אם מותר לש"ץ לשנות ממנהג המקום

[פולסברג]

נתקלתי בזה בש''ק.

האם מצאנו לעוד פוסקים שפסקו כן, שש''ץ אפי' בדבר שבפרהסיא לא יאמר כמנהג המקום?

[דרומי]

אלו מעשים שבכל יום שחסידי חב"ד מכהנים כש"ץ בבתי כנסת שבהם אומרים 'ושמרו', והש"ץ שותק בינתיים ונותן לקהל לסלסל כרצונו ומיד לאחר מכן מתחיל הקדיש.

אבל לכאורה לכו"ע אין אמירה זו שייכת ל'ציבור' ולש"ץ דוקא, ואין זה דומה לענינים אחרים.

[פולסברג]

אלו מעשים שבכל יום שחסידי חב"ד מכהנים כש"ץ בבתי כנסת שבהם אומרים 'ושמרו', והש"ץ שותק בינתיים ונותן לקהל לסלסל כרצונו ומיד לאחר מכן מתחיל הקדיש.

אבל לכאורה לכו"ע אין אמירה זו שייכת ל'ציבור' ולש"ץ דוקא, ואין זה דומה לענינים אחרים.

ומה עם 'אל ישנה אדם מפני המחלוקת'?

המצינו לו חבר בזה, שכל איש ואיש מהציבור ידע שהוא משנה ממנהגם, ואעפ''כ מנהגו מנצח?

[סגי נהור]

כדאי לעיין בפסקי דינים להצ"צ המצוין.

[נחומצ'ה]

ומה עם 'אל ישנה אדם מפני המחלוקת'?

המצינו לו חבר בזה, שכל איש ואיש מהציבור ידע שהוא משנה ממנהגם, ואעפ''כ מנהגו מנצח?

רק מציע כסברא, 'אל ישנה', זה לא כשיש 'הפסק' בין גאולה לתפילה [לשיטת הרב בעל התניא].
אדרבה, אולי זה גופא 'אל יבוש מפני...'.
שינוי סדר התפילה והנוסחאות [אשכנז ספרד וכדו'], אין בעיה הלכתית אלא 'מסורת'. ומשכך אל תשנה מנהג המקום.
משא"כ אם ס"ל שאמירת 'ושמרו' הוי הפסק, כיצד תהין לאמרו קבל עם ועדה?

[עזריאל ברגר]

רק מציע כסברא, 'אל ישנה', זה לא כשיש 'הפסק' בין גאולה לתפילה [לשיטת הרב בעל התניא].
אדרבה, אולי זה גופא 'אל יבוש מפני...'.
שינוי סדר התפילה והנוסחאות [אשכנז ספרד וכדו'], אין בעיה הלכתית אלא 'מסורת'. ומשכך אל תשנה מנהג המקום.
משא"כ אם ס"ל שאמירת 'ושמרו' הוי הפסק, כיצד תהין לאמרו קבל עם ועדה?

ואכן בענינים אחרים נוהגים אצלנו להתפלל כנוסח הציבור (באם הציבור אינו מסכים שהחזן יתפלל בנוסח שבו הורגל).

[עזריאל ברגר]

כתב לי אחד החברים בהודעה פרטית:

לולא דבריכם הייתי מבין ששתיקה אינה כאמירת נוסח שונה מהציבור. ודו"ק.

ויש היגיון גם בדבריו (ונפק"מ ל"צור ישראל קומה בעזרת ישראל" וכיו"ב, שאגב - גם בו יש שאלה הלכתית מצד שהוא מפסיק בין "מעין החתימה" לבין החתימה עצמה).

[פולסברג]

אפשר להסביר לחסרי הגיון כמוני הסברא בזה? הרי אל ישנה אדם מפני המחלוקת שנינו, ומה לי שתיקה מה לי צוחה, בפרט כהכא ששתיקתו זועקת עד לב השמים.

קראתי פעם באיזה מעשה ביכעל, על אחד מראשוני צדיקי החסידות שמצא א''ע בביהכ''נ של מתפללי נוסח אשכנז, וכיבדוהו לעבור לפני התיבה לתפילת מוסף בצפרא בשבתא ע''מ שיתפלל כמנהגם, והסכים. וכשהגיע לקדושה פצח ואמר כתר יתנו וכו'. סביביו אמרו לו הלא הסכמת לאשכנז, א''ל אנו פסקנו שנתפלל נעריצך, אך הקב''ה פסק דצריכים לומר כתר. ודפח''ח...

[לבי במערב]

מדובר כשהשתיקה אינה 'צווחת עד לב השמים', אלא בבית־כנסת שמתפלליו אינם מדקדקים בלאה"כ בכה"ג.

ויעוין עוד:

שלחן מנחם ח''א.pdf

(5.32 MiB) הורד 77 פעמים

שלחן מנחם ח''ב.pdf

(2.63 MiB) הורד 82 פעמים

נתיבים בשד''ה ח''א.pdf

(23.11 MiB) הורד 70 פעמים

[א איד]

מדובר כשהשתיקה אינה 'צווחת עד לב השמים', אלא בבית־כנסת שמתפלליו אינם מדקדקים בלאה"כ בכה"ג.

זאת מניין?
פשטות לשונו הק' שמפני שקיבל על עצמו פס"ד מסויים (ואי"ז מנהג כנוסחאות התפלה, וכמ"ש לעיל) אין לו לשנות.
ויל"ע בדיני לא תתגודדו אם יש חילוק ביניהם.

[א איד]

"ויש אחרונים שכתבו בדעת ראשונים, שלמסקנת התלמוד, וכן הלכה, האיסור להיעשות אגודות אינו נוהג אלא במנהגים . . ולא במצוות ובאיסורים (שדי חמד מערכת חול המועד יד ד"ה אך וד"ה יש, וערוך השלחן תצג ח, ושו"ת משיב דבר א יז ד, בדעת הרמב"ם עבודה זרה יב יד)" (מיקרופדיא תלמודית ערך לא תתגודדו. עיי"ש שיש סוברים איפכא).

[אלטנוישול]

ומה עם 'אל ישנה אדם מפני המחלוקת'?

כת"ר נכח במקרה שזה עורר מחלוקת? או שכת"ר רק חייש שמא יעורר מחלוקת (וכדי למנוע ויכוחא רבא מחולל כאן מחלוקת זוטא...).

[פולסברג]

ומה עם 'אל ישנה אדם מפני המחלוקת'?

כת"ר נכח במקרה שזה עורר מחלוקת? או שכת"ר רק חייש שמא יעורר מחלוקת (וכדי למנוע ויכוחא רבא מחולל כאן מחלוקת זוטא...).

אודה ולא אבוש, שהסברות שנכתבו פה הם למעלה מהשגתי הדלה, וע''כ אפרוש מהדיון בזה. בהצלחה.
פעם למדתי עם א' מחשובי משפחת בריסק, ונסובה הלימוד על דברי הגר''ח התמוהים בספרו, שדבריו הם ממש תוס' מפורשת. והאריך להעיר ולהתפאר שאצלם יכולים להשאר עם מילתא דתמיהא ולא הכל יהיה מתורץ משא''כ אצל דגלו של תלמיד הגרי''ז ראש ישיבת פוניבז', שם ח''ו שום דבר אינו יכול להישאר בקושיא. [כ''ז ממש בלי שום קשר, שהרי פה הוא כנראה רק חוסר ידיעה מצידי.]

[ליטוואק פון בודאפעסט]

מדובר כשהשתיקה אינה 'צווחת עד לב השמים', אלא בבית־כנסת שמתפלליו אינם מדקדקים בלאה"כ בכה"ג.

זאת מניין?
פשטות לשונו הק' שמפני שקיבל על עצמו פס"ד מסויים (ואי"ז מנהג כנוסחאות התפלה, וכמ"ש לעיל) אין לו לשנות.
ויל"ע בדיני לא תתגודדו אם יש חילוק ביניהם.

כפשוטו הדבר הוא להיפך. כאשר אדם עומד וצועק להציבור שהם עוברים על ההלכה, הרי הוא עושה אגודות אגודות. כאשר אינו אלא מנהג ואינו הלכה, מה זה משנה? הוא מדבר במבטא זו, והאחר במבטא אחר, הרי אינו צועק שהאחר הוא טועה, אלא כך הוא דרכו.
ובאמת בכל הסוגיא של לא תתגודדו לא נתברר מה היה עליהם לעשות? האיך יוותרו ויתפשרו על דבר שאינו שלהם? לפי ההו"א של הגמ' דאף בשני בתי דינים בשתי עיירות יש לא תתגודדו, האיך יסתדרו זה עם זה? ובבית דין אחד בעיר אחד, מה יעשו? אם ילכו אחר הרוב, ניחא. אבל בשני בתי דינים בעיר אחת, מה עליהם לעשות? האם היה להם לבית הלל להתיר עריות ממש משום לא תתגודדו?

ורק להעיר, שחיוב סמיכת גאולה לתפלה בשבתות וימים טובים אינו מוסכם, וכבר הכריע המ"ב שמותר לענות דבר שבקדושה בשבויו"ט, משום דליכא דין סמיכות גאולה לתפלה לדעת האו"ז. ואם כן, מה יהיה אם לא ישנו מפני המחלוקת?

בבריסק מספרים על הגאון ר' שלמה קלוגר, שפעם ירד אחד לפני התיבה בבית מדרשו, והתפלל בנוסח ספרד. ניגש אליו הגבאי ואמר לו שכאן מתפללים בנוסח אשכנז, והלה התעלם ממנו פעם ופעמים, עד שסטר לו הגבאי. אחרי התפלה שאל הגרש"ק את הגבאי אמאי סטר לבעל התפלה, וענה לו כי התפלל בנוסח ספרד נגד מנהג המקום. ענה לו הגרש"ק, 'א פאטש אין ביהמ"ד איז אויך נוסח ספרד', ודפח"ח.

[דרומי]

כמדומני שהתארכו הדברים וראוי לפתוח אשכול מיוחד 'בגדר לא תתגודדו והמסתעף'

[עזריאל ברגר]

ורק להעיר, שחיוב סמיכת גאולה לתפלה בשבתות וימים טובים אינו מוסכם, וכבר הכריע המ"ב שמותר לענות דבר שבקדושה בשבויו"ט, משום דליכא דין סמיכות גאולה לתפלה לדעת האו"ז

בלי לעיין: זכורני שדווקא בשבת, אבל לא ביו"ט (וצ"ע לגבי יו"ט שחל בשבת).

[ליטוואק פון בודאפעסט]

אכן טעיתי.
ברמ"א הביא וי"א הא דצריך לסמוך גאולה לתפלה היינו דוקא בחול או בי"ט, אבל בשבת א"צ.

ושני הבדלים נאמרו בזה, או שהיום של החג הוא יום צרה, שהרי באמצע השבוע הוא, ועוד כי בחגים נידונים ג"כ כמבואר במתני'.

עכ"פ, גם השו"ע הרב הכריע כהרמ"א שבשעת הצורך מותר להפסיק. ואדרבא המ"ב מביא את דעת השאג"א להכריע דלא כהרמ"א.

א"כ אלו שהחליטו לאמץ לעצמם את פסקי ומנהגי בעל שו"ע הרב, עליהם לדון האם מניעת המחלוקת מקרי 'מקום שצריך לכך'.

[לבי במערב]

זאת מניין?

הוראת רבנים חב"דיים להלכה ולמעשה, ע"פ מענות כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע בהאי ענינא (וראה ב'איי המלך' ע' רב).
[יש לזכור כי המכתב מתייחס למקרה ספציפי, ומסתברא מלתא דמשו"ה לא נחית לפרושי].

. . א"כ אלו שהחליטו לאמץ לעצמם את פסקי ומנהגי בעל שו"ע הרב, עליהם לדון האם מניעת המחלוקת מקרי 'מקום שצריך לכך'.

כאמור, הדיון כבר נעשה. הלשון 'לאמץ לעצמם' אינה ראוי' (בלשון המעטה), וחבל - כי הדבר מקשה על התייחסות ענינית לטענות מר.

[לבי במערב]

זכרונות הרה''ח ר' מרדכי שוסטערמאן ע''ה - ס''ע 115.JPG (58.45 KiB) נצפה 2234 פעמים

[ליטוואק פון בודאפעסט]

. . א"כ אלו שהחליטו לאמץ לעצמם את פסקי ומנהגי בעל שו"ע הרב, עליהם לדון האם מניעת המחלוקת מקרי 'מקום שצריך לכך'.

כאמור, הדיון כבר נעשה. הלשון 'לאמץ לעצמם' אינה ראוי' (בלשון המעטה), וחבל - כי הדבר מקשה על התייחסות ענינית לטענות מר.

אני לא יודע מה עוקץ אותך, וגם איני יודע איפוא נעשה הדיון. אבל נר' שבדברים שלא היו שייכים למפלגה מסוימת, לא היה ספק כלל שמיעוט מחלוקת הוא צורך גדול אשר ראוי מחמתה לסמוך על שיטת הרמ"א והשו"ע הרב.
ודייקתי בדברי היטב, שהאנשים אימצו לעצמם את זה, אינם רשאים למסור את האחריות לאחרים. הם החליטו שרצונם להיות חסידי חב"ד, ולהשתעבד לפסקי השו"ע הרב, לא אולצו לזה מן השמים. אולי זכותם לעשות כן, אבל אין זה אלא החלטה עצמית הניתנת לבחירה חופשית כשאר החלטות.

[א איד]

... נר' שבדברים שלא היו שייכים למפלגה מסוימת, לא היה ספק כלל שמיעוט מחלוקת הוא צורך גדול אשר ראוי מחמתה לסמוך על שיטת הרמ"א והשו"ע הרב.

תמהני על מר, היכן מצא סברא כזו בהלכה, שיש לפסוק באופו פלוני מפני ש"שייכים למפלגה מסויימת"? ועל כרחך צ"ל דאין זה טעמו של אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע בפסק דינו.

ולהעיר, שבמקור הלשון "אל ישנה אדם מפני המחלוקת", מדובר בפירוש במנהג, ולא בהלכה.

[סגי נהור]

כמה אפשר לדון בלי לעיין בגוף דברי הצ"צ המצוינים, שמתייחס להדיא לענין לא תתגודדו (אבל לא מיירי בש"ץ, ודוק בלשון אגרת הרבי זי"ע הנ"ל).

[לבי במערב]

אני לא יודע מה עוקץ אותך, וגם איני יודע איפוא נעשה הדיון.

ואנא לא ידענא מה עוקץ את מר למנעו מלעיין במה שצירפתי לעיל,
שם הי' רואה לנוכח כי אכן כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע מזכיר סברא פשוטה זו דמניעת המחלוקת, ותול"מ.

הדיון נעשה בבתי הרבנים החב"דיים, אליהם מגיעות שאלות כגון אלו תמידין כסדרם (כדי לברר דעת ההלכה, לפי שאין רוצים השלוחים וכו' לסמוך על עצמם בכה"ג).
וליתר שאת ציינתי מקור נדפס, הלא הוא 'איי המלך' ע' רב [מצוי באוצה"ח].

[ליטוואק פון בודאפעסט]

כנראה שצפית שלא אעיין במש"כ שם.

אמנם עיינתי בס' איי הים, והוא לא בירר כלום, אלא הביא את דעת הרבי מליובאוויטש, ולא תירץ את השאלה, ולא דן כלל במה שאין משנים מפני המחלוקת. וגם לא דן כלל בזה האם מניעת מחלוקת מקרי צורך.

אמנם זאת אדע שאם אתפלל בביהכנ"ס חב"די לפני התיבה, לא יהיה להם טענות אם אומר ברוך ה' לעולם בליל חול או ושמרו בליל שבת, שהרי לפי הפסק של הרבי שלהם, כך הוא שורת הדין, שכל אחד יעשה בבמה ציבורית מה שרוצה.

[לבי במערב]

. . ולא תירץ את השאלה . . וגם לא דן כלל בזה האם מניעת מחלוקת מקרי צורך.

כתב שם בפירוש שכ"ז אינו אמור במקום מחלוקת. וכאמור, כן מורים למעשה.

[עזריאל ברגר]

אמנם זאת אדע שאם אתפלל בביהכנ"ס חב"די לפני התיבה, לא יהיה להם טענות אם אומר ברוך ה' לעולם בליל חול או ושמרו בליל שבת, שהרי לפי הפסק של הרבי שלהם, כך הוא שורת הדין, שכל אחד יעשה בבמה ציבורית מה שרוצה.[/size]

לא סבירא לך שיש איזשהו חילוק בין אמירה לשתיקה?!