הודעהעל ידי יהודהא » א' מאי 22, 2022 1:23 pm
איסור מלאכה.
באם נעקוב אחרי אחד מהמנהגים "איסור מלאכה " נראה שהנימוק לאיסור השפיע מאוד על החלות שלו בטווח האנשים ועל מרחב הזמן שבהם הוא חל.
א. שמתו תלמידי רע -בערב, וקבורתם אחרי השקיעה הביאה אז לביטול מלאכה כדין ח"ח שמת. ולכן גםהיום גברים ונשים בטלים ממלאכתם ורק עד לג\לד בעומר., ורק כזמן שיעור קבורה. ר האי גאון טעטד.
ב כנל ,אבל הנשים נהגו בכך. שכן הם שטיפלו בתלמידי רע שנפטרו. שבלי הלקט ברכ"י ועוד.
ג. לכולם ,בכל ימי הספירה .אבל מהשקיעה ועד אחרי הספירה . שכן הסיבה אינה אבל אלא הפוך ימי מעלה הם :שבתות מלשון שבות. ר האי טור רשז.
ד. בכל ימי הספירה , כדי שלא יעסקו במלאכה וישכחו לספור. ומכאן שזה רק לגברים ועד אחרי שספרו בלי תלות בשעה. [לרמבן שנשים חייבות בספירה הרי גם הן באיסור מלאכה כגברים] מור וקציעה.
ה, להזכיר לנשים מנחת סוטה. שכן העומר ובסוטה המנחה עשירית האיפה ומשעורין. ודבר זה יזכיר להן את חובת וחומרת הזהירות בעריות. ולכן האיסור הוא כל ימי הספירה רק לנשים ולכאורה כל הלילה, בבאר יעקב תצג.
ו. שימים אלו הם ימי מעלה דוגמת ימי חול המועד, וונאסרו במלאכה כל ימי הספירה כמוהם. אלא מפני שהם ימי זריעה וחרישה התירו לגברים לעסוק בהם להיות למחייה.
ןרק לנשים הושאר האיסור ולכאורה לכל הלילה.
הנל הוא תמצית מתוך הספר "בין פסח לעצרת" . וקיצרתי בו, ושם יש עוד גוונים למכביר בשיטות השונות.
ויבואו אלו וילמדו על הכלל.