בס"ד
אמר רבי שמעון יכול אני לפטור את העולם מן הדין
סוכה מ"ה ב' מבואר דרבי שמעון בר יוחאי אומר שאם בנו רבי אלעזר ועמו יותם בן עוזיה היו אתו, אזי יכל לפטור כל העולם מן הדין מיום הבריאה עד סוף כל הדורות, וביאור הענין לפטור העולם מן הדין עיין פירוש רבינו חננאל ופירוש רש"י.
ורש"י ז"ל פירש שהמיוחד ביותם בן עוזיה היה הכיבוד אב שלו עד שעליו אמרו בן יכבד אב ע"ש. [וכעת איני יודע היכן אמרו כן].
ולפי זה רציתי לומר בס"ד דהיינו נמי טעמא דרבי אלעזר ברבי שמעון, שגם עליו אמרו בן יכבד אב כדרשתם בספר הזהר הקדוש ח"ג (דקט"ו ע"ב): "בן יכבד אב, כגון רבי אלעזר, דאיהו אוקיר ליה לאבוי [רבי שמעון] בהאי עלמא ובההוא עלמא, השתא אסגי שבחא דרבי שמעון בתרין עלמין, בהאי עלמא, ובההוא עלמא יתיר מחייוי, דזכה לבנין קדישין ולגזעין קדישין".
ובזה אני מפרש מדוע היה רבי אלעזר במערה עם אביו שהרי רק על רבי שמעון יצאה הגזירה להרגו ולא על בנו כאומרם בשבת ל"ג ב' אבל רבי אלעזר מדין כבוד אב הצטרף לאביו ונצטער טובא במערה כמפורש בשבת שם, וכדאמרו להדיא בבא מציעא פ"ה א' שרבי אלעזר היה בצער המערה ע"ש. [ובספר הזהר הקדוש ח"א דק"ג ע"א רבי שמעון בר יוחאי דורש פסוק זה של בן יכבד אב ודוק].
ואחשוב שגם רבי שמעון בר יוחאי כך היתה מדתו כן שהיה מופלג בכיבוד אב ואם והיינו דמתקרי בר יוחאי כההיא דמעילה י"ז א' חכים בן יוחאי ע"ש, לאייקורי אביו, ויש לי יותר מידים מוכיחות שכך היתה מידת רבי שמעון והוא על פי הידוע מה שפירשו "הוא היה אומר", כלומר מה "שהוא" מה שבחינתו היה אומר, דמצינו גבי רבי שמעון שאמר מאמרים נוראים גבי כיבוד אב ואם ואנקוט כמה בס"ד.
מאמרו בירושלמי מסכת פאה (פ"א ה"א ד"ג ע"ב): "תני רבי שמעון בן יוחאי אומר גדול היא כיבוד אב ואם שהעדיפו הקב"ה יותר מכבודו, נאמר כאן כבד את אביך ואת אמך, ונאמר להלן כבד את ה' מהונך במה את מכבדו מהונך מפריש לקט שכחה ופיאה מפריש תרומה ומעשר ראשון ומעשר שני ומעשר עני וחלה ועושה סוכה ולולב שופר ותפילין וציצית מאכיל את הרעיבים ומשקה את הצמיאים אם יש לך את חייב בכל אילו ואם אין לך אין את חייב באחת מהן, אבל כשהוא בא אצל כיבוד אב ואם בין שיש לך בין שאין לך כבד את אביך ואת אמך אפילו את מסבב על הפתחים".
ושם (ד"ד ע"א): "רבי שמען בן יוחאי אומר כשם שמתן שכרן שוה, כן פורענותן שוה מה טעם עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם, עין שהלעיגה על כיבוד אב ואם וביזת על לא תקח אם על הבנים יקרוה עורבי נחל יבא עורב שהוא אכזרי ויקרנה ואל יהנה ממנה ויבא נשר שהוא רחמן ויאכלה ויהנה ממנה.
ובמכילתא דרבי שמען בן יוחאי (פרשת יתרו): "רבי שמען בן יוחאי אומר גדול כבוד אב ואם שהשוה הקב"ה כבודן לכבודו ומוראן למוראו".
ועוד מאמר כזה דרבי שמעון בן יוחאי במעלת כבוד אב, תמצא במדרש תנחומא הקדמון (פרשת עקב סימן ג'): "תני רבי שמעון בן יוחי שתי מצות גילה הקב"ה מתן שכרה, אלו הן קלה שבקלות חמורה שבחמורות, קלה שבקלות שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים, חמורה שבחמורות כבד את אביך ואת אמך וגו' למען יאריכון ימיך וגו' הרי הן שוין בעולם הזה במתן שכרן" דוק ועיין.
ומי שיש לו להוסיף בענין זהירות רבי שמעון בר יוחאי בענין כיבוד אב ואב יוסיף ושכמ"ה.
ודברי הירושלמי מסכת שבת (פט"ו ה"ב) בענין רבי שמעון בר יוחאי ואימו ידועים ומפורסמים ודוק, ועיין בחיבורי מנוחת שלום (ח"ט סימן י"ג) מה שכתבנו בזה בס"ד.