הספר נמכר במחיר זול במיוחד: 25 שקל.הכתובת: משפחת שוורץ רחוב חולדה הנביאה 17 בני ברק 036742241 0527610634
אמר ליה ההוא גוזאה לרבי יהושע בן קרחה: מהכא לקרחינא כמה הוי? - אמר ליה: כמהכא לגוזניא. אמר ליה מינאה: ברחא קרחא בארבעה. - אמר ליה: עיקרא שליפא בתמניא. חזייה דלא סיים מסאניה, אמר ליה: דעל סוס - מלך, דעל חמור, בן חורין, ודמנעלי בריגלוהי - בר איניש, דלא הא ולא הא - דחפיר וקביר טב מיניה. - אמר ליה: גוזא גוזא, תלת אמרת לי תלת שמעת; הדרת פנים - זקן, שמחת לב - אשה, +תהלים קכז+ נחלת ה' - בנים - ברוך המקום שמנעך מכולם. - אמר ליה: קרחא מצויינא! - אמר ליה: עיקרא שליפא תוכחה!
חכם באשי כתב:ולא נראה שזה משנה "מי התחיל". מה אנחנו בגן?
הרי שאם ה"מתחיל" אמר יותר אפשר גם כן לענות יותר.שוב מעשה בתלמיד אחד מתלמידי בית הלל שהביא עולתו לעזרה לסמוך עליה. מצאו תלמיד אחד מתלמידי בית שמאי. אמר לו: מה זו סמיכה? - אמר לו: מה זו שתיקה? שתקו בנזיפה, והלך לו. אמר אביי: הלכך, האי צורבא מרבנן דאמר ליה חבריה מלתא - לא להדר ליה מלתא טפי ממאי דאמר ליה חבריה, דאיהו אמר ליה מה זו סמיכה וקא מהדר ליה: מה זו שתיקה.
חכם באשי כתב:ולא נראה שזה משנה "מי התחיל". מה אנחנו בגן?
אבישי מספריית הרמבם כתב:בס"ד
בעמ' רסב ישנו סיפור עם מוסר השכל נפלא מהמהרי"ל דיסקין. בראשו ישנה הקדמה שסיפור זה סופר בצורה מסולפת ב'עמוד אש' (עמוד קס). חפשתי כמה פעמים - בצורה ידנית וממוחשבת - ב'עמוד אש' גירסה אחרת לסיפור ולא מצאתי. מצרף סריקות של הסיפור המקורי וההפניה לעמ' קס. אפשר יודעי דבר יפנו אותי למקום/לסיפור השני?
נא פנה אלינו [email protected]
החוקר הידוע אברהם משה לונץ שהשתייך לחוגי המשכילים בירושלם, ייסד בית כנסת בשכונת אבן יהושע שברחוב אגריפס פינת רחוב מסילת ישרים. וכמובן שחרדי ירושלם הדירו רגליהם משם.
כלבאשבוע כתב:קיים בידי מכתב מיהודי בשם זהה (ראובן אליצור) גר בבני ברק ברח' בתי ורנר 8 מהתאריך כז טבת תשל"ד.
האם מדובר באותו אדם?
שחר כתב:כלבאשבוע כתב:קיים בידי מכתב מיהודי בשם זהה (ראובן אליצור) גר בבני ברק ברח' בתי ורנר 8 מהתאריך כז טבת תשל"ד.
האם מדובר באותו אדם?
כן בהחלט, הר"ר ראובן אליצור זצ"ל, היה גר שם, אם יש משהו מעניין במכתב פנה למשפחה
ויינשנקר כתב:בהמשך לתיקוני הטעויות שמנה טפח:
יחיאל מיכל פינס אמנם הפעיל בית כנסת בשכונת אבן ישראל, שבה התגורר, ואולם למיטב ידיעתי בית כנסת זה היה בביתו, ואין מדובר כלל בבית הכנסת "בית צבי", שמעולם לא היה בעל אופי "מוחרם", כי אם בית כנסת של היישוב הישן מיום היווסדו ועד היום. יתיר על כן: פינס הוחרם בידי קנאי ירושלים בשנות השמונים של המאה הי"ט, בעוד שבית הכנסת עצמו הוקם רק כמה שנים מאוחר יותר.
לאחר שסגר פינס את בית הכנסת שהפעיל בביתו, ולאחר גלגולים נוספים, עבר פינס להתפלל בבית הכנסת בשכונת יגיע כפיים, ואולם זו כבר פרשייה אחרת.
ועוד לאותו עניין: סמוך לאותה קרן רחובות של מסילת ישרים ואגריפס היה בראשית במאה הכ' בית כנסת נוסף בעל אופי משכגילי- הוא בית הכנסת "יבנה", שבו התפללו בין השאר חברי אגודת "המכבים הקדמונים", בהברה ספרדית, בניגוד לנהוג עד אז בבתי כנסת אשכנזיים, בירושלים ובארץ ישראל כולה.
אבישי מספריית הרמבם כתב:שלו'
א. כנראה צדק הבונה והסיפור המדובר הוא על ר' זיידל וייספיש, שהוא כינויו של הסבא רבה הרב ראובן אליצור בפי אנשי ירושלים (בעקבות ברכתו של המהרי"ל דיסקין, כמסופר בדגל מחנה ראובן עמ' רסא).
ב. ישנה סתירה כלשהיא בתוך הסיפור. מחד מתואר שם א"מ לונץ שהוא עיוור ומאידך כתוב "שראה א"מ לונץ אברך חסידי נכנס לבהכ"נ שלו". ובגדר השערה בלבד, ייתכן ומדובר קודם עירוונו (המוחלט) של לונץ בשנת תרל"ט, כשרק לקה בראייתו. אם כך הוא יש לנו כאן תאריך שאליו יש לייחס את הקמת בית הכנסת.
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים לא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
נא פנה אלינו [email protected]
טפח כתב:ויינשנקר כתב:בהמשך לתיקוני הטעויות שמנה טפח:
יחיאל מיכל פינס אמנם הפעיל בית כנסת בשכונת אבן ישראל, שבה התגורר, ואולם למיטב ידיעתי בית כנסת זה היה בביתו, ואין מדובר כלל בבית הכנסת "בית צבי", שמעולם לא היה בעל אופי "מוחרם", כי אם בית כנסת של היישוב הישן מיום היווסדו ועד היום. יתיר על כן: פינס הוחרם בידי קנאי ירושלים בשנות השמונים של המאה הי"ט, בעוד שבית הכנסת עצמו הוקם רק כמה שנים מאוחר יותר.
לאחר שסגר פינס את בית הכנסת שהפעיל בביתו, ולאחר גלגולים נוספים, עבר פינס להתפלל בבית הכנסת בשכונת יגיע כפיים, ואולם זו כבר פרשייה אחרת.
השנה ימלאו מאה שנה למותו של ר' מיכל פינס, ואין בירושלים אדם שזוכר אותו. אך מפי זקנים שמעתי שבית צבי הוא הוא בית הכנסת שבנה וייסד. חיפשתי עכשיו בביתי את הכרוז 'שמעו הרים ריבי', בו הוא מתאר את בית הכנסת שלו, אך לא מצאתיו כרגע. כמדומני ששם הוא מזכיר במפורש בית הכנסת ולא בית הכנסת שבביתו. מי שהכרוז הנ"ל בהישג ידו, מתבקש לצטט ממנו או להציגו.
...ובנוגע אל הפרט האחרון, שכרתי בית בשכונת "אבן ישראל" שאין בה בית תפילה וקבעתי הבית לתורה ולתפלה... והרב הגאון שמואל סאלאנט נ"י חזק ידי גם הוא, והרב הגדול ר' עקיבא יוסף שלעזינגער נ"י הידוע בארצנו ע"פ ספרו "לב העיברי" אמר להיות אחד מן הבאים להתפלל בבית מדרשי...
איש_ספר כתב:הספר נשלח לאוצר החכמה, ובקרוב יעלה כולו.
.
ויינשנקר כתב:יחיאל מיכל פינס אמנם הפעיל בית כנסת בשכונת אבן ישראל, שבה התגורר, ואולם למיטב ידיעתי בית כנסת זה היה בביתו, ואין מדובר כלל בבית הכנסת "בית צבי", שמעולם לא היה בעל אופי "מוחרם", כי אם בית כנסת של היישוב הישן מיום היווסדו ועד היום. יתיר על כן: פינס הוחרם בידי קנאי ירושלים בשנות השמונים של המאה הי"ט, בעוד שבית הכנסת עצמו הוקם רק כמה שנים מאוחר יותר.
לאחר שסגר פינס את בית הכנסת שהפעיל בביתו, ולאחר גלגולים נוספים, עבר פינס להתפלל בבית הכנסת בשכונת יגיע כפיים, ואולם זו כבר פרשייה אחרת.
יעקובי כתב:חדש!
"דגל מחנה ראובן - הוצאה שניה תשע"ה עם הוספות ותקונים".
מתוך ההקדמה להוצאה השניה:
"לחץ העבודה שכפינו על עצמנו במהדורה הקודמת - כדי שהספר יצא לאור לקראת היא"צ, גרם לכמה וכמה טעויות ולעריכה לא מושלמת, במהדורה זו השתדלנו לתקן את כל הטעון תיקון.
המדור 'תולדות חייו' נערך מחדש עם הרחבת הדברים והוספות רבות. חלק ה'מאמרים' גם הוא, נערך ונסדר מחדש, באופן שתהיה למעיין גישה נוחה לנושאים בם הוא חפץ.
גם ה'מראי מקומות' שבגליונות הש"ס תוקנו ועובדו מחדש, במטרה שיהיה ניתן להבינם בלא עיון במקור. ועוד שיפורים והוספות".
את הספר ניתן להשיג אצל
משפחת אליצור רח' הרב מלצר 22 ב"ב 03-6180989
ואצל משפחת אליצור רח' בית יוסף 13 ב"ב 052-7154242
דוגמא יוצאת דופן לשמירה על כספי ציבור למדתי ממנהלה הקודם של ספריית הרמב"ם, הרב ראובן אליצור ז"ל.
הרב ראובן אליצור. יליד ירושלים. תרפ"ז-תשס"ט. מנהל ספרית הרמב"ם
במחברת משבצות ישנה, המונחת במגירת שולחני, רשם הרב אליצור באופן מסודר את כל הספרים ה"שמורים", המונחים בארונות סגורים. אחת לשנה בעת ספירת המלאי היה עובר ובודק ש"איש (=ספר) לא נעדר ממקומו".
והנה באחת הבדיקות מצא שחסר ספר "אורים ותומים", פירוש על ישעיה וירמיה, שחיבר רבי מאיר ערמה ונדפס בוונציה בשנת שס"ג (1603).
מה עשה הרב אליצור? הלך וקנה הספר בכסף מלא, שהרי הוא היה אחראי לשמירתו !
למחברת הנ"ל צירף פתק בדף הראשון ובו כתב:
בספירת מלאי שגרתית לא מצאתי את הספר "אורים ותומים"
ד"ו (=דפוס ונציה) שסג במקומו. חפשתי בכל מקום שידי מגעת אך
ללא תוצאות.
כיון שהמפתחות של ארונות הברזל נמצאים רק בידי
ואני אחראי עליהם – השתדלתי מאד עד שהשגתי בכסף מלא
אקסמפלר (=עותק) אחר מספר זה.
אם במשך הזמן ימצא הספר – אני מבקש שיחזירו
לי, או ליורשי, את הספר הזה.
ראובן אליצור
בסופה של ההודעה נרשם בעט אדום הערה המשמחת הבאה:
בספירה שעשיתי ביום ל' כסלו תשנ"א
נמצא הספר המקורי !
– מתברר שהיה טעות במיספור
ר. א.
מעידה המחברת על כותבה, שהיה זהיר בממון ציבורי וחרד על שמירתו.
ש"איש (=ספר) לא נעדר ממקומו".
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 55 אורחים