הגר"ש קוק זצ"ל

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ה' מאי 26, 2022 11:42 am

הלוויה וההספדים ברחובות -

https://www.inn.co.il/news/550816

יוסף פ · הודעהעל ידי **יוסף פ** » ה' מאי 26, 2022 1:19 pm

כשהייתי בכיתה ח', הייתי מגיע אליו קבוע לשיעורים בדף היומי (לפני כ14 שנה). עד היום אני זוכר איך באמצע השיעור הוא פתאום התפרץ בבכי ואמר שהיה הבוקר פיגוע בחברון
פעם העביר שיעור בבית כנסת בנוף איילון, אני חושב בדיוק שבוע אחרי הפיגוע בישיבת מרכז הרב, הוא דיבר על הפיגוע כאילו מתו מוטל לפניו, ואז פתאום שם לב שהגיעו לשיעור קבוצה של בחורים מישיבת דרך חיים, ומיד הפנים שלו התשנו לגמרי, היה כולו זורח משמחה, ודיבר כמה שזה שמח שיש כאן ישיבות ושלומדים כאן תורה

קרית מלך · הודעהעל ידי **קרית מלך** » ה' מאי 26, 2022 1:49 pm

זווית נוספת ואולי לא מוכרת כל כך:
הגר"ש קוק היה ידוע בפעולותיו הנשגבות לטובת כלל ישראל בכל הענינים, במסגרת פעילותו הענפה עמד בקשר קרוב מאד עם מרן האדמו"ר העקבי אבירים מסדיגורא זצ"ל, הקשר היה קרוב כל כך שהיה מגיע לביתו אפילו ללא הודעה מוקדמת, והיו יושבים יחד זמן רב כדי לטכס עצה בעניני ציבור שונים שעמדו על הפרק בעיקר בעניני שמירת שבת וקדושת ארץ ישראל. לאחר הסתלקותו ותחילת הנהגתו של בנו מרן האדמו"ר העטרת ישראל מסדיגורא זצ"ל המשיך הגר"ש את הקשר בטבעיות מדהימה, היה זה לפלא כי הגר"ש כבר היה בן שמונים ומעלה, אך לא הרגיש כלל וכלל בהפרש השנים [כשלושים שנה] ולמרות בקשותיו של האדמו"ר מסדיגורא שברצונו להגיע אליו ורק יודיע מראש על כך, לא שת לבו לזה, והיה מגיע לביתו מבלי הודעה מוקדמת, לפעמים האדמו"ר אפילו לא שהה בביתו באותו זמן כי לא ידעו מראש על הגעתו, והגר"ש ישב והמתין בסבלנות פלאית שקשה לתאר.

אבידה גדולה שאין לה תמורה.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ה' מאי 26, 2022 1:57 pm

דברי הספד ב'מורשת יעקב' [ישיבת אורות יעקב היא ישיבת הסדר שהיא חלק מגוף זה] -
https://www.youtube.com/watch?v=lMLPpD2tAek

המספד בירושלים - https://www.kikar.co.il/419676.html

גלאגוזים · הודעהעל ידי **גלאגוזים** » ה' מאי 26, 2022 4:45 pm

יום-טוב-שני כתב:
שיף כתב:מיד לאחר הכתרתו, הקים לזכר אחיו ישיבה בהמלצת מרן ראש הישיבה הגראמ"מ שך זצ"ל. עבור הישיבה, 'מאור התלמוד', שבה לומדים כיום יותר מ-500 בחורים, כמה פעמים בשנה היה נוסע הרב לארצות הגולה כדי לגייס את המשאבים להמשך קיום הישיבה. מבחינתו, המשימה החשובה ביותר בחייו היא החזקת הישיבה שהקים לזכר אחיו, 'מאור התלמוד'. כנשיא הישיבה, היה מכתת רגליו בבתי נדיבים בכל רחבי תבל – וגם היה רואה הצלחות.

רק לדייק את ישיבת מאור התלמוד הקימו הרב זליבנסקי זצ''ל ואחיו הראי''ה לא ברחובות ולא על שם אחיו
לאחר שנבחר לרבנות העיר רחובות הישיבה עברה לרח' פרץ בעיר
והוא נטל אט אט את מושכות הישיבה מבחינה כלכלית, בעיקר אחר פטירת הרב זלבנסקי

אאל"ט,
בשלב הראשון הגר"ח זליבנסקי הקים יחד עם הגר"ב טולידנו את ישיבת זוהר התורה.
כשנפרדו דרכיהם, קרא לישיבה 'מאור התלמוד' עוד בטרם עברה לרחובות.
משהצטרף הגרא"י קוק לישיבה עברה הישיבה לרחובות.
מה שברור שלא היה זה מיד לאחר הכתרתושל רבי שמחה זצ"ל לרבה של רחובות.

פרנקל תאומים · הודעהעל ידי **פרנקל תאומים** » ה' מאי 26, 2022 7:50 pm

מה שנכון נכון כתב:עוד דברים מהרב עמיחי כנרתי:
בס"ד
על מורינו ורבינו הגר"ש הכהן קוק זצ"ל
מעט מילים לזכרו, בלי שום יומרה להקיף איזה משהו, רק מעט קווים לדמותו מהיכרות רבת שנים, בעיקר בשנות הילדות והנערות.
ב"ה ראיתי שרבים כותבים, דברים מצוינים ויפים. ואציין לשבח את הראיון עם ר' מתי דן נ"י, מיוחד ומרגש.
אפשר לומר עליו, תשעים שנה של מסירות נפש למען הקב"ה, למען התורה, למען העם, למען הארץ.

כדברי מרן הגרימ"ח זצ"ל על מרן הראי"ה זצ"ל, היסוד לכל המעשים והמפעלים הגדולים, ודאי שהוא "מקדשו הפנימי". ודאות האמונה, ולהט פנימי גדול, לקדש שם שמים בעולם, לחיות במוחש מושגים של עולם הבא, ימות המשיח, תחיית המתים. מתוך זה, מתוך הקדושה והטהרה של הרב, נבעו ריבוי המעשים.
מטען גדול של בית אבא, אביו, סבו, וכמובן דודו זקנו מרן הראי"ה, שהיה נוכח מאד בבית אביו הג"ר רפאל זצ"ל שהיה מקורב מאד, ובחיי ורבנות בנו הרב שמחה. קיבל גם הרבה מאנשי תנועת המוסר, משגיחים רוחניים בישיבות, צדיקים גדולים, וכגון רבי יחזקאל סרנא זצ"ל, הרב מרדכי צוקרמן זצ"ל, ועוד הרבה.
היה בעל רגש עצום. די להזכיר את הדברים הקבועים, שכל רחובותי צופן בליבו: דרשות שבת שובה ושבת הגדול בבית הכנסת הגדול בעיר, חצי בדברי עיון והלכה (דברים יפים מאד, נאספו חלקם בספרו שלמי שמחה, מנחם אב תשע"ו), וחצי בדברי התעוררות הבוקעים מהלב ונכנסים אל הלב. שיחת התעוררות בכולל בר שאול בליל תשעה באב, מנגינת שירת הים בבית הכנסת פא"י, בליל שביעי של פסח. תפילותיו כש"ץ במוסף יוכ"פ, ובתוכו סדר עבודת כהן גדול. כשהיה מספיד תלמידי חכמים, וגם אנשים רגילים. הכל היה מיוחד במינו, בהתעוררות גדולה של יראת שמים בקול רועד ובוכה, והיתה השפעה מוסרית גדולה על ציבור גדול.
היה מלא ציפיה גדולה לישועה ולגאולה. חי את זה, דיבר על זה, התפלל על זה, שר על זה. על בנה ביתך, על חכה לו, על גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה (היה רגיל להזכיר על זה את דברי היסוד ושורש העבודה, שכשמגיעים למילים אלו בתפילה יבכה עד כלות הכוחות), ועוד.
בכלל היתה דמות מרשימה, גבה קומה, פנים מאירות ושמחות, שקטות ואציליות. רוממות גדולה ניכרת. כולו אומר יראת שמים. קלסתר פניו מעין קלסתר פניו של דודו זקנו מרן הראי"ה.
היה איש נעים ונחמד, אוהב ומכבד את הבריות, וממילא אהוב מאד. הארת פנים. הגריש"א זצ"ל כתב לו תשובה בענין יין מפוסטר, האם נחשב כמבושל לגבי מגע עכו"ם, ובתחילתה כתב ביטוי יחודי: "ב"ה ח' תמוז תשל"ה, כבוד ידידי הרב הגאון נעים הליכות ונועם המידות ר' שמחה הכהן קוק שליט"א, הרב הראשי ואב"ד רחובות". נעים הליכות ונועם המידות!
אבל "עדינו העצני". מקשה עצמו כעץ, בתקיפות וקנאות קודש, מול חילולי קודש וחילולי שבת, בדאגה לצביונה של העיר. וזכורות הפגנות השבת, שגם הם היו מתוך אהבה ונחת.

כדברי הרב אברהם רובין שליט"א, היתה לרב שמחה סייעתא דשמיא מיוחדת, שדבריו היו נשמעים, לגדולים ולקטנים. ידעו הציבור שהוא איש אמת, איש של קדושה, וזה הדבר היחיד שענין אותו, להרבות כבוד שמים וקידוש השם בעולם.

היה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. הקפיד מאד ברבנותו על כל דברי העיר שיהיו באופן הכי מושלם, כשרות מהודרת ששמה מפורסם בארץ כראשונה במעלה (כמובן, דאג מאד גם לכשרות רגילה וטובה בעיר רחובות, היכן שלא יכלו ורצו לקבל את התנאים של המהודרת), מקוואות מהודרים, עירוב מהודר, וכו'. קל לכתוב, אבל בפועל כל זה הצריך הרבה הרבה עמל. רבינו הגר"א שפירא זצ"ל פעם התבטא בפני תלמיד בישיבה [יצחק ואזנה]: אם אתה רוצה להיות רב בישראל, תהיה כמו הרב שמחה!
רבנות שדואגת לכלל, וכולה עבור הפרט. "אין היחיד נטבע בים הכלל" (עולת ראיה). הגיע המון להשתתף בזמני שמחה ובזמני צער של היחידים, ורומם את כולם בעצם השתתפותו ובדבריו החשובים והיפים.

כדברי רבים, היתה בולטת בו היחס לכל הציבורים. הרב היה כולו "כלל ישראלי" והיתה לכך השפעה עצומה בעיר, על היחסים בין הציבורים הדת"ל והחרדי.
מצד אחד, היה שייך לבית מרן הראי"ה זצ"ל, כולו לגמרי שם, לומד ומלמד ספר "אורות", תמונה ענקית של מרן הראי"ה מעל מושבו.
ומצד שני, לגמרי קשור לרב שך זצ"ל והגריש"א זצ"ל, וכל גדולי הליטאים, שחיבבוהו עד מאד.
מצד שלישי...
ורק מי שלא הכיר שלמות כזאת יכול לתמוה...
לראות את תלמידי ישיבת מאור התלמוד רוקדים אצלו בבית במוצאי שמחת תורה, מול תמונת מרן הראי"ה, היה מחזה משמח.
היה בשלמות עם כולם. "חבר אני לכל אשר יראוך ולשומרי פיקודיך". בשמחת בית השואבה ברחובות, הולך לויזניץ ומדבר בידיש שלהם, אח"כ לחב"ד, שמח איתם ומדבר בהתלהבות על רבותיהם הגדולים, אח"כ לכולל בר שאול וישיבת מאור התלמוד, לבתי כנסיות של הספרדים והתימנים שגם מאד מאד אהבוהו (וויתרו על רב עיר שני. הרב שמחה אחז שזה לא לטובת העיר), ועוד ועוד.
הגיע לבית הכנסת הפועל המזרחי ביום העצמאות, ביום ירושלים לכינוס בישיבת מרכז הרב, לישיבת עטרת כהנים להעביר שיעור הגיע עם ספר "אורות בידו" [לדאבונו פעם נאבד לו אז הספר, במהומות שהיו בכותל והיה צריך לברוח], ולפגישות עם כל גדולי האדמורי"ם וכל גדולי העולם הליטאי.
וכדברי חז"ל על אסתר, כל אחד ואחד נדמתה לו כאומתו!!
חיבת הארץ גדולה בנשמתו. כל מה שהיה יכול לדבר על שלמות הארץ וחיבת הארץ היה מדבר ופועל. שמח מאד לבקר במפעל ההתנחלויות, והגיע לכל מקום שהיה יכול לחזק. פעם הגיע אלינו לאיתמר, עשו לו סיור בגבעות, והיה נרגש מאד.
"לאחר אחת מנסיעותי אל יהודי חבר העמים, חזרתי ארצה עם רבה של רחובות הרב שמחה הכהן קוק. ראיתי שהוא לקח איתו מרוסיה כמה קלמנטינות – לטעמי דלות מראה – והכניסן לתיקו. הבנתי שיש דברים בגו, שאלתי אותו לפשר הדבר, והוא השיב לי: אני לוקח אותן לארץ ישראל להראות לאנשים כמה יפים הפירות שלנו בארץ, לעומת אלו המצויים כאן..." (הרב מאיר שלזינגר, ר"י שעלבים, המעין גליון 234 עמ' 49).
אי אפשר לגמד במילים דמות ענקית, אבל לא יכולתי לפטור עצמי מבלי כלום, וכמאמר חז"ל על המתעצל בהספדו של חכם.
יהי זכרו ברוך, עד זמן בו יקיצו וירננו שוכני עפר.
הכותב בהערצה ובהכרת טובה גדולה לרב זצ"ל, שכולנו מאד אהבנו וקיבלנו ממנו הרבה
עמיחי כנרתי

יש''כ להרב כנרתי על דבריו היקרים.

קצת מפריע לי מדוע חשוב להרב כנרתי להתאמץ להוכיח ולהדגיש שהגר''ש קוק זצ''ל לא היה חרדי, כ''א "כלל ישראלי" וכו' וכו'.
מה הצורך לספר ש"לדאבונו" נאבד לו ספר אורות? מה כ''כ היה שם "לדאבונו''? וכי לא ניתן לקנות בחנות ספר "אורות" חדש?

למעשה, הגר''ש קוק התחנך בישיבת חברון ובישיבת סלובודקא, כמו גם שאר אחיו שלמדו בחברון, סלובודקא, פוניבז'.
והעיקר- הוא חינך את ילדיו ברוח זו, ובעניינים אלו אדם נמדד בעיקר במוסדות החינוך להם הוא שולח את ילדיו. אדם שולח את ילדיו למוסדות החינוך הקרובים ביותר לרוחו.

נכון הדבר, שאביו הג''ר רפאל היה אחיינו ותלמידו של הגראי''ה, וממילא דמותו היתה נוכחת מאד במשפחתם, והגר''ש ידע להיות יהודי חרדי ועם כל זאת להעריך מאד את דמותו של הדוד הגדול ולהתבשם מתורתו. מסתבר שהרקע המשפחתי שלו גם השפיע על החיבה שלו למצות ישוב אר''י. בסדר. אולי הוא היה בעניינים הללו דומה לאנשי חוגו של הרב זילברמן (יום ירושלים וכיו''ב). הוא לא זרק אבן לבאר ממנה שתה מים, וזה ראוי להערכה בפני עצמו. אבל אין צורך לגייר אותו, זה לא דבר כ''כ נורא להיות יהודי חרדי.
והפעילות שלו כרב בקרב קהלים שונים לרבות הגעתו לביהכ''נ הפוהמ''ז ביום העצמאות אינה מלמדת על השקפת עולמו האישית דבר. זה לא משהו חריג אצל רבנים חרדים המשמשים בקודש בערים ובקהילות מעורבות. אוהב ישראל, דבוק באר''י, משפיע על כל הקהלים, אבל יהודי חרדי. יש כאן איזו שהיא סתירה? בעיניי לא.

יאיר1 · הודעהעל ידי **יאיר1** » ה' מאי 26, 2022 8:03 pm

פרנקל תאומים כתב:למעשה, הגר''ש קוק התחנך בישיבת חברון ובישיבת סלובודקא, כמו גם שאר אחיו שלמדו בחברון, סלובודקא, פוניבז'.
והעיקר- הוא חינך את ילדיו ברוח זו, ובעניינים אלו אדם נמדד בעיקר במוסדות החינוך להם הוא שולח את ילדיו. אדם שולח את ילדיו למוסדות החינוך הקרובים ביותר לרוחו.

אבל אין צורך לגייר אותו, זה לא דבר כ''כ נורא להיות יהודי חרדי.
והפעילות שלו כרב בקרב קהלים שונים לרבות הגעתו לביהכ''נ הפוהמ''ז ביום העצמאות אינה מלמדת על השקפת עולמו האישית דבר. זה לא משהו חריג אצל רבנים חרדים המשמשים בקודש בערים ובקהילות מעורבות. אוהב ישראל, דבוק באר''י, משפיע על כל הקהלים, אבל יהודי חרדי. יש כאן איזו שהיא סתירה? בעיניי לא.

מסכים לגמרי.
גם זה לא לכבודו שדנים אותו במיגזריות, כאשר הוא לא היה מיגזרי.
גם אינני מבין מה זה רלוונטי. איזה פתק שם בקלפי?
האם היה מזמין את ראש הממשלה לדבר בבית הכנסת הגדול ברחובות?
תמוה

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ו' מאי 27, 2022 12:08 am

מטבע הדברים, הזיכרונות צצים ועולים, רשמתי כמה מהם [שאינם מופיעים ברשימה שהעלתי לעיל].

הרב נהג, בייחוד בימי אלול, לערוך שיחות בבתי הספר בעיר, גם הממלכתיים.
התלמידים, כנראה, אהבו את השיחות.
פעם אחת, בעלותי עמו במעלה רחוב בר שאול, באו לקראתו שתי בנות כבנות אחת עשרה, תלמידות אחד מבתי הספר הממלכתיים, כשהן קוראות בצהלה בקולן הילדותי - 'אתה הרב קוק נכון? מכירות אותך, היית אצלנו בבית הספר', ואף הוא השיב להן בחיוך ובחיבה אבהית.

מעשה, לפני למעלה מעשרים שנה, שבמי השתייה של העיר התגלו תולעים אדומות, ונאסר לשתות אותן בלי סינון. הרב עקב אחרי התפתחות העניינים כדי להורות לציבור כיצד לנהוג. בחדרו אף עמדה קערה מלאה במים ובהם תולעים כאלה.
הוא סיפר לי שהתקשר לעירייה בלא שהזדהה ושאל האם עדיין ישנן תולעים במים, ומשם השיבו לו שהתולעים אכן במים, אך אין בעיה בשתייתם, אלא שהרב אמר לדתיים שאסור לשתות מהמים מטעמי כשרות ...

כבר שית כבר שבע שמתי לב לכך שהרב מרבה להביא מ'ילקוט שמעוני' וממנו למדתי אז על עצם קיומו של חיבור זה, חשבתי שהדבר קשור לעובדת מגוריו ברחוב שמעוני, הקרוי, כך סברתי, על שמו של הילקוט ....

שלוש תמונות שהיו בביתו זכורות לי במיוחד - פוטומונטז' של הר הבית, כשבמקום המבנים הניצבים שם לעת עתה עומד בית המקדש [שצולם מהדגם של אבי-יונה, שהיה אז בהולילנד, כיום במוזאון ישראל], תמונה של רבי שניאור זלמן מלאדי, מורכבת מאותיות ספר התניא, שתי תמונות אלה משכו את תשומת לבי מילדות, ותמונה גדולה של הראי"ה, שהיתה תלויה מאחורי מקומו הקבוע בראש השולחן.

פעם אחת הביא לו מישהו, אחרי תפילת שחרית ולפני השיעור בדף היומי במרכז אברהם [פרינס], חפץ מסוים שהרב מסר לו לתיקון [אולי היו אלה נעליים]. בידי הרב לא היו באותה שעה מזומנים לשלם לו, ולווה מאחד ממשתתפי השיעור כדי שלא לעבור על בל תלין, וסיפר שדודו הגדול הראי"ה הקפיד מאד לשלם ללא שהות לבעלי מלאכה שנזקק לשירותיהם .

מה שנכון נכון

מה שתמהו כאן מקודם על מש"כ "ספר אורות שנאבד במהומות", היינו שזה היה ספרו האישי, בו למד, סימן והעיר, ועל זה היה הצער (וגם דרך הרבה לומדים שחביב עליהם העותק של הספר בו למדו).
מחילה שקיצרתי בלשוני.

וז"ל הגר"ש בהקדשה שכתב לי כשנתן במתנה את ספר אביו "תורת רפאל":

"בעהי"ת

מוגש בחיבת הקודש
ליקיר לבב הרב ר' עמיחי כנרתי שליט"א
היגע בתורה הרבה

והמהדיר (לא ברורה כ"כ מילה זו) לאור עולם דעת גדולי הדור הקודם בהתקשרות נפשית עם מרן הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל

בברכת כהנים באהבה
שמחה הכהן קוק
רחובות תובב"א
חודש החנוכה כסלו תשס"ז
לפרשת כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ".

---
ובזמנו בקשתי ממנו "הסכמה" לחוברות שבס"ד הו"ל, על הראי"ה וגדולי ישראל, ואמר לי מיד ובפשטות שא"צ כלל "הסכמה" לכזה דבר גדול.

עמיחי כנרתי

בברכה המשולשת

נתבקשתי להכניס:

סיפור אחד שסיפר הבן בהלויה ברחובות

הרב שמחה זצ"ל היה רגיל לבא בחודש אלול לבתי ספר חילונים, להכנס לכיתות ולדבר קצת על החגים, להסביר להם וכו' בנעימות על יהדות וכו'
פעם אמרו לו שהתפרסם בעיתון שאחד ממועצת העיריה התלונן על זה, שיש בזה הדתה...
הרב שמחה התקשר אליו, למה כתבת כך עלי? אמר לו, כן, זו הדתה
אבל שמעת אותי פעם? איך כותבים כך בלי לשמוע? אוי, נכון נכון, הרב צודק, לא בסדר, מבקש מחילה מהרב.
לא, אמחל לך רק אם אתה מחר מצטרף אלי לשיחות האלו, ואז תשמע אותי, אם יש לך טענות, מצויין, תגיד ונדבר
בסדר
למחרת ההוא התלווה לרב שמחה לכיתות, כיתה ועוד כיתה וכו',
בכיתה הרביעית הוא מבקש מהרב שמחה, אפשר לדבר שניה לפני הרב? כן, תדבר
ואז ההוא אומר: ילדים, תקשיבו טוב טוב מה הרב הזה מדבר אליכם, יש כאן מטען חשוב לכל החיים שלכם, שווה לכם להקשיב טוב אליו!!

יאיר1 · הודעהעל ידי **יאיר1** » ו' מאי 27, 2022 10:23 am

אינני זוכר מה הוא אמר באותן שיחות, אך הן היו מעוררות השראה.
דבר אחד אני זוכר, שפעם הוא דיבר על זלזול הורים ומורים.
אבל מה שהוא אמר לדעתי היה חשוב.
אך איך שהוא עמד ודיבר, זה היה הרבה יותר משמעותי.
ההוא!
וכמו שר' יעקב כ"ץ פתח בהספד.
יש תפקיד, מלמד תינוקות ר"מ ר"י רב, אפשר לעשות את זה בקטנות ואפשר בגדלות
הוא היה גדול
ממש גדול.
בעיני עוד לפני שהיה רב או אפילו יהודי, הוא היה אדם גדול
איש ענק
ועם הערגה להתגשמות ליכירו וידעו כל בני תבל, וכל ה א ה ב ה זה היה חד בדרא!
חבל על דאבדין ולא משתכחין.
אינני מכיר אדם שכל כך לא משתכחין כוותיה.

יאיר1 · הודעהעל ידי **יאיר1** » ו' מאי 27, 2022 10:30 am

עוד הנהגה שעלתה בדעתי.
הוא היה נוהג לכתת רגליו בין בתי הכנסת בעיר, לרגל השמחות.
היה מקבל עליית כהן כמובן. והיו עושים מי שברך.
היה אומר בעבור שייתן בתנאי שהגבאי אחרי לגבות ממנו.
הטעם כמובן משום שלא קל לו להחזיק ראש בכל שבת על כך וכך בתי כנסת ולאתר את הגבאי....
וחשש...
וזו היתה עיצה יפה, במקום פשוט לא לנדוב...
איש ענק!!

[כל העת אני מרגיש שמי שאינו מכירו, לא ייראה את הגודל, ולא יבין מה ההתרגשות, אך למכירים... וכבר הקדימני מישהו במשפט מסגנון זה]

בן אליהו · הודעהעל ידי **בן אליהו** » ו' מאי 27, 2022 1:40 pm

יאיר1 כתב:כל העת אני מרגיש שמי שאינו מכירו, לא ייראה את הגודל, ולא יבין מה ההתרגשות, אך למכירים... וכבר הקדימני מישהו במשפט מסגנון זה]

כל מילה

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » א' מאי 29, 2022 11:22 pm

עם גדו"י באסיפת נשיאות מפעל הש"ס

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » ב' מאי 30, 2022 12:29 am

במזרח: הגר"מ קליין, יבל"ח אדמו"ר מצאנז, הגרח"פ שיינברג, הגרא" שמרלר, , הגר"י גרוסמן, הגר"ז אפשטיין,
היושבים מהצד: הגר"ש קוק, הגר"א גניחובסקי, הגר"פ רבינוביץ, יבל"ח הגר"צ דרבקין, הגרב"ש סלומון, הגר"ח ברים,

פרנקל תאומים · הודעהעל ידי **פרנקל תאומים** » ב' מאי 30, 2022 1:32 am

בנו, הג"ר אריה קוק, מרבני ישיבת 'מאור התלמוד', הקריא בהספדו מכתב ישן שכתב אביו:

וכך כתב הגר"ש קוק זצ''ל:

"אהבתי לישיבות אהבת נפש ממש, וכמעט שאפשר לומר שאני משוחד לבן תורה. אני מבקש את כולם שילמדו תורה הרבה ויקדישו עצמם לתורה".

"אנא מכם, שיקדישו מתורתכם לזכותי, כי אני הקדשתי את חיי, אנא למדו למעני, התפללו לעלוי נשמתי, בני הישיבה הקדושה, שיקדישו זמן ללימוד עבור נשמה כה אוהבת- את לומדי התורה ודורשיה".

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ב' מאי 30, 2022 8:47 am

כתבה על רחובות מתוך מוסף יתד נאמן ערב חג הסוכות תשס"ט כולל ראיון עם הרב -

https://tablet.otzar.org/#/b/187774/p/- ... 0/end/84/c

.

אשרי יושבי ביתך

יש לציין בזה להנהגתו של הגאון רבי שמחה זצ"ל בשנת תשס"א בעת שהישמעאלים הצוררים ימ"ש ירו טילים על אחינו שבדרום, והיה הגר"ש זצ"ל נוסע תחת אש ובסיכון נורא לחזק את רוחם ועמידתם האיתנה באותם ימים קשים שהיו 'עת צרה ליעקב'.

והגאון רבי אליהו שלזינגר שליט"א (רב שכונת גילה, ירושלים עיה"ק) עורר ושלח מכתב שלם, הנדפס בספרו שו"ת שואלין ודורשין (ח"ד סי' צו, עמ' תרס) כיצד יש היתר לנהוג כן, הלא אפילו כשמדובר להציל את חבירו מפיקו"נ נחלקו הפוסקים אם מותר לאדם לסכן עצמו כדי להציל חבירו. אבל כשאין מציל אלא רק מחזקם ומעוררם, איזה היתר יש לזה.

ושם (עמ' תרסד) כותב הגר"א שלזינגר שליט"א שהציג את הדברים קמיה מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א, אשר השיבו בזה הלשון:

הוד כבוד הגר"א שלזינגר שליט"א, רב שכונת גילה ומקור חיים, ודיין ומו"צ בית דינא רבא דקרתא דשופריא תובב"א

שלומכון יסגא לחדא,

בדבר מכתבכם היקר, בספר "אמרי אש" יור"ד נ"ב כתב שנהגו בפולין ובהונגריה להשתכר בעד... כסף, לצבא בעת מלחמה. והוכיח כך מדוד המלך שהרבה לצאת למלחמת רשות, ולא חשש מ"ונשמרתם מאד לנפשותיכם" וציין לסוף פרק שבועת העדות. וכוונתו לדף לה, ב – "דאמר שמואל: מלכותא דקטלא חד משיתא לא מיענשא". ולדבריו מותר להסתכן ולצאת למלחמה בעד משכורת, אעפ"י ששבעה עשר אחוז מהחיילים יהרגו.

ואם כן למה אסור לג"ר שמחה קוק [שליט"א] לנסוע לעודד יהודים ולחזק רוחם? והרי הג"ר שמחה [שליט"א] לא נתכוין למצב של שבעה עשר הרוגים מתוך מאה כ"אמרי אש", הוא נתכוין לומר שמוכן לנסוע בימינו בכבישים שהערבים יורים בהם ר"ל, ועדיין ב"ה אין שם אף אחד הנהרג ממאה.

והרי הנודע ביהודה מהדו"ת יור"ד י' התיר ליהודי לצוד צייד ביער במקום סכנה לפרנסתו, והסכנה ביער היא פחותה מהנסיעה בכבישים בימינו, שהרי עשו אמר הנה אנכי הולך למות, וכוונתו מחמת שהוא יודע ציד, ובכל זאת מותר בגלל פרנסה.

וידוע שמרן ר' אלחנן וסרמן הי"ד עזב את מקום מבטחו באנגליה, וחזר לגיא ההריגה כדי להיות עמהם מחמת חמת המציק, ולעודד רוחם. עכ"פ אם מתוך מאה מכוניות נפגע ר"ל פחות מאחד, הרי זו סכנה קטנה, שמותר לכל אדם להסתכן בה כשנוסע לצורך תורה או לעודד בבטחון בהשי"ת.

בשבוע שעבר ר"ל אירעו תשעה עשר הרוגים בתאונות דרכים, האם נאסור את הנסיעה בדרכים? ולכן נראה שלצורך לימוד תורה או קיום מצוות או לעודד שבורי לב – אין לאסור, והשי"ת יאמר לצרותינו די, ובא לציון גואל, ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים.

בברכה נאמנה
יצחק זילברשטיין

ויעו"ש אח"כ בהערותיו של הגר"א שלזינגר שליט"א על דברי הגרי"ז שליט"א.
והדברים נדפסו גם בספרו 'חוקי חיים' (סימן סו, עמ' תד), יעו"ש.

קרית מלך · הודעהעל ידי **קרית מלך** » ב' מאי 30, 2022 2:02 pm

בתקופת פיגועי הירי לא תקפ"ץ אשר רבים חרדו ללכת ברחובות העיר שמעתי מהגאון הגדול הגרב"ש דויטש שליט"א לרפו"ש במהרה שהגרי"ש זצללה"ה נשאל על כך והשיב שכל עוד שסכנת פיגועי הירי פחותה מסכנת תאונות הדרכים אי אפשר לומר שהארץ הפכה למקום סכנה. כמדומה שההגדרה הבהירה הזאת עומדת בבסיס תשובת הגרי"ז שליט"א.

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ב' מאי 30, 2022 4:07 pm

לא הבנתי את ראיותיו של הרב זילברשטיין שליט"א. הדוגמאות שהוא מביא הם מהתנהלות רבותינו מול מלחמה לא לנו. אבל כאן באה"ק אנו צד במלחמה, ושמא יש לשאול איפכא, האם מותר להפסיק ללכת לשם כדי לא להסתכן או שעוברים על איסור יראה במלחמה (ובזכרוני שיש על זה תשובה מהרב יעקב אריאל שליט"א האם מותר היה לעזוב את גוש דן במלחמת המפרץ).

פרנקל תאומים

פלוריש כתב:לא הבנתי את ראיותיו של הרב זילברשטיין שליט"א. הדוגמאות שהוא מביא הם מהתנהלות רבותינו מול מלחמה לא לנו. אבל כאן באה"ק אנו צד במלחמה, ושמא יש לשאול איפכא, האם מותר להפסיק ללכת לשם כדי לא להסתכן או שעוברים על איסור יראה במלחמה (ובזכרוני שיש על זה תשובה מהרב יעקב אריאל שליט"א האם מותר היה לעזוב את גוש דן במלחמת המפרץ).

א) איסור יראה במלחמה הוא לא רק ב''מלחמת מצוה'', או לכל הפחות ב''מלחמת הרשות"?
ב) איסור יראה במלחמה הוא לא רק ללוחמים עצמם?

בברכה המשולשת

פרנקל תאומים כתב:א) איסור יראה במלחמה הוא לא רק ב''מלחמת מצוה'', או לכל הפחות ב''מלחמת הרשות"?
ב) איסור יראה במלחמה הוא לא רק ללוחמים עצמם?

א) אכן (גם במלחמת רשות). ואנחנו במלחמת מצוה.
ב)כל הארץ חזית, וכולנו לוחמים.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ג' מאי 31, 2022 10:10 am

בברכה המשולשת כתב:א) אכן (גם במלחמת רשות). ואנחנו במלחמת מצוה.
ב)כל הארץ חזית, וכולנו לוחמים.

א"כ מאי קושיא על הרב זילברשטיין, שמחזיק בוודאי בדעת כל חכמי ישראל החרדים שאין כאן לא מלחמת מצוה ולא מלחמת הרשות, אחר שבעוונותינו אין לנו לא מלך ולא סנהדרין.

בברכה המשולשת

סגי נהור כתב:א"כ מאי קושיא על הרב זילברשטיין, שמחזיק בוודאי בדעת כל חכמי ישראל החרדים שאין כאן לא מלחמת מצוה ולא מלחמת הרשות, אחר שבעוונותינו אין לנו לא מלך ולא סנהדרין.

יעויין במש"כ הגר"י זילברשטיין עצמו בספר שיעורי תורה לרופאים בשאלה דומה לגבי רופא (אזרחי)

מה שנכון נכון

בקשוני להכניס.

הרב שמחה קוק זצל- הספדים מתי דן, ידידיה וסיון מאיר.docx: (31.16 KiB) הורד 265 פעמים

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ג' מאי 31, 2022 10:40 pm

פרנקל תאומים כתב:
שומר כתב:לר שמחה היו הרבה כתבי יד של דודו
וכן הוא היה צאצא ל ר נחמן

כל צאצאי ר' שמחה מנדלבוים זצ''ל הם צאצאי רבי נחמן מברסלב (וממילא גם הבעש''ט זצ''ל).
ועל צבאם הרבה משפחות רבניות ליטאיות מוכרות (קוק, נוביק, סלומון, ר' דב כהן ובניו וחתנו יבל''ח הגר''י עדס ועוד ועוד).

איך היחוס של ר' שמחה מנדלבוים לרבי נחמן מברסלב?

מה שנכון נכון

בקשוני להכניס.

מלאכים כבני אדם.docx: (16.49 KiB) הורד 218 פעמים

פרנקל תאומים

סגי נהור כתב:
בברכה המשולשת כתב:א) אכן (גם במלחמת רשות). ואנחנו במלחמת מצוה.
ב)כל הארץ חזית, וכולנו לוחמים.

א"כ מאי קושיא על הרב זילברשטיין, שמחזיק בוודאי בדעת כל חכמי ישראל החרדים שאין כאן לא מלחמת מצוה ולא מלחמת הרשות, אחר שבעוונותינו אין לנו לא מלך ולא סנהדרין.

א) כדברי הרב סג''נ. ולכך כיוונתי דאפילו אם דין זה נאמר אף במלחמת רשות, הרי בזה''ז אין לנו גם מלחמת רשות. (ויש להוסיף על דברי הרב סג''נ שגם אין לנו נביא, ולדעת הרמב''ם בהלכות מלכים אין ממנים מלך תחילה אלא עפ''י נביא, בנוסף לסנהדרין. ובדליכא מלך ליכא מלחמת מצוה וליכא מלחמת רשות).
ב) זו אימרה יפה, אבל יש לה איזו אסמכתא הלכתית? לכאורה, איסור יראה במלחמה נאמר על החיילים הלוחמים.

פרנקל תאומים

פרנצויז כתב:
פרנקל תאומים כתב:
שומר כתב:לר שמחה היו הרבה כתבי יד של דודו
וכן הוא היה צאצא ל ר נחמן

כל צאצאי ר' שמחה מנדלבוים זצ''ל הם צאצאי רבי נחמן מברסלב (וממילא גם הבעש''ט זצ''ל).
ועל צבאם הרבה משפחות רבניות ליטאיות מוכרות (קוק, נוביק, סלומון, ר' דב כהן ובניו וחתנו יבל''ח הגר''י עדס ועוד ועוד).

איך היחוס של ר' שמחה מנדלבוים לרבי נחמן מברסלב?

ר' שמחה מנדלבוים היה חתנו של הרבי ר' נחומק'ה מקוברין שהיה חתנו של ר' משה אפלבוים שהיה חתנו של ר' שמחה ברוך בן מ' שרה (אשת ר' יצחק אייזיק רובין מדוברובנה) בת מוהר''נ מברסלב, וכן ר' שמחה ברוך הנ''ל היה חתן דודתו מ' אדל (אשת ר' יוסקא אויערבאך בן הרב מחמעלניק חתן ה''תולדות'') בת מוהר''נ מברסלב זצ''ל.

נמצא שר' שמחה היה נו''נ למוהר''נ מברסלב פעמיים. דרך שתי בנותיו.

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ד' יוני 01, 2022 1:04 am

פרנקל תאומים כתב:
פרנצויז כתב:איך היחוס של ר' שמחה מנדלבוים לרבי נחמן מברסלב?

ר' שמחה מנדלבוים היה חתנו של הרבי ר' נחומק'ה מקוברין שהיה חתנו של ר' משה אפלבוים שהיה חתנו של ר' שמחה ברוך בן מ' שרה (אשת ר' יצחק אייזיק רובין מדוברובנה) בת מוהר''נ מברסלב, וכן ר' שמחה ברוך הנ''ל היה חתן דודתו מ' אדל (אשת ר' יוסקא אויערבאך בן הרב מחמעלניק חתן ה''תולדות'') בת מוהר''נ מברסלב זצ''ל.
נמצא שר' שמחה היה נו''נ למוהר''נ מברסלב פעמיים. דרך שתי בנותיו.

יישר כח!

בברכה המשולשת

פרנקל תאומים כתב:
סגי נהור כתב:
בברכה המשולשת כתב:א) אכן (גם במלחמת רשות). ואנחנו במלחמת מצוה.
ב)כל הארץ חזית, וכולנו לוחמים.

א"כ מאי קושיא על הרב זילברשטיין, שמחזיק בוודאי בדעת כל חכמי ישראל החרדים שאין כאן לא מלחמת מצוה ולא מלחמת הרשות, אחר שבעוונותינו אין לנו לא מלך ולא סנהדרין.

א) כדברי הרב סג''נ. ולכך כיוונתי דאפילו אם דין זה נאמר אף במלחמת רשות, הרי בזה''ז אין לנו גם מלחמת רשות. (ויש להוסיף על דברי הרב סג''נ שגם אין לנו נביא, ולדעת הרמב''ם בהלכות מלכים אין ממנים מלך תחילה אלא עפ''י נביא, בנוסף לסנהדרין. ובדליכא מלך ליכא מלחמת מצוה וליכא מלחמת רשות).
ב) זו אימרה יפה, אבל יש לה איזו אסמכתא הלכתית? לכאורה, איסור יראה במלחמה נאמר על החיילים הלוחמים.

א) נכב"ב וגם דנתי בזה בס"ד בספרי (ומה שעלה שם הוא בוודאי שאין לנו מלחמת הרשות, אבל מלחמת מצוה איכא), ואין כאן מקומו.
ולע"ע, די בדבריו המפורסמים מאוד של מרן הראי"ה זצ"ל, משפט כהן, סימן קמד (וכדאי מאוד לעיין במכלול הסימנים קמב-קמד), ישירות לענייננו: "... וחוץ מזה נראים
הדברים, שבזמן שאין מלך, כיון שמשפטי המלוכה הם גם כן מה שנוגע למצב הכללי של האומה, חוזרים אלה הזכיות של המשפטים ליד האומה בכללה...."
ב) האסמכתא היא המציאות הפשוטה- כשהמלחמה היא צבא מול צבא, אז הדין נאמר על הלוחמים. כשכל הארץ חזית, ובכל מקום יש מתקפות של האוייב, אז כל אחד נמצא בחזית מולם, וממילא דינו כלוחם.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ד' יוני 01, 2022 4:11 pm

הספד בבית המדרש עטרת מרדכי רחובות

https://www.youtube.com/watch?v=fIp-5KHcTHI

[אעיר שהשיעור בדף היומי היה ב'מרכז אברהם', אחרי המניין של רבע לשבע ]

הרב יחיאל [בן הרב מנחם מנדל, רב קהילת חב"ד ברחובות] גלוכובסקי -

https://www.youtube.com/watch?v=fDzHAk4j0Ng

על הסיפור שמסופר כאן אוסיף ששמעתי ממנו [באותו שיעור דף יומי שהוזכר לעיל] שהאדמו"ר מלובביץ' אמר לו שכל בוקר שמברך ברכת כהנים שיכוון גם עליו [נדמה לי שסיפר האדמו"ר נימק את בקשתו בכך שבחו"ל אין ברכת כהנים]

יאיר1 · הודעהעל ידי **יאיר1** » ד' יוני 01, 2022 8:14 pm

מה שנכון נכון כתב:בקשוני להכניס.
הרב שמחה קוק זצל- הספדים מתי דן, ידידיה וסיון מאיר.docx

אהבתי מה שהזוג מאיר כתבו!!
זה כל כך משקף את הרב זצ"ל

מה שנכון נכון

נזכרתי מעט להוסיף:

היה לרב שמחה זצ"ל שיעור קבוע בשבת לפני מנחה קטנה, בבית הכנסת הרבנות, הנושא בעיקרון היה ספר החינוך, והיה ממש נפלא מאד, עם כל המתיקות של הרב שמחה ומתיקות ספר החינוך, אפשר להבין מה זה היה... זכינו ואמו"ר שליט"א היה מגיע איתנו בקביעות לשיעור זה, מגיל ילדות, ואין לשער גודל התועלת שהיתה בזה.

היתה לרב גם השפעה חשובה מאד על הנוער, בזכותו נהפכו בחורים לבני תורה ותלמידי חכמים, הן לצד מרכז הרב והן לצד החרדי. המה שכרגע זכורני זה ראש ישיבת מיר ברכפלד הרב נעם אלון שליט"א וידידי הרב אבינועם פלברבאום שליט"א, מח"ס מראי מקומות. ועוד הרבה הרבה.

שמעתי שסיפרו בניחומים, שהרב שמחה בעת סדר עבודת כה"ג ביוכ"פ כשהיה ש"ץ, וכידוע זה היה ברוממות והתרגשות עצומה [לצערי הרב זכיתי לשמוע רק פעם אחת, בצעירותי], כשהיה מגיע להזאות, היה מונה אחת, אחת ואחת, היה מסמן בידו באצבע תנועה של הזאה. פעם שאלוהו על זה, וענה, אה, לא שמתי לב... כל כולו היה שם, וחי את זה....

בהלויה נדהמתי לשמוע שביקש בצואה ללמוד לע"נ וכדומה.... איזו ענוה. מי כמוהו מגיע לשמים עם כ"כ הרבה זכויות....

דאבדין ולא משתכחין.

עמיחי כנרתי

בברכה המשולשת

פורסם באתר הקול היהודי:

50 שנה של רבנות
היחס לילד קטן, הכבוד למרא דאתרא, וקידוש ליל שבת במועדון הריקודים – הרב יהושע וייסינגר מספר על דמותו של הרב שמחה הכהן קוק זצ"ל
שלום פרידמן ז' סיון תשפ"ב - 23:58 06/06/2022
גודל: א א א
אהבתם? שתפו
לפני כשבוע וחצי הלך לעולמו רבה של העיר רחובות הרב שמחה הכהן קוק זצ"ל. במשך יובל שנים שימש הרב שמחה ברבנות העיר רחובות, וכ-25 שנה כיהן כחבר מועצת הרבנות הראשית, שנים בהם היה נתון בדאגות הפרט, דאגות העיר לצד דאגות הכלל.

הדיין הרב יהושע וייסינגר, שהיה בקשר קרוב מאד אל הרב שמחה הכהן קוק זצ"ל, סיפר בשיחה עם הקול היהודי על דמותו של הרב, שבעת פטירתו, בגיל 91, היה זקן רבני הערים בישראל.

הקשר בין הרב וייסינגר, דיין בבית הדין לגיור וראש הכולל בישיבת הדרום ברחובות, לבין הרב שמחה קוק זצ"ל התחיל כבר בגיל צעיר מאד, כשאביו של הרב יהושע, זכרונו לברכה, היה לוקח אותו בכל שבוע יחד עם אחיו לומר שבת שלום לרב תוך שהוא מסביר לבניו על חשיבות הקשר עם הרב באומרו "החוט המשולש לא במהרה ינתק". ובאמת, עם השנים נוצר בין הרב ויייסינגר לרב שמחה קשר קרוב מאד, קשר שבמשך השנים הפך לקשר של לימוד בחברותא, במסגרתו הרב מסר לו מכתביו ומשיעוריו על מנת שיערוך ויסדר אותם.

"יהודי שכולו שקוע בתורה", מתאר הרב ויסנגר, "אין רגע שהראש לא חושב על עוד איזה פשט או רעיון, אבל לצד העמל בתורה והעיסוק בתורה, בצד כל דפי השיעורים שלו והסיכומים, היו מספרי טלפון ושמות של אנשים ומשימות שהיה צריך לבצע".

"אם הוא קיבל טלפון באמצע הלימוד, שצריך להתפלל על מישהו או על מישהי, אז מייד השם היה מופיע בצד הדף. אחרי עוד רבע שעה היה מקבל עוד טלפון על פגישה שיש לו, אז גם זה היה רשום. לצד הלימוד תורה תמיד היה את העיסוק בצרכי ציבור, וזה בא ביחד, שני הדברים היו חשובים בעיניו בצורה משמעותית".

"דמות של רב אמיתי"
הרב וייסינגר שלמד בישיבת "מרכז הרב", מספר כי פעם שוחח עם ראש הישיבה והרה"ר לישראל הרב אברהם שפירא זצ"ל על הרב שמחה קוק, והרב שפירא התבטא עליו ואמר: "זו דמות של רב אמיתי. ככה רב אמור להיראות, מצד אחד עסוק כל היום בתורה ודמות של תורה, ומצד שני אדם שעסוק בכל פרט".

"פעם", מספר הרב וייסינגר, "הרב אמר לי: אתה ואני יודעים מה אני שווה, שנינו יודעים שאני לא למדתי ואני לא יודע הרבה, לא צדיק ולא קרוב לזה; וילדים באים אלי ומבקשים ברכה, מה אני יכול לברך, איך אני יכול לברך, אני לא יודע שום דבר. אבל אם הם חושבים שאני יכול לברך, ולהם זה מוסיף ביראת שמים, אז בוודאי שאני צריך להתאמץ ללכת לברך ולהחזיק אותם, לחבק ולארח אותם, כי אם זה מוסיף להם משהו בקדושה, אז אני צריך לעשות את זה".

הרב וייסינגר מתאר כי בכל בוקר בסביבות השעה 3 וחצי לפנות בוקר, לפני הלימוד המשותף שלהם, היה הרב שמחה מתעורר ונכנס לחדר הלימוד שלו, שם היה לו ארון קודש עם שני ספרי תורה, ובארון הקודש היו פתקים עם שמות. "כל אחד שהיה מבקש ברכה, הרב היה מבקש שיכתוב את השם שלו על פתק, ואת הפתק היה לוקח ושם בארון הקודש. ובכל בוקר בשעה 3 וחצי הרב היה יושב על הרצפה מול ארון הקודש והיה מתפלל על כל שם ושם ובוכה על כל שם.

חוץ מהברכה שהרב היה מברך כל יהודי בזמן שניגש אליו לבקש ברכה, אחר כך הרב היה יושב על הרצפה ומתחנן ומתפלל על כל שם ושם, וזה העסיק אותו, ואף אחד לא ידע מזה, והיה לפעמים גם מתקשר לבדוק מה קרה בסוף, זה לא היה משהו חיצוני 'לסמן וי' שברכתי והתפללתי. זה ממש נכנס אליו לתוך הלב פנימה".

על דאגתו של הרב לכל אחד ואחד מספר הרב וייסינגר, כי היה ילד קטן כבן 3, שהוריו התגיירו ומכל מיני סיבות הילד הגיע לאומנה אצל משפחה שאיננה שומרת מצוות. "הרב ביקש שהילד יגיע אליו הביתה 3 פעמים בשבוע אחרי הגן. ובאמת הילד היה מגיע אליו הביתה פעמיים - שלוש בשבוע והיו עוברים יחד על דפי הקשר של הגן, והרב היה מתעניין בשלומו ומדבר איתו על מה שהיה בגן. הקשר עם הרב נמשך לאורך השנים, וגם כשהילד גדל, הרב שמחה הגיע להשתתף איתו במסיבת החומש – הרי הוא ה"סבא". לאורך כל השנים, עד שהילד גדל היה לרב זמן קבוע, רבע שעה אחרי מנחה שהיתה מוקדשת לשיחה עם אותו ילד, עד שלדברי הרב יהושע, מבחינת אותו ילד "הרב שמחה שימש לו כדמות אבהית משמעותית מאד בחייו".

במערכות הציבוריות
הרב וייסינגר ממשיך ומספר על פעילותו הציבורית של הרב שמחה, זאת לצד עבודתו האינטנסיבית ברחובות, ומתאר את מאבקו של הרב למען עולם הישיבות וכן בחזית הציבורית כנגד תכנית ההתנתקות.

כשהוגשה עתירה בדרישה לגייס לצבא את כל תלמידי הישיבות, מספר הרב וייסינגר, הרב הכין גלובוס, ובכל מקום שהיה יישוב יהודי עם בית מדרש או ישיבה הרב סימן אותו עם דגלונים ירוקים. ובמקומות שהיה יישוב יהודי אבל לא היה שם בית מדרש, או ישיבה או כולל, עשה הרב סימן שטוח בצבע כחול. לאחר שגמר להכין את הגלובוס, ממשיך הרב וייסינגר, בא הרב לדיון בג"צ ואמר להם בבכי: "תראו את הגלובוס הזה, כל מקום שהיה מקום תורה, המקום הזה נותר עד היום הזה, כל קהילה ששמה במרכזה מקום תורה אז הוא החזיק מעמד, ובכל מקום שלא היה מקום תורה - לא החזיק. מה אתם רוצים פה במדינה שלנו שהמקום יחזיק מעמד? ההיסטוריה עושה את שלה".

התייצבות נוספת של הרב שמחה קוק בבג"צ שזכתה לפירסום ועליה מספר הרב וייסינגר, היתה בעתירה כנגד הריסת בתי הכנסת בגוש קטיף במסגרת תכנית ההתנתקות. הרב שמחה נאם נאום ארוך חוצב להבות מול שופטי בג"צ במהלכו הוא זעק כי אף אחד לא האמין אי פעם שיבוא יהודי ויחריב במו ידיו בתי כנסת.

בנאומו זעק הרב "כאן כלל ישראל מוטל על כף המאזניים. תרחמו על עצמנו, תרחמו על העם הזה, כל אדם שיושב בקצווי תבל יראה שבולדוזרים עם סמל של מדינת ישראל הורסים בתי כנסת? איך ניראה בעיניי כל העולם? מדובר כאן בתקדים שלא יכול לקרות. לא היה בארבעת אלפים שנות קיומנו. האם רק בגלל טענות פרוצדורליות אנו צריכים לעשות את הדברים האלה?!"

בשתי הופעותיו של הרב מול בג"צ, אלו שנכחו ושמעו את מה שאמר סיפרו כי ניכר היה שהדברים שאמר עשו רושם כביר אצל השופטים, ודבריו היוצאים מן הלב נכנסו אל הלב.

קידוש ליל שבת ברחבת המועדון
"בליל שבת פעם הרב קרא לי להגיע אליו, וביקש שאתלווה אליו למועדון", מספר הרב וייסינגר. "ליל שבת במועדון, שירים, ריקודים, מוזיקה, אלכוהול, אפשר לדמיין מה יש במועדון בליל שבת, עשרות אם לא מאות אנשים, והרב אומר לי הולכים למועדון.

כשהגענו למועדון, הרב נכנס ונעמד באמצע רחבת הריקודים. הרב נעמד על כיסא ועצר את כולם, כולם מסתכלים עליו, הרב מבקש בקבוק יין וגביע ועושה קידוש לכולם".

לאחר הקידוש ממשיך הרב וייסינגר ומספר "הרב התחיל לשיר כמה שירים כמו 'כל העולם כולו גשר צר מאד, שירים שגם הציבור הלא דתי מכיר, ואז הוא הוסיף משפט אחד בסוף: "כולנו אחים פה, כולנו בני איש אחד אנחנו, אני אוהב אתכם אחד אחד, אני מבקש שתהיו חברים שלי ואני מזמין כל אחד מכם לבוא אלי לסעודת שבת מחר בבוקר או בשבוע הבא, אתם לא צריכים להגיד מאיפה באתם, פשוט תבואו לרחוב שמעוני 4".

"כשיצאנו מהמועדון", מספר הרב וייסינגר, "ביקשתי מהרב להבין מה מיוחד במועדון הזה ומה הרקע למה שהיה שם.

ואז הרב אומר לי, הבוקר קיבלתי טלפון ממנהל המועדון שעכשיו נמצא בתהליך התחזקות, וביקש שאבוא ואעשה קידוש. הוא יודע שהוא לא יכול עכשיו לעמוד בניסיון ולסגור את המועדון בשבת, אבל בכל זאת הוא ביקש שהרב יבוא ויעשה קידוש".

"ובאמת", מספר הרב וייסינגר, "שבוע אחרי זה באו 3 אנשים לסעודת שבת, אחרי שבועיים באו 10 אנשים לסעודת שבת, 10 אנשים בלי להודיע מראש, ואחרי חודשיים המועדון הזה נסגר בשבת".

"שויתי ה' לנגדי תמיד"
הרב וייסינגר מוסיף ומספר על הנהגה מיוחדת של הרב שמחה, שאמנם לא רבים ידעו עליה, אך הוא, כתלמיד קרוב לרב, הכיר אותה. "במסגרת הפנימית של המשקפיים בקצה העליון", אומר הרב וייסינגר, "היה פתק קטנטן, שבפתק היה כתוב "שויתי ה' לנגדי תמיד". כל מקום שהוא היה מסתכל תמיד היה "שויתי ה'" ודרך המשקפיים האלו הוא היה מסתכל על כל דבר".

כבוד המרא דאתרא
הרב וייסינגר מוסיף ומספר על הנהגה מיוחדת של הרב שמחה אותה קיבל מאביו הרב רפאל קוק זצ"ל ששימש כרב העיר טבריה, ביחס לכבוד "המרא דאתרא". בכל מקום שהיה הולך לדבר או למסור שיעור, בין אם זה קהילה או בית כנסת או בית ספר, הוא היה רבע שעה לפני כן, עולה אל הרב המקומי ומבקש רשות, האם הרב מאפשר לו לדבר באותה העיר.

"הלב מדבר"
בסיום השיחה מספר הרב וייסינגר על שתי דרשות מיוחדות שהרב נשא במשך למעלה מ-40 שנה בשבת הגדול ובשבת תשובה - "בזכות שתי שבתות ישראל נגאלין", וכל דרשה היתה שונה מחבירתה לחלוטין. בבית הכנסת התאספו מאות אנשים, גברים ונשים, וכשהרב היה מגיע היה מתעטף בטלית, ועולה על הדוכן, בהתחלה הרב היה מפלפל בהלכה כדרכו, ואז אחרי כרבע שעה או 20 דקות, הרב היה עובר לדברי התעוררות והשתפכות הנפש, מכסה את ראשו בטלית ומתחיל לבכות ולעורר את הציבור להתפלל על השכינה ועל בניין בית המקדש, וכך, יחד עם הציבור כולו היה מתחיל לשיר שירי התרוממות וכולו התרגשות גדולה.

"שאלתי אותו פעם", מספר הרב וייסינגר, "על מה הוא חושב בזמן הדרשות".

"הרב אמר לי, באותם הרגעים אני מדמיין את הפנים של אבי, ככה אבא היה עושה בדרשות שלו, והוא היה מספר שכך היה עושה גם מרן הרב זצ"ל (הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל). זה דרשה שכולה התרוממות שהגיעה מהלב, ויש מקום שהלב מדבר והציבור כולו מתרומם עם זה, כך במשך 40 שנה, כל שבת תשובה וכל שבת הגדול, התרוממות מיוחדת במינה".

"איבדנו איש אשכולות - איש שהכל בו" אומר הרב וייסינגר, "תורה בתפארתה, חסד ועין טובה, אדם שליבו נתון לדאגות הכלל והפרט, איש על העדה. היום, לא זכינו למי שימשיך בדרכו. אבל חובה עלינו להמשיך לדרוש וללמוד ממעשיו. להמשיך לאור דרכו. "כי שפתי כהן ישמרו דעת, ותורה יבקשו מפיהו, כי מלאך ה' צבא-ות הוא".

מה שנכון נכון

בקשוני להכניס:

הרב שמחה זצל- דברי הספד מהרב יוסף צבי רימון שליטא.docx: (14.93 KiB) הורד 175 פעמים

הרב שמחה זצל- ראיון עם פרישמן.docx: (25.18 KiB) הורד 217 פעמים

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ב' יוני 13, 2022 4:49 pm

פורים תשע"ג - שירה בבית הרב [ניגון 'ונראהו' שהיה חביב על הרב מאד], תמונה מתוך סרטון.

הניגון ישנו גם כאן -
https://www.youtube.com/watch?v=qK0HIiExKT8

בברכה המשולשת

נתבקשתי להכניס:

מכל עבר, גם מזכרונותיי, עלו עדויות דומות, בזמן ההלוויה, ועוד ועוד.
הדברים חוזרים על עצמם בבחינת 'הוא היה אומר' - מאור הפנים, אהבת הכל, תקיפות דקדושה (זוכר את המאבק במיסיון?) הובלת מחאות השבת בכבודו ובעצמו,
מעט מדי שמעתי מדברים על אהבתו העזה לארץ ודבקותו בקדושתה. ידעת שבזמן העליות לסבסטיה היה מגיע ומחזק את העולים בהר? וכן בביקוריו אצלנו בנצרים ובגוש קטיף, תמיד מעודד ומחזק ומתמוגג. עשוי ללא חת, אמונה ואמת מבית ומחוץ.
דומני דרך הנהגתו האוהבת והמוכיחה, הדואגת לכל פרט אך מעייניה לכלל כולו, השכלית והלמדנית ובו בזמן מרגשת וסוחפת, ניתן לקבל מושג כלשהו על רבנותו של מרן הראי"ה זצ"ל

סיפור על הרב שמחה קוק בימית. מפי הרב שמחה שטטנר.
עד היום מהדהד באזני קולו של הרב שמחה בימית, לאחר הפינוי, הולך ברחובות שם וממרר בבכי בלי הפסקה. ממש מירר בבכי כתינוק

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » א' יוני 19, 2022 10:10 am

הספד -
הרב יהושע כ"ץ, ישיבת ברכת משה, מעלה אדומים.

https://www.youtube.com/watch?v=dS6m3j_vyck

מה שנכון נכון

בקשוני להכניס:

: Screenshot_20220621-002948_Word.jpg (530.3 KiB) נצפה 14191 פעמים

: Screenshot_20220621-003005_Word.jpg (591.74 KiB) נצפה 14191 פעמים

זכרונות מהגרש קוק.docx: (25.09 KiB) הורד 226 פעמים

הגרש קוק- מהרב שמעון מן.docx: (15.24 KiB) הורד 176 פעמים

פורום אוצר החכמה

מי מחובר