כמה שופטים עמדו לישראל

[לבי במערב]

. . [לפי המובא ב'אוצר ספרי הגר"א' הספר נדפס בשנת תקס"ד ע"י חתנו של הגר"א, וכל המהדורות הבאות נדפסו על פיו, אז כנראה זה ספר מוסמך, ובכל זאת כדאי שאבדוק האם זה נדפס במהדורה הראשונה שאיננה באוצר החכמה??] . .

viewtopic.php?f=7&t=38653&p=695918#p695902

[לבי במערב]

יש לך הצעה יותר טובה לפתרון?

כרגע - לא. וה' יאיר עינינו בתורתו.

[אשי ישראל]

אמן ואמן
(אחד הרמי"ם בישיבה היה נוהג לומר לנו: "עדיפה שאלה טובה מתשובה גרועה". אתה אוחז בשיטתו)

[.השוחט]

גם אצלינו א' המיוחד שברמי"ם, הרב שך, היה אומר זאת בשם דודו ר' איסר זלמן. [לעצםן הנידון. דומני שיש מקור שנאמר בו שמכל שבט היה שופט. אפשר זה יועיל לקידום הדיון].

[כדכד]

סוכה כ"ז ע"א "אין לך כל שבט ושבט שלא העמיד שופט".

[הבאר ההיא]

גם אצלינו א' המיוחד שברמי"ם, הרב שך, היה אומר זאת בשם דודו ר' איסר זלמן. [לעצםן הנידון. דומני שיש מקור שנאמר בו שמכל שבט היה שופט. אפשר זה יועיל לקידום הדיון].

זה בכל אופן לא יוכל להסתדר עם מספר של אחד עשרה שופטים.

[קו ירוק]

מלבד שבט שמעון. אז היו י"א. אבל גם דברי אינם נכונים כי היו י"ג שבטים (מנשה ואפרים), וא"כ לכל הפחות י"ב.
אבל לאו דוקא שלא היו מאחד השבטים כמה שופטים, ולא רק שופטים אלא מלכים בכלל, וגם יהושע מכללם.

אני סבור שי"א זו ט"ס. השופטים נמנים בפסוקים גם אם לא נמנה את שמגר ואת ברק. (הסד"ע לא מונה במנין, רק מתאר את מה שכתוב במקראות).
ואף אם א"ז ט"ס, לכה"פ זה משקף סוג של מנין פרטי שאינו מנין השופטים כולם, וא"א ללמוד ממנו.

רשום אצלי:

זה סדר השופטים: יהושע (מלך היה), עתניאל, אהוד, שמגר, דבורה, גדעון-ירובעל, [אבימלך], תולע, יאיר, יפתח, אבצן-בועז, אֵלון, עבדון, שמשון, עלי, שמואל.

[.השוחט]

סוכה כ"ז ע"א "אין לך כל שבט ושבט שלא העמיד שופט".

עמוד ב'. וברש"י משמת יהושע. הרי זה לא בשחשבון. ובכל זאת כתב יהושע מאפרים. עכ"פ כתב רש"י יהושע, אהוד, גדעון, - מבני רחל - שמשון, ברק, - בני בלהה - . אבצן, עלי, תולע, אלון, - מתוך בני יהודה. ומסיים רש"י: אבל עתניאל, יפתח, שמגר, יאיר ועבדון לא ידעתי שמות שבטיהן", הרי שמונה י"ד שופטים.

[אשי ישראל]

על המימרא הנ"ל במסכת סוכה מוסבים שני המאמרים הארוכים שהובאו לעיל בהאוצר גליון כ"ח ↓
viewtopic.php?f=7&t=31425&start=200#p542784
ובהאוצר גליון כט, ושם נתבאר באריכות.

[קו ירוק]

ועי' מהרש"א שתמה.
וגם בעיני דוד לרבי דוד אמאדו (תק"נ):

והנה רש"י ז"ל בפ"ב דסוכה דף כ"ז ע"ב ד"ה שלא העמיד וכו' מנה כמה שופטים שעמדו לישראל כל אחד משבט שלו והם מפורשים בכתובים וכתב עוד אבל עתניאל ויפתח ושמגר ויאיר ועבדון לא ידעתי שמות שבטיהן ומראובן ושמעון גד ואשר לא מצאתי מפורש ע"כ. ואחרי נשיקת עפרות רגליו הקדושים כבר בא הדבר מפורש במדרש תדשא הובא בילקוט שופטים סי' ד' וז"ל מכל השבטים יצאו שופטים ומלכים ומשבט שמעון לא קם לא שופט ולא מלך בשביל החטא וכו' עתניאל בן קנז משבט יהודה וכו' יאיר הגלעדי מחות יאיר משבט מנשה וכן יפתח מיושב גלעד וכו' עבדון בן הלל משבט אפרים וכו' עכ"ל עיין שם וכמו כן קשה טובא על הגאון מוהרש"א בח"א שם והרב מופת הדור מוהר"י אזולאי ז"ל בס' חומת אנך שם בשופטים סי' י' ובס' שמחת הרגל בחי' לסוכה שם דף כ"ז דאחרי המחילה רבה אשתמיט מיניהו דברי רז"ל הללו וכעת צ"ע.

ומסתמא יש עוד ספרים

[אשי ישראל]

ועי' מהרש"א שתמה.
וגם בעיני דוד לרבי דוד אמאדו (תק"נ)
ומסתמא יש עוד ספרים

לזכרוני הובאו רבים רבים מהם במאמר הנ"ל

[אור עולם]

וגם שמשון כנראה שלא היה ככל השופטים דהיינו שלא שפט בין אנשים וכדו' ולא היה מנהיג של ישראל אלא לחם בפלישתים באופן עצמאי

שופטים טו כ: "וַיִּשְׁפֹּ֧ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֛ל בִּימֵ֥י פְלִשְׁתִּ֖ים עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָֽה".

[בן מיכאל]

היינו הושיע את ישראל.

[אור עולם]

מהיכ"ת?

[בן מיכאל]

ראה למשל, שופטים י, א - ב וַיָּקָם֩ אַחֲרֵ֨י אֲבִימֶ֜לֶךְ לְהוֹשִׁ֣יעַ אֶת־יִשְׂרָאֵ֗ל תּוֹלָ֧ע בֶּן־פּוּאָ֛ה בֶּן־דּוֹד֖וֹ אִ֣ישׁ יִשָּׂשכָ֑ר וְהֽוּא־יֹשֵׁ֥ב בְּשָׁמִ֖יר בְּהַ֥ר אֶפְרָֽיִם: (ב) וַיִּשְׁפֹּט֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל עֶשְׂרִ֥ים וְשָׁלֹ֖שׁ שָׁנָ֑ה

[אור עולם]

אז כתוב שם שהוא גם שפט וגם הושיע,
וכן שמשון.
היכן ראית שהוא לא שפט במובן דין (כמו שתירגם שם התרגום - אא"כ תפרש מלשון "ידין בגויים" וכדו')?

[בן מיכאל]

אז כתוב שם שהוא גם שפט וגם הושיע,
וכן שמשון.
היכן ראית שהוא לא שפט במובן דין (כמו שתירגם שם התרגום - אא"כ תפרש מלשון "ידין בגויים" וכדו')?

זה ודאי לא קשור - שופט משמעו מנהיגים ולא דיינים (רק בדבורה מוזכר שעלו אליה למשפט), וכבר היו מי שאמרו שהיום השופטים חזרו לשמש במשמעות הקדומה...

[אור עולם]

מתי נכתב התרגום?

[חד ברנש]

תרגום נביאים הוא של יונתן בן עוזיאל, עי' מגילה ג ע"א.

[גנזאי]

לא מוסכם. י"א שנתחבר לאחר תקופת יונב"ע [למשל רש"י שבת קטו.], ואף י"א שנתחבר ע"י רב יוסף [גאונים].

[אור עולם]

ומ"מ הוא מקור מספיק קדום,
ותרגם אצל שמשון - ודן ית ישראל.

[גנזאי]

לעצם הדיון ולדברי הרב בן מיכאל עי' כאן -
viewtopic.php?f=46&t=54790&p=690532&hilit=%D7%9E%D7%A9%D7%94+%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%A6%D7%9C%D7%A8&sid=f6fb14dbd37ceff81e178737f510de74#p689461

[באמונתו]

אז כתוב שם שהוא גם שפט וגם הושיע,
וכן שמשון.
היכן ראית שהוא לא שפט במובן דין (כמו שתירגם שם התרגום - אא"כ תפרש מלשון "ידין בגויים" וכדו')?

רש"י בראשית מ"ט:ט"ז:

דן ידין עמו – ינקום נקמת עמו מפלשתים, כמו: ידין י"י עמו (דברים ל"ב:ל"ו). כאחד שבטי ישראל – כל ישראל כאחד יהו עמו, ואת כלם ידין. ועל שמשון ניבא נבואה זו.

[א איד]

שופט משמעו מנהיגים ולא דיינים (רק בדבורה מוזכר שעלו אליה למשפט)

מ"מ גם בזה ידחו דברי "הבאר ההיא":

וגם שמשון כנראה שלא היה ככל השופטים דהיינו שלא שפט בין אנשים וכדו' ולא היה מנהיג של ישראל אלא לחם בפלישתים באופן עצמאי

ולענ"ד נראה לומר, שגם "שופט" בימים ההם משמעו הנהגה שבכללה עשיית דין.

[באמונתו]

הקדמת הרמב"ם למשנה:

וכאשר השלים כל מה שהדיינים צריכים לו - התחיל אבות. ועשה כן לשתי סבות, האחת, כדי להודיעך אמתות המסורת והקבלה שהיא אמת, חבורה מפני חבורה, ולפיכך צריך לכבד את האיש החכם, ולהחשיבו במעלה רמה, מפני שהוא נושא הקבלה, והרי הוא בדורו - כמו אלו בדורותם.
וכך אמרו, אם באנו לחקור אחר בית דינו של רבן גמליאל וכו', ואמרו שמשון בדורו - כשמואל בדורו, ויש בזה מוסר לבני אדם, שלא יאמר אדם היאך נקבל דינו של פלוני? או היאך נקיים תקנתו של פלוני? ואין הדבר כן, שאין הדין של פלוני הדיין, אלא הוא של ה' שצונו בו, כמו שאמר כי המשפט לאלקים הוא, ומשפט אחד הוא שנמסר מאיש לאיש במשך הדורות...