מרן שר התורה הגר״ח קניבסקי זצ״ל

[יבנה]

נמצא בסוף המתורגמן.

ייש״כ.
שם נמצא בסגנון שונה מהמובא לעיל.

ולעצם הסיפור נמצא בלשון אחר כאן https://www.dirshu.co.il/%D7%9B%D7%99%D ... %96%D7%95/

[אשרי יושבי ביתך]

והוא קם והוציא ספר 'התשבי' לרבי אליהו אשכנזי זצ"ל מן ה'ראשונים',
שבסוף ספרו, כתב שיר והלל, ובו מבקש ומברך עצמו ש'לא ישאר אלמן וגם היא לא אלמנה, למען יחדיו בגן עדן נישן'.

אינו נמצא בשיר שבסוף ספר התשבי, וגם החיפוש באוצר החכמה ובגוגל לא העלה כזה ביטוי.

ידידינו ר' לבי במערב הביאו כאן משרשי לשון ארמי ע"ס אלפא־ביתא, לרבי אליהו הבחור. ושם:

אָנָּא, אֵ-לִי, לִי וּלְאִשְׁתִּי \ הַחֶסֶד גַּם הָאֱמֶת מַן:
שֶׁהִיא לֹא תִהְ־יֶ' אַלְמָנָה \ וַאֲנִי לֹא אֶהְ־יֶ' אַלְמָן:
יַחַד נָמוּת, וּבְגַן עַדְנוּת \ תּוֹךְ חֵיקָהּ אִי־שַׁן עַד לִזְמַן:
יָבֹא הַקֵּץ, וַאֲזַי נָקִיץ \ וּלְחַי עַד יַ־חַד נִזְדַמַן:

[איש_ספר]

השאלה על בת יפתח: הרי קיי"ל עולה זכר הוא דווקא... מפורשת כבר אצל מהר"י אסאד - שו"ת יהודה יעלה חלק ב - אבן העזר, חושן משפט סימן רמט.

בתשו' מהרי"א כתוב בסגנון אחר לגמרי. השואל שאל את מהרי"א קו' מהרש"א, עמ"ש בגמ' על יפתח ששאל שלא כהוגן שאמר כל היוצא מביתי, יכול אפי' טמא, ושאל השואל וכאמור היא קו' מהרש"א, ל"ל להש"ס לומר ששאל שלא כהוגן משום אפי' טמא, טפי הו"ל, אפי' בתו, וע"ז השיב מהרי"א שכיון שבת יחידה היתה לו בביתו, בודאי לא כיוון אליה, שהרי נקבה פסולה לעולה. ע"כ. והרי בסוף כן הקריבה, אלא שאע"פ שלא כיון אליה ולא כיון לאדם כלל, הוא טעה לחשוב שכיון שנדר חייב להקריבה.

ואילו השואל שאל שאלה אחרת, איך יפתח שטעה להקריב אדם משום שיצא מפיו, טעה להקריב נקבה...

[.השוחט]

סליחה אם הובאו כבר, ב' המעשיות דלהלן:

ואיזה אנשים בין מהחסידים ובין מהמנגדים יפקפקו. אגב, אותו מספר לבסוף לא הוציא את הספר. הספר הופיע מחדש בעריכת רח"א רייניץ. איני ידוע אם קדם לסיפור זה או לאחריו. ואם קדם לו, אולי גם הוא שאל את ר' חיים כמה שאלות על מקורות חסירים בספר, וסיפר לו אודות הספר, וכשחזר שואל ושאל, התפלא ר' חיים ששוב הוא נדרש לשאלות שמתוך אותו ספר. זה בהניח שהסיפור היה כפי שהוא מסופר. והמפקפק גם בזה, אין מזניחין אותו.


ותא.

שמעתי זאת מהרב שטיינמץ מויז'ניץ (ר"מ ודרשן וכו') ששמע זאת מהרב רייניץ הזה. באופן שלא אמר לו בשום שלב מאיזה ספר.
ועדיין בהחלט מסתבר לפקפק מכמה טעמים שאכ"מ.

[מקדש מלך]

אגב, בקטע מהמחנה החרדי שהעלו כאן, מספר המספר שם בחשיבות גדולה, שהראה לר"ח כמה קטעים מספר 'הגאון' ור"ח הגיב בפליאה גדולה, האמנם כך כתוב שם?! נזכרתי שסיפר לי רי"א שיח', ששמע מרי"ה ז"ל המו"ל של אורחות רבינו, שכאשר הוציא את החלק האחרון בעידודו של ר"ח, ובו כמה ביטויים קשים על חכם אחד, מחו בו כמה מתלמידי אותו חכם. הוא סיפר זאת לר"ח, ור"ח אמר לו, גם אלי הם באים, ואתה יודע מה אני אומר להם?! כן?! כך כתוב שם?! וכך הם מניחים לי...

כפי מה שלימדתנו רבינו במקו"א, לכאורה כל המענים של הגרח"ק בעניני ספר זה הם בבחינת התחמקות, לטוב ולמוטב...

[איש_ספר]

סליחה אם הובאו כבר, ב' המעשיות דלהלן:

ואיזה אנשים בין מהחסידים ובין מהמנגדים יפקפקו. אגב, אותו מספר לבסוף לא הוציא את הספר. הספר הופיע מחדש בעריכת רח"א רייניץ. איני ידוע אם קדם לסיפור זה או לאחריו. ואם קדם לו, אולי גם הוא שאל את ר' חיים כמה שאלות על מקורות חסירים בספר, וסיפר לו אודות הספר, וכשחזר שואל ושאל, התפלא ר' חיים ששוב הוא נדרש לשאלות שמתוך אותו ספר. זה בהניח שהסיפור היה כפי שהוא מסופר. והמפקפק גם בזה, אין מזניחין אותו.


ותא.

שמעתי זאת מהרב שטיינמץ מויז'ניץ (ר"מ ודרשן וכו') ששמע זאת מהרב רייניץ הזה. באופן שלא אמר לו בשום שלב מאיזה ספר.
ועדיין בהחלט מסתבר לפקפק מכמה טעמים שאכ"מ.

הנה דוגמא איזה אמינות יש לסיפורים הללו.
הרב רייניץ אמר לי שלא דיבר עם ר' חיים על הספר מעולם! (באופן שההשערה הקודמת שלי בטלה...) לא שאלתי אותו אם דיבר איתו בכלל.
(בקובץ ע"ח מובא המקור בשם הרב זיידא)
(כך זה הולך, מישהו סיפר סיפור על ספר אור פני משה, השומע רצה להוסיף לסיפור רגלים, בדק מי הוציא את הפני משה וראה את שמו של הרב רייניץ על השער, ומכאן הדרך קצרה לומר: שמעתי מהרב רייניץ, ולא ידע הבדאי שהסיפור מסופר על תכנית שמעולם לא יצאה לפועל... ודפ"ח בעל דבר"י חן)

[קרית מלך]

(כך זה הולך, מישהו סיפר סיפור על ספר אור פני משה, השומע רצה להוסיף לסיפור רגלים, בדק מי הוציא את הפני משה וראה את שמו של הרב רייניץ על השער, ומכאן הדרך קצרה לומר: שמעתי מהרב רייניץ, ולא ידע הבדאי שהסיפור מסופר על תכנית שמעולם לא יצאה לפועל... ודפ"ח בעל דבר"י חן)

ולא זכר שר את הגירסה הנוספת כי כבר כתב בזה הרב גנוט במאמרו שעלה באשכול זה: "ספר לי עמיתי הרה"ג ר' חיים יעקב פרנקל שליט"א: כשקבוצה מחסידות "תולדות אהרן" ההדירה את הספה"ק "בני יששכר" בהצבת אלפי מ"מ למאמרים הפזורים בו, פנתה אליו בבקשה שיעזור להם למצוא מ"מ אחד שנלאו למצוא איה מקום כבודו, אמר להם רבנו: אין כזה מאמר חז"ל וגם אינו מופיע בספרים החסידיים הנפוצים (וּמְנָאָם!), אך אולי כוונתו למובא בספר "תניא" בלשון אחרת...
כן ספר לי שההוצאה לאור של הספה"ק "אור פני משה" הֶהֱדִירַתּוּ ברוב פאר ויקר, אך לא ידעו מה לציין כמ"מ על רעיון מסויים וישאלו את ה'אורים ותומים' ברח' רשב"ם. ומה השיב להם? לא ייאמן! – כלום מהדירים אתם את הספר "אור פני משה"?! – לא ייאמן".

[איש_ספר]

(כך זה הולך, מישהו סיפר סיפור על ספר אור פני משה, השומע רצה להוסיף לסיפור רגלים, בדק מי הוציא את הפני משה וראה את שמו של הרב רייניץ על השער, ומכאן הדרך קצרה לומר: שמעתי מהרב רייניץ, ולא ידע הבדאי שהסיפור מסופר על תכנית שמעולם לא יצאה לפועל... ודפ"ח בעל דבר"י חן)

.
כן ספר לי ש(ה)הוצאה לאור של הספה"ק "אור פני משה" הֶהֱדִירַתּוּ ברוב פאר ויקר, אך לא ידעו מה לציין כמ"מ על רעיון מסויים וישאלו את ה'אורים ותומים' ברח' רשב"ם. ומה השיב להם? לא ייאמן! – כלום מהדירים אתם את הספר "אור פני משה"?! – לא ייאמן".[/b]

אין כאן גירסה אחרת, רק חוסר דיוק קצת.

וכצ"ל : ש(ה)הוצאה לאור של הספה"ק "אור פני משה" [רצתה ל]הֶהֱדִירַתּוּ ברוב פאר ויקר.

(ושלא תתבלבלו, אין מהדו"ח של אור פני משה מלבד זו שבעריכת הרב ח"א רייניץ, זה שלא דיבר עם ר"ח על הספר מעולם!)

[מקדש מלך]

מישהו רוצה לטעון שהגרח"ק למד וידע את ספר התניא (למשל)?!
ולמה לא בא זכרו וזכרם בעשרות הספרים הכתובים, ולא באלפי התמונות והסרטונים, ורבבות המכתבים של גדול המשיבים בכל הדורות(...), ורק נשאר כאגדה, בשמועה שהייתה, או לא הייתה?

[נחומצ'ה]

ותשובתך בצידה:

(בקובץ ע"ח מובא המקור בשם הרב זיידא)

[.השוחט]

כתבתי לעיל ששמעתי את הסיפור על האור פני משה מהרב שטיינמץ מויז'ניץ (ר"מ ודרשן וכו') ששמע זאת מהרב רייניץ הזה. באופן שלא אמר לו בשום שלב מאיזה ספר.
ועדיין בהחלט מסתבר לפקפק מכמה טעמים שאכ"מ.

ועל זה כתב הרב איש ספר שליט"א.

הנה דוגמא איזה אמינות יש לסיפורים הללו.
הרב רייניץ אמר לי שלא דיבר עם ר' חיים על הספר מעולם! (באופן שההשערה הקודמת שלי בטלה...) לא שאלתי אותו אם דיבר איתו בכלל.
(בקובץ ע"ח מובא המקור בשם הרב זיידא)

(כך זה הולך, מישהו סיפר סיפור על ספר אור פני משה, השומע רצה להוסיף לסיפור רגלים, בדק מי הוציא את הפני משה וראה את שמו של הרב רייניץ על השער, ומכאן הדרך קצרה לומר: שמעתי מהרב רייניץ, ולא ידע הבדאי שהסיפור מסופר על תכנית שמעולם לא יצאה לפועל... ודפ"ח בעל דבר"י חן)[/quote]

באמת זה מתחיל להיות ממש מרתק. ולו כמדגם מייצג להשתלשלות סיפורים.
במקרה הזה את החלק שלי לכתחילה סייגתי. רק שמעתי מהרב שטיינמץ. יתכן שהוא אמר לי זיידא ונתחלף לי ברייניץ.
יתכן גם שהוא אמר לי ששמע ממי ששמע ממנו. וכו'.
התקשרתי כעת אל הרב ישראל שטיינמץ ואמר שאכן מדובר בהרב חיים מאיר זיידא.
וכך היה מעשה.
הספר אור פני משה עד להוצאתו החדשה היה די נדיר, אותיות לא נעימות. הסגנון קשה. אין שושלת המשך להנצחה. כמעט לא מצוטט גם אצל משפיעים חסידיים.
אבל הישועות משה היה מצטט אותו הרבה.
הרב חיים מאיר זיידא (ב"ר נחמיה) היה אז בחור קצת מבוגר בישיבת ויז'ניץ, והעסיק עצמו במציאת מראי מקומות למובאות בספר זה המצוטט על ידי הישועות משה כסדר.
אולי בכלל לא חשב להדפיס ועכ"פ לא הדפיסו מעולם. [נדפס רק ע"י הרב רייניץ וכנ"ל].
ההמשך בדיוק כמסופר. שאל את ר' חיים, והלה שאל אותו האם הוא מתעסק עם אור פני משה.
לגבי ממי שמע הרב שטיינמץ. אכן את הסיפור המלא שמע מכמה וכמה אנשים מהימנים בעיניו ששמעו מהרב זיידא.
ובכל זאת, זה נדפס בקובץ עץ חיים באבוב 45, דומני במבוא לפני השאלות של ר' חיים בש"ס.
הרב שטיינמץ אמר לי שפגש בבית הלל את הרב זיידא ושאלו אם ראה שהדפיסו את הסיפור שלו, ואמר ששמע שזה נדפס.
והיה ברור לשניהם בדיוק שמדובר על הסיפור הזה. אבל לא שב ושמע ממש מפיו את הסיפור על פרטיו.
עכ"פ אני מציע בשם הרב שטיינמץ שליט"א. היהודי הזה ר' חיים מאיר זיידא גר במעונות ויז'ניץ בבני ברק. מן הסתם לא קשה להשיג את מס' הטלפון שלו.
הוא יהודי ממש רציני ויר"ש ולא מדומיין. אולי כדאי שמישהו מאנ"ש יברר ממקור ראשון.

אם יתברר מפי בעל המעשה, יישאר רק הענין שאולי המקור הראשון דמיין או טעה. פקפוק זה קיים כמעט בכל סיפור שבעולם שלא נעשה במעמד הר סיני לעיני כל העם או מיעוטו החשוב.
דומני שכבר כתבתי פעם אודות דברי דודי הגר"י ברטלר על המופתים שסופרו על הקה"י זצ"ל. לכן הנושא מרתק.

[באמונתו]

גם מעניין רבינו והתעניינותו בספרי החסידות, ראה המצורף מאת ר' טוביה פריינד - עורך אחראי מכון "פאר מקדושים":

[מכון חכמי ליטא]

גם מעניין רבינו והתעניינותו בספרי החסידות, ראה המצורף מאת ר' טוביה פריינד - עורך אחראי מכון "פאר מקדושים":

הוא כותב שם "אז ראו את אהבתו הגדולה לתורת החסידות"
משמע לא ראו לא לפני ולא אחרי...

[איש_ספר]

עכ"פ אני מציע בשם הרב שטיינמץ שליט"א. היהודי הזה ר' חיים מאיר זיידא גר במעונות ויז'ניץ בבני ברק. מן הסתם לא קשה להשיג את מס' הטלפון שלו.
הוא יהודי ממש רציני ויר"ש ולא מדומיין. אולי כדאי שמישהו מאנ"ש יברר ממקור ראשון.

אם יתברר מפי בעל המעשה, יישאר רק הענין שאולי המקור הראשון דמיין או טעה. פקפוק זה קיים כמעט בכל סיפור שבעולם שלא נעשה במעמד הר סיני לעיני כל העם או מיעוטו החשוב.

דיברתי איתו.

הוא חוזר על הסיפור בדיוק כמו שהובא. בשנת תשנ"ב עלה בדעתו להדפיס את הספר. הוא ישב באוצר הספרים של ויזניץ עם 'כל מיני אנציקלופדיות', וניסה למצוא מקורות לכל הציטוטים שבספר. 'בכל שורה חמישית יש שם ציטוט'. אחרי שהצטברו לו כמות של ציטוטים שלא הצליח למצוא את מקורם, הלך לר"ח. ר"ח ישב בחוץ, בשאלה הראשונה קם ונכנס לפנים והוציא מדרש והראה בפנים, וכך בשניה ובשלישית, בשאלה הרביעית שאל אותו ר' חיים אם הוא מתכוון להוציא את האור פני משה. ע"כ.

שאלתי אם כל המקורות פתר ר' חיים ואם פתרם בנקל, היינו שמצא אותם במדרשים ידועים, הוא תמה על השאלה, איך עלה בדעתי שיש משהו שר"ח לא יידע להשיב מיד. לדבריו על כל השאלות השיב ר"ח על המקום והראה אותם במדרשים הידועים. ע"כ.

צר לי אבל לדידי פשוט שהסיפור הזה לא היה ולא נברא.

נניח שבתוך כל החובות שלו, כלל ר"ח את כל ספרי החסידות, ובכל שנה היה מסיים את כל הספרים כולל אור פני משה, עדיין אין שום היתכנות שבשאלה הרביעית לאיתור מקור לא בלתי ידוע במיוחד, אלא רק כזה שהבחור מויזניץ לא מצא, הוא יתפוס שמדובר בספר אור פני משה.

[מכון חכמי ליטא]

הרי ביתו של הגרח"ק זצ"ל קיים לפנינו ואפשר לבדוק אם יש שם ספרי חסידות (מלבד אלו שהיו? ברשות אביו זצ"ל)

גם אפשר לבדוק אם נמצאים הספרים שר' טוביה פריינד הביא לו והפקיד עליהם שומר

[ישראליק]

נניח שבתוך כל החובות שלו, כלל ר"ח את כל ספרי החסידות, ובכל שנה היה מסיים את כל הספרים כולל אור פני משה, עדיין אין שום היתכנות שבשאלה הרביעית לאיתור מקור לא בלתי ידוע במיוחד, אלא רק כזה שהבחור מויזניץ לא מצא, הוא יתפוס שמדובר בספר אור פני משה.

אולי מחמת נדירות המאמר ר"ח זכר מאי פעם שראה או שמע כזאת שזה כתוב רק שם

[איש_ספר]

נניח שבתוך כל החובות שלו, כלל ר"ח את כל ספרי החסידות, ובכל שנה היה מסיים את כל הספרים כולל אור פני משה, עדיין אין שום היתכנות שבשאלה הרביעית לאיתור מקור לא בלתי ידוע במיוחד, אלא רק כזה שהבחור מויזניץ לא מצא, הוא יתפוס שמדובר בספר אור פני משה.

אולי מחמת נדירות המאמר ר"ח זכר מאי פעם שראה או שמע כזאת שזה כתוב רק שם

לכן שאלתי אותו האם היה מדובר במאמרים שפתרונם היה במקורות נדירים (יוצרות ליו"ט שני אחרון של פסח) או ב'מדרשים הידועים', והשיב שהכל היה במדרשים ידועים. אלא שהשואל לא היו לא כלים מספיק טובים כדי למצוא את המקורות ולכן היו לא הרבה מאד שאלות.

[.השוחט]

ראשית יישר כח להרב איש ספר שליט"א על היוזמה והזריזות.

שנית, פשוט וידוע שר' חיים לא הכניס בחובות עוד הרבה ספרים יותר חשובים בעולמו מאשר כל ספרי החסידות. הרי החובות שלו ידועים מאד.

אז אפשרות אחת היא לומר שלא היה ולא נברא ואותו הרב זיידא טועה ומטעה. מסתמא בשוגג כמובן. (למשל, בתחילת השיחה הוא אמר לו שזה אור פני משה, ואח"כ שכח שאמר זאת, וכן על זו הדרך).

לדידי יותר נראה שר' חיים השתדל מאד לעבור על כל ספר שנפל לידו ברפרוף, ודוקא כדי למצוא ציטוטים, אולי יחדשו לו מקור לא ידוע לו. ידוע שהוא ממש מסר נפשו כדי לידע כל דבר המיוחס לחז"ל. ולכן דוקא הדברים שנשארו בזכרונו מכל הספרים הרבים שקרא בהם פעם אחת, היא המקורות הפחות ידועים. ואותו בחור כנראה - אחרי ה"כל מיני אנציקלופדיות" - נשארו בידו המקורות היותר קשים, ולכן ר' חיים קישר מיד לאור פני משה. ודוק והבן.

[נחמת ארי]

לע"ע לא ניתן לקנות ספרים וד"ל.

אולי אצלך שיח חרשים, אני רציתי לקנות שיח השדה והתברר שלא ניתן ואכמ"ל.

קשקוש. ניתן לקנות את הספרים, חלקם ברשב"ם 23 וחלקם בנחמיה 20.
נס שלא האמנתי לך ושלחתי לקנות.

[יוסף חיים אוהב ציון]

אני שקרן!!!!

[סגי נהור]

אני שקרן!!!!

פרדוקס השקרן

[מי אנוכי]

את התלמוד ירושלמי עם הביאור של רבינו זיע"א הם עדיין מוכרים?

[נחמת ארי]

את התלמוד ירושלמי עם הביאור של רבינו זיע"א הם עדיין מוכרים?

אינני יודע. מסתמא אצל הגר"ז ברוורמן ודאי אפשר להשיג.

[זנב לאריות]

את התלמוד ירושלמי עם הביאור של רבינו זיע"א הם עדיין מוכרים?

אינני יודע. מסתמא אצל הגר"ז ברוורמן ודאי אפשר להשיג.

יל"ד מהו מסתמא ..בודאי? :)

[יוסף חיים אוהב ציון]

קשקוש. ניתן לקנות את הספרים, חלקם ברשב"ם 23 וחלקם בנחמיה 20.
נס שלא האמנתי לך ושלחתי לקנות.

אולי תגלה לי מה קנית?

[עתניאל בן קנז]

עכ"פ אני מציע בשם הרב שטיינמץ שליט"א. היהודי הזה ר' חיים מאיר זיידא גר במעונות ויז'ניץ בבני ברק. מן הסתם לא קשה להשיג את מס' הטלפון שלו.
הוא יהודי ממש רציני ויר"ש ולא מדומיין. אולי כדאי שמישהו מאנ"ש יברר ממקור ראשון.

אם יתברר מפי בעל המעשה, יישאר רק הענין שאולי המקור הראשון דמיין או טעה. פקפוק זה קיים כמעט בכל סיפור שבעולם שלא נעשה במעמד הר סיני לעיני כל העם או מיעוטו החשוב.

דיברתי איתו.

הוא חוזר על הסיפור בדיוק כמו שהובא. בשנת תשנ"ב עלה בדעתו להדפיס את הספר. הוא ישב באוצר הספרים של ויזניץ עם 'כל מיני אנציקלופדיות', וניסה למצוא מקורות לכל הציטוטים שבספר. 'בכל שורה חמישית יש שם ציטוט'. אחרי שהצטברו לו כמות של ציטוטים שלא הצליח למצוא את מקורם, הלך לר"ח. ר"ח ישב בחוץ, בשאלה הראשונה קם ונכנס לפנים והוציא מדרש והראה בפנים, וכך בשניה ובשלישית, בשאלה הרביעית שאל אותו ר' חיים אם הוא מתכוון להוציא את האור פני משה. ע"כ.

שאלתי אם כל המקורות פתר ר' חיים ואם פתרם בנקל, היינו שמצא אותם במדרשים ידועים, הוא תמה על השאלה, איך עלה בדעתי שיש משהו שר"ח לא יידע להשיב מיד. לדבריו על כל השאלות השיב ר"ח על המקום והראה אותם במדרשים הידועים. ע"כ.

צר לי אבל לדידי פשוט שהסיפור הזה לא היה ולא נברא.

נניח שבתוך כל החובות שלו, כלל ר"ח את כל ספרי החסידות, ובכל שנה היה מסיים את כל הספרים כולל אור פני משה, עדיין אין שום היתכנות שבשאלה הרביעית לאיתור מקור לא בלתי ידוע במיוחד, אלא רק כזה שהבחור מויזניץ לא מצא, הוא יתפוס שמדובר בספר אור פני משה.

דומני שיש כאן איזה הקצנה.
אין צורך להסיק ש'הסיפור לא היה ולא נברא'.
פשוט חסר כאן איזה פרטים.

אעלה השערה, שנראית לי כאמיתית. ואקדים שהגר"ח זצ"ל היה כתובת למהדירי ספרים - לברר מקורות, וביניהם אף ספרי חסידות, מאז צעירותו. לאחרונה גם התפרסם שהוא סייע לעריכת המקורות ל'שולחן הטהור' קומרנא. ובגין כך הכיר את הספר (והוא מצטט אותו בספרו על הדברים המועילים לזכרון). (הנני משער שהרב אי"ס היה מתקומם, שבוודאי 'שולחן הטהור' לא היה בין ספרי 'חובותיו'. אבל ברור שהוא הכיר את תוכן הספר].

כן יש לשער שכמה שנים טובות לפני הסיפור, מישהו ביקש לההדיר את ה'אור פני משה', והוא פנה אל הגר"ח לסיוע במראה מקומות לא מוכרים. היוזמה גוועה, כמו עשרות ומאות יוזמות כאלו. אולם בכל זאת הציונים נקלטו במוחו של הגר"ח, וכעבור כמה שנים, כאשר חזרו ושאלו אותו על אותם ציונים, הוא זכר באיזה ספר מדובר.

[איש_ספר]

[כבר כתבתי שדייקתי לחקור את המספר אם המקורות היו בלתי ידועים, או שרק ממנו ריק, והתשובה שלו היתה ברורה. אבל כבר מאסתי בדיון הזה. שלוה"ט אינו דוגמא כלל. ראה את הסיפור על ההדרתו באשכול על הרדצ"ה ותבין את הרקע. ר' בערל ויין, היה מידידיו של הגרח"ק]

[באמונתו]

מדברי רבינו זצ"ל: מה הרגיז את אביו רבינו הסטייפלר?
ראה המצורף פה:

[איש_ספר]

את הסטייפלער הרגיז שמספרים שקרים.

ומה נעשה עם הכותב החכם הזה, שהדברי חיים חונה אצלו תחת 'ספרים נדירים'.

ועכ"פ הרי לנו רשימה מדויקת ומלאה מכל מה שנזקק ר' חיים ל"ספרי חסידות":
זכרון טוב - מובא אצלו מכלי שני, מתוך ספר שמירת הנפש.
משמרת שלום (טשרניאק) - אם הוא ספר חסידות, אזי גם שו"ע הגר"ז בא בחשבון.
בקיצור כלום שבכלום.

ובכן רבינו שהיה בקי בכל ספרי החסידות לשמותיהם, עד אור פני משה (שרוב החסידים לא פתחו את הספר מימיהם), לא מצא שום דבר שראוי לצטט מהם בכל ספריו המרובים והמגוונים.

עכשיו באמונתו ימצא, שגם מהר"ם ברבי זצ"ל הכיר את כל ספרי החסידות, אע"פ שלא הזכירם בחיבוריו.

[באמונתו]

הלא תנא ושייר.
דוגמא אחת, שמביא מהרה"ק מדז'יקוב, בדרך אמונה(!) - ציון ההלכה הלכות כלאים פרק י:

(קמה) חכמ"א דין כ"ג ובתי כלאים אות ק"ל, אבל בשטמ"ק ביצה ט"ו בשם הריטב"א אוסר בדבר רך ע"ש, והוא דלא כדעת רבנו, דעור הפרסה קשה ואין נהנה, ומה"ט נראה דמותר לדרוך ע"ג שטיחים המונחים על הקרקע של כלאים, אפי' בשרו נוגע בהן, לפי שעור פרסת הרגל קשה ואין נהנה, וכן הראוני בתשו' אמרי נועם סי' כ"ג, אך אפשר דאם בשרו נוגע בהן אסור, שמא תכרך לו נימא, ואפי' הן קשין [דזה נעשה גם להגן מקור הקרקע, כמ"ש בפתיחתא דאיכ"ר סי' כ"ה, ולא גרע ממטפחות דמחממין בהן לפעמים ידיו, דאסור משום כלאים], משא"כ בערדילין, דל"ש כלל שתכרך נימא, וצ"ע:

[קרית מלך]

הלא תנא ושייר.
דוגמא אחת, שמביא מהרה"ק מדז'יקוב, בדרך אמונה - ציון ההלכה הלכות כלאים פרק י:

(קמה) חכמ"א דין כ"ג ובתי כלאים אות ק"ל, אבל בשטמ"ק ביצה ט"ו בשם הריטב"א אוסר בדבר רך ע"ש, והוא דלא כדעת רבנו, דעור הפרסה קשה ואין נהנה, ומה"ט נראה דמותר לדרוך ע"ג שטיחים המונחים על הקרקע של כלאים, אפי' בשרו נוגע בהן, לפי שעור פרסת הרגל קשה ואין נהנה, וכן הראוני בתשו' אמרי נועם סי' כ"ג, אך אפשר דאם בשרו נוגע בהן אסור, שמא תכרך לו נימא, ואפי' הן קשין [דזה נעשה גם להגן מקור הקרקע, כמ"ש בפתיחתא דאיכ"ר סי' כ"ה, ולא גרע ממטפחות דמחממין בהן לפעמים ידיו, דאסור משום כלאים], משא"כ בערדילין, דל"ש כלל שתכרך נימא, וצ"ע:

וכי יש הו"א לאי מי שהגר"ח נמנע מללמוד ספרי הלכה חסידיים? הרי הנידון הוא ספרי חסידות. ומה ראה מר להוכיח משו"ת אמרי נועם [וגם על זה כתב הראוני]?
[נכון הדבר שגם ספרי שו"ת חסידיים אינם מצויים בספריו אך כך ספרי שו"ת לא חסידיים נדירים כנראה באותה מדה...]

[משוש דורים]

תמונת המצבה, שימו לב לתארים המועטים והמדודים

[אשרי יושבי ביתך]

תמונת המצבה, שימו לב לתארים המועטים והמדודים

מצבת מרן הגר''ח קניבסקי זללה''ה.jpg (108.53 KiB) נצפה 8493 פעמים

[שבענו מטובך]

מה פירושו של "ברייתות, שקל הקדש, מסכתות..."
את פירושיו לברייתות (המסכתות המנויות במצבה) אני מכיר, גם את ספרו שקל הקדש. אבל מהו: ברייתות, שקל הקדש, מסכתות ציצית וכו'?

[משוש דורים]

הכוונה לפירושו על ברייתא דרבי ישמעאל וברייתא דמלאכת המשכן.
אך באמת היה צריך לכתוב פי' לברייתות ולמסכתות.

[בעל התפארת]

מזכיר את נוסח המצבה של הגר"ע יוסף זצ"ל

[חרט]

מזכיר את נוסח המצבה של הגר"ע יוסף זצ"ל

זה בדיוק נוסח מצבת אביו הקהילות יעקב.

[באמונתו]

מזכיר את נוסח המצבה של הגר"ע יוסף זצ"ל

זה בדיוק נוסח מצבת אביו הקהילות יעקב.

מסתמא רבינו זצ"ל בעצמו המנסח במצבת אביו.

[חכם צבי]

מצבת הסטייפלר

orig_D7F1EF1CAD3941799EB7B8889DB67658.jpg (332.87 KiB) נצפה 8288 פעמים

מזכיר את נוסח המצבה של הגר"ע יוסף זצ"ל

זה בדיוק נוסח מצבת אביו הקהילות יעקב.

מסתמא רבינו זצ"ל בעצמו המנסח במצבת אביו.

[פולסברג]

ומה נעשה עם הכותב החכם הזה, שהדברי חיים חונה אצלו תחת 'ספרים נדירים'.

[הא דמביאו החזו''א במקוואות, אם אני זוכר נכון הוא חולק עליו (בתקיפות). ואם בספרים שמביא החזו''א, יכולים להביא גם עיתון הצפירה המשכילי].