגים את הסוגיות הקשות, וסוף וסוף כעת מגיעים להישגים ויודעים מאות דפים מזומנים.
"גמרא רש"י", לאלו שאוהבים שינון וידיעה.
"גפ"ת", לאלו שאוהבים יותר העמקה.
ושוב. זוהי עובדה שכל אחד יכול להיכנס לגערער ישיבה ולברר אותה, והיא ידועה לרבבות בני אדם. ושם כתוב שהרבי ביטל "לחלוטין" את הגפ"ת...

ואמנם יש ישיבות שמגמת הגפ"ת חלשה, ויש ישיבות שהיא חזקה, לפי ההעדפות האישיות של הצוות (אבל זה סותר את ה"עובדה" שכל הישיבות זהות לחלוטין... בקיצור, לך תוכיח שאין לך בת. ואז יצטרפו עוד הכפשות, ויתחיל חגיגה, עד לנעילת האשכול ובלצ"ג).

[ונתנו ידידים]

בכלל לא שמתי לב אם היה כתוב גפ"ת או גרש"י, ולא באתי לחלוק ולקבוע עובדות בנושא המזומנים, עיקר כונתי היה הרעיון של הכלל והפרט, וזה היה יכול להיות גם בלי ענין המזומנים שהנהיג האדמו"ר. המזומנים הוא רק דוגמא, ומה שיש ג' מסלולים לא גורע מהדוגמא שהיא עדיין נכונה , אף אחד (אני עכ"פ) לא בא עכשיו להשמיץ את נושא המזומנים (אולי באשכול אחר אבל כאן זה לא הנקודה) והביאו את המאמר הזה רק להדגים את הרעיון, ואני חשבתי שזה היטיב להדגימו. נושא המזומנים א"א להכחישו, היא מציאות, מי שרואה בזה רע לא ישלים איתו, ומי שלא רואה בזה רע כן ישלים איתו אין מה לעשות. (כמובן שלשאר הציבור לומדי עיון אין הבדל גדול בין אם תאמר שלומדים גרש"י לשתאמר שלומדים גפ"ת)

[מקדש מלך]

בכלל לא שמתי לב אם היה כתוב גפ"ת או גרש"י, ולא באתי לחלוק ולקבוע עובדות בנושא המזומנים, עיקר כונתי היה הרעיון של הכלל והפרט, וזה היה יכול להיות גם בלי ענין המזומנים שהנהיג האדמו"ר. המזומנים הוא רק דוגמא, ומה שיש ג' מסלולים לא גורע מהדוגמא שהיא עדיין נכונה , אף אחד (אני עכ"פ) לא בא עכשיו להשמיץ את נושא המזומנים (אולי באשכול אחר אבל כאן זה לא הנקודה) והביאו את המאמר הזה רק להדגים את הראיון, ואני חשבתי שזה היטיב להדגימו. נושא המזומנים א"א להכחישו, היא מציאות, מי שרואה בזה רע לא ישלים איתו, ומי שלא רואה בזה רע כן ישלים איתו אין מה לעשות. (כמובן שלשאר הציבור לומדי עיון אין הבדל גדול בין אם תאמר שלומדים גרש"י לשתאמר שלומדים גפ"ת)

אתה לא שמת לב, אבל הרבה כן ישימו לב. ותיקח בחשבון ש"כנראה" היו עוד כמה דברים כאלו...
ולמה אתה מצפה מכזה מאמר? המאמרים הפולמוסיים של גור נגד הגר"ש אלתר מדייקים בעובדות?! כך טבעו של פולמוס.
והיות ואיני רוצה להפוך את האשכול לזירת פולמוס, וגם איני רוצה שיהיו בו עיוותי עובדות חסרי תגובה, לא רציתי שיישארו בו.

[אראל]

תגיד, וכי האשכול הזה לא נוסד על זירת פולמוס???
את מי אתה רוצה לשכנע פה??
אם באמת
הייתי מציע לערוך 'ויכוח' אמיתי ואובייקטי, בין הרב מקדש מלך, ולעומתו, אחד המכיר את חצר הגר"ש מבפנים האיש ואת שיחו, ולא יתדיינו בפוליטיק ונושא האלימות, כי אם בעובדות ושיטות בלבד!
נו,

[מקדש מלך]

בשמחה!
ובתנאי שלא יעסוק בהכפשות, כלומר "למה חטפתם את ההיא, למה רדפתם את ההוא, למה הרבי גנב את ההוא, ולמה הוועדה עשתה כך וכך וכו'".
אני מסביר את החצר שלי ואת הדרך שלה.
ברור שהדרך של החצר שלי שונה מהדרך של החצר השנייה.
ואיני מסתיר זאת כלל וכלל.
ומי שיסביר את החצר השנייה והדרך שלה, יבורך.

ולמרות זאת, עיקרו של האשכול לא נוסד על זה כלל וכלל, אלא לספר על אנשי גור ואורחות חייהם כמו שכתבתי. אלא ששואלים שאלות ואני מוכרח לענות, להסביר או להצדיק, ומזה באים לידי ביטוי גם החילוקים שבין החצרות, ולא מהיוזמה שלי. ממש לא פתחתי את האשכול בשביל להבליט את הנקודות ששונות בין החצרות ולהצדיק את אחד הצדדים.

[אראל]

אתה מכיר מה שאמרו חז"ל שלא יספר בשבחו של חבירו, שמתוך שבחו בא לידי גנותו!
זה עובדא! בפרט בעידן ריתחא, וכי תעלה על דעתך שיש אפשרות כלל לפתוח אשכול שיספר אך ורק בצד השבח של צד אחד בלבד, ויישאר ככה?.....

[מקדש מלך]

אתה מכיר מה שאמרו חז"ל שלא יספר בשבחו של חבירו, שמתוך שבחו בא לידי גנותו!
זה עובדא!

ודאי שאני מכיר.
ולכן לא כתבתי שלוש שנים מלה על הנושא.
אבל כעת המצב הוא שמתוך גנותו אתה בא לידי גנותו הגדולה, ומתוך גנותו הגדולה אתה בא להשוותו לברלנד ולב טהור.
אז מותר לי לדרוש קצת בשבח החצר שלי, ואם בטעות ובלי כוונה יתגנב טיפה טיעון, שאינו לא הכפשה ולא סיפור "עובדה", אלא ויכוח של שיטות בעבודת ה', וכי מה עלי לעשות?

[ונתנו ידידים]

נו הרב מקדש מלך, ויחזור לתלמודו, תביא עוד עובדות וסיפורים והגות מחסידי קמאי ועכשוי של החצר שלך.

[יהושפט]

אני כללית לא כותב הרבה בפורום, ובטח לא בעניינים טעונים, ולכן לא כתבתי מילה וחצי מילה בהקשר לגור
אבל כמתבונן מהצד אני לא מבין את ההתקפות הבלתי פוסקות כאן על הרב מקדש מלך
לצערנו - אולי יש כאלה שלדעתם זה לשמחתינו - כיום רובנו חיים בקהילות הומוגניות פחות או יותר ולא מכירים יותר מהכרה שטחית קהילות אחרות. אחת המעלות הגדולות בפורומים כמו הפורום הזה היא היכולת להפגש ולו וירטואלית ולהכיר אנשים וקהילות אחרות
וכאן בא הרב מקדש מלך ורוצה לספר לנו קצת על חצר גור מנקודת מבט של מישהו מבפנים שיש לו רחבות ואופקים ולא כותב בסגנון כתבות יח"צ בעיתונים כנהוג, אז במקום לתת לו לדבר, משתיקים אותו כל הזמן, ומנצלים כל העת לעשות את המחאות המאד חשובות של כל אחד? אני מבין את ההרגשה הדוחקת שיש ברבים למחות וכו', אבל לכל דבר מקומו ושעתו, ביחוד שהרי לא נשיג שום דבר חוץ מנעילת האשכול.

בנימה אישית, אני רחוק מאד מחסידות גור, ומהזדהות עם רוב הנהגותיה, וגם במחלוקת הנוכחית אהדתי לא בדיוק נתונה לצד של גור, אבל עדיין - ואולי אדרבה דווקא לכן - מעניין ומרתק אותי מאד להבין קצת יותר את עולמה של חסידות גור, דרכיה וערכיה, את דמויות המופת שלה, ואיך הדברים נתפסים מבפנים, כללית ולאו דווקא בהקשר למחלוקת. ואני בטוח שככה עוד רבים

אני הייתי קורא להרב מק"מ פשוט להתעלם מכל רעשי הרקע ולהתמיד בהודעות מהסוג שהעלה בהתחלה, כמו התיאור המאד מעניין ומלבב של הרב קנובולוביץ, ההבדלים בין דרך הב"י לדרכים אחרות שהיו/ישנם בגור ופחות מוכרות וכן הלאה

[איש_ספר]

אני כללית לא כותב הרבה בפורום, ובטח לא בעניינים טעונים, ולכן לא כתבתי מילה וחצי מילה בהקשר לגור
אבל כמתבונן מהצד אני לא מבין את ההתקפות הבלתי פוסקות כאן על הרב מקדש מלך
לצערנו - אולי יש כאלה שלדעתם זה לשמחתינו - כיום רובנו חיים בקהילות הומוגניות פחות או יותר ולא מכירים יותר מהכרה שטחית קהילות אחרות. אחת המעלות הגדולות בפורומים כמו הפורום הזה היא היכולת להפגש ולו וירטואלית ולהכיר אנשים וקהילות אחרות
וכאן בא הרב מקדש מלך ורוצה לספר לנו קצת על חצר גור מנקודת מבט של מישהו מבפנים שיש לו רחבות ואופקים ולא כותב בסגנון כתבות יח"צ בעיתונים כנהוג, אז במקום לתת לו לדבר, משתיקים אותו כל הזמן, ומנצלים כל העת לעשות את המחאות המאד חשובות של כל אחד? אני מבין את ההרגשה הדוחקת שיש ברבים למחות וכו', אבל לכל דבר מקומו ושעתו, ביחוד שהרי לא נשיג שום דבר חוץ מנעילת האשכול.

בנימה אישית, אני רחוק מאד מחסידות גור, ומהזדהות עם רוב הנהגותיה, וגם במחלוקת הנוכחית אהדתי לא בדיוק נתונה לצד של גור, אבל עדיין - ואולי אדרבה דווקא לכן - מעניין ומרתק אותי מאד להבין קצת יותר את עולמה של חסידות גור, דרכיה וערכיה, את דמויות המופת שלה, ואיך הדברים נתפסים מבפנים, כללית ולאו דווקא בהקשר למחלוקת. ואני בטוח שככה עוד רבים

אני הייתי קורא להרב מק"מ פשוט להתעלם מכל רעשי הרקע ולהתמיד בהודעות מהסוג שהעלה בהתחלה, כמו התיאור המאד מעניין ומלבב של הרב קנובולוביץ, ההבדלים בין דרך הב"י לדרכים אחרות שהיו/ישנם בגור ופחות מוכרות וכן הלאה

מצטרף לכל מילה !

[איש_ספר]

אני מנצל אשכול זה מתוך מחשבה שקהל הקוראים שלו זהה לקהל קוראי וכותבי האשכולות המדוברים להלן.

ובכן, ראיתי לחובה להודיע לחברים ובודאי לכותבים, כי שני האשכולות העמוסים, עד מתי וכו' ובניחותא, הוסרו מהפורום. החומר כולו קיים ולא נמחק, באופן שאותם המבקשים לקבל את אשר כתבו, יענו ברצון.

חשוב לי להבהיר כי לא קיבלתי פניה או איום משום גורם ממסדי. אמנם כן, היו פניות רבות מבודדים שחשו עצמם נפגעים מהנימה והתיאור של החסידות כולה.

לאחר מחשבה נראה כי הדיון היה חשוב בשעתו, אך אפשר לוותר על הנצחתו, בתקוה כי לא תקפ"ץ.

באחות חברים.

[איש_ספר]

ולחסומים?

נדמה לי שיש איזו דרך להוריד את המאמר כקובץ pdf אבל אני לא רואה אותה כרגע.

מי שיכול להוריד את המאמר ולהעלותו לכאן יבורך.

בקשו ממני למחוק, למרות הקישור

לא קראתי את המאמר. אבל כבר ביקשו כאן כמה פעמים. לא לקשר ובטח לא להכניס חומרים, מהאתר והעלון המתועב ששמו צריך עיון.
השימוש בחומרים כאלה, מעלה באוב את התיאור של ר' יעקב ליפשיץ כמדומני, על המתנגדים שהסתייעו במשכילים במלחמתם בחסידים.

[בית הגנזים]

ובתנאי שלא יעסוק בהכפשות, כלומר "למה חטפתם את ההיא, למה רדפתם את ההוא, למה הרבי גנב את ההוא, ולמה הוועדה עשתה כך וכך וכו'".

כבודו טען ש"אינו מכיר את העובדות", אם כן אל נא תקבע מהו עובדה ומהו הכפשה בפרט בענין הכאוב של החטיפות.

[חבר עיר]

איש_ספר כתב:
לא קראתי את המאמר. אבל כבר ביקשו כאן כמה פעמים. לא לקשר ובטח לא להכניס חומרים, מהאתר והעלון המתועב ששמו צריך עיון.
השימוש בחומרים כאלה, מעלה באוב את התיאור של ר' יעקב ליפשיץ כמדומני, על המתנגדים שהסתייעו במשכילים במלחמתם בחסידים.

אינני יודע מה התרחש בזמן המלחמה בין החסידים ומתנגדים, ואף אינני חסיד גור, אבל המציאות הכואבת נראית לנגד עינינו כאשר נציגים רשמיים מטעם הקהילה כותבים בגלוי באתר המתועב ומדבררים את שיטתם.

[בן מיכאל]

אינני יודע מה התרחש בזמן המלחמה בין החסידים ומתנגדים, ואף אינני חסיד גור, אבל המציאות הכואבת נראית לנגד עינינו כאשר נציגים רשמיים מטעם הקהילה כותבים בגלוי באתר המתועב ומדבררים את שיטתם.

אכן מאד כאב כשהורים התראיינו לטלויזיה בפרצופם והשמיצו את בניהם הנשואים על שהלכו לקהילת הגר"ש.

[עתניאל בן קנז]

אם במעלות חסידי גור עסקינן, ובפרט בניחוח של פעם - תקופת ה'בית ישראל'
נעלה בזה קובצי 'תפארת ישראל' פנינים יקרים, מה'בית ישראל' וחסידי קמאי.

[עתניאל בן קנז]

עוד...
[אין לי מושג מי עומד מאחורי זה, וגם אינני חסיד גור. מישהו שלח ונהניתי. הצרפתי למנוים. מומלץ - לאלו שמרגישים טעם].

[דרומי]

יש אשכול יעודי על דמותו של הבית ישראל

ושם נתבאר

[דרך ישרה]

עוד...
[אין לי מושג מי עומד מאחורי זה, וגם אינני חסיד גור. מישהו שלח ונהניתי. הצרפתי למנוים. מומלץ - לאלו שמרגישים טעם].

לי כן יש מושג מי עומד מאחורי זה.
עומדים מאחורי זה אנשים שיודעים שהאדמו"ר שליט"א מגור לא רוצה שיפרסמו את מה שהבית ישראל אמר בבית שלא על מנת לפרסם, ומדפיסי העלון מרגישים בזה עוד הזדמנות להתריס ולעשות דוקא.
החומר שמתוך הבית נאסף בעמל רב בידי אברך חסיד גור, וכעת הוא זועק חמס על השימוש לרעה בדבר שהוא עמל וטרח ונהג טובת עין, וזעקתו נשארת להדהד בחלל ללא מענה. כי כידוע הכל רק על פי תורה ומדות טובות.

[דרך ישרה]

כמו רבים אחרים, אף אני הייתי רוצה שהאשכול ישאר למטרת שלשמו יועד, בלי להכנס לסרחון של שני האשכולות שנמחקו, אך אם אחרים מרשים לעצמם להסיט את האשכול הזה לטווח האש, זה לא ישאר בבלעדיות לצד אחד.

[דרך ישרה]

אכן מאד כאב כשהורים התראיינו לטלויזיה בפרצופם והשמיצו את בניהם הנשואים על שהלכו לקהילת הגר"ש.

לא שמענו על כזה דבר. אולי אפשר פירוט?

[שמואל שלומוביץ]

אני מנצל אשכול זה מתוך מחשבה שקהל הקוראים שלו זהה לקהל קוראי וכותבי האשכולות המדוברים להלן.

ובכן, ראיתי לחובה להודיע לחברים ובודאי לכותבים, כי שני האשכולות העמוסים, עד מתי וכו' ובניחותא, הוסרו מהפורום. החומר כולו קיים ולא נמחק, באופן שאותם המבקשים לקבל את אשר כתבו, יענו ברצון.

חשוב לי להבהיר כי לא קיבלתי פניה או איום משום גורם ממסדי. אמנם כן, היו פניות רבות מבודדים שחשו עצמם נפגעים מהנימה והתיאור של החסידות כולה.

לאחר מחשבה נראה כי הדיון היה חשוב בשעתו, אך אפשר לוותר על הנצחתו, בתקוה כי לא תקפ"ץ.

באחות חברים.

יישר כח הרב אי"ס על העמידה על משמר הפורום,
ותשואות חן על שמירת אשכולות המחאה פעילים וזמינים במשך תקופה,
עצם העובדה שזה היה דבר חריג שלא ימצא במחוזותינו בהחלט נתנה כאן תחושה של ימות המשיח.
מדובר באומץ לב, מצד הנהלת אוצר החכמה והנהלת הפורום, ולו מפני העובדה שזה דבר שאין שני לו בכל הציבוריות החרדית.

מכיון שכך, הוכרחתי להגיב על הודעה זו אף שאינה מענין האשכול,
אך לדעתי התקווה כי לא תקפ"ץ נותנת תחושה שמדובר היה באיזה ארוע שחלף עבר ולא היא לצערינו,
הנורא מכל אינו סיפור האלימות של שבת לסדר והפקדתי עליכם בהלה, בקרב הסבל של אנשי הקהילה זו נקודת ציון, מינורית אולי,
הסבל הוא החרמות הנוראים, ארגון יאספני האיום, והפירוד בין משפחות,
ואני לא אומר את זה רק מהסתכלות של אוהד הקהילה,
אלא גם כמי שאוהד חברים בתוך גור
שהרי הסיפור של סנדיק וההתעקשות התמוהה מול מלחמה של אדם חולה על נפש בנותיו,
אינו מהצורך בשתי נפשות אלו לחסידות גור,
הלא יש בה רבבות אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ...,
ולא חסר בשר, ק"ו שאי"צ בשתי בנות חסרות בית.

אלא זה איום קונקרטי על כל נפש ונפש שילחמו בכל דרך לאמלל אותו כשהוא יעזוב,
יקחו לו ילדים ויקרעו ממנו ומאשתו את בני המשפחה, ואם יצליחו להפריד גם את אשתו ממנו ייטב.
ובכל מקרה לא ימלט מצערו וצער אשתו להקרע מבני משפחתם. וכל זה אני לא כמתרשם מבחוץ אלא כמי שמכיר את המציאות בהווה.

האלימות הזו לא מסתיימת בטיפול המשפטי באירועי השבת, ותבייעות על האלימות נגד גור, אלא נמשכת ברגעים ובעיתות אלו ממש.
בגיבוי מלא של ראשי ואנשי המערכת שמגבים זאת בכל פה, בגלוי ובסתר, בלא לב ולב,
ולכן כדי להשיב חרון אף ה' מישראל, חובתינו היהודית הבסיסית ביותר, היא אם לא לצאת למלחמה לפחות לעמוד על חשיפה עקבית ויציבה וללא חשש מחלויקס,
וכשיהודים עושים מעשים שקמצא ובר קמצא קטן עליהם, לא מגרשים איזה יהודי בשקט מהשמחה,
אלא שיוצאים חתן וכל הקרואים מן האולם בהופיע מישהו מקהילה שכנה, לשמוח עם אחיו עם אביו או עם בנו ביום שמחתו, ודמם נשפך כמים ודמעתם על לחיים,
ואנו נשים פנינו אחור כאילים, ונתוועד ביחד כדי להסביר למה זה בסדר?
היתכן שככה תלקה מידת הדין בקרב יראי השם? חלילה.

אני מרגשי שחובתי לכתוב, בתקווה להבנה, והמערכת תעשה בהודעה זו כחפצה.

[מקדש מלך]

אני שוב מתנצל שאני כותב מהר וחלקי, כדי להשביע את הביקוש...
ח) החסיד רבי מוטל מיירנץ זצ"ל.
רבי מוטל היה שריד לדור קדומים. נפיל מדורות עברו, שחי איתנו, וחלק את אוצרותיו, בנדיבות נפלאה.
הוא נולד בפולין, למשפחה אמידה בלודז'. הוא גם נסע לגור, ואהב לספר מימי נערותו. לדוגמא שמעתי ממנו פעם, שהיה להם בבית טלפון (כן, היה אז כבר טלפון, הוא מעיר בחיוך), וגם לחבר של אביו היה טלפון בבית. אולם בעוד אביו של רבי מוטל עסק בעניני פרנסה, הרי שחבירו של אביו עסק כל היום בתורה ועבודה, ואשתו היא זו שניהלה את משק הבית. אבל מידי פעם החבר היה מתקשר לאביו של רבי מוטל "נו, הכל בסדר איתך? אתה מחזיק את עצמך בתורה וירא"ש?".
בשואה הוא היה חלק מהזמן בגיטו לודז' ("אינכם יכולים להבין מהו רעב, זה פשוט מוציא את הדעת. אבל במקום אחד לא חשנו רעב. בשיעוריו של רבי גודל אייזנר זצ"ל - שגם עליו נאריך אי"ה), לאחר מכן ברח לצד הארי, כשברשותו יהלומים שנתן לו אביו, וכך ניצל מהמלחמה.

רבי מוטל היה ידידם הטוב של קבוצת קטנה של חסידים דעתנים, שלא קיבלו עליהם את מרותו של הבית ישראל באופן מלא. חלקם הופיעו בבית המדרש גור באופן קבוע. פשיטא שלא דיברו נגדו מילה וחצי מילה (על כל פנים ממה שאנו הכרנו בשנותיהם המאוחרות), וכמו כן, שלחו את ילדיהם למוסדות של גור ושמחו לראותם גערער חסידים, בטלים לרעביס' הבאים בשושלת. אבל הם עצמם, התקשו לקבל עליהם הנהגה אחרת לאחר האמרי אמת זצ"ל.

(אני חייב לציין, שמאידך היו קבוצת חסידים זקנים מהם בהרבה, שנחשבים כחניכיו של השפת אמת, והם קבלו את מרותו של הבית ישראל באופן מעורר השתאות. המפורסם שבהם הוא רבי מוטל אוסטרווער ליכשטנשטיין, שנהג עם חבריו לצאת ולהמתין לבית ישראל במוצא, בעל עת שיצא מירושלים והיה עתיד לחזור אליה. הבית ישראל ביקש מהם להימנע מהנהגה פומבית זו, מחשש לשוואנצענס' של הצעירים, שירצו לחקות אותם...)

רבי מוטל עצמו כנראה הסתפק מעט בדעתו, והתמהמה בשיקול דעתו ימים מספר (החסידים של הבית ישראל לא שכחו לו את זה עד זיבולא בתרייתא...), אולם לאחר מכן נמלך בדעתו וקיבל על עצמו את מרותו של הבית ישראל בכל לב (כמובן שהוא הדין לשאר הרעביס' הבאים אחריו, עד לרבי שליט"א, ועל כך בהמשך). בהמשך ימיו לא היה מוכן להסביר בשום אופן את לבטיו או לתת להם צידוק כל שהוא. "זה היה מעשה שטות וגמרנו", יותר מזה לא הסכים לומר.
למרות זאת הוא נותר ידידם הטוב של חביריו, שהיו אנשים מופלאים לכשעצמם. לא אנקוב בשמותיהם, אך חלקם עסקו בקבלה, היו דבוקים בספר שפת אמת בכל רמ"ח איבריהם, ושניים מהם היו שותפים במסחר, אבל בלי חלוקת רווחים. כל אחד נטל מהקופה כפי הצורך... (אולי בין השאר בהשפעת תורתו של בעל הסולם שעסקו בה).
אנקדוטות שסיפר מהשואה ולאחריה. בגטו לודז' אביו שלח אותו לתת משלוח מנות לידיד, חסיד חריף. הוא מצא אותו לבדו בשטיבל, כשהוא רוקד לעצמו ושר "היינט איז שלא כדת" (כלומר, גם אדם שאינו ראוי יכול להתקרב לקב"ה. אחד מהנקודות שהיה מבאר זה את העובדה שחסידים "נדלקו" על כל ווארט שמדבר על האנשים הכי פחותים, שגם הם יכולים להתקרב. כי השטיקלך הללו הרי אמורים ממש אליהם...).

עוד היה מספר על אחד מידידיו הנ"ל, שאיבד אשה וילדים בשואה. אבל בפורים שלאחר השואה הוא שתה כדת היום, ואז שכב על הספסל וצעק "להודיע, להודיע, להודיע, להודיע, אלף פעמים להודיע! (שכל קוויך לא יבושו ולא יכלמו לנצח, כל החוסים בך...)".
(ואם כבר אזכיר דרך אגב, שסיפר שהיה עולה מידי שבת אל החסיד המפורסם רבי לייבל קוטנר זצ"ל, שזכיתי לשמוע ממנו שיחה פעם אחת, בזכות עידוד הרבי שליט"א 'לעלות לחסידים זקנים', ואולי ארחיב עליו את הדיבור בהמשך. פעם אחת הוא אמר לרבי לייבל, לא זוכר באיזה הקשר, ש"היטלר לא הצליח", אבל הוא פגע בנקודה רגישה: "היטלר לא הצליח?! איפה כל הילדים שהיו לי?", רבי לייבל התחתן לאחר השואה שוב, אך לא זכה לפרי בטן משלו.
בשואה כשלקחו לו את הילדים הוא קלט היטב שיותר לא יראה אותם, אבל הוא התגורר עם אדם נאיבי שהיה בטוח שאוטוטו הכל נגמר, הוא היה מתאפק כל היום כדי שלא לצער את אותו אדם, אבל כשהיה לבדו היה בוכה שעות שלמות. והיה אומר "מה ביקשתי? להמתיק את הגזירה? לא! ידעתי שזה זמן של הסתר פנים ואין מה לבקש. ביקשתי רק ששום דבר לא ייכנס לתוכי... הקטע האחרון לקוח מספר תחיינה העצמות האלה).

רבי מוטל היה אמור להיות עוד אחד מחסידי פולין השתקנים. אך בנקודה כל שהיא הוא החליט שאין מי שיעביר את המורשת ולכן העביר את חכמתו במידה גדושה (יתכן שזו היתה "קבלה טובה" שקיבל על עצמו מסיבה כלשהיא, איני זוכר כעת את הסיפור). כפי שאספר. רבי מוטל היה תלמידו של החסיד הפולני החריף רבי שמואל לוקווער בורנשטיין, והתבטא עליו ש"רוב חכמתו הימנו" (גם עליו יש מה לספר, נו...). רבי שמואל גם כן התקשה בתחילה לקבל את מרותו של הבית ישראל, וטען באוזני ידידיו ש"מטרתו היא לקחת לנו את המוח, ולשים במקומו קש..." אבל בסופו של דבר קיבל את הנהגתו והפך לאחד מגדולי מקורביו.
אבל, כמו רבי שמואל, כמו רבי גודל, וכמו רבים, היו חסידים שהיו בטלים לאדמו"ר ושינו לגמרי את כל אורחותם על פיו, והיו – כמו הרשימה שכתבתי, שקבלו את מרות הרבי, וחלקם אפילו באופן פלאי ומעורר השתאות, אך שמרו על דרך העבודה שקבלו בעבר. והרעביס' כמובן זרמו עם הדואליות הזו, שנמשכת עד היום, ומתבטאת בחילוקים שבין החברס' והמשפיעים.

על רבי מוטל התבטא הרבי שליט"א בתחילת הנהגתו "הוא קיבל את נקודת החסידות מחסידי קמאי, ויודע למסור אותה לדורות הבאים. נכון שחסר לו קצת רוטוריקה (הוא היה מדבר בצורה מונוטונית ולא ברורה), אבל אפשר לשאוב ממנו מלוא חפניים".

רבי מוטל היה אדם מעורר כבוד. תמיד שקוע במחשבה, ומלא אצילות באורחותיו. האגדות מספרות שהיה כעסן בנערותו, אבל בהמשך חייו הכעס היה רחוק ממנו כרחוק מזרח ממערב. להיפך, התנהג במאור פנים יוצא דופן לכל ברייה. אספר שתי אנקדוטות ממנו. השתתפתי איתו בשמחה משפחתית באולם, והנה באמצע מעריב, ביתי הקטנה שהיתה אז בת פחות משנתיים, נכנסה לגברים והחלה מהדסת משלחן לשלחן. מי ישים את ליבו לאותה זאטוטה? מכל האולם היה רק אחד, רבי מוטל בין הקרוב לתשעים, שמצא לנכון להפסיק מתפלתו ולנופף לה לשלום בחיוך מקסים. לזאטוטה שהוא בכלל לא מכיר...
במקרה אחר נסענו קבוצה קטנה של אברכים לשיחה ארוכה בערד, בה היה נופש (חלק מתכני שיחה אספר בהמשך). אברך אחד העניק לנו את הוילה שלו, וישבנו איתו לשיחה ארוכה, של קרוב לחמש שעות (אתם מבינים לבד שלא היינו בנים יחידים. מדובר בזקן בן קרוב לתשעים, והוא מוכן להעניק שיחות כאלו, לכל דורש, על פי יומן פגישות...). בצאתנו, ואנחנו שקועים בשרעפי קודש מכל הרעיונות ששמענו, לא שמנו לב לשלושה ילדים שישבו בחצר על הנדנדנה, אבל שוב, רבי מוטל בן השמונים ושמונה שם לב: "אתם יודעים? היינו מקודם בבית שלכם! תודה רבה! איזה בית יפה יש לכם!".

בצעירותו היה מעשן הרבה. אולם כשנכנס לרבינו הלב שמחה, הגיש לו הלב שמחה חפיסת סיגריות ואמר לו שיהיה עבור זמני שמחה ועת רצון. מאז חדל רבי מוטל לעשן בבת אחת, ועישן, כדברי הלב שמחה, רק בפורים, או בחתונות של צאצאיו.

הארכתי בזוטות, ואי"ה בהודעה הבאה אכנס קצת יותר לעיקר, לשיטות והתכנים שלימד, ולעוד פרטים מענינים.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

אם זו השאלה אשיב ברצון.
הרי כבר הסברתי את העניין של ירושה. הסברתי באריכות מניין החסיד מסיק שרבו ראוי לאותה איצטלה וכו'
הסברתי שהחסיד רואה בחוש שהוא מתעלה. והוא רואה בחוש שכל העדה מתעלים.
"מתעלים" היינו על פי התורה וההלכה. פשיטא.
ולכן הוא מסיק שכנראה הרבי ראוי להנהגה.
וממילא לכל הפחות הוא מבין את העובדה הפשוטה לכל דרדק, שזאת התורה לא תהא מוחלפת.
ואלא מאי, יוצא "קונטרס", שכתב אותו אדם ששונא את הרבי בנפש, כי הוא שייך לחצר מתחרה. טבעי.
ושם כתוב "עובדות", שההוכחה היחידה להם היא שהנייר סובל הכל.
העובדות האלו, אם קרו, זה היה בחדר נעול, איש לא ראה, איש לא שמע.
אז על פי הלכות לשון הרע (ובפרט לאדם מוחזק בצדקות), ויותר מכך: משום שמירת היהדות, הוא מבטל זאת כעפרא דארעא.
כי החסיד מאמין שהמשמעת לרבי היא הבסיס לאידישקייט. ואמנם יתכן בעיות, אבל אי אפשר למוטט את כל העיר כי יש בנינים עם יסודות רעועים.
אתה חושב שלתת תורת כל אחד בידו הוא הבסיס לאידישקייט, וזו אולי זכותך לחשוב כך. אבל זה בכלל לא בטוח עובדתית.
אני אישית מכיר מאות ואלפי אנשים, שאני משוכנע שלו היו נותנים להם את תורתם בידם הם היו פחותים לאין ערוך מאשר כעת.
אז נישאר בויכוח הזה, שאין לי דרך להכריע אותו.

ואני עדיין מצפה שתוריד את המאמר ההוא מצריך עיון. בברכה.

קראת לזה 'שאלה', נו נו.

אתה טוען שבזה שהחסיד הצעיר מרגיש התעלות היחיד והציבור, די בו כדי להקריב את כל מהותו להאדמו"ר ולהחסידות.

א. הרגשות בני אדם יכולים להטעותו בכל מקרה. חוש ההתעלות יכול להיות חוש הסחף הציבורי, חוש ההתעלות יכול להיות פיתוי היצר, חוש ההתעלות יכול להיות בניגוד להיום שלפני הכתרת האדמו"ר, כאשר האדמו"ר הוותיק כבר חלה את מחלתו האחרונה. בקיצור, אין שום ערובה שהחוש הזה אמין הוא, ותולים בו דברים נוראיים וגורליים! כל החיים הרוחנים של הבחור או האברך הזה תלוי בהחלטה של חוש ורגש?!

ב. ובפרט במצב זה, שאתה מודה שצורת החינוך של הצעירים לא נועדה לטפח את הרגשים האישיים. הכל הולך בסחף ציבורי, ולשיטתך כן צריך להיות. אפילו אם נסכים להצדקה זו, האיך יוציא את הכלים האלו מהמחסן, כלים ישנים מלאים חלודה ואבק מרוב אי שימוש, ומשתמשים בהם פעם או פעמיים בחיים?!

ג. עכשיו אני מבין שכוונתך לקונטרס 'וויכוחא רבא', אשר שם טענו על הל' רבית ועוד דברים השייכים לרב. אני נעלב שאתה חושד אותי באמונה בפאשקעוויל זול, אשר אי אמינותו זועקת מהטענות ההלכתיות עצמם (היתר עיסקא להלווני ואלווך?!?!?). בקיצור, התכוונתי לוויכוחים אחרים שהיו בחצרות אחרות, אשר הגבולות נטשטשו, ודוקא משום שהאדמו"ר היה רחוק מהילום משרתו, ולכן לא הכיר את הגבולות וחשב שכוחו וגבורתו מלאים עולם.

[מקדש מלך]

נראה לי שלא הבנת למה אני קורא התעלות.

התעלות אצלי היא שאני צועד ברחוב, והבן שלי צועד לקראתי על המדרכה, והוא לא רואה אותי, כי העיניים שלו מושפלות. ואני ממשיך משם כשגם אני כבר איני רואה כל כך טוב, כי העיניים נעשות לחות.

התעלות אצלי היא שהבנים שלי שומרים מרחק ממחשב כמו אש. ומנסים גם לא לגעת בטלפון, עד כמה שאפשר... (חוץ מבקרונה).

התעלות אצלי היא שאני נוסע עם הבן שלי, וכמו תמיד מתחיל הדבר הכי מקסים שאבא יכול לאחל לעצמו. הצטנפות. עצימת עיניים. ומלמול. ברצף. עד שהנסיעה תיגמר. זה קורה בשקט בשקט. רק אני שם לב.

התעלות היא להיכנס לשטיבל בבין הזמנים, ולראות איך הגדוד שנחת מהישיבה מרעיש ליד הגמרות, או בעל פה, והם נמצאים שם, לא בשום מקום אחר. והם שמחים ומאושרים, בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא (והגבאי לוחש לי בשקט: "תגיד לי ברצינות, גם אנחנו היינו כאלו"?...).

זה מרגש, אבל זה לא רגש.