כדכד כתב:תודה רבה
אבל למה במוספים הב' פתוחה? האם השמן שם מיודע? למה? בשמן הידוע מפרשת התמיד.
על כל פנים, לדברי מר מסתבר שהקורא שקרא "בשמן כתית" בב' פתוחה לא שינה את המשמעות ולא היה צריך לחזור. לכאורה.
אבא יודן כתב:והא הידיעה לא תבוא לפני תואר.
אבא יודן כתב:כדכד כתב:תודה רבה
אבל למה במוספים הב' פתוחה? האם השמן שם מיודע? למה? בשמן הידוע מפרשת התמיד.
הצעיר שבכהונה כתב:אבא יודן כתב:והא הידיעה לא תבוא לפני תואר.
מי גילה לך רז זה?
לפי מה שידוע לי ולמדקדקים, הא הידיעה לא תבוא (בדר״כ, ויש לא מעט יוצאים מן הכלל, בפרט בנ״ך) לפני סומך, אבל לפני תואר ודאי שתבוא, גם לפני השם וגם לפני התואר! (דוגמות משמע ישראל: והיו הדברים האלה. הארץ הטובה).
כדכד כתב:לענ"ד גם הרב אבא יודן התכוון לסמיכות ולא ךתואר והוא סבר ש"בשמן כתית" הוא סמיכות למרות שאינם במקף.
בן ראובן כתב:מן הסתם נתכוון לומר: ה"א הידיעה לא תבוא לפני תואר שאינו מיודע.
כדכד כתב:חבל שלא נזקק מר למה ששאלתי שם לעיל האם הקורא "בשמן כתית" בב' פתוחה צריך לחזור כמשנה משמעות או לא.
הצעיר שבכהונה כתב:אלו הנקודות ההלכתיות שיש לברר, והן ראויות לתשובה הלכתית ארוכה. ברם מצד המנהג, נראה שבכל הקהילות נוהגים להחזיר על כל טעות בין אם משנה משמעות בין אם לאו, ובלבד שירגיש הציבור בטעות. לכן כולם מחזירים על טעויות כמו שֶׁמן/שָמן, אֶרץ/אָרץ וכדומה. אמנם על טעות בטעמים, גם אם משנה את המשמעות (כגון, "מטרף בני עלית", אם קרא מירכא טיפחא במקום טיפחא מונח, או "אם יהיה נביאכם ה׳" אם ניגן פשטא בתיבת נביאכם במקום תיבת יהיה, וזקף בתיבת ה׳ במקום תיבת נביאכם), וכן על טעויות בהטעמה (כגון ונתת מלרע/מלעיל) בדר״כ לא מחזירים, כי העולם מרגישים שקרא את כל המילים נכון
כדכד כתב:מ"ש מר שבכל הקהילות נוהגים להחזיר על כל טעות בניקוד שמורגשת ולא על טעות בטעמים אף שאינה מורגשת אינו לגמרי נכון וגם אינו מתאים לדברי הרמ"א שכתב בהלכות קריאת התורה שיש להחזיר רק על טעות שמשנה משמעות וכו׳.
כדכד כתב:ואני כתבתי שזה גם לא המנהג
הצעיר שבכהונה כתב:הצעיר שבכהונה כתב:אלו הנקודות ההלכתיות שיש לברר, והן ראויות לתשובה הלכתית ארוכה. ברם מצד המנהג, נראה שבכל הקהילות נוהגים להחזיר על כל טעות בין אם משנה משמעות בין אם לאו, ובלבד שירגיש הציבור בטעות. לכן כולם מחזירים על טעויות כמו שֶׁמן/שָמן, אֶרץ/אָרץ וכדומה. אמנם על טעות בטעמים, גם אם משנה את המשמעות (כגון, "מטרף בני עלית", אם קרא מירכא טיפחא במקום טיפחא מונח, או "אם יהיה נביאכם ה׳" אם ניגן פשטא בתיבת נביאכם במקום תיבת יהיה, וזקף בתיבת ה׳ במקום תיבת נביאכם), וכן על טעויות בהטעמה (כגון ונתת מלרע/מלעיל) בדר״כ לא מחזירים, כי העולם מרגישים שקרא את כל המילים נכוןכדכד כתב:מ"ש מר שבכל הקהילות נוהגים להחזיר על כל טעות בניקוד שמורגשת ולא על טעות בטעמים אף שאינה מורגשת אינו לגמרי נכון וגם אינו מתאים לדברי הרמ"א שכתב בהלכות קריאת התורה שיש להחזיר רק על טעות שמשנה משמעות וכו׳.
כתבתי שזה מנהג העולם ולא כתבתי שהוא נכון להלכה (אלא להלכה דרושה תשובה הלכתית מנומקת). ודאי שזה דלא כמר, אבל זה מנהג העולם ברוב ככל בתי הכנסת מכל העדות, חוץ מהתימנים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 10 אורחים