מרן שר התורה הגר״ח קניבסקי זצ״ל

[אברך]

פעם שאלתי אותו על סתירה בהבנת דברי החזו"א בין ספרו על עגלה ערופה לבין ארחות יושר, והצדיק את הסתירה, והיה נשמע מדבריו שיותר נכון מה שכתב בספר על עגלה ערופה, אבל למעשה לא ראיתי שתיקן בארחות יושר במהדורות הבאות.
אני משער, שכיון שלא מדובר בטעות, לא בהלכה למעשה ולא בעצם הנידון, אלא רק האם אפשר לדייק דין מסויים מדברי החזון איש, וכיון שהדין אמת, כיון שאחרים אומרים כן בפירוש, לא ראה צורך להדפיס לוחות חדשות ולעשות סדר חדש כדי לתקן.

[איש_ספר]

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=8719

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... ba#p617064

[גביר]

האם ידוע אם חזר בו באיזה מקומות בספריו, מחמת שהעירו לו או שנמצא טעות/אי-דיוק בהדברים?

הרב מצליח כותב כאן -

viewtopic.php?p=424785#p424785

בהגדה שיח שפתותינו (ב"ב תשע"ה) עמ' 35 מביא בשם הגרח"ק שליט"א שהגדה היינו אמירה מבוררת לומר כל הפרטים בדיוק ולא באופן כללי, וחיליה מהא דאיתא במכות יא שהגדה הוא לשון עז, ובאמת בש"ס שם אי' כן על 'דיבור'. עכ"ל.

[הדברים חזרו ונדפסו בסידור לפסח, אאל"ט בשם שיח הפסח, שלוקטו בו מדברי הרב ומהמיוחסים אליו שי"ל לאחרונה, הרבה עותקים שלו נתרמו לרחבת הכותל המערבי ושם, ביום ראשון השבוע א דחוהמ"פ, ראיתי את הדברים שהביא הרב מצליח ].

אמנם אפשר שמעתיק השמועה לא דק וכוונת הרב אינה לאמור שם בראש העמוד 'מפני מה מה נאמרה פרשת רוצחים בלשון עזה דכתיב וידבר ה' אל יהושע וכו',' אלא למימרא דרבי אבהו שבתחתית העמוד שם קללת חכם אפילו על חינם היא וכו', מנלן מעלי דקאמר ליה עלי לשמואל כה יעשה לך א-להים וכה יוסיף אם תכחד ממני דבר. ואף על גב דכתיב ויגד לו שמואל את כל הדברים האלה ולא כחד ממנו ואפ"ה כתיב ולא הלכו בניו כדרכיו.

וממימרא דרבי אבהו אכן משמע דהגדה היא אמירת הדברים כהוויתם בבירור, דהא עלי קאמר ליה לשמואל שלא יכחד ממנו דבר והגמרא אומרת שאכן לא כיחד ממנו שהרי 'הגיד לו את כל הדברים האלה', משמע ש'הגדה' היא אמירת הדברים בלא לכחד דבר
[אם כי יש מקום לטעון שזה ששמואל אכן לא כיחד נלמד מזה שכתוב כל הדברים האלה, אבל סתם הגדה שלא נאמר בה כל אינה אמירת כל הדברים בהכרח].

[באמונתו]

על הנהגה ייחודית של מרן רבינו זצ"ל, מחתנו הגאון רבי שרגא שטיינמן שליט"א, מוסף ע"פ עמוד 13:

כבר ספרתי בכמה מקומות, שמו"ח מרן שר התורה זללה"ה רצה תמיד ללמוד רק את מה שנאמר בתורה הקדושה, את מה שקיבלנו מסיני ומחז"ל, ולכן גם בספרים שלו השתמש רק באותיות ובסימנים שכתובים בתורה הקדושה, ולא מופיעים בהם סימנים כמו סימן קריאה או סימן שאלה.
אפילו נקודה אין בספרים שלו, אלא הקטעים מסתיימים בנקודתיים, כמו בגמרא.
גם בסימן "פסיק" נדיר מאוד שהוא השתמש.
רק במקרים נדירים שממש היה צורך להבדיל בין הקטעים.
אפילו במספרים, כמו שנהוג לספור היום, הוא לא השתמש, אלא רק באותיות.
הוא כותב י"ב ולא 12.
ולמה הוא נהג כך?
בגלל שהאותיות היו עבורו חלק מהתורה הקדושה.
והוא רצה להשתמש רק בסימנים של התורה הקדושה, ולא בסימנים שהגיעו מאומות העולם, כפי שהוא התבטא פעם שסימני הפיסוק האחרים מגיעים מהגויים...

[אור עולם]

נקודותיים שבגמרא זה חלק מהתורה?

[אשרי יושבי ביתך]

מצ"ב דבריו של הגאון המופלא מוהר"מ גנוט שליט"א על רבינו הגר"ח זללה"ה, כפי ששלח לי מתוך מה שפרסם בעיתון 'המודיע', קראתיו בשקיקה - אחזתיו ולא ארפנו, כל תיבה ושורה, כל עובדה ומעשה, בלשונו הזהב של הגהמ"ח, הורידו ותחי נפשכם.

[הגרמ"ג ביקש לפרסם כי המאמר המלא/השלם יובא אי"ה בלוח 'דבר בעתו' ה'תשפ"ג, וישמח לשמוע מה הגיבו הקוראים עליו או על מקצתו, לחיוב/לשלילה, הערות והארות. אפשרי דרכי, כאן באישי]:

[עזריאל ברגר]

נקודותיים שבגמרא זה חלק מהתורה?

זהו שימוש בסימן של "סוף פסוק" שבטעמי המקרא.

[אור עולם]

אפילו נקודה אין בספרים שלו, אלא הקטעים מסתיימים בנקודתיים, כמו בגמרא.

[באמונתו]

נקודותיים שבגמרא זה חלק מהתורה?

הכוונה היא שהם ממקור יהודי.
גם למד תנ"ך כל יום, לפי החלוקה העתיקה היהודית של ה"סדרים", לא לפי ה"פרקים" בדפוסים, מפני שמוצאם מגויים.

[חד ברנש]

והכוכבית שהוסיף כסימן להגהה?

[באמונתו]

והכוכבית שהוסיף כסימן להגהה?

הרי ה"שולחן ערוך" בדפוס רגיל המקובל עם נושאי הכלים, מלא ב"כוכביות" כסימן.
הדבר ברור שרבינו זצ"ל לא היה "חוקר", רק ראה, הכיר וידע היטב מה לפניו, בספרי ש"ס ופוסקים, בדפוסים מקובלים דורות רבים, ונהג לפיהם דווקא.

[באמונתו]

מו"ר הגר"ב רימר הספיד בישיבתנו וסיפר שחמיו הגריש"א אמר לו שכשהוצע השידוך לבתו עם הגרח"ק, נסע להימלך בהחזו"א, שאמר לו שר"ח יהיה הרוגעצובר.
ובסוף ימיו אמר לו הגריש"א: רוגוצועבר בעיון יש רק אחד. אבל בבקיאות הוא באמת מתקרב, באמת דומה, ואני מבין מה החזו"א אמר. כך בערך הלשון.
בענין הערכת רבינו למכתבים: ביקש ממני בעצמו שאדפיס את המכתבים ששלח לי, אבל שאכתוב שזה לא למעשה.
בענין שלא רצה לפסוק: אחר חתונתי שאלתי סדרות שאלות בעניני יו"ד ח"ב, וכשהבחין בזאת רשם באחד המכתבים שאדע שלא עונה למעשה אלא מקופיא בלא עיון כה"צ.

ר"י אפרתי שליט"א מוסר בנוסח אחר (והפוך): ... כאשר שמעתי זאת נדהמתי, וזה היה ניכר עלי. מרן הגרי"ש הבחין בכך והוסיף אמר לי בהאי לישנא: "דער חזון איש האט נישט געמיינט נאר די בקיאות", החזון איש לא התכוון רק ביחס לבקיאות. כל זאת שמעתי במו אוזני. (מוסף ע"פ עמוד 46. דברים מחודשים אף יותר בשמועה הזו, מחתן רבינו הגאון רבי שרגא שטיינמן, ע"ש עמוד 14).

[דודי צח]

מצ"ב דבריו של הגאון המופלא מוהר"מ גנוט שליט"א על רבינו הגר"ח זללה"ה, כפי ששלח לי מתוך מה שפרסם בעיתון 'המודיע', קראתיו בשקיקה - אחזתיו ולא ארפנו, כל תיבה ושורה, כל עובדה ומעשה, בלשונו הזהב של הגהמ"ח, הורידו ותחי נפשכם.

[הגרמ"ג ביקש לפרסם כי המאמר המלא/השלם יובא אי"ה בלוח 'דבר בעתו' ה'תשפ"ג, וישמח לשמוע מה הגיבו הקוראים עליו או על מקצתו, לחיוב/לשלילה, הערות והארות. אפשרי דרכי, כאן באישי]:

סקרן אנוכי לדעת, האם הביטוי הנזכר בתוך מאמר ההערכה של הרב גנוט: כמנהגי בשאלות מעין אלו, עשיתי "שאלת חלום" ויענוני - - -
הוא כפשוטו, וזה סגנונו, או כמליצה,

[אשרי יושבי ביתך]

סקרן אנוכי לדעת, האם הביטוי הנזכר בתוך מאמר ההערכה של הרב גנוט: כמנהגי בשאלות מעין אלו, עשיתי "שאלת חלום" ויענוני
הוא כפשוטו, וזה סגנונו, או כמליצה,

לא פעם הוא סח לי שזה כפשוטו ממש. אברר אצלו שוב.

[אור עולם]

"הגר"א השני",
כמה רעש עשו מהשוואות קטנות בהרבה...

הרחי"ק קפלן משגיח ישי' חברון זעם על הגר"נ רוטמן שאמר שהגר"ח היה בבואה דבבואה דהגר"א...
וצ"ע כמה צריך להגזים בשביל כבוד הגר"ח ותורתו

[אור עולם]

ובאופן כללי יש שם כמה סיפורים בסגנון משונה מאד,
האם ידוע על רמת המהימנות של המספר?

[חיים שאול]

"הגר"א השני",
כמה רעש עשו מהשוואות קטנות בהרבה...

הרחי"ק קפלן משגיח ישי' חברון זעם על הגר"נ רוטמן שאמר שהגר"ח היה בבואה דבבואה דהגר"א...
וצ"ע כמה צריך להגזים בשביל כבוד הגר"ח ותורתו

השרידי אש כתב כך על החזו"א

על הנהגה ייחודית של מרן רבינו זצ"ל, מחתנו הגאון רבי שרגא שטיינמן שליט"א, מוסף ע"פ עמוד 13:

כבר ספרתי בכמה מקומות, שמו"ח מרן שר התורה זללה"ה רצה תמיד ללמוד רק את מה שנאמר בתורה הקדושה, את מה שקיבלנו מסיני ומחז"ל, ולכן גם בספרים שלו השתמש רק באותיות ובסימנים שכתובים בתורה הקדושה, ולא מופיעים בהם סימנים כמו סימן קריאה או סימן שאלה.
אפילו נקודה אין בספרים שלו, אלא הקטעים מסתיימים בנקודתיים, כמו בגמרא.
גם בסימן "פסיק" נדיר מאוד שהוא השתמש.
רק במקרים נדירים שממש היה צורך להבדיל בין הקטעים.
אפילו במספרים, כמו שנהוג לספור היום, הוא לא השתמש, אלא רק באותיות.
הוא כותב י"ב ולא 12.
ולמה הוא נהג כך?
בגלל שהאותיות היו עבורו חלק מהתורה הקדושה.
והוא רצה להשתמש רק בסימנים של התורה הקדושה, ולא בסימנים שהגיעו מאומות העולם, כפי שהוא התבטא פעם שסימני הפיסוק האחרים מגיעים מהגויים...

שהחזו"א עשה פסיקים וסימני קריאה לא הספיק?

[איש_ספר]

"הגר"א השני",
כמה רעש עשו מהשוואות קטנות בהרבה...

הרחי"ק קפלן משגיח ישי' חברון זעם על הגר"נ רוטמן שאמר שהגר"ח היה בבואה דבבואה דהגר"א...
וצ"ע כמה צריך להגזים בשביל כבוד הגר"ח ותורתו

תנוח דעתך. הכותב נמנה על חסידי ויז'ניץ'. נראה אותו כותב על הגרח"ק שהיה "ר' קאפיל חסיד השני' או למצער ה'אהבת ישראל השני'...

[יהושפט]

"הגר"א השני",
כמה רעש עשו מהשוואות קטנות בהרבה...

הרחי"ק קפלן משגיח ישי' חברון זעם על הגר"נ רוטמן שאמר שהגר"ח היה בבואה דבבואה דהגר"א...
וצ"ע כמה צריך להגזים בשביל כבוד הגר"ח ותורתו

כמדו' שאין ביניהם שום מחלוקת, פשוט הגר"א של רחי"ק שונה מאד מהגר"א של רנ"ר, ודו"ק

[מלכיאל גרינוולד]

על הנהגה ייחודית של מרן רבינו זצ"ל, מחתנו הגאון רבי שרגא שטיינמן שליט"א, מוסף ע"פ עמוד 13:

כבר ספרתי בכמה מקומות, שמו"ח מרן שר התורה זללה"ה רצה תמיד ללמוד רק את מה שנאמר בתורה הקדושה, את מה שקיבלנו מסיני ומחז"ל, ולכן גם בספרים שלו השתמש רק באותיות ובסימנים שכתובים בתורה הקדושה, ולא מופיעים בהם סימנים כמו סימן קריאה או סימן שאלה.
אפילו נקודה אין בספרים שלו, אלא הקטעים מסתיימים בנקודתיים, כמו בגמרא.
גם בסימן "פסיק" נדיר מאוד שהוא השתמש.
רק במקרים נדירים שממש היה צורך להבדיל בין הקטעים.
אפילו במספרים, כמו שנהוג לספור היום, הוא לא השתמש, אלא רק באותיות.
הוא כותב י"ב ולא 12.
ולמה הוא נהג כך?
בגלל שהאותיות היו עבורו חלק מהתורה הקדושה.
והוא רצה להשתמש רק בסימנים של התורה הקדושה, ולא בסימנים שהגיעו מאומות העולם, כפי שהוא התבטא פעם שסימני הפיסוק האחרים מגיעים מהגויים...

רח"ק השתמש באותם סימני דפוס בהם השתמש המשנ"ב ובאותה תדירות, לא פחות ולא יותר. אל תקרי כמו בגמרא, אלא כמו במשנ"ב.

[ש. ספראי]

"הגר"א השני",
כמה רעש עשו מהשוואות קטנות בהרבה...

הרחי"ק קפלן משגיח ישי' חברון זעם על הגר"נ רוטמן שאמר שהגר"ח היה בבואה דבבואה דהגר"א...
וצ"ע כמה צריך להגזים בשביל כבוד הגר"ח ותורתו

תנוח דעתך. הכותב נמנה על חסידי ויז'ניץ'. נראה אותו כותב על הגרח"ק שהיה "ר' קאפיל חסיד השני' או למצער ה'אהבת ישראל השני'...

לא קראתי עדיין את דבריו של הגאון רבי מרדכי גנוט, אך זאת אעיד נאמנה שרבינו זצ"ל חיבבו מאד. כפי שראיתי בעיני כמה פעמים.
היה אצל הרב 'גנוט מהלוח' ו'גנוט מהמכתבים'....
על 'גנוט מהמכתבים' יעידו אחרים. אך על 'גנוט מהלוח' אני מעיד שהרב ממש שמח בכל פעם שנכנס, והר"מ גנוט שפע, כדרכו, אמרי שפר בלשון תלמודית, שהעלו חיוך ונהרה על פני רבינו....

[גביר]

על אודות הכינוי שר התורה ומיהו הראוי להיקרא כך -

אמרי שפר : פנינים על התורה, שמועות והדרכות בלימוד, מרבנו אברהם אלקנה כהנא שפירא [בעריכת הרב דוד דדון], ירושלים תשס"ח

עמ' שמח.

[מי אנוכי]

0

אם השעון מדויק, 8:54 בערב. זה מוקדם.

אולי נהג כהגר"א וכ"ה בירושלמי להתחיל בשקיעת החמה

בעלון דברי שי"ח של חג הפסח דהשתא הביאו תיאור של תלמידו משנת תשנ"ב מליל בדיקת חמץ ושם הוא כותב שמרן זיע"א התחיל לבדוק במטבח ולכן לא צריך להגיע שהתחיל בשקיעה, מסתבר שהתחיל לבדוק אחר ערבית ופשוט התחיל במטבח וזה מסתדר וכמו שכתב הרב קו ירוק שהיה מתפלל 40 דק' אחרי השקיעה וא"כ יוצא שהשעה הזאת היא בתחילת הבדיקה

[על קצה הקולמוס]

מצ"ב דבריו של הגאון המופלא מוהר"מ גנוט שליט"א על רבינו הגר"ח זללה"ה, כפי ששלח לי מתוך מה שפרסם בעיתון 'המודיע', קראתיו בשקיקה - אחזתיו ולא ארפנו, כל תיבה ושורה, כל עובדה ומעשה, בלשונו הזהב של הגהמ"ח, הורידו ותחי נפשכם.

[הגרמ"ג ביקש לפרסם כי המאמר המלא/השלם יובא אי"ה בלוח 'דבר בעתו' ה'תשפ"ג, וישמח לשמוע מה הגיבו הקוראים עליו או על מקצתו, לחיוב/לשלילה, הערות והארות. אפשרי דרכי, כאן באישי]:

סקרן אנוכי לדעת, האם הביטוי הנזכר בתוך מאמר ההערכה של הרב גנוט: כמנהגי בשאלות מעין אלו, עשיתי "שאלת חלום" ויענוני - - -
הוא כפשוטו, וזה סגנונו, או כמליצה,

מהיכרות אישית עם הגר"מ גנוט שליט"א הוא אכן עושה שאלת חלום מידי פעם.
ויש לו סיפורים רבים וחידושי תורה ותשובות שנתגלה לו, אך אינו אוהב לפרסם זאת.

הפצרתי בו פעם שיגלה לי איך עושים זאת, אך התחמק.

[פרנצויז]

אם השעון מדויק, 8:54 בערב. זה מוקדם.

אולי נהג כהגר"א וכ"ה בירושלמי להתחיל בשקיעת החמה

יש לקחת בחשבון שלא החליף לשעון קיץ, [וא"כ 8:54 הוא 9:54 לפי שעון קיץ].

[מי אנוכי]

אם השעון מדויק, 8:54 בערב. זה מוקדם.

אולי נהג כהגר"א וכ"ה בירושלמי להתחיל בשקיעת החמה

יש לקחת בחשבון שלא החליף לשעון קיץ, [וא"כ 8:54 הוא 9:54 לפי שעון קיץ].

כבר נכתב:

מן הסתם התפלל מעריב בזמן הקבוע לו, 40 דקות אחר השקיעה. והשעון אצלו היה שעון חורף לעולם, כך שאולי זה זה 9:54 (אך יתכן שבאותה שנה עוד לא הקדימו כ"כ את שעון הקיץ).
ועדיין זה לא חורג. בדיקת חמץ לוקחת הרבה זמן.

[באמונתו]

"הגר"א השני",
כמה רעש עשו מהשוואות קטנות בהרבה...

הרחי"ק קפלן משגיח ישי' חברון זעם על הגר"נ רוטמן שאמר שהגר"ח היה בבואה דבבואה דהגר"א...
וצ"ע כמה צריך להגזים בשביל כבוד הגר"ח ותורתו

השרידי אש כתב כך על החזו"א

עיין לעיל מהגאון ר"ח קרייזווירט:
viewtopic.php?f=19&t=59055&p=751932&hilit=%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8#p751927

על הנהגה ייחודית של מרן רבינו זצ"ל, מחתנו הגאון רבי שרגא שטיינמן שליט"א, מוסף ע"פ עמוד 13:

כבר ספרתי בכמה מקומות, שמו"ח מרן שר התורה זללה"ה רצה תמיד ללמוד רק את מה שנאמר בתורה הקדושה, את מה שקיבלנו מסיני ומחז"ל, ולכן גם בספרים שלו השתמש רק באותיות ובסימנים שכתובים בתורה הקדושה, ולא מופיעים בהם סימנים כמו סימן קריאה או סימן שאלה.
אפילו נקודה אין בספרים שלו, אלא הקטעים מסתיימים בנקודתיים, כמו בגמרא.
גם בסימן "פסיק" נדיר מאוד שהוא השתמש.
רק במקרים נדירים שממש היה צורך להבדיל בין הקטעים.
אפילו במספרים, כמו שנהוג לספור היום, הוא לא השתמש, אלא רק באותיות.
הוא כותב י"ב ולא 12.
ולמה הוא נהג כך?
בגלל שהאותיות היו עבורו חלק מהתורה הקדושה.
והוא רצה להשתמש רק בסימנים של התורה הקדושה, ולא בסימנים שהגיעו מאומות העולם, כפי שהוא התבטא פעם שסימני הפיסוק האחרים מגיעים מהגויים...

שהחזו"א עשה פסיקים וסימני קריאה לא הספיק?

תוכל להראות כ"י החזו"א, אשר בו סימני קריאה?

[שיבר]

מצ"ב דבריו של הגאון המופלא מוהר"מ גנוט שליט"א על רבינו הגר"ח זללה"ה, כפי ששלח לי מתוך מה שפרסם בעיתון 'המודיע', קראתיו בשקיקה - אחזתיו ולא ארפנו, כל תיבה ושורה, כל עובדה ומעשה, בלשונו הזהב של הגהמ"ח, הורידו ותחי נפשכם.

[הגרמ"ג ביקש לפרסם כי המאמר המלא/השלם יובא אי"ה בלוח 'דבר בעתו' ה'תשפ"ג, וישמח לשמוע מה הגיבו הקוראים עליו או על מקצתו, לחיוב/לשלילה, הערות והארות. אפשרי דרכי, כאן באישי]:

סקרן אנוכי לדעת, האם הביטוי הנזכר בתוך מאמר ההערכה של הרב גנוט: כמנהגי בשאלות מעין אלו, עשיתי "שאלת חלום" ויענוני - - -
הוא כפשוטו, וזה סגנונו, או כמליצה,

מהיכרות אישית עם הגר"מ גנוט שליט"א הוא אכן עושה שאלת חלום מידי פעם.
ויש לו סיפורים רבים וחידושי תורה ותשובות שנתגלה לו, אך אינו אוהב לפרסם זאת.

הפצרתי בו פעם שיגלה לי איך עושים זאת, אך התחמק.

אולי לתלמידיו גילה, משום שבעמ' 2 מספר שתלמידו שאל בחלום את הגרח"ק, עוד בחיי חיותו, וענהו כהוגן. (אך להעיר, שדובר בזמנו שאין כל קשר בין דברי הזוהר לאותו מאורע)

[חיים שאול]

תוכל להראות כ"י החזו"א, אשר בו סימני קריאה?

כך זה בכת"י

[באמונתו]

תוכל להראות כ"י החזו"א, אשר בו סימני קריאה?

כך זה בכת"י

הלא ביקשתי אם תוכל להראות כ"י. קשה לדעת מהדפוס שום דבר בטוח.

[חיים שאול]

הלא ביקשתי אם תוכל להראות כ"י. קשה לדעת מהדפוס שום דבר בטוח.

ע"ז כתבתי שכך זה בכת"י, ראיתיו פעם ואיני יודע אם הוא תח"י
ויש עוד כאלו בכתביו, אולי במכתב להלהיב על שמירת השבת בחליבה(?) הכת"י נדפס בחוט שני ואולי גם בקובץ אגרות, אשתדל לחפש

[שמשון]

בהמודיע של פסח פורסם ראיון מדהים עם מקורבו וחביבו הגאון ר' ראובן פרידמן שליט"א מאנטוורפן. מתוק מדבש. מלא חן. מי שיכול להעלות אותו לטובת הקוראים יגרום להנאה מרובה.

[וונדרבר]

במוסף חוה"מ פסח תשפ"ב של יתד נאמן, חלק 1, עמ' 82, בראיון עם הבנים "המאומצים" של הג"ר חיים זצ"ל, מספר רבי סנדר פרייזלר שליט"א שאחת הזמירות שהגרח"ק תמיד היה שר בשבת, היא "ידידי רועי מקימי ממרמס אנשי לצון", שחיבר רבי ישראל נאג'ארה. האם זה ידוע?

[אהרן תאומים]

האם ידוע מה דעת הגר"ח לגבי כתיבת תפילין ומזוזות "בית יוסף" לעשות תוספת תגי"ן של שימושא רבא, וכן לכתוב שם הוי"ה כפי הזהר,

[צופה_ומביט]

כמדומה שאצל מרן זצ"ל הייתה הבדיקה מתארכת מאד עד אמצע הלילה.

היום שמענו עדות על בדיקת חמץ של הרב זצ"ל, מתלמידו ר' אליהו מן שליט"א, שנמשכה עד לחצות הליל.

זה הובא באגביות. העיקר היה לספר על ערב פסח שחל בשבת, שנחלקו הפוסקים אימתי תיעשה תענית הבכורות וה'סיומים'.
ואף שהעיקר ביום חמישי, הסטייפלער הורה לו שיעשה גם ביום השישי.

שנה אחת כזאת. ר' אליהו הנ"ל הבחין שרבי חיים זצ"ל עושה סיום ביום השישי על... בבא בתרא... לא פחות ולא יותר, קע"ז דפים במספר שעות של לַיל.

האמנם?!
אז שאל את רֶב חיים: 'בהרהור או בדיבור'? ורֶב חיים ענהו: "מי שלומד בהרהור שיסיים ויאכל גם בהרהור".

==לית דין בר איניש==

הלימוד של הגר"ח בסדרים שלו לסיום כל התורה היה הכל בדיבור? הייתי בטוח שהכל בראיה וקריאה של הרהור כדיבור.

[באמונתו]

הלימוד של הגר"ח בסדרים שלו לסיום כל התורה היה הכל בדיבור? הייתי בטוח שהכל בראיה וקריאה של הרהור כדיבור.

ראה המצורף - עמוד 13: מילה בסלע.

[וונדרבר]

במוסף חוה"מ פסח תשפ"ב של יתד נאמן, חלק 1, עמ' 82, בראיון עם הבנים "המאומצים" של הג"ר חיים זצ"ל, מספר רבי סנדר פרייזלר שליט"א שאחת הזמירות שהגרח"ק תמיד היה שר בשבת, היא "ידידי רועי מקימי ממרמס אנשי לצון", שחיבר רבי ישראל נאג'ארה. האם זה ידוע?

הפיוט "ידידי רועי מקימי ממרמס אנשי לצון", לרבי ישראל נאג'ארה, נדפס בכמה מקומות.
ראה:
ס' פזמונים, מרבי ישראל נאג'ארה, ווין תרי"ח, סי' צ"ג, (עמ' 79).
וראה עוד
ס' שבחי אל-ה-ים (קרסינטי), והראן תרט"ז, דף ב' ע"ב
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
ומשם הועתק בסדור "אוצר התפלות", (עמ' 51), [לפני "פרק שירה"]
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
[בשני הספרים האחרונים כתוב: ידידי רועה (?) מקימי ...]

[צופה_ומביט]

לא יאומן.

[אליסף]

לא יאומן.

למה כוונתך?

[צופה_ומביט]

שנה אחת כזאת. ר' אליהו הנ"ל הבחין שרבי חיים זצ"ל עושה סיום ביום השישי על... בבא בתרא... לא פחות ולא יותר, קע"ז דפים במספר שעות של לַיל.

האמנם?!
אז שאל את רֶב חיים: 'בהרהור או בדיבור'? ורֶב חיים ענהו: "מי שלומד בהרהור שיסיים ויאכל גם בהרהור".

==לית דין בר איניש==

הלימוד של הגר"ח בסדרים שלו לסיום כל התורה היה הכל בדיבור? הייתי בטוח שהכל בראיה וקריאה של הרהור כדיבור.

ראה המצורף - עמוד 13: מילה בסלע.

"לא יאומן" התכוונתי לזה.

כל כמות הלימוד הבלתי נתפסת הזו ליום, בדפים ופרקים וסימנים, כולל ב"ימים הקשים", והכל בהוצאה בפה בדיבור ממש, "איני לומד בעל פה".

לית דין בר אינש.