הגאון ר' נטע גרינבלט זצ"ל

[שמואל דוד]

בד״א הרב נטע גרינבלט ז״ל אב״ד מעמפיס

FC8CBC78-3762-4782-B72C-1BF8A603B915.jpeg (67.23 KiB) נצפה 10224 פעמים

[שיף]

דודו של בעל הרבבות אפרים זצ"ל

[פולסברג]

דודו של בעל הרבבות אפרים זצ"ל

מריה דאברהם תלי וכו'
-----------
נתפרסם ביותר לפני כמה שנים בפולמוס הגיטין בארה''ב.
-----------
והיו עיניך רואות:
https://www.youtube.com/watch?v=d8d1ywb1SFY
https://www.youtube.com/watch?v=rcuWdHwD1HE&t=1s
https://www.youtube.com/watch?v=kKYp4Ns0Fws
https://www.youtube.com/watch?v=oKOZHdn0vQI
https://www.youtube.com/watch?v=_R7JrJwO-QU

[שיף]

רבונא דעלמא...
והיו עיניך חסומות

[בדיעבד]

רבונא דעלמא...
והיו עיניך חסומות

אמנם בזה הלך שמעו בכל המדינות, ולא לתפארתו. אבל, ממנו תלמד מעמדו בהוראה ברחבי ארה"ב, אשר רבנים רבים ברחבי ארה"ב פנו אליו עם שאלותיו. כשהוא תמך בהתיר הנז' לא היה מי שכבחו לדחות פסקו עד שבא הגרד"פ.
למיטב ידיעתי, לא שימש כאב"ד של העיר מעמפיס באופן רשמי רק שהיה רב בק"ק אנשי ספרד, וגם היה בראש התלמוד תורה שייסד, רק בהיותו גדול ההוראה בפרט בכל עניני הוראה, בתיקון מקוואות, וגו"ק בכל האיזור נחשב כרב דשם.

[כולי האי]

הזכירו שבעל הרבבות אפרים הוא אחיין של הרב גרינבלט זצ"ל. הכרתי את הרב רבבות אפרים בסוף ימיו ולפי השנים נראה יותר שהיה אחיו.

[בדיעבד]

בודאי לא אחיו. אני לא יכול לאשר שהיו להם קשר משפחתי, אבל לא אחים. הרב נטע היה יליד אמריקה, והרב אפרים היה יליד ירושלים.

[פלוריש]

בד״א הרב נטע גרינבלט ז״ל אב״ד מעמפיס

FC8CBC78-3762-4782-B72C-1BF8A603B915.jpeg

מצ"ב כתב עליו מבחדרי חדרים (https://www.bhol.co.il/news/1378741):

הרב נטע גרינבלט נולד בשנת 1925 בוושינגטון הבירה. בשנת 1928 עברו הוריו לאלנוויל, ניו יורק, שם אביו, הרב יצחק, יליד בריסק, הפך להיות רב בית הכנסת. לאחר מכן הרב יצחק הפך להיות רב כנסת בניוארק, בו הייתה קהילה יהודית גדולה. הרב יצחק תלמיד חכם שכתב ספרים, וגם הסתובב כמגיד ודרשן.
בשנת 1943, הרב יצחק פתח את בית ספר בניוארק, שהיה בית הספר הדתי השני שנפתח בניו ג'רזי.
בנו, הרב נטע גרינבלט נולד בוושינגטון, אך שהה בישראל בין השנים 8 עד גיל 12. הוא חזר לארה"ב לבדו בגיל 12 בשנת 1937 כדי ללמוד אצל הרב דוד ליבוביץ בישיבת חפץ חיים בוויליאמסבורג. המשגיח של הישיבה היה הרב חיים פנחס שיינברג זצ"ל. הרב גרינבלט למד עם בחורים שהיו מבוגרים ממנו בהרבה והצליח להחזיק מעמד לפליאת חבריו ורבותיו.
בשנת 1943 הצטרף הרב גרינבלט לישיבתו של פוסק הדור הרב משה פיינשטיין, במתיבתא 'תפארת ירושלים', והיה לאחד מקבוצה קטנה של תלמידיו הקרובים.
באותן שנים, כשהגיע טלפון לרב משה פיינשטיין היה עונה לשיחה בחור מהישיבה. אם השאלה הייתה פשוטה, הבחור היה עונה עליה, ואם הייתה קשה, הוא היה מעביר את הטלפון להרב משה. הרב גרינבלט ענה לטלפון במשך שלוש השנים שהוא היה שם.
הרב נטע חזר שוב לארץ בשנת 1946, כאן למד שנתיים בישיבת חברון והיה חברותא של הרב אהרן כהן, לימים ראש ישיבת חברון. פעם אחת, במהלך הסדר שמע הרב גרינבלט ווארט חזק בלימוד, והוא רקע ברגלו מרוב שמחה ואושר. אך התברר כי הרקיעה עשתה חור ברצפה. הישיבה החליטה לא לתקן את זה, מהטעם, שהתלמידים יראו שכך צריך ללמוד תורה בהתרגשות ובלהט עד כדי לעשות חור ברצפה.
הרב גרינבלט חזר לארה"ב בשנת 1948 כי אביו היה חולה. בשנת 1949, כאשר אביו הרגיש טוב יותר, ראה הרב גרינבלט מודעה בעיתון יהודי, כי מחפשים רב ומורה בממפיס, טנסי. אביו עודד אותו לקחת את זה. הרב גרינבלט העביר את השנים הבאות עד לפטירתו של אביו בנסיעה הלוך ושוב בין ממפיס לניו יורק.
באותן שנים, הרב גרינבלט התחיל ללמד בתלמוד תורה המקומי, שישה חודשים לאחר מכן, הוא הקים את האקדמיה העברית של ממפיס. זאת הייתה הפתיחה הגדולה ביותר באותה תקופה שהייתה לבית ספר יהודי, 34 תלמידים. בשיעור הראשון היה הרב נחום לנסקי, ראש ישיבה בנר ישראל. הוא לא גבה שכר לימוד, כי באותה התקופה, כמעט אף אחד לא היה מגיע אם הלימודים היו בתשלום. העניות דחקה את חיי הקהילות עד שהיה קשה לגרום לילדים יהודים להגיע אפילו בחינם. לפיכך בית הספר לא גבה שכר לימוד במשך 15 שנה. אגב, כיום, הוא עדיין פעיל ופתוח.
באתר Matzav פורסם, כי יום אחד בבית הכנסת שמע הרב גרינבלט שני יהודים מדברים. "אני מרגיש רע עם הילדה קפלן. היא באה ממשפחה ענייה, היא שומרת שבת, אין לה איך להכיר חתן, ולעולם לא תתחתן כי היא לא מתרועעת עם כולם".
הרב גרינבלט אמר, "על מי אתה מדבר? אני מחפש בחורה כזו". הרב גרינבלט נפגש איתה, והם נישאו ב-1949.
כאשר הרב גרינבלט התחתן עם אשתו, היו בני משפחה שמחו על כך שהוא תלמיד חכם, ויכול היה להתחתן עם בת של ראש ישיבה במקום עם בתו של בעל בית פשוט ממפיס פשוט. הרב גרינבלט הסביר מאוחר יותר שאשתו הייתה למעשה שומרת השבת היחידה בעיר, למשפחתה לא היה כסף והיא ניהלה חיים פשוטים עם ערכים יהודיים חזקים.
לימים סיפר עוד כי הוא שמע שלסבא שלה, שהגיע מליטא, יש חנות בעיר בשכונה לא יהודית, והחנות סגורה בשבת, הוא לא סמך על עצמו שיחליט מתי לפתוח אותה אחרי השבת, אז הוא היה שואל ילד אם הוא ראה שלושה כוכבים בשמים במוצאי שבת. ואז פתח את החנות שלו. הרב גרינבלט התרגש מזה ורצה אשה ממשפחה כזאת.
הרב גרינבלט הפך למוהל, והתחיל לכתוב גיטין, הוא נסע בכל רחבי ארה"ב במשך 60 שנה כדי להבטיח שנשים יהודיות גרושות חילוניות יקבלו גט. בנוסף, הרב גרינבלט בנה מקוואות בערים רבות בדרום. הוא גם עבד עבור ארגון הכשרות העולמי ה-OU ופיקח על שחיטה במפעלי הבשר הכשרים של ה-OU באיווה. הוא עזר להקים את בית הספר התיכון היהודי בממפיס. וכיהן כרב בית כנסת במשך 18 שנים ובמשך 50 השנים הבאות החזיק מניין בביתו בכל שבת.
הרב גרינבלט הותיר אחריו משפחה נפלאה, חמישה ילדים שממשיכים את מורשתו. בנו, הרב דוד גרינבלט מלורנס ניו יורק, ייסד ומנהל כמה קרנות צדקה גדולות.
הלוויתו תתקיים מחר (ראשון) במתיבתא תפארת ירושלים בשעה 14:00 שעון מקומי.

כמדומני שמכתבים ממנו נדפסו בסוף ספרי רבנו יונה שהוציא לאור הרב בנימין זילבר

[פולסברג]

הזכירו שבעל הרבבות אפרים הוא אחיין של הרב גרינבלט זצ"ל. הכרתי את הרב רבבות אפרים בסוף ימיו ולפי השנים נראה יותר שהיה אחיו.

סברות והשערות נאות, אבל מה נעשה שהיה אחיין.
לכו נא ונוכחה עם המציאות.

[מה שנכון נכון]

כל הרבבות אפרים מלא בד"ת מדודי ר' נטע צבי.
חיבר ס' כריח שדה עה"ת. נמצא באוצר.

[נהר שלום]

בודאי לא אחיו. אני לא יכול לאשר שהיו להם קשר משפחתי, אבל לא אחים. הרב נטע היה יליד אמריקה, והרב אפרים היה יליד ירושלים.

אכן אבל הוא היה אחיין.
העמיד תלמידים הרבה בעולם הדיינות האמריקאי. יש ספר מחידו"ת באוצה"ח אולי בשם נתן פריו
יש אליו תשובות באגר"מ

[גיורא בשמי שמיא]

על היתרו המפורסם נדון באשכול נפרד https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=24608
ובלי להיכנס לדון על היתרו זה (ובפרט שהאשכול ההיא נעולה), אכתוב מה שסיפר בנו הרב דוד נ"י בהספדו על אודות ההיתר הזה. כהקדמה הזכיר שאביו התיר ב' עגונות בחייו. אך אלפי עגונות התיר ע"י שנסע כל שבוע במשך שבעים שנה(!!) בכל רחבי העולם כדי לסדר גיטין וחליצות. המשיך המספיד ואמר שבנוגע להיתרו זה, הגיב אביו בכאב על כל הרדיפות שסבל, שצר לו מאד שכעת כאשר בעל הוראה יראה בעיניו להתיר עגונה, ימנע מזה מחשש פן יפגענו כל חרון אף שבעולם. כעת נעשה יותר קשה לבנות ישראל העגונות. זה כל מה שסבל מזה, כל הענין האישי לא נגע אליו כלל. ע"כ מאת בנו המספיד.
ואוסיף ששמעתי פעם מנכדו ששמע ממנו שהיו שלשה דברים שהעלימו ממנו/רימו אותו בעת שנתן התירו, שאם היה יודע מהם לא היה נותנה, אך בדיעבד סבר שאינם נוגעים לתוקף ההיתר (כמדומה שאחד מהדברים היה שרימו אותו לומר ש[יבלחט"א] הגר"ש קמנצקי שליט"א כבר הסכים להתיר, ובזה יובן למה לא התנה שההיתר תהיה בתנאי שיסכים עמו א' מגדולי הדור ואכמ"ל), וכיון שהתיר, סידר להם חו"ק, שזו האחריות נטל על שכמו בעת שהתיר.
א' שמסר נפשו ע' שנה על טהרת היוחסין (שרוב או חלק גדול מהגיטין שסידר היו בשביל חפשיים שלולא הוא לא היו מקבלות/נותנים גט כלל), קשה להאמין ש'דבר שהצדיק מתעסק בו יכשל בו' הוא עצמו! (וחבל שפרשייה זו תהיה זכרונו. באמת כל עסקו בשדה ההלכה היה בבחינת חסד (עי' בהקדמה לספרו מהדו"ב שציינתי אליו באשכול על הגר"ח מבריסק), אשר באמת מסר נפשו עליו, אך מהותו היה בסבכי הסוגיות בש"ס, נזיקין כקדשים, עירובין כעוקצין, זה היה כל שעשועו ומשוש חייו.)

היה מחדש גדול בכל חלקי הש"ס, ספר בנו הגר"י בהספדו שכאשר רבו הגרי"מ פיינשטיין קבל מכתב ממנו, ובה חידוש מיוחד בפ' שבועת העדות, אמר לליפשא אשתו, עס וואלט געווען כדאי צו בלייבען אין אמעריקא נאר פאר דער איין גרינבלאט.

עוד סיפר בנו שאבא שלו למד בחיי עולם ביחד עם האחים הגאונים לבית פישר. הראש ישיבה, הג"ר חיים חייקל מילצקי זצ"ל, היה בוחן את הילדים. והאבא של נטע, הג"ר יצחק גרינבלט שאל את הראש ישיבה מי הכי הצליח במבחן. ענה הגרח"ח שהילד פישר (לא זכר איזה, אך אמר שיש לו השם הפרטי כתוב אצלו) ידע הכי טוב את המקורות אך בנך נטע הבין הכי טוב בעומק דברי הגמ'. ע"כ. וזה היה עוד לפני שקיבל דרכו מאת רבותיו, הגאון רבי דוד ליבוביץ, הגאון רבי יושע בער סולובייציק, הגאון רבי משה פיינשטיין, ועל כולם הגאון ר' מיכל פיינשטיין, אשר מי שמעיין בספרו כריח שדה מבחין צור תעודת תורת בריסק חתומה בו.

יש תשובת רבו הגר"מ לאחיינו הרב אפרים זצ"ל (גם תלמיד הגר"מ) בה הוא מורה לו "ותתיישב עם דודך הגר"נ שליט"א." (או"ח ה סימן כ)

ענותן ושפל ברך שברח מן הכבוד באופן יוצא דופן, שלא ראיתי מעודי. ומצד שני ונחוש בדעתו, כידוע, ועם שניהם, היה איש נעים מאוד, איזה תענוג היה לשהות במחיצתו!

קצות מעשי תקפו הלא הם כתובים על ספרו כריח שדה, נמצא באוצר.

עד שנות התשעים לא נס ליחו, וקיבץ אליו קבוצת בחורים ומסר להם שיעורים כסדרן.

[כולי האי]

הזכירו שבעל הרבבות אפרים הוא אחיין של הרב גרינבלט זצ"ל. הכרתי את הרב רבבות אפרים בסוף ימיו ולפי השנים נראה יותר שהיה אחיו.

סברות והשערות נאות, אבל מה נעשה שהיה אחיין.
לכו נא ונוכחה עם המציאות.

לא אמרתי מידיעה אלא מסברא
וסבר וקיבל

[איש_ספר]

ספרו כריח שדה מלא דברים מקוריים.

בעבר עיינתי בסימן הראשון שלו כאשר עסקתי בערך מגדף לאנצ"ת. הוא מהיחידים (לצד ר"י קמניצקי באמת ליעקב, ריד"ס מבוסטון בשיעורים לזכר א"מ, ור"ש אויערבך בסה"ז אש תמיד) שהרגישו בד' הרמב"ם המופלאים, שעולה ברור מדבריו שסתם מגדף הוא המברך שם אדנו"ת (יותר ממברך שם הוי"ה!). שיטה מתמיה שלא עמדו עליה אחרונים.

רנ"ג פטר את הענין באופן שונה, שכיון שאין השם נמסר אלא לצנועין מנ"ל למגדף את השם, ובזה ביאר דברי התו"כ שאמרו של הבן האשה שגידף את ה', ששמע את ה' בסיני, והיינו דהיה ק"ל מנין לההוא השם המפורש, ותירצו ששמע כן בסיני.

על היתרו המפורסם נדון באשכול נפרד viewtopic.php?f=7&t=24608
ובלי להיכנס לדון על היתרו זה (ובפרט שהאשכול ההוא נעול),

נפתח

[י. אברהם]

מחכים לשמוע מה בפי ידידינו הרב המכונה הגהמ

[חיס]

כל הרבבות אפרים מלא בד"ת מדודי ר' נטע צבי.
חיבר ס' כריח שדה עה"ת. נמצא באוצר.

גם הדפיס והוציא לאור את הספר שו"ת "דברי חיים" מהגאון רבי חיים קופטשאן זצ"ל ראה כאן באוצר
https://tablet.otzar.org/#/b/189698/p/6 ... /0/end/0/c

[יושב בשער]

איני יודע איפה להתחיל... אחד במינו וחד בדרא... הרב משה היינעמאן שליט"א (תלמיד הרב אהרן קטלר ורב בבלטימור) אמר בהספד, שהרב נטע הי' נסתר, נחבא אל הכלים, וניכרים דברי אמת. (אגב, פעם שאל א' את הרב היינעמאן אם אפשר בזה"ז לברך על ראיית חכם, והשיב שבארצה"ב הוא חושב שעוד נשארים ב' שכן אפשר, והם: הג"ר דוד פיינשטיין, והג"ר נטע גרינבלאט - כך שמעתי.)

הרבה מדברי תורתו נדפסים בספרו, אבל אינו דומה ראייה לשמיעה, בהירותו, איך שהיה מסביר את הדברים בלשון צח ומצוחצח, איך ב' או ג' שעות הי' נראה כאילו לא עברו אלא חמש דקות... קשה לתאר את זה בכתב.

דבר אחד מבין רבים עולה כעת על זכרוני, בתשעה באב, איך שנתרגש ואיך עיניו זלגו דמעות בדברו על טבח חברון, כמדומני שסיפר איך שברגע שהגיע השמועה להרב קוק נתעלף כי לא היה יכול להאמין שחרב האויב יכול להגיע לבני הישיבה...

[הגהמ]

לצערי לא הכרתי באופן אישי את הגאון המנוח. סה"כ טלפנתי אליו כמה פעמים עם שאלות בהלכה, וכמו כן כתבתי לו איזו הערות על ספרו הגאוני כריח שדה (בשעתו הוא לא ענה על הערותיי, אבל כשהוציא את הספר לפני איזה שנים במהדורה חדשה, הוא שלח לי עותק במתנה כתמורה על הערותיי). אמנם הרבה מאוד שמעתי עליו, בייחוד מכמה מחבריי שהתקרבו אליו וזכו לשמשו בעשורים האחרונים, ומהם עמדתי על גדולתו וייחודיותו. מוטב שהם ישרטטו בעצמם איזה קווים לזכרו, ואת זה אבקש מהם, ואעלה לכאן בע"ה.

רק זאת אזכיר, שעיקר פרסומו של הג"ר נטע זצ"ל הוא אצל יושבי על מדין פה בארה"ב שלא יסורו ימין ושמאול מכל אשר יורה הג"ר נטע בענייני גיטין וכדו' ביודעם את גדלו ואת ידו החזקה בעניינים אלו, אבל לדאבונינו רוב בני הישיבות אשר יקומו בדור האחרון לא שמעו את שמעו ואינם יודעים עליו מאומה. אין זה אלא מפני שר' נטע היה אנקרוניזים, שריד לדור שחלף הלך ואיננו. דומני שכדי לתפוס את אישיותו של הג"ר נטע, חייבים לדעת קמעה על ההיסטוריה של הרבנים והישיבות בארה"ב ואסתפק כאן במועט (כבר כתבתי עוד על זה בכללות במאמר שנהתווה בעקבות מו"מ עם חו"ר אתרא קדישא הדין אודות הג"ר מיכל פיינשטיין וספרו מעלות התורה דוק ותשכח).

בשנות הארבעים והחמשים למאה האחרונה, עוד הסתובבו בחוצות קריה, ועוד שישמו ברבנות כו"כ עיירות נידחות, תלמידי חכמים בעלי שעור קומה ברמה גבוה מאוד. היו אלה גאונים חריפים ולמדנים מופלגים (ליטאיים, רוב רובם) שלא היו פחותים בערכם ממרבית החכמים הגדולים שבאירופה טרום המלחמה, כשרק הופעתם החיצונית מכריזה על ה'אמריקאיות' שלהם (לרוב מגולחי זקן וללא פראק רבני...). אמנם עמא ריק"א שבארה"ב לא ידעו כלל להעריך את ערכם הנשגב, ופשיטא שלא יכלו ליהנות מהם עצה ותושיה, אבל גדולים אלו יצרו קשר בינם לבין עצמם, החליפו ספריהם פסקיהם והערותים זע"ז, וניהלו התכתבות פוריה מעל דפי עתונים רבניים כמו הפרדס וכדו'. כך יצרו מבצר התורה משלהם, ובו חיו והפריחו, עלו ונתעלו בתורה ובחכמה, חרף הבורות שמבחוץ.

מאוחר יותר שגשגו הישיבות ת"ל, וקול התורה הולך וחזק מאוד, כשחניכיה פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד כ"י. אבל עקב זאת, ויחד עם ההידלדלות הטבעית של זקנה ושיבה, נדחקו רגלי הרבנים הנ"ל הצדה מפני ראשי הישיבה ותלמידיהם, והגאונית הליטאית עוד לא נראתה בחוצות כמו פעם. מבצר משגב חומת התורה של הרבנים השח השפיל...

ואולם לגבי ר' נטע זצ"ל המבצר במקומו עומד. הוא תמיד ראה עצמו כמשוייך לעולם הרבנים והת"ח של פעם (כמו שאפשר היה להכיר מיד מהופעתו החיצונית...). כל מאודו אומר גאונות ושנינות חכמה וחריפות. כל שיחו ושיגו מבריק ומחכים, כחידוש בסוגיית השוחט והמעלה, כדיוק בלשון הפיוט והיוצר, כתובנה מעמיקה במקרא ומפרשיה, כהוראה פסוקה בכתיבת שם נהר הפוטומאק בגט. כמובן גם ידע לטבל שיחת חולין של ת"ח עם סיפורים בסגנון בריסקאי מובהק על הגדולים שהכיר ועל אורח חייהם. תמיד בשנינות ובפסקנות, אבל תמיד עם בת שחוק קטן על זווית שפתיו.

עם פטירתו של הג"ר נטע, דומני שנסתם הגולל על תקופה מזהירה וייחודית, אע"פ שתקופה זו כבר נשכחה מזמן...

[שיף]

ייש"כ
וערי נייס

[יושב בשער]

אגב, המשפחה מבקשים שכל מי שיש לו מכתבים ממוה"ר נטע שיתקשר ויודיע להם. (אפשר לקבל פרטי קשר ממני)

[שמואל דוד]

עם מרן הגר״ד פיינשטיין זצ״ל

99136A9B-2D14-4569-BC41-9A92C8401FBA.jpeg (31.14 KiB) נצפה 9168 פעמים

[שמואל דוד]

תוארים מופלגים מפוסק הדור מרן הגר״מ פיינשטיין ז״ל:

AE17C01C-568C-4DF4-ABD8-6D56DAC04848.jpeg (31.85 KiB) נצפה 9166 פעמים

FB9EEA1C-6F2E-413A-804E-1FA3D7EE79FB.jpeg (99.24 KiB) נצפה 9166 פעמים

[פילווישוק]

ייש"כ גדול, הרב הגהמ, אנחנו מצפים לדברי ידידיך.

אבקש לברר מה ששמעתי בעבר, שהגאון זצ"ל ייחס את אריכות ימיו בבריאות [כמובן שהוא לא היה מייחס זאת למאמרם ז"ל 'הוי קבל וקיים', ואולי זוז"ג] לברכת כהנא רבה הראי"ה קוק כאשר חלה בילדותו בירושלים.

דיברו כאן על קשר המשפחתי לאחיינו בעל רבבות אפרים, שמעתי שבעל האג"מ פנה אל הגרנ"ג שכבר ייסד בי"ס בממפיס בבקשה לארגן משרה לאחיינו, ואכן החל רבי אפרים את דרכו שם כמלמד.

[מאיר סובל]

מה ההקשר המשפחתי בין הגאון זצ"ל ללופקה מירושלים? [ממאה - שערים / זכרון משה]
ההיה אחיו?
יש דמיון חזק בפנים.

[דורשי יחודך]

אבקש לברר מה ששמעתי בעבר, שהגאון זצ"ל ייחס את אריכות ימיו בבריאות [כמובן שהוא לא היה מייחס זאת למאמרם ז"ל 'הוי קבל וקיים', ואולי זוז"ג] לברכת כהנא רבה הראי"ה קוק כאשר חלה בילדותו בירושלים.

https://mishpacha.com/priestly-blessing/
לקוראי אנגלית

[כלבאשבוע]

על ברכי הכהן

רבי נטע גרינבלט

המקום: ממפיס, טנסי

העיניים שזכו לראות: את הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל

שנת פטירה: תרצ"ה

הרב נטע גרינבלט מממפיס, טנסי, רב מפורסם, טייל לא מעט ברחבי העולם בשנות חייו הארוכות. לאורך הדרך, הוא פגש גדולי תורה רבים, כשהוא צובר מספיק סיפורים כדי למלא כמה כרכים. בעת שישב עדיין בארה"ב, הוא למד כמה שנים בבוסטון, בישיבתו של הגאון רבי יוסף דב סולובייצ'יק שלא האריכה ימים רבים.

החברותא שלו היה הגאון רבי מיכל פיינשטיין זצ"ל, חתנו לימים של הרב מבריסק. "לא עבר שיעור אחד בלי שהרב סולובייצ'יק יצטט מתורת סבו, הגאון רבי חיים מבריסק. הוא ממש חי אותה". בהמשך, כבחור בארץ ישראל בשנים שאחרי המלחמה, הייתה לו הזכות לפגוש את מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל, בכמה הזדמנויות בהן הגיע לביתו.

אולם, היה מפגש אחד בילדותו שעד היום מאיר כמו לפיד את דרכו. אביו של רבי נטע, רבי יצחק גרינבלט, היה יליד העיר בריסק והוא נסע לארה"ב כדי להתרים לטובת ישיבת 'תורת חסד' המקומית. בהמשך, הוא קיבל על עצמו את עול הרבנות בעיר וושינגטון הבירה, שם נולד בנו נטע, טרם עבר לכהן כרבה של אלנוויל, ניו-יורק.

בשנת תר"צ, בהחלטה נדירה מאוד על רקע אותם ימים, הוא החליט לעלות עם כל משפחתו לארץ ישראל, כשהם משתקעים בירושלים. זמן קצר לאחר מכן חלה נטע בן השש אנושות.

רבי יצחק לקח את ילדו הקטן אל רב העיר, רבי אברהם יצחק הכהן קוק, כדי לבקש את ברכתו לרפואה שלמה. הדלת נפתחה, והילד נטע ראה את הרב קוק יושב ליד השולחן, עטוף בטליתו ובתפיליו כמנהגו.

"הרב קוק הרים אותי, הניח אותי על ברכיו והכניס אותי תחת טליתו", מתאר רבי נטע את המחזה. "ואז, כשהרמתי את מבטי, הבטתי היישר לתוך פניו של הצדיק".

הרב קוק, שהיה כהן, הניח את שתי ידיו על ראש הילד ובירכו בברכת כהנים. אחר המשיך והתפלל עוד דקות מספר שיזכה נטע להחלים לגמרי ממחלתו.

"הוא גם הוסיף ובירך אותי באריכות ימים. אתן לכם להחליט אם ברכתו התקיימה", מוסיף רבי נטע וניצוץ בעיניו.

זמן קצר לאחר מכן, שבה המשפחה לארצות הברית, שם קיבל אביו תפקיד אחר ברבנות, הפעם בניוארק, ניו-ג'רזי. במרוצת השנים, זכה ר' נטע להכיר גדולי תורה כדוגמת רבי דוד ליבוביץ, והיה לאחד מתלמידיו הקרובים ביותר של הגאון רבי משה פיינשטיין ועוד רבים אחרים. אך אותו רגע בו ישב כילד על ברכיו של הרב קוק, אצור במקום מיוחד בזיכרונו.

מתוך עיתון משפחה
https://he.mishpacha.com/%D7%A2%D7%99%D ... %99%D7%9D/

[איש_ספר]

ואולם לגבי ר' נטע זצ"ל המבצר במקומו עומד. הוא תמיד ראה עצמו כמשוייך לעולם הרבנים והת"ח של פעם (כמו שאפשר היה להכיר מיד מהופעתו החיצונית...). כל מאודו אומר גאונות ושנינות חכמה וחריפות. כל שיחו ושיגו מבריק ומחכים, כחידוש בסוגיית השוחט והמעלה, כדיוק בלשון הפיוט והיוצר, כתובנה מעמיקה במקרא ומפרשיה, כהוראה פסוקה בכתיבת שם נהר הפוטומאק בגט. כמובן גם ידע לתבל שיחת חולין של ת"ח עם סיפורים בסגנון בריסקאי מובהק על הגדולים שהכיר ועל אורח חייהם. תמיד בשנינות ובפסקנות, אבל תמיד עם בת שחוק קטן על זווית שפתיו.

יש"כ של הרב הגה"מ על דבריו, כדרכו היפה וכסגנונו הנעים.
בלינק השני שהביא הרב פולסברג, מעיר הרנ"ג לשומעיו על בית אחד בפיוט ברוך אל עליון לר"ב ממגנצא
הדברים נאמרים ברובם באנגלית אבל אני חושב שהבנתי את דבריו.
הוא מתייחס לפיסקה

וְאַשְׁרֵי כָּל חוֹכֶה לְתַשְׁלוּמֵי כֵפֶל,
מֵאֵת כֹּל סוֹכֶה שׁוֹכֵן בָּעֲרָפֶל,

כידוע כָּל הוא בא כנסמך (קרוב ה' לכל קוראיו וגו').
ואילו כֹּל הוא בפני עצמו (טוב ה' לכל, ורחמיו וגו').

כל סוכה, הוא כינוי להקב"ה שהוא רואה הכל או מסוכך על הכל.
וממילא צריך לומר כֹּל סוֹכֶה.
אבל האומרים כָּל סוכה, הרי זה כביכול ריבוי רשויות.

[יהושפט]

ואולם לגבי ר' נטע זצ"ל המבצר במקומו עומד. הוא תמיד ראה עצמו כמשוייך לעולם הרבנים והת"ח של פעם (כמו שאפשר היה להכיר מיד מהופעתו החיצונית...). כל מאודו אומר גאונות ושנינות חכמה וחריפות. כל שיחו ושיגו מבריק ומחכים, כחידוש בסוגיית השוחט והמעלה, כדיוק בלשון הפיוט והיוצר, כתובנה מעמיקה במקרא ומפרשיה, כהוראה פסוקה בכתיבת שם נהר הפוטומאק בגט. כמובן גם ידע לתבל שיחת חולין של ת"ח עם סיפורים בסגנון בריסקאי מובהק על הגדולים שהכיר ועל אורח חייהם. תמיד בשנינות ובפסקנות, אבל תמיד עם בת שחוק קטן על זווית שפתיו.

יש"כ של הרב הגה"מ על דבריו, כדרכו היפה וכסגנונו הנעים.
בלינק השני שהביא הרב פולסברג, מעיר הרנ"ג לשומעיו על בית אחד בפיוט ברוך אל עליון לר"ב ממגנצא
הדברים נאמרים ברובם באנגלית אבל אני חושב שהבנתי את דבריו.
הוא מתייחס לפיסקה

וְאַשְׁרֵי כָּל חוֹכֶה לְתַשְׁלוּמֵי כֵפֶל,
מֵאֵת כֹּל סוֹכֶה שׁוֹכֵן בָּעֲרָפֶל,

כידוע כָּל הוא בא כנסמך (קרוב ה' לכל קוראיו וגו').
ואילו כֹּל הוא בפני עצמו (טוב ה' לכל, ורחמיו וגו').

כל סוכה, הוא כינוי להקב"ה שהוא רואה הכל או מסוכך על הכל.
וממילא צריך לומר כֹּל סוֹכֶה.
אבל האומרים כָּל סוכה, הרי זה כביכול ריבוי רשויות.

אני שמעתי הערה זו מהגרד"צ הילמן זצ"ל בשם להבדיל בין חיים לחיים הגרי"ג אדלשטיין שליט"א

[שמואל דוד]

בלינק השני שהביא הרב פולסברג, מעיר הרנ"ג לשומעיו על בית אחד בפיוט ברוך אל עליון לר"ב ממגנצא
הדברים נאמרים ברובם באנגלית אבל אני חושב שהבנתי את דבריו.
הוא מתייחס לפיסקה

וְאַשְׁרֵי כָּל חוֹכֶה לְתַשְׁלוּמֵי כֵפֶל,
מֵאֵת כֹּל סוֹכֶה שׁוֹכֵן בָּעֲרָפֶל,

כידוע כָּל הוא בא כנסמך (קרוב ה' לכל קוראיו וגו').
ואילו כֹּל הוא בפני עצמו (טוב ה' לכל, ורחמיו וגו').

כל סוכה, הוא כינוי להקב"ה שהוא רואה הכל או מסוכך על הכל.
וממילא צריך לומר כֹּל סוֹכֶה.
אבל האומרים כָּל סוכה, הרי זה כביכול ריבוי רשויות.

הבנת יפה !

[רב_כביכול]

זכיתי לשבת יחד עם גיסי ולהשתשעשע בדברי תורה לפני ב-ג שנים עם הגאון המנוח זצ"ל, לאורך שעה או שעתים. כמדומני שאז כבר היתה הזקנה מכבדת עליו, וגם השמיעה היתה קצת קשה לו. ואעפ"כ נדהמנו מהיקף הנורא שלו, שליטה ממש בכל חדרי הש"ס והפוסקים. אכן אולי לא שמע או לא תפס כל האמור אבל מה שכן אמר לנו היה ברור כחמה.

[פולסברג]

תמונה ממנו - בלא חתימת זקן [ואל תתמה, הלא כן היה הדרך במדינה זו. ובפרט שרבו הגר''מ אחז שאפשר שעד האר''י לא היה שום איש שלא סידר זקנו, כולל אהרן הכהן...]
https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.p ... 6#p3509655

[פולסברג]

מדברי א' מתלמידיו [שכמו רבו הוא מכהן כרב ואב''ד להאובדים והנדחים בקצווי ארה''ב]:

ר' נטע היה מוסר נפשו לנסוע לארבע כנפות הארץ כדי לסדר גיטין, ופעמים רבות היה הנסיעה על חשבונו הפרטי, עד גיל 93-94! ופעם אחת הגדתי לו איך שנסעתי שעות רבות לסדר גט למומר א', ולאחר כמה ימים התקשר להגיד איך שהוא רווה נחת ממעשי.

פעם בקשו ממני לבנות מקוה בעיר Los Gatos שבקליפורניה, ואמרתי לעצמי למה זה אנכי, אפשר ואפשר איזה נידה יטבול שם, הלא הקנסטורביים ינצלו את זה לגרותם. אך ר' נטע אמר שצריכים לבנות, שצריכים כולם שידעו שרק היהודים השומרי תורה ומצוות יודעים לבנות!

בנוסף על בקיאותו בענייני גיטין ובניית מקוואות, מסתמא היה המסדר חליצות הגדול בארה''ב. הוא זכה לראות את הגר''מ מסדר מאות חליצות [אחרי השואה]. והיה עושה הכל בע''פ, בלי שום עיון בספר!

[צופה_ומביט]

אני שמעתי הערה זו מהגרד"צ הילמן זצ"ל בשם להבדיל בין חיים לחיים הגרי"ג אדלשטיין שליט"א

גם אני הקטן עמדתי ע"כ מדעתי לפני ימים ושנים... וכך אני שר פיוט זה.

[פרנצויז]

וְאַשְׁרֵי כָּל חוֹכֶה לְתַשְׁלוּמֵי כֵפֶל,
מֵאֵת כֹּל סוֹכֶה שׁוֹכֵן בָּעֲרָפֶל,
כידוע כָּל הוא בא כנסמך (קרוב ה' לכל קוראיו וגו').
ואילו כֹּל הוא בפני עצמו (טוב ה' לכל, ורחמיו וגו').
כל סוכה, הוא כינוי להקב"ה שהוא רואה הכל או מסוכך על הכל.
וממילא צריך לומר כֹּל סוֹכֶה.
אבל האומרים כָּל סוכה, הרי זה כביכול ריבוי רשויות.

ראה בסידור אזור אליהו (עמ' תקע"ז) שגם שם נדפס "כֹּל סוֹכֶה", כנזכר כאן, כ' עם חולם.

[יושב בשער]

שיטה מחמירה היה לו להרב נטע ז"ל בענין גירות, ולא היה ניח"ל כלל ממצב קבלת הגירות בארצה"ב. בכלל סבר שהגרים צריכים להיות מוכנים לנתק את עצמם מהעבר שלהם, ש"גר שנתגייר כקטן שנולד" הוא לא רק מציאות אלא גם הגדרת התכונה הדרושה מהגר, ומכיון שבכמה וכמה הזדמנויות הרגש כזה חסר, מן הראוי שלא לקבל גר כזה.

[שמואל דוד]

שמעתי מעשה נפלא הלילה. כמה בחורים היו בחופש בעיר נידח בארצות הברית, רחוק מאוד מישוב יהודים. (כנראה שהגר״נ ז״ל היה שם לסדר גט וכדומה). הם הגיעו לתחנת דלק והלכו לתוך החנות. שם ראו איש זקן (הגר״נ ז״ל היה בן 81) בתוך חנות ולא הכירו אותו. הוא הלך אצלם ושאל ״מה אתם לומדים״ ואמרו לו ״מסכת גיטין״. מיד אמר להם ״אתם רוצים לשמוע שיעור״ והם הסכימו. שאלו אותו על שמו והשיב ״ראביי גרינבלט״ הלכו בחוץ וישבו על הארץ ומסר שיעור נפלא בהסוגיות שהם למדו בישיבה. כשסיים השיעור, שאל אחד מן הבחורים אם אפשר ללמוד אצלו אחר הקיץ והסכים, והקימו ישיבה במעמפיס ושם למדו מסכת חולין בעיון וכו׳ כו׳ (שמעתי המעשה מכלי שני, מחבר של אותו בחור שהקים הישיבה שם).

[פרנצויז]

ראה בסידור אזור אליהו (עמ' תקע"ז) שגם שם נדפס "כֹּל סוֹכֶה", כנזכר כאן, כ' עם חולם.

וכן נדפס בסידור ווילנא.

[עקבי]

וכן בסדור תפלת יוסף ובסדור קורן

[מגופת חבית]

שיטה מחמירה היה לו להרב נטע ז"ל בענין גירות, ולא היה ניח"ל כלל ממצב קבלת הגירות בארצה"ב. בכלל סבר שהגרים צריכים להיות מוכנים לנתק את עצמם מהעבר שלהם, ש"גר שנתגייר כקטן שנולד" הוא לא רק מציאות אלא גם הגדרת התכונה הדרושה מהגר, ומכיון שבכמה וכמה הזדמנויות הרגש כזה חסר, מן הראוי שלא לקבל גר כזה.

קבלתי באישי מרב אחד באחד הערים הנדחים בארה''ב
Yes. He would say that as part of the maamad Beis Din. I heard it directly from him during geirus. At least twice.

He was worried about the grandparents influencing the children.

[רציני]

...

הרב נטע גרינבלט מממפיס, טנסי, רב מפורסם, טייל לא מעט ברחבי העולם בשנות חייו הארוכות. לאורך הדרך, הוא פגש גדולי תורה רבים, כשהוא צובר מספיק סיפורים כדי למלא כמה כרכים. בעת שישב עדיין בארה"ב, הוא למד כמה שנים בבוסטון, בישיבתו של הגאון רבי יוסף דב סולובייצ'יק שלא האריכה ימים רבים.

החברותא שלו היה הגאון רבי מיכל פיינשטיין זצ"ל, חתנו לימים של הרב מבריסק. "לא עבר שיעור אחד בלי שהרב סולובייצ'יק יצטט מתורת סבו, הגאון רבי חיים מבריסק. הוא ממש חי אותה". בהמשך, כבחור בארץ ישראל בשנים שאחרי המלחמה, הייתה לו הזכות לפגוש את מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל, בכמה הזדמנויות בהן הגיע לביתו.

......

בהסכמה שנתן הרב מיכל פיינשטיין ל'כריח השדה' כתב וז"ל: בשנת תש"ב הייתי בבאסטאן עם חבורה של בחורים מצויינים בתורה, שאמרתי שיעור בפניהם, והצעיר שבהם היה הרה"ג הנעלה ר' נטע גרינבלאט שליט"א. עכ"ל.