לאלו שלא ניחא להו עם הנעשה בימינו בל"ג בעומר. מה ההנהגה הראוי'?

[אחרון התלמידים]

לא... אינני רוצה לשוב להיכנס לפולמוס.
ראיתי שכבר דנו בנושא זה הלוך ושוב שכל אחד אמר את דעתו בתוספת תבלינים עם מלח ושמן למדורה הקדושה, כולל דעות זה על זה...

אם מותר להציע הצעה שמא המנהלים ירשו... דיון לאלו שלא נח להם עם מה שקורה בל"ג בעומר.

הייתי כמה פעמים במירון אהבתי את היום הזה מאוד וכמו כולם התרגשתי מהשירים לכבוד רשב"י.
אבל בשנים האחרונות, התחילו לי קצת מחשבות. האם אני עושה נכון, אם זה כל כך אמיתי למה הי"ת לא ציוה עלינו דבר זה לא בתורתו לא על ידי נביאיו ולא ע"י עבדיו חכמינו ז"ל שרק להם הזכות להורות לישראל מה הי"ת שואל מעמך?
האם עולה בדעתי שהאמוראים חגגו את ל"ג עומר? ובכלל שכך נראה פסח וסוכות? זה הסגנון? האם ביום הכיפורים שרים לכבודו של הכהן הגדול רבי ישמעאל בן אלישע? היכן היכן מצינו הנהגה שכזאת.
נכון ישנו מושג של 'מנהג' 'מנהג טוב', וכתב מהרח"ו שנהגו ישראל בל"ג בעומר לעלות מירונה. עקרונית זה מנהג כמו שנהגו בני ישראל. באירופה (ונהגו) לפקדו את קברו של הרמ"א מבלי להשוות גדול ככל שיהיה לתנא קדישא. והאם האריז"ל וגוריו אבי חכמת הקבלה כך עשה ונהג כבימינו? נכון יש ככמה מגדולי הדורות האחרונים שאחזו בדרך זו (ויש הרבה שלא), גם אם כן לא כך אנו לומדים סוגיא. ומנהג הוא בפרופורציה של מנהג. יש מנהג טוב לומר תשליך אבל לא נגזים סביב מנהג זה.
ואינני מדבר כעת על טענת במישור השלילי (ע"ז וחגיגה סביב האש וכו'), אלא על אי החיובי, איך ייתכן שכזה יום נשגב ונפלא לא כתובה לנו אף לא ברמז בחז"ל לא כיום ולא כצורת עבודה, כנ"ל.
וכבר אמרו אצלינו – דוקא ליטאים- שרשב"י 'הבטיח' שמי שישמח בל"ג בעומר יזכה לישועות גדולות... למה לא? אפשר לומר הכל.
מה שכתוב באידרא, הוא יום של שמחת תורה לתלמידי הרשב"י בלבד, ששמחו בשמחתו שמחת התורה שגילה סודות גדולים.
והגעתי למסקנה שעם כל ההתרגשות והאושר הגדול, זה לא מה הש"י שואל מעמך. ואם הש"י לא שאל זאת מאיתנו, אין צורך להתחכם.

בקשתי לאלו שסוברים כדעה שכתבתי ומתחברים להבנה זו, מה לדעתם ההנהגה הראויה? האם זה נכון לעשות משהו, קצת לשיר ללכת למדורה.
ואולי בגלל שקרה כאן משהו מוגזם, נניח הכל ונסתפק באי אמירת תחנון?
אודה מאוד לבעל הבנה דומה, שיביע כאן את דעתו לכאן ולכאן.

[מלכיאל גרינוולד]

כדאי לבחון מה עשו חכמים וגדולים בדורות האחרונים. יעיד כל אחד האם ראה חכם וגדול שהשתתף במדורת ל"ג בעומר.

אתרום את חלקי. ר' שמואל אויערבאך היה משתתף בכל שנה ושנה במדורה של ברסלב בשכונת שערי חסד, והיה מפזז ומכרכר מסביב לאש.

[סיסטעם]

ידוע מה שהאר״י הקדוש הזהיר אם יבטלו ההילולא דרשב״י רח״ל.
וגם מה שרצו לגזור אחרי האסון במירון לפני מאה שנה ולא הניחו הרבנים דאז, אז חכמים הזהרו בדבריכם.

[אראל]

כדאי לבחון מה עשו חכמים וגדולים בדורות האחרונים. יעיד כל אחד האם ראה חכם וגדול שהשתתף במדורת ל"ג בעומר. .

ממש על זה נאמר 'הנח להם לישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם'
ועל אחת כמה וכמה, הילולת הרשב"י במירון, אשר יסודתו בהררי קודש, ורבות נפלאות ופלאות שראו עין בעין ביום הגדול והקדוש במירון

[יוסף חיים אוהב ציון]

זה לא מנהג של קופת העיר ולא של ועד הרבנים, זה מנהג קדום, רק צריך פורפציה באמת.

[ישראליק]

לאלו שלא ניחא להו שמירת תורה ומצוות, מה ההנהגה הראוי?

[בברכה המשולשת]

בקשתי לאלו שסוברים כדעה שכתבתי ומתחברים להבנה זו, מה לדעתם ההנהגה הראויה? האם זה נכון לעשות משהו, קצת לשיר ללכת למדורה.
ואולי בגלל שקרה כאן משהו מוגזם, נניח הכל ונסתפק באי אמירת תחנון?
אודה מאוד לבעל הבנה דומה, שיביע כאן את דעתו לכאן ולכאן.

לאור בקשה זו, לא מובן לי מדוע מי שלא סובר כדעת הרב אחרון התלמידים שליט"א ולא מתחבר להבנתו, מתקיף אותו ומתנפל עליו.
הרי הבקשה המפורשת הייתה שהדיון מיועד עבור מי שכן מסכים איתו.

[מלכיאל גרינוולד]

לגופו של עניין, תנוח דעתך ותן מרגוע לדאגותיך.
כבר קנתה לה שביתה מסורת ותיקה בת שלוש שנות חזקה, חזקה כל שתחת יד אדם הרי הוא שלו וחזקת שור המועד, קרא עלי מועד לשבור בחורי, הרימותי בחור מעם אשר ידי תיכון עמו אף זרועי תאמצנו, וטרף זרוע אף קדקוד, שבל"ג בעומר מכין ועונשין שוטרים במירון (ולא בחץ וקשת) ומחבלים בגדרות, יום לבנות גדרייך יום ההוא ירחק חוק.
אבותינו סיפרו לנו שפעם היתה השמחה גדולה בחצר הרשב"י כשמחת הפורים, ואילו כיום עינינו הרואות שמחה לאיד וקריאות הוללות, והשמחה משם והלאה.

[אראל]

לגופו של עניין, תנוח דעתך ותן מרגוע לדאגותיך.
כבר קנתה לה שביתה מסורת ותיקה בת שלוש שנות חזקה, חזקה כל שתחת יד אדם הרי הוא שלו וחזקת שור המועד, קרא עלי מועד לשבור בחורי, הרימותי בחור מעם אשר ידי תיכון עמו אף זרועי תאמצנו, וטרף זרוע אף קדקוד, שבל"ג בעומר מכין ועונשין שוטרים במירון (ולא בחץ וקשת) ומחבלים בגדרות, יום לבנות גדרייך יום ההוא ירחק חוק.
אבותינו סיפרו לנו שפעם היתה השמחה גדולה בחצר הרשב"י כשמחת הפורים, ואילו כיום עינינו הרואות שמחה לאיד וקריאות הוללות, והשמחה משם והלאה.

עדיף לך שיחזיקו שמה שוטרים ושוטרות בחציפות, פרוצים ופרוצות וגילויי ראש, עצת בלעם, רח"ל במקום הקודש???
שכל השוטרים והחצופות והשיקסעס הללו ילכו להם למקום וואו די שווארצע פעפער וואקסט ואנחנו בשם ה' אלקינו נזכיר

פלניא גזלנא!!! פלניא גזלנא!!! פלניא גזלנא!!!!

[הפצת המעיינות]

פלניא גזלנא!!! פלניא גזלנא!!! פלניא גזלנא!!!!

!!! !!! !!! !!! !!!

[ר_חיים_הקטן]

/

[מלכיאל גרינוולד]

עדיף לך שיחזיקו שמה שוטרים ושוטרות בחציפות, פרוצים ופרוצות וגילויי ראש, עצת בלעם, רח"ל במקום הקודש???
שכל השוטרים והחצופות והשיקסעס הללו ילכו להם למקום וואו די שווארצע פעפער וואקסט ואנחנו בשם ה' אלקינו נזכיר

פלניא גזלנא!!! פלניא גזלנא!!! פלניא גזלנא!!!!

בשקט בשקט, בלי קצף על השפתיים: אינני יודע האם ונדליזם, השחתת רכוש ציבורי, ניבול פה וזריקת בקבוקים על שוטרים היא פחות גסות רוח ובהמיות (או, אם תרצה, יותר יידיש) מאשר פריצות וגילוי ראש. ב"ה שאין לי חלק לא בגסי הרוח מימין ולא בגסי הרוח משמאל, לא בשקצים האלה ולא בשקצים האלה.

[נחמת ארי]

האם עולה בדעתי שהאמוראים חגגו את ל"ג עומר? ובכלל שכך נראה פסח וסוכות? זה הסגנון? האם ביום הכיפורים שרים לכבודו של הכהן הגדול רבי ישמעאל בן אלישע? היכן היכן מצינו הנהגה שכזאת.
נכון ישנו מושג של 'מנהג' 'מנהג טוב', וכתב מהרח"ו שנהגו ישראל בל"ג בעומר לעלות מירונה. עקרונית זה מנהג כמו שנהגו בני ישראל. באירופה (ונהגו) לפקדו את קברו של הרמ"א מבלי להשוות גדול ככל שיהיה לתנא קדישא. והאם האריז"ל וגוריו אבי חכמת הקבלה כך עשה ונהג כבימינו? נכון יש ככמה מגדולי הדורות האחרונים שאחזו בדרך זו (ויש הרבה שלא), גם אם כן לא כך אנו לומדים סוגיא. ומנהג הוא בפרופורציה של מנהג. יש מנהג טוב לומר תשליך אבל לא נגזים סביב מנהג זה.
ואינני מדבר כעת על טענת במישור השלילי (ע"ז וחגיגה סביב האש וכו'), אלא על אי החיובי, איך ייתכן שכזה יום נשגב ונפלא לא כתובה לנו אף לא ברמז בחז"ל לא כיום ולא כצורת עבודה, כנ"ל.
וכבר אמרו אצלינו – דוקא ליטאים- שרשב"י 'הבטיח' שמי שישמח בל"ג בעומר יזכה לישועות גדולות... למה לא? אפשר לומר הכל.
מה שכתוב באידרא, הוא יום של שמחת תורה לתלמידי הרשב"י בלבד, ששמחו בשמחתו שמחת התורה שגילה סודות גדולים.
והגעתי למסקנה שעם כל ההתרגשות והאושר הגדול, זה לא מה הש"י שואל מעמך. ואם הש"י לא שאל זאת מאיתנו, אין צורך להתחכם.

כתבת כל כך טוב שאני לא מבין איפה השאלה.
אם אצלנו מי שקובע את ההנהגה זה התלמוד והפוסקים, והמנהגים שנהגו בהם הספרדים והחסידים ביום זה - חד משמעית לא נהגו אצלנו, אז זה מה שעושים, וזהו.

[האויצרניק]

לגופו של עניין, תנוח דעתך ותן מרגוע לדאגותיך.
כבר קנתה לה שביתה מסורת ותיקה בת שלוש שנות חזקה, חזקה כל שתחת יד אדם הרי הוא שלו וחזקת שור המועד, קרא עלי מועד לשבור בחורי, הרימותי בחור מעם אשר ידי תיכון עמו אף זרועי תאמצנו, וטרף זרוע אף קדקוד, שבל"ג בעומר מכין ועונשין שוטרים במירון (ולא בחץ וקשת) ומחבלים בגדרות, יום לבנות גדרייך יום ההוא ירחק חוק.
אבותינו סיפרו לנו שפעם היתה השמחה גדולה בחצר הרשב"י כשמחת הפורים, ואילו כיום עינינו הרואות שמחה לאיד וקריאות הוללות, והשמחה משם והלאה.

עדיף לך שיחזיקו שמה שוטרים ושוטרות בחציפות, פרוצים ופרוצות וגילויי ראש, עצת בלעם, רח"ל במקום הקודש???
שכל השוטרים והחצופות והשיקסעס הללו ילכו להם למקום וואו די שווארצע פעפער וואקסט ואנחנו בשם ה' אלקינו נזכיר

פלניא גזלנא!!! פלניא גזלנא!!! פלניא גזלנא!!!!

רפו"ש

[פולסברג]

כדאי לבחון מה עשו חכמים וגדולים בדורות האחרונים. יעיד כל אחד האם ראה חכם וגדול שהשתתף במדורת ל"ג בעומר.

אתרום את חלקי. ר' שמואל אויערבאך היה משתתף בכל שנה ושנה במדורה של ברסלב בשכונת שערי חסד, והיה מפזז ומכרכר מסביב לאש.

[במנהגי אבן ישראל כתוב לאמר על ר' ישראל יעקב פישר שבחייו לא היה במירון אף פעם מפני ביטול תורה, ופ''א בזקנותו סידרו לו לילך לשם בלי שיהיה כרוך בביטול תורה, ולבסוף לא איסתייעא מילתא]

[לעיקוואד]

עי' שו"מ מהדו' חמישאה סימן לט שהתלונן על מנהגי ההילולא וכתב דהרבה יש לדבר בזה אך הוי דבר שאינו נשמע ואם כן שמעינן מינה מה על אלה שלא ניחא להו לעשות.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

שאלה עניינית, ואיני יודע למה הוסטה האשכול לדברים אחרים.

רבותינו שבכל הדורות, מה הם עשו?

מה עשה הח"ח ביום זה? מה עשה הרב חיים עוזר? ולפני ימיהם, מה עשה החתם סופר, מה עשה הצאנזער רב?

ספרו ספירת העומר, לא אמרו תחנון ונזהרו שלא להתענות. אולי אצל קצת החסידים שתו לחיים (דומני שכן נהגו בבעלזא ולומר שהנשמה תהיה לה עלייה כמו בשאר יארצייטן, אמנם הם שותים בננה ליקר, ואני לא מוכן למסירות נפש כזה), ולא שמענו יותר. אצל אחינו יוצאי אר"צ נהגו להתכנס בביהכנ"ס ולהדליק נרות ולומר כמה בקשות, ותו לא.

בכל הדורות היה מנהג שהילדים היו הולכים לקצת טיול, כן מבואר בכמה ספרים ישנים.

למה לשנות? מה צריך חידושים? הילדים יטיילו, והמבוגרים ישתו לחיים, וחוזרים לגמרא\עבודה.

[אראל]

שאלה עניינית, ואיני יודע למה הוסטה האשכול לדברים אחרים.

רבותינו שבכל הדורות, מה הם עשו?

מה עשה הח"ח ביום זה? מה עשה הרב חיים עוזר? ולפני ימיהם, מה עשה החתם סופר, מה עשה הצאנזער רב?

ספרו ספירת העומר, לא אמרו תחנון ונזהרו שלא להתענות. אולי אצל קצת החסידים שתו לחיים (דומני שכן נהגו בבעלזא ולומר שהנשמה תהיה לה עלייה כמו בשאר יארצייטן, אמנם הם שותים בננה ליקר, ואני לא מוכן למסירות נפש כזה), ולא שמענו יותר. אצל אחינו יוצאי אר"צ נהגו להתכנס בביהכנ"ס ולהדליק נרות ולומר כמה בקשות, ותו לא.

בכל הדורות היה מנהג שהילדים היו הולכים לקצת טיול, כן מבואר בכמה ספרים ישנים.

למה לשנות? מה צריך חידושים? הילדים יטיילו, והמבוגרים ישתו לחיים, וחוזרים לגמרא\עבודה.

אתה מדבר מחוץ לארץ, או ממירון??
אצל אחינו יוצאי אר"צ כן נסעו למירון, אולי לא מירושלים, אבל מצפת והגליל נסעו ונסעו [וידענא באבות אבותי מלפני מאה שנה, שנסעו מירושלים, אף שהיה כרוך בטירחא ויגיעה רבה, יותר מאלה שנסעו היום, כמו שאבותינו ספרו לנו]

ואגב הזכרת מנהג בעלזא, בזכרוני שגם היום שלפני ל"ג בעומר, ל"ב בעומר היאצ"ט של הנוב"י, חוגגים משהו לכבוד היאצ"ט שאין אומרים לשם יחוד לפני ספה"ע, לכבודו של התנא האלקי הנודע ביהודה מפראג שהתנגד לאמירת לשם יחוד

[אראל]

לגופו של עניין, תנוח דעתך ותן מרגוע לדאגותיך.
כבר קנתה לה שביתה מסורת ותיקה בת שלוש שנות חזקה, חזקה כל שתחת יד אדם הרי הוא שלו וחזקת שור המועד, קרא עלי מועד לשבור בחורי, הרימותי בחור מעם אשר ידי תיכון עמו אף זרועי תאמצנו, וטרף זרוע אף קדקוד, שבל"ג בעומר מכין ועונשין שוטרים במירון (ולא בחץ וקשת) ומחבלים בגדרות, יום לבנות גדרייך יום ההוא ירחק חוק.
אבותינו סיפרו לנו שפעם היתה השמחה גדולה בחצר הרשב"י כשמחת הפורים, ואילו כיום עינינו הרואות שמחה לאיד וקריאות הוללות, והשמחה משם והלאה.

עדיף לך שיחזיקו שמה שוטרים ושוטרות בחציפות, פרוצים ופרוצות וגילויי ראש, עצת בלעם, רח"ל במקום הקודש???
שכל השוטרים והחצופות והשיקסעס הללו ילכו להם למקום וואו די שווארצע פעפער וואקסט ואנחנו בשם ה' אלקינו נזכיר

פלניא גזלנא!!! פלניא גזלנא!!! פלניא גזלנא!!!!

רפו"ש

אמן, וכן למר ולכל ישראל

[ליטוואק פון בודאפעסט]

שאלה עניינית, ואיני יודע למה הוסטה האשכול לדברים אחרים.

רבותינו שבכל הדורות, מה הם עשו?

מה עשה הח"ח ביום זה? מה עשה הרב חיים עוזר? ולפני ימיהם, מה עשה החתם סופר, מה עשה הצאנזער רב?

ספרו ספירת העומר, לא אמרו תחנון ונזהרו שלא להתענות. אולי אצל קצת החסידים שתו לחיים (דומני שכן נהגו בבעלזא ולומר שהנשמה תהיה לה עלייה כמו בשאר יארצייטן, אמנם הם שותים בננה ליקר, ואני לא מוכן למסירות נפש כזה), ולא שמענו יותר. אצל אחינו יוצאי אר"צ נהגו להתכנס בביהכנ"ס ולהדליק נרות ולומר כמה בקשות, ותו לא.

בכל הדורות היה מנהג שהילדים היו הולכים לקצת טיול, כן מבואר בכמה ספרים ישנים.

למה לשנות? מה צריך חידושים? הילדים יטיילו, והמבוגרים ישתו לחיים, וחוזרים לגמרא\עבודה.

אתה מדבר מחוץ לארץ, או ממירון??
אצל אחינו יוצאי אר"צ כן נסעו למירון, אולי לא מירושלים, אבל מצפת והגליל נסעו ונסעו [וידענא באבות אבותי מלפני מאה שנה, שנסעו מירושלים, אף שהיה כרוך בטירחא ויגיעה רבה, יותר מאלה שנסעו היום, כמו שאבותינו ספרו לנו]

ואגב הזכרת מנהג בעלזא, בזכרוני שגם היום שלפני ל"ג בעומר, ל"ב בעומר היאצ"ט של הנוב"י, חוגגים משהו לכבוד היאצ"ט שאין אומרים לשם יחוד לפני ספה"ע, לכבודו של התנא האלקי הנודע ביהודה מפראג שהתנגד לאמירת לשם יחוד

יוצאי אר"צ פירושו יוצאי ארם צובא.

חוגגים משהו הבנתי, השאלה היא מה יותר מזה.

עוד פעם, האשכול הזה נועדה עבור אלו הממשיכים בדרכי אלו שמיאנו לנסוע ומיאנו בהחגיגה החדשה.

[אחרון התלמידים]

בס"ד
רבותי. מישהו כאן התבלבל?
מה עוולה מצאו בבקשתי? האם אסור לבקש מהחברים היקרים מאלו הסוברים כדעה מסוימת (כן, גם היא יסודתה בהררי קודש) מה ההנהגה הנכונה?
היו כבר מספיק פולמוסים שכתבו יותר ממה שהעירו כאן כהנה וכהנה, ורק ביקשתי מאלו שהגיע למסקנה כעניות דעתי, מה לדעתם ההנהגה הנכונה. זה הכל.

לאלו שלא ניחא להו שמירת תורה ומצוות, מה ההנהגה הראוי?

דוקא משפט זה, הוא חיזוק גדול למסקנה שאני הקטן הגעתי אליה- כמה צריך לעשות סדר במערכת. איך מנהג שלא כתוב בתנ"ך לא בש"ס ולא ברמב"ם ובשו"ע, אלא נאמר באדר"ז לתלמידי הרשב"י בלבד (ואלו שלא לומדים נסתר מה קשורים כלל). יכול להפוך לאותו המשקל של כל התורה כולה.
אם אנו רוצים להישאר נאמנים לדבר ה', איננו יכולים לבחון כל דבר על פי רגשי קודש נעלים - הגם שחשובים הם מאוד, אלא על פי מה שהוא ית' ציוה אותנו בתוה"ק ובאיזה דרגת חומר התוה"ק מתייחסת.
וכמה תמוה שישנם כאלו שבדברים שהם לא זוכים להרגיש רגשי קודש אלו, אין להם צד לחוש אף בדברים הקשורים לחמורה שבחמורות. ובכל מחלוקת אף בקולות של שעת הדחק, ממהרים להקל. (טלטול בש"ק בכל מקום, זמן תפילה וקר"ש, טבילה במקה חם בשבת. ומי מדבר על דיבור בחזרת הש"ץ ובקריה"ת וכו' ועוד כמה דוגמאות. ואינני מתכוין לחוג מסוים אלא על תופעה קיימת).

[אחרון התלמידים]

לגופו של עניין, תנוח דעתך ותן מרגוע לדאגותיך.
כבר קנתה לה שביתה מסורת ותיקה בת שלוש שנות חזקה, חזקה כל שתחת יד אדם הרי הוא שלו וחזקת שור המועד, קרא עלי מועד לשבור בחורי, הרימותי בחור מעם אשר ידי תיכון עמו אף זרועי תאמצנו, וטרף זרוע אף קדקוד, שבל"ג בעומר מכין ועונשין שוטרים במירון (ולא בחץ וקשת) ומחבלים בגדרות, יום לבנות גדרייך יום ההוא ירחק חוק.
אבותינו סיפרו לנו שפעם היתה השמחה גדולה בחצר הרשב"י כשמחת הפורים, ואילו כיום עינינו הרואות שמחה לאיד וקריאות הוללות, והשמחה משם והלאה.

בס"ד
אמנם זה לא הנושא כאן, אבל יסלח לי מר כבודו לא נוהג בהגינות.
זהו זה? זה מה שקרה במירון? חרדים מכים שוטרים? האם לא היתה שם התעללות בציבור שלם? אין כאן צורך לפרט מה קרה שם, זה לא אתר חדשות. אבל ברור שכל הבאים באוטובוסים עם הכרטיסים באו להתפלל, וכאשר ההר נשאר כמעט ריק, לא נתנו להיכנס בניגוד לסיכומים. והשאירו ברשעות האופיינית למשטרת ישראל נשים וילדים שעות ארוכות ללא צרכים מינימליים וכו' וכו'.
וחבל מאוד שיש המאמינים מיידית לתקשורת החילונית, ובכל עימות בין שוטרים לחרדים החרדים תמיד אשמים.

עדיין סבורני שאות הוא משמים שלא זהו המקום אשר בחר ה' למושב לו. אם זה נשאר כמנהג במשקל הנכון - טוב וראוי, אם זה יוצא מפרופורציות, נתנו לנו רמז משמים שלא זהו המקום. יש עיר אחת בישראל - בעולם ואין בלתה, ששם המקום לעלות כל ישראל יחדיו לראות את פני ה', לעיר זו לא קוראים מירון.

[דרומי]

ה' בחר למושב לו בהר הבית, ולדאבוננו הוא 'לא בידינו' אפילו יותר מהר מירון...

[נוטר הכרמים]

כדאי לבחון מה עשו חכמים וגדולים בדורות האחרונים. יעיד כל אחד האם ראה חכם וגדול שהשתתף במדורת ל"ג בעומר.

אתרום את חלקי. ר' שמואל אויערבאך היה משתתף בכל שנה ושנה במדורה של ברסלב בשכונת שערי חסד, והיה מפזז ומכרכר מסביב לאש.

באיחור, מישהו הסב את תשומת לבי למובא כאן.
ובכן, א' לא בכל שנה ושנה, אלא בשנים האחרונות יותר, לבקשת המארגנים באיזו שנה, ומאז זה נמשך. בתקופתי לא השתתף במדורה כלל!.
ב' גם בשנים אלו, "מפזז ומכרכר" זו הגזמה גדולה מאוד. הסתובב סביב כמנהג הכל, רקד בפחות התלהבות מאשר בכל חתונה, למשל.
היו שרים את הפזמונים הידועים, ומדומה שאפילו רק חלקם, והיה נפנה אל דרכו.

אגב, לא אחת הביע במפורש בפני הבחורים את התנגדותו לנסיעת בחורים למירון. אף בשנים שנסע בל"ג בעומר או סביבותיו היה מקפיד לבל יראה הדבר,
והרכב חנה במרחק כמה רחובות מהישיבה.

[אחרון התלמידים]

ה' בחר למושב לו בהר הבית, ולדאבוננו הוא 'לא בידינו' אפילו יותר מהר מירון...

בס"ד
ולכן?
אם ארץ ישראל לא בידינו, נבחר בארץ אחרת? ואם יש מצב של גזירה או פיקו"נ שאין אפשרות לשמור שבת, נקדש יום אחר? ח"ו וח"ו.

רוֹמְמוּ ה' אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא.
רוֹמְמוּ ה' אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ ה' אֱלֹהֵינו.

[מכון חכמי ליטא]

כדאי לבחון מה עשו חכמים וגדולים בדורות האחרונים. יעיד כל אחד האם ראה חכם וגדול שהשתתף במדורת ל"ג בעומר.

אתרום את חלקי. ר' שמואל אויערבאך היה משתתף בכל שנה ושנה במדורה של ברסלב בשכונת שערי חסד, והיה מפזז ומכרכר מסביב לאש.

באיחור, מישהו הסב את תשומת לבי למובא כאן.
ובכן, א' לא בכל שנה ושנה, אלא בשנים האחרונות יותר, לבקשת המארגנים באיזו שנה, ומאז זה נמשך. בתקופתי לא השתתף במדורה כלל!.
ב' גם בשנים אלו, "מפזז ומכרכר" זו הגזמה גדולה מאוד. הסתובב סביב כמנהג הכל, רקד בפחות התלהבות מאשר בכל חתונה, למשל.
היו שרים את הפזמונים הידועים, ומדומה שאפילו רק חלקם, והיה נפנה אל דרכו.

אגב, לא אחת הביע במפורש בפני הבחורים את התנגדותו לנסיעת בחורים למירון. אף בשנים שנסע בל"ג בעומר או סביבותיו היה מקפיד לבל יראה הדבר,
והרכב חנה במרחק כמה רחובות מהישיבה.

viewtopic.php?f=19&t=39001&p=453447&hilit=%D7%94%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%A7&sid=ef9ed095d9dde75e3f67e8d2690c782e#p453447
"התחושה הזאת הלכה והתגבשה אצלי בפוניבז' הקטנה ובפוניבז', תמיד היו דיבורים נגד ל"ג בעומר במירון וכו', ולמעשה תמיד היה מצב בלתי נשלט של איש הישר בעיניו יעשה. סוג של חופש, ובלי שום שטייגען מיוחד. הלואי שיהיה כמו יום רגיל. יום יבש, חסר משמעות ותוכן.

עד שהגעתי לירושלים בכלל, ול'מעלות' בפרט. שם לא היו מעולם דיבורים נגד מירון, היתה אוירה ליום הזה. רבינו זצוק"ל הדליק את המדורה של שערי חסד, ולא היה נראה שהוא מתאמץ לעשות חסד לילדים... היה נראה שהוא שמח ומחובר עם היום. הוא לא נסע בריש גלי למירון, ולא עודד אחרים לכך, אבל היו שנים שנסע בהיחבא, וגם העלים עין לגמרי מאלו שנסעו. וראה זה פלא, האוירה היתה הרבה יותר נעלית ומרוממת."

[ונתנו ידידים]

יש שתי קבוצות בין האנשים, הליטאים לא חונכו בכלל על ענין לג בעומר והחסידים עכ"פ חלקם כן, כל אחד שהולך ע"פ דרכו שיבושם לו.
פותח האשכול הקדים שהוא היה מן הנוסעים בלג בעומר רק שהתחיל להתחרט מסיבות מסוימות ומרגיש שהגזימו קצת בהענין שהיה כאן, ומבקש הזדהות עם המחשבות שלו.
מכח זה יש כאן שהתקיפו לאלו שנקטו בעמדה החסידית והצדיקו את החסידים, אמנם באותו מידה אינו רואה הבדל ביניהם לבין אלו הליטאים כאן שמזלזלים בכל הענין ומבהרים את דרכם ושיטתם שמעולם.
ואם פותח האשכול הוא באמת מאלו שלא חונכו על הנסיעה למירון ואינו מזדהה עם זה כלל, אז מה לו להתנהג בערמה ובמרמה, שיאמר ברורות שפותח אשכול רק כדי להבהיר את חומר הדבר של הנסיעה למירון ושאף חסיד לא יהין להביע עמדה המנוגדת, ובאמת שאין לו שום זכות לזה דמה זה שונה מהרבה אשכולות חסידיים שאמרו מפורשות שפותחים אותם כדי לדון בענינים חסידיים ואינו מיועד לאלו שאין אמונתם בכיוצא בזה, וכמה שהתחננו לא עזר שום דבר והגיעו המתנגדים ועיכרו וקלקלו את כל האשכול עד שדינו היה לגניזה.

לגופו של דבר מה שלא היה נהוג ענין זה בימי התנאים והאמוראים אין בזה שום סתירה שיהיה נהוג כן כהיום דור דור ודרכיו בעבודת השי"ת, אם כהיום הזה היהודים נוטלים מיום זה חיות ומתדבקים עי"ז בקוב"ה, אז מה רע בזה, הרי יש עוד הרבה דברים שמנהגינו אינו כמו שהיה בזמן התנאים והאמוראים ובכל זאת כך הוא דרכינו בימים אלו.

[בברכה המשולשת]

ואם פותח האשכול הוא באמת מאלו שלא חונכו על הנסיעה למירון ואינו מזדהה עם זה כלל, אז מה לו להתנהג בערמה ובמרמה, שיאמר ברורות שפותח אשכול רק כדי להבהיר את חומר הדבר של הנסיעה למירון ושאף חסיד לא יהין להביע עמדה המנוגדת, ובאמת שאין לו שום זכות לזה דמה זה שונה מהרבה אשכולות חסידיים שאמרו מפורשות שפותחים אותם כדי לדון בענינים חסידיים ואינו מיועד לאלו שאין אמונתם בכיוצא בזה, וכמה שהתחננו לא עזר שום דבר והגיעו המתנגדים ועיכרו וקלקלו את כל האשכול עד שדינו היה לגניזה.

זאת אומרת, שלחסידים יש "זכות" לפתוח אשכולות על עניינים חסידיים, ואסור למי שאיננו חסיד להתערב כלל (עד כדי כך שזה בבחינת "עיכרו וקלקלו את האשכול"), אבל אסור למי שאיננו חסיד לפתוח אשכול בו הוא מבקש לדון בנושא מסוים מנקודת מבט השונה מזו של החסידים?

למה?

[גימפעל]

יש כאן פרדוכס מצד אחד הוא התבגר וקלט שהאירוע הססגוני והצבעוני הוא לא לעניין, ומצד שני יש לו עדיין רתיחת הדמים ורוצה לשנות את הכלל.

[אלכסנדרוס]

רבים מן הכותבים מניחים כדבר הפשוט כי "הליטאים לא חונכו בכלל על ענין לג בעומר והחסידים עכ"פ חלקם כן". אף אחד לא שואל כיצד צמח העניין ואיך התפשט, ובעיקר מה הזיקה בין לג בעומר לחסידות מעבר לחיבה ליי"ש ולריקודים... (כאן אמוג'י מתאים)

להלן שישים שניות על תולדות לג בעומר בחצרות החסידים.

ראשית הערה: מירון ולג בעומר אינן מילים נרדפות. המושגים היו מנותקים לגמרי עד לדור האחרון. כיום הזדהו שני המושגים לבלי הפרד.

מירון היה מקום החגיגות בלג בעומר ליהודי הגליל, בעיקר המוסתערבים שבהם. כשם שקרקוב היתה מקום החגיגות בלג בעומר בשביל כל יהודי גליציה.
כאשר עלו והגיעו החסידים לארץ ישראל הם אימצו מנהגים מקומיים רבים (ואכמ"ל), ביניהם את חגיגות לג בעומר במירון. חסידי רוזין בצפת, וחסידי קרלין שהקימו קהילות גם בצפת וגם בטבריה. מהחסידים שהיו נוסעים לרבי הושפעה גם החצר החסידית שישבה בבילארוס.
בתקופה הסמוכה התיישבו כמה מחסידי קרלין בירושלים והקימו בה את בית הכנסת החסידי הראשון. בעקבותיהם אימצו את המנהג האדמו"רים לבית לעלוב, שהתפללו בבית הכנסת קרלין והיו לחלק מהקהילה. ידוע ומפורסם שבירושלים שלפני מאה שנה היחידים שנסעו במסי"נ היו חסידי קרלין ואדמו"רי לעלוב, ולא בכדי. הם היו קשורים בקשר אמיץ לאחיהם שבגליל ונשארו במנהגיהם (כמו טלית בליל שבת). בעקבות ההשפעה העצומה שהיתה לחסידי קרלין בירושלים (זאת היתה החסידות הגדולה ביותר עד השואה, ואלמלא נרצח רא"א והמחלוקת בחסידות יש להניח שההיסטוריה היתה שונה) התפשט במאה האחרונה "עניין לג בעומר" גם בקרב קהילות ירושלמיות אחרות, לאו דווקא חסידיות, כמו קהילות המתמידים והפרושים (מאיר בלוי וכו'). אפילו המדורה בחצר קרלין בירושלים היתה נחגגת במלא פאר והדר הרבה שנים לפני שחסידויות כמו בעלזא, ויזניץ' וגור שמעו על כך. כבר בשבת הסמוכה ללג בעומר רוקדים בר יוחאי אחרי מעריב של ליל שבת. חסידי קרלין, אגב, גם היו שרים שירים בערבית בחגיגות מירון עד לפני שנים לא רבות (במסגרת כך שאימצו את חגיגות לג בעומר כצורתן הספרדית, כולל השיר והלחן "בר יוחאי", שתוארו הושחת לגמרי ברגישות המוזיקלית החסידית). כמו הספרדים היו שוהים כמה ימים במירון (עד לפני שנים אחדות היו משמרים את המנהג שהבחורים לנים בלילה ב"מאפיה" של יד עזרא).

התיאור הנ"ל אולי ירגיז את אלה שלא חשבו על כך, אבל מסלול ההתפשטות ברור והגיוני (ומי שיתאמץ יכול לאשש כל מרכיב במהלך):
תושבי הגליל > החסידים בגליל > חסידי קרלין בירושלים > תושבי ירושלים > כלל החסידים (האחרונים שצריכים מסורת כלשהי).

[סגי נהור]

כולל השיר והלחן "בר יוחאי", שתוארו הושחת לגמרי ברגישות המוזיקלית החסידית...

במקרה זה "הושחת" למעליותא. לגמרי.
המנגינה המקורית די יבשושית וחסרת טעם.

[אלכסנדרוס]

כולל השיר והלחן "בר יוחאי", שתוארו הושחת לגמרי ברגישות המוזיקלית החסידית...

במקרה זה "הושחת" למעליותא. לגמרי.
המנגינה המקורית די יבשושית וחסרת טעם.

אינני יודע מה אתה סח. יש להבין שזה פיוט והלחן בהתאם.
האזן למשל כאן:
https://web.nli.org.il/sites/nlis/he/So ... 1,13,20,22

אגב, מישהו עדכן אותי עכשיו שחסידי קרלין נסעו השנה מטבריה דרומה, כדי להשתתף בטיש של לג בעומר בירושלים. אירוניה.

[סגי נהור]

כולל השיר והלחן "בר יוחאי", שתוארו הושחת לגמרי ברגישות המוזיקלית החסידית...

במקרה זה "הושחת" למעליותא. לגמרי.
המנגינה המקורית די יבשושית וחסרת טעם.

אינני יודע מה אתה סח. יש להבין שזה פיוט והלחן בהתאם.
האזן למשל כאן:
https://web.nli.org.il/sites/nlis/he/So ... 1,13,20,22

בדיוק הלחן היבשושי שאליו התכוונתי.
ויפה אמרת. "יש להבין שזה פיוט והלחן בהתאם". כלומר אלה מילות קודש במשקל וחרוזים, שאין משמעות לתוכנן, והלחן בהתאם.
אבל הגרסה האשכנזית-חסידית של הלחן, עם העלייה מעלה בחלק השני והקנייטש לקראת הסיום, יש בה שילוב של שמחה וכיסופין, והיא מעניקה חיים למילים היפהפיות, מילים ספוגות רגש ועומק שניכר כי גברא רבה הוא שכתבן.

כך או כך, עניין של טעם.

[כשתילי זיתים]

אחד שאל את הג"ר ליב מאלין, ר"י בית התלמוד, האיך חגגו ל"ג בעומר בישיבת מיר בפולין?
וענה "ספרנו ספירה" (ספיה"ע).

[ונתנו ידידים]

ואם פותח האשכול הוא באמת מאלו שלא חונכו על הנסיעה למירון ואינו מזדהה עם זה כלל, אז מה לו להתנהג בערמה ובמרמה, שיאמר ברורות שפותח אשכול רק כדי להבהיר את חומר הדבר של הנסיעה למירון ושאף חסיד לא יהין להביע עמדה המנוגדת, ובאמת שאין לו שום זכות לזה דמה זה שונה מהרבה אשכולות חסידיים שאמרו מפורשות שפותחים אותם כדי לדון בענינים חסידיים ואינו מיועד לאלו שאין אמונתם בכיוצא בזה, וכמה שהתחננו לא עזר שום דבר והגיעו המתנגדים ועיכרו וקלקלו את כל האשכול עד שדינו היה לגניזה.

זאת אומרת, שלחסידים יש "זכות" לפתוח אשכולות על עניינים חסידיים, ואסור למי שאיננו חסיד להתערב כלל (עד כדי כך שזה בבחינת "עיכרו וקלקלו את האשכול"), אבל אסור למי שאיננו חסיד לפתוח אשכול בו הוא מבקש לדון בנושא מסוים מנקודת מבט השונה מזו של החסידים?

למה?

אמרתי בדיוק הפוך!!! אם אין לך טענות כשאתה נכנס לאשכול חסידי למרות בקשותי החוזר ונשנות שהיה לי מטרה בפתיחת האשכול (כמה וכמה אשכולות שהתנהגו כך), למה יש לך טענות כשחסיד נכנס לאשכול ליטאי, ואני מדבר אליך במיוחד. מעולם לא ראיתיך טוען כדברים האלו כשהמצב היה הפוך ואדרבה אתה מצטרף לאלו התוקפים בטענה שיש מנהגים אחרים.

בקשתי לאלו שסוברים כדעה שכתבתי ומתחברים להבנה זו, מה לדעתם ההנהגה הראויה? האם זה נכון לעשות משהו, קצת לשיר ללכת למדורה.
ואולי בגלל שקרה כאן משהו מוגזם, נניח הכל ונסתפק באי אמירת תחנון?
אודה מאוד לבעל הבנה דומה, שיביע כאן את דעתו לכאן ולכאן.

לאור בקשה זו, לא מובן לי מדוע מי שלא סובר כדעת הרב אחרון התלמידים שליט"א ולא מתחבר להבנתו, מתקיף אותו ומתנפל עליו.
הרי הבקשה המפורשת הייתה שהדיון מיועד עבור מי שכן מסכים איתו.

[ר_חיים_הקטן]

אחד שאל את הג"ר ליב מאלין, ר"י בית התלמוד, האיך חגגו ל"ג בעומר בישיבת מיר בפולין?
וענה "ספרנו ספירה" (ספיה"ע).

דומה לזה, החברותא שלי שאל הג"ר שמואל בירנבוים זצ"ל ר"י מיר בניו יארק, היאך חגגו ל"ג בעומר בישיבת מיר בפולין?
וענה: גזזנו את זקננו.

[בברכה המשולשת]

ואם פותח האשכול הוא באמת מאלו שלא חונכו על הנסיעה למירון ואינו מזדהה עם זה כלל, אז מה לו להתנהג בערמה ובמרמה, שיאמר ברורות שפותח אשכול רק כדי להבהיר את חומר הדבר של הנסיעה למירון ושאף חסיד לא יהין להביע עמדה המנוגדת, ובאמת שאין לו שום זכות לזה דמה זה שונה מהרבה אשכולות חסידיים שאמרו מפורשות שפותחים אותם כדי לדון בענינים חסידיים ואינו מיועד לאלו שאין אמונתם בכיוצא בזה, וכמה שהתחננו לא עזר שום דבר והגיעו המתנגדים ועיכרו וקלקלו את כל האשכול עד שדינו היה לגניזה.

זאת אומרת, שלחסידים יש "זכות" לפתוח אשכולות על עניינים חסידיים, ואסור למי שאיננו חסיד להתערב כלל (עד כדי כך שזה בבחינת "עיכרו וקלקלו את האשכול"), אבל אסור למי שאיננו חסיד לפתוח אשכול בו הוא מבקש לדון בנושא מסוים מנקודת מבט השונה מזו של החסידים?

למה?

אמרתי בדיוק הפוך!!! אם אין לך טענות כשאתה נכנס לאשכול חסידי למרות בקשותי החוזר ונשנות שהיה לי מטרה בפתיחת האשכול (כמה וכמה אשכולות שהתנהגו כך), למה יש לך טענות כשחסיד נכנס לאשכול ליטאי, ואני מדבר אליך במיוחד. מעולם לא ראיתיך טוען כדברים האלו כשהמצב היה הפוך ואדרבה אתה מצטרף לאלו התוקפים בטענה שיש מנהגים אחרים.

בקשתי לאלו שסוברים כדעה שכתבתי ומתחברים להבנה זו, מה לדעתם ההנהגה הראויה? האם זה נכון לעשות משהו, קצת לשיר ללכת למדורה.
ואולי בגלל שקרה כאן משהו מוגזם, נניח הכל ונסתפק באי אמירת תחנון?
אודה מאוד לבעל הבנה דומה, שיביע כאן את דעתו לכאן ולכאן.

לאור בקשה זו, לא מובן לי מדוע מי שלא סובר כדעת הרב אחרון התלמידים שליט"א ולא מתחבר להבנתו, מתקיף אותו ומתנפל עליו.
הרי הבקשה המפורשת הייתה שהדיון מיועד עבור מי שכן מסכים איתו.

אם כן, לא הבנתי מש"כ כתר"ה שליט"א מעיקרא.

ועכשיו אינני מבין היכן ראה כתר"ה שליט"א בדבריי לעיל, אותם ציטט כתר"ה שליט"א כעת, מתקפה כלשהי. (אא"כ שאלה פשוטה היא מתקפה)