יוצא פוניבז' כתב:משום כבוד הציבור, ובכה"ג יש להקל. וכי איזה אפשרות יותר טובה יש לך להציע? שיעלו חמישי? שלא יקראו את המשך הקריאה? שלא יקראו בפרשת המוספין?
האופציות שהציע כה"ח (סי' תצ ס"ק לב) הם כדלהלן:
ראשית מדבר שם בכה"ג שהוציאו 2 ספרים ולא ספר אחד כהמקרה דידן וכדוגמת השו"ע הל' חנוכה סי' תרפ"ד ס"ג בעניין ראש חודש וחנוכה ביום חול.
"חול המועד דפסח מי שקרא בפרשת המועדות תלתא גברי ואחר שבירך השלישי הזכירוהו לשליח ציבור דלא סיים הפרשה ההיא ועלה הרביעי (
וספר שני לפניו) העלה הרב פרי הארץ בחלק ב' אורח חיים סימן ו' (
א.) דאם השלישי עדיין בתיבה אף שכבר בירך ברכה אחרונה יגמור השליח ציבור כל הפרשה עמו עד גמירא ולא יברך אחריה והרביעי יקרא בספר שני (
ב.) ואם השלישי כבר ירד מהתיבה והזכירוהו לשליח ציבור דחיסר גמר הפרשה בספר הראשון (
ג-1) אם הרביעי עדיין לא בירך יקרא במוסף היום בספר שני ושארית פרשת המועדות של היום לא יקראנה כלל (
ג-2) ואם הרביעי הראו לו בפרשת היום ובירך לקרוא בספר ראשון ואחר זה הזכירוהו לשליח ציבור אז יקרא הרביעי תשלום הפרשה ויעלה חמישי ויקרא במוסף היום על דרך שפסק מרן סימן תרפ"ד ברכי יוסף אות ד' וכן פסק בספרו לדוד אמת סימן ט' אות ח' ועיין שלמי צבור דף רנ"ה ע"ג ואות אמת אות ע"א מה שכתבו על זה ומכל מקום נקטינן כדברי הברכי יוסף כיון שכך פסק בספרו לדוד אמת". עכ"ל.
מה שדיבר השו"ע (תרפ"ד ס"ג) הוא בכה"ג שלא התחיל הרביעי את ברכתו. וז"ל: "ואם טעה החזן
וקרא ד' בשל ר"ח,
אם לא הוציאו ספר ב' א"צ לקרות יותר; אבל אם הוציאו ספר ב', משום פגמו צריך לקרות ה' בשל חנוכה".
מה הדין לפי האופציות הנ"ל (במקרה דידן) בכה"ג שלא הוציאו ב' ספרים וכמו"כ לא התחיל הרביעי בקריאה?