קודם שיאמר הברכה יאמר: אחינו אחינו אחינו. החלו לומר עשרת הדברות שנתן הקדוש ברוך הוא לישראל על ידי משה רבנו בהר סיני. ונגלה כבוד י"י וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר. בבא כל ישר' לראות: ברכו: ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם אשר בחר בתורה הזאת ורצה וקדשה והנחילה לעושיה. ברוך אתה י"י נותן התורה: ויאמר: וידבר: אנכי:
פלגינן כתב:עי' בקובץ של הרב טרגר שהועלה כאן viewtopic.php?f=28&t=22283 עמ' 29-30. וכן ציין גולדשמידט במחזו"ו שלו.
עוד ראה ברכות שנשתקעו לר"צ גרונר, עמ' קסב.
ביחיד כשהוא משכים לקרוא אומר, ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם הנותן תורה מן השמים חיי עולמים ממרומים, ברוך אתה י"י נותן התורה
בא"י אמ"ה אשר בחר בעדרי צאנו והודיעם דרכי רצונו בא"י נותן התורה
והיה משה וישראל מגביהים ראשיהם לשמוע דבריו של יהושע מה היה אומר ברוך ה' אשר נתן תורה לישראל על ידי משה רבינו כך היו דבריו של יהושע
עושה חדשות כתב:נוסחאות נוספות כעין ברכת התורה.
וְזֹאת הַבְּרָכָה, הֲלָכָה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁעָלָה לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה אֵין מֻתָּר לוֹ לִקְרוֹת עַד שֶׁלֹא יְבָרֵךְ, תְּחִלָּה מְבָרֵךְ וְאַחַר כָּךְ קוֹרֵא, וּמשֶׁה בְּשָׁעָה שֶׁזָּכָה לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, תְּחִלָּה בֵּרַךְ וְאַחַר כָּךְ קָרָא. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אֵיזוֹ הִיא הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרַךְ משֶׁה בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּחַר בַּתּוֹרָה הַזֹּאת וְקִדְשָׁהּ וְרָצָה בְּעוֹשֶׂיהָ.
קודם שיאמר הברכה יאמר: אחינו אחינו אחינו. החלו לומר עשרת הדברות שנתן הקדוש ברוך הוא לישראל על ידי משה רבנו בהר סיני. ונגלה כבוד י"י וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר. בבא כל ישר' לראות: ברכו: ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם אשר בחר בתורה הזאת ורצה וקדשה והנחילה לעושיה. ברוך אתה י"י נותן התורה: ויאמר: וידבר: אנכי.
וזאת הברכה הלכה אדם מישראל שעלה לקרות בתורה אין מותר לו לקרות עד שלא יברך, תחלה מברך ואח"כ קורא ומשה בשעה שזכה לקבל התורה תחלה בירך ואח"כ קרא, אמר ר"א איזו היא הברכה שבירך משה בתורה תחלה בא"י אמ"ה אשר בחר בתורה הזאת וקדשה ורצה בעושיה.
ולא אמר בעמליה ולא אמר בהוגיה אלא בעושיה באלו שהן עושין את ד"ת.
והביא דבריו במג"א או"ח סי' תצד.יש ברוב הדברות שתי נגינות, ללמד שבעצרת שהיא דוגמת מתן תורה, ומתרגמינן הדברות, קורין דברת לא יהיה לך וכל דברת זכור בנגינות הגדולות, לעשות כל אחת מהן פסוק אחד, שכל אחד מהן דברה אחת לעצמה, ודברות לא תרצח לא תנאף לא תגנוב לא תענה קורין בנגינות הקטנות לעשות ד' פסוקים שהם ד' דברות.
אבל בחודש שבט כשקורין בפר' יתרו כשאר שבתות השנה, קורין לא יהיה לך וזכור בנגינות הקטנות לעשות מכל אחת מהן ד' פסוקים, ודברות לא תרצח לא תנאף לא תגנוב לא תענה קורין בנגינות הגדולות לעשותן פסוק אחד, לפי שלא מצינו בכל המקרא פסוק משתי תיבות חוץ מאלו. ובשבועות דוקא כמו שפי' למעלה. גם בדברות אנכי ולא יהיה לך יש נגינה גדולה לעשותן שתיהן פסוק אחד, לזכרון שבדבור אחד נאמרו כי שמור וזכור בדבור אחד נאמרו,
מאי דכתיב ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לוחות אלו עשרת הדברות, תורה זה מקרא, והמצוה זו משנה, אשר כתבתי אלו נביאים וכתובים, להורתם זה גמרא, מלמד שכולם נתנו למשה מסיני.
עשר דברות דאינון כלל תרי"ג פקודין.
עשרה זהב. כנגד עשרת הדברות שהיו כתובים בלוחות מלאה קטרת. שבאלו עשרה דברות יש בהם תרי"ג מצות, כנגד הקטרת, לבד הקו"ף שהוא מתחלף בא"ת ב"ש ג"ר ד"ק.
את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם - כל שש מאות ושלש עשרה מצות בכלל עשרת הדברות הן, ורבינו סעדיה פירש באזהרות שיסד לכל דבור ודבור מצות התלויות בו.
לחיו - דברות הר סיני שהראה להם פנים מסבירות ושוחקות... ידיו - הלוחות שנתן מימינו ומעשה ידיו המה: גלילי זהב - אלו הדברות שבהן הנחמדים מזהב ומפז רב... ממלאים בתרשיש - שכלל בעשרת הדברות תרי"ג מצות.
וכ"כ בספר הערוך (ערך תפל) בשם רבינו חננאל.לרבינו האיי ז"ל. וששאלתם הא דאמור רבנן לא יאחז אדם תפילין בראשו וס"ת בזרועו זה ס"ת שאמרו כגון שכתוב בו מן אנכי ה' אלהיך עד וכל אשר לרעך, שהן תרי"ג אותיות כנגד תרי"ג מצות שבתורה.
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 43 אורחים