ברכה על טבילת כלים.

[פרנקל תאומים]

האם כדי לברך סגי בכך שכתוב על הכלי מתכות/זכוכית ארץ יצור כל שהיא בחו''ל, או דלמא יש לחוש גם בהכי לבעלות ישראל (למשל בגלל היבואן הישראלי, שלעיתים מייצר בעצמו בחו''ל וכיו''ב). מה היא ההוראה למעשה ומה היא המציאות.

[בעל התפארת]

האם כדי לברך סגי בכך שכתוב על הכלי מתכות/זכוכית ארץ יצור כל שהיא בחו''ל, או דלמא יש לחוש גם בהכי לבעלות ישראל (למשל בגלל היבואן הישראלי, שלעיתים מייצר בעצמו בחו''ל וכיו''ב). מה היא ההוראה למעשה ומה היא המציאות.

היה על זה בעבר גליון של "עומק הפשט", מי שיכול להעלותו.

[פרנקל תאומים]

עזרתכם?

[בעל התפארת]

עזרתכם?

[פרנקל תאומים]

עזרתכם?

יש''כ. תזכה למצוות.

לא הבנתי את מה שמחלק שם בין מדינות שמצויים שם ישראל כגון אמריקה (ואולי גם אירופה?) ובין מדינות שאין מצויים שם ישראל (כגון במזרח הרחוק), שבראשונות הרי זה ספק השקול אם המפעל בבעלות ישראל וכיו''ב, ואין לברך, ובאחרונות הולכים אחר הרוב שאינם ישראל ויש לברך.
הרי גם בארה''ב וכיו''ב הרוב המוחלט הם גויים, ואם הולכים אחר הרוב אז מדוע לא לברך.



שאלה נוספת:
הבנתי שישנם יבואנים ישראלים לא מעטים שהמפעל שלהם הוא בחו''ל במקומות שהחזקת מפעל היא זולה מאד יחסית לאר''י, והם מייצרים שם ומייבאים לארץ. יש לחוש לזה?

[עזריאל ברגר]

האם כדי לברך סגי בכך שכתוב על הכלי מתכות/זכוכית ארץ יצור כל שהיא בחו''ל, או דלמא יש לחוש גם בהכי לבעלות ישראל (למשל בגלל היבואן הישראלי, שלעיתים מייצר בעצמו בחו''ל וכיו''ב). מה היא ההוראה למעשה ומה היא המציאות.

לא קראתי את הגליון המצו"ב, אבל יש שאמרו שלא לברך כלל על טבילת כלים אם לא ברור לך בוודאות שהכלים היו מתישהו בבעלות נכרית מוחלטת. בפרט לאור הדעות המחשיבות בעלות של מניות כבעלות ממשית, והרי הרבה מפעלים מושקעים במניות בצורה זו או אחרת.

[דרומי]

אבל לאידך גיסא גם אם חלק מהמניות הם בבעלות גוים זה מספיק לחייב ברכה.

[עזריאל ברגר]

אבל לאידך גיסא גם אם חלק מהמניות הם בבעלות גוים זה מספיק לחייב ברכה.

זה מספיק לחייב טבילה. לא ברכה.

[יוסף חיים אוהב ציון]

אבל לאידך גיסא גם אם חלק מהמניות הם בבעלות גוים זה מספיק לחייב ברכה.

זה מספיק לחייב טבילה. לא ברכה.

כן פסק הגאון ר' יעקב יוסף זצ"ל.

[נוריאל עזרא]

עזרתכם?

יש''כ. תזכה למצוות.

לא הבנתי את מה שמחלק שם בין מדינות שמצויים שם ישראל כגון אמריקה (ואולי גם אירופה?) ובין מדינות שאין מצויים שם ישראל (כגון במזרח הרחוק), שבראשונות הרי זה ספק השקול אם המפעל בבעלות ישראל וכיו''ב, ואין לברך, ובאחרונות הולכים אחר הרוב שאינם ישראל ויש לברך.
הרי גם בארה''ב וכיו''ב הרוב המוחלט הם גויים, ואם הולכים אחר הרוב אז מדוע לא לברך.

כנראה סוברים כי כיוון שדנים על כלי שהגיע ממפעלים הרי זה דומה לבשר שהגיע מאחת מתשע חנויות שאומרים את הכלל כל קבוע כמחצה על מחצה דמי.

[יושב בשער]

אבל לאידך גיסא גם אם חלק מהמניות הם בבעלות גוים זה מספיק לחייב ברכה.

זה מספיק לחייב טבילה. לא ברכה.

כן פסק הגאון ר' יעקב יוסף זצ"ל.

מעניין. מקור?

[כדכד]

עזרתכם?

יש''כ. תזכה למצוות.

לא הבנתי את מה שמחלק שם בין מדינות שמצויים שם ישראל כגון אמריקה (ואולי גם אירופה?) ובין מדינות שאין מצויים שם ישראל (כגון במזרח הרחוק), שבראשונות הרי זה ספק השקול אם המפעל בבעלות ישראל וכיו''ב, ואין לברך, ובאחרונות הולכים אחר הרוב שאינם ישראל ויש לברך.
הרי גם בארה''ב וכיו''ב הרוב המוחלט הם גויים, ואם הולכים אחר הרוב אז מדוע לא לברך.

כנראה סוברים כי כיוון שדנים על כלי שהגיע ממפעלים הרי זה דומה לבשר שהגיע מאחת מתשע חנויות שאומרים את הכלל כל קבוע כמחצה על מחצה דמי.

לפי הסבא הזו גם במדינות שיש רוב יותר חזק של גויים אין לברך.
מסברא, גם קשה לומר שזהכבשר שהגיע מא' מתשע חנויות שהרי כאן הספק הוא לא אם המפעל או החנות כשר או לא אלא הספק הוא אם מייצר הכלים או בעליהן הוא גוי או יהודי

[נוריאל עזרא]

לפי הסברא הזו גם במדינות שיש רוב יותר חזק של גויים אין לברך.
מסברא, גם קשה לומר שזהכבשר שהגיע מא' מתשע חנויות שהרי כאן הספק הוא לא אם המפעל או החנות כשר או לא אלא הספק הוא אם מייצר הכלים או בעליהן הוא גוי או יהודי

אתה אומר דברים הגיוניים אני לא בסוגיא כעת רק העלתי השערה לסברתם וייתכן שטעיתי.(גם כשאני בתוך הסוגיא לפעמים אני טועה כ"ש...).

[עתניאל בן קנז]

אבל לאידך גיסא גם אם חלק מהמניות הם בבעלות גוים זה מספיק לחייב ברכה.

זה מספיק לחייב טבילה. לא ברכה.

פשטות הש"ך (קכ, כו) שחייב בטבילה היינו בברכה (כל מקום שהכוונה 'בלא ברכה' זה מפורש כן).

[עזריאל ברגר]

אבל לאידך גיסא גם אם חלק מהמניות הם בבעלות גוים זה מספיק לחייב ברכה.

זה מספיק לחייב טבילה. לא ברכה.

פשטות הש"ך (קכ, כו) שחייב בטבילה היינו בברכה (כל מקום שהכוונה 'בלא ברכה' זה מפורש כן).

איני מונח בסוגיא, אבל זכור לי ש:
א. יש בזה דעות שונות.
ב. למעשה יש להטביל בלא ברכה.

[כדכד]

אף אני איני מונח בסוגייא אבל שמא א' של כת"ר יתרץ את ב' שלו
כלומר שמא יש בזה דעות שונות והפוסקים שכת"ר נוהג על פיהם מורים שלא לברך ולחוש לדעות אלו אבל שמא פוסקים אחרים מורים לברך