הערות על ספר פסקי תשובות

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » ג' אוגוסט 24, 2021 12:44 pm

יכול להיות. אבל מלקט דייקן היה צריך לכתוב זאת בתור "ונראה לי דהוא הדין". ולא להביא זאת בסתמא בשם התעוררות תשובה.

מה שנכון נכון

סגי נהור כתב:
מה שנכון נכון כתב:זה מהפס"ת מהדו"ק. במהדו"ח (אות יז) הביא את ההתעוררות תשובה סי' קיד (צ"ל קיב) אפי' לענין יו"ט ויה"כ שלא חלו בשבת, דאם בירכה רק להדליק נר של שבת יצאה, דיו"ט איקרי שבת.

לכאורה אין כוונת ההתעוררות תשובה דוקא ליו"ט שחל בשבת, אלא שדיבר הכתוב בהווה שמצוי יותר שתטעה כשחל בשבת. שהרי מצד הסברא אין הזכרת השבת פוטרת אלא מטעם שיו"ט אקרי שבת, ומה לי אם חל בשבת או בחול.

ולפי"ז המתפלל ביו"ט שחל בחול תפלת שבת מרישא לסיפא יצא, דמ"ל חול מ"ל שבת.
גם ההתעוררות תשובה לא קאמר אלא שיו"ט יכול להיות נכלל בלשון שבת, אבל הברכה היתה כדין ולא שינתה ממטבע דבאמת הוא גם שבת, משא"כ כשהוא יו"ט לבד לא מהני דיו"ט איקרי שבת.
ועכ"פ פשיטא שאין להביא דבר זה כאילו הוא מפורש שם.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ג' אוגוסט 24, 2021 12:48 pm

מה שנכון נכון כתב:
סגי נהור כתב:
מה שנכון נכון כתב:זה מהפס"ת מהדו"ק. במהדו"ח (אות יז) הביא את ההתעוררות תשובה סי' קיד (צ"ל קיב) אפי' לענין יו"ט ויה"כ שלא חלו בשבת, דאם בירכה רק להדליק נר של שבת יצאה, דיו"ט איקרי שבת.

לכאורה אין כוונת ההתעוררות תשובה דוקא ליו"ט שחל בשבת, אלא שדיבר הכתוב בהווה שמצוי יותר שתטעה כשחל בשבת. שהרי מצד הסברא אין הזכרת השבת פוטרת אלא מטעם שיו"ט אקרי שבת, ומה לי אם חל בשבת או בחול.

ולפי"ז המתפלל ביו"ט שחל בחול תפלת שבת מרישא לסיפא יצא, דמ"ל חול מ"ל שבת.
גם ההתעוררות תשובה לא קאמר אלא שיו"ט יכול להיות נכלל בלשון שבת, אבל הברכה היתה כדין ולא שינתה ממטבע דבאמת הוא גם שבת, משא"כ כשהוא יו"ט לבד לא מהני דיו"ט איקרי שבת.
ועכ"פ פשיטא שאין להביא דבר זה כאילו הוא מפורש שם.

מחקתי הודעתי אחר שראיתי שמפורש בסי' תפז "וגם היום שבת הוא".
באורח פלא נמחקה הודעתי אף שכבר באו הודעות אחריה.

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » ג' אוגוסט 24, 2021 12:50 pm

מה שנכון נכון כתב:ולפי"ז המתפלל ביו"ט שחל בחול תפלת שבת מרישא לסיפא יצא, דמ"ל חול מ"ל שבת.

אינו הוכחה. כי בתפילה צריך להזכיר גם איזה יום טוב. מה שאין כן בהדלקת נרות.

ואם לא אמר אתה בחרתנו וגם לא יעלה ויבוא רק והשיאנו אף על פי שאמר מועדי קדשיך אם לא הזכיר חג פלוני בפרט לא יצא [דה"ח אבל בפמ"ג מסתפק בזה]:

מה שנכון נכון

פשוט דגם בלא"ה לא מהני, וגם הפמ"ג לא יסתפק בזה.
וגם אם יפרט "את יום השבת הזה זמן חירותינו". או שיאמר באמצע כדין ויחתום "מקדש (ישראל ו)השבת".

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ג' אוגוסט 24, 2021 12:55 pm

מענין אשכול זה - ההערה בכוכבית כאן (ויש לעיין עוד).

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' אוגוסט 24, 2021 12:58 pm

בענין הזכיר בתפילה שנים וחתם בשל אחד, יש טעם נוסף לכך שיצא. וכמש"כ הגר"ז, שהרי זה כמי שהתפלל תפילת חול והזכיר בתוך הברכה שבת או יו"ט שיצא לדברי הכל (שו"ע סי' רסח). כלומר שבדיעבד די בהזכרה בלא חתימה. ואם כן לאו דוקא הזכיר שבת ומשום שיו"ט איקרי שבת, אלא שכיון שהזכיר בפנים, יצא.

מה שנכון נכון

מקדש מלך כתב:אינו הוכחה. כי בתפילה צריך להזכיר גם איזה יום טוב. מה שאין כן בהדלקת נרות.

מה שנכון נכון כתב:פשוט דגם בלא"ה לא מהני, וגם הפמ"ג לא יסתפק בזה.
וגם אם יאמר באמצע כדין ויחתום "מקדש (ישראל ו)השבת".

ולכשתמצא לומר לזה כיון ההת"ת באומרו "הגם שהזכיר בתוך התפלה יו"ט בפירוש", היינו שהזכיר יו"ט באמצע ואף פירטו, ואפ"ה ס"ל שאינו יוצא אם חתם במקדש השבת לבד, ומצדד דה"ה להדה"נ.
---
את ההערה של הרב בקור"ת יש להעיר גם על השש"כ פמ"ד הערה כ שכתב בפשיטות בשם הה"ת שביו"ט שחל בשבת יצאה כשהזכירה שבת לחוד.

ביקורת תהיה

איש_ספר כתב:דברי ההתעוררות אינם מובנים, הרי כאן לא הזכיר אחד מהן כלל.

כוונת הרב לומר, שהגם שמטעם שיו"ט איקרי שבת יש לצדד לומר שיצאת, מ"מ בתפלה חזינן דלאו הכי, אלא אע"פ שהזכיר בתוך התפלה יו"ט בפירוש, מ"מ כיון שחתם בשבת בלבד לא יצא. וכ"ש בנידון דידן, שלא הזכירה יו"ט כלל, דלא יצאת. ומסיים וצ"ע.

ביקורת תהיה

מה שנכון נכון כתב:במהדו"ח הביא את ההתעוררות תשובה אפי' לענין יו"ט ויה"כ שלא חלו בשבת, דאם בירכה רק להדליק נר של שבת יצאה, דיו"ט איקרי שבת.

בר מיניה דהרב 'התעוררות תשובה', נראה לי דהדין דין אמת, וכמו שנימקתי במקום אחר:

הזכרת היום בברכת הדלקת הנר אינה מעיקר מטבע הברכה, ואם בירכה 'אקב"ו להדליק הנר' – יצאת.
הלכך, לא מיבעיא ביו"ט שחל בשבת, אם בירכה 'להדליק נר של שבת' בלבד, שיצאת, אלא אף ביו"ט שחל בימות השבוע, אם בירכה 'להדליק נר של שבת' תחת 'של יום טוב' – נמי יצאת, שהרי גם יו"ט נקרא שבת.
ברם בבירכה על נר של שבת 'להדליק נר של יום טוב', יש לדון אם יש בכך קלקול המטבע וצריכה לחזור ולברך אם לאו.

מה שנכון נכון

עוד זאת כתב שם הפס"ת (מהדו"ח רסג, יז) שביוה"כ תברך "להדליק נר של יוה"כ", ואם בירכה "להדליק נר של יו"ט" יצאה בדיעבד. המקור: ברכת הבית מה, כז; מהר"ם בריסק ב, מד (וכ"כ הפס"ת תרי, א בשם המהר"ם בריסק).
והנה לענין לכתחילה כ"כ המ"ב תרי, ז (והזכירו הפס"ת) בשם הפמ"ג שנוסח הברכה הוא להדליק נר של יוה"כ, וכ"כ המט"א ועוד, וכן המנהג. אבל ביחס לשני המקורות שהובאו לענין דיעבד: הברכת הבית ס"ל שאף לכתחילה צריכה לברך ביו"כ בנוסח "להדליק נר של יו"ט". ואין לכתוב בשמו מה שלא סבירא ליה. [יכול הפס"ת לכתוב שלדעתו האישית נראה שבדיעבד אפשר לסמוך על הברכת הבית].
במהר"ם בריסק לא מצאתי כלום, לא בסי' מד ולא בסי' מה.

ועוד כתב שם בהערה 155 (ובסי' תקיד הע' 98) שבסידור הרב איתא שבר"ה מברכים "להדליק נר של יום הזכרון". כמדו' שאין דבר כזה בדברי הגר"ז עצמו, אלא מקובל אצל חסידי חב"ד שכך "מנהג בית הרב", ועפ"ז נד' בסידוריהם כגון תורה אור. ר' אג' רממ"ש ו, א'תרמג, ושו"ע הגר"ז מהדו' קה"ת תקיד הע' קכב.

תורת המן · הודעהעל ידי **תורת המן** » ה' אוגוסט 26, 2021 4:21 am

המקומות הספורות שפתחתי אותו, ראיתי שהוא אינו מדייק כלל, ואם ראה שבספר פלוני פסק פסק, מיד הוא מוסיף ג' או ד' ספרים שפסק כזה ג"כ, אף כי הם כתבו בע"א, או דבר אחר לגמרי.

דבר אחד שזכרתי הוא זה:
ז"ל בהל' קריאת התורה,

ובשערי אפרים ועוד פוסקים[*] כתבו שצריך העולה לתורה (והבעל קורא) להתעטף בטלית.
[*]מ"ב סי"ד סקי"א ע"פ המג"א וש"א, או"ח ספינקא סי' קל"ה סק"ב, ערוה"ש סימן צ"א סעי' ב' (ועיי"ש דגם המגביה יתעטף)...

הרי לפניך חבל פוסקים האומרים כי צריך העולה לתורה להתעטף בטלית.

אך באמת אינו כן.
כי ז"ל המ"ב:

...טליתות של קהל כעין שלנו המצויות בבתי כנסיות צריך לברך עליו לכו"ע, אפילו כשלובשו רק לעבור לפני התיבה או לעלות לתורה, משום דטלית של קהל, אדעתא דהכי קנוהו מתחלה שכל מי שלובש אותו שיהיה שלו כמו באתרוג.

הרי שהמ"ב לא כתב דצריך, רק שהלובשו לעלות לתורה, חייב לברך עליה.

ולא בדקתי באו"ח ספינקא, אך בעה"ש כתב,

יש שמדקדקים עתה דאיכא צערא בעלמא, לבלי להתפלל מנחה ומעריב בחול בבגד עליון. ובשבת ויום טוב מתפללין בבגד עליון, דאין להזכיר צער בשבת ויום טוב. והשליח ציבור גם בחול לובש בגד עליון, או שלובש הטלית. וכן המנהג הפשוט במדינות אלו. וגם בעלייה לתורה לובשים בגד עליון מפני כבוד התורה, וכן בהגבהת התורה.

הרי דמבואר דלאו דוקא ילבש טלית, ורק בגד עליון צריך, וע"כ מי שכבר לבוש בבגד עליון (ר"ל ז'קט), כרוב רובן של אנשים בבהכ"נ, אינו צריך ללבוש טלית לדעתו ז"ל.

ויבא זה וילמוד על השאר.

מה שנכון נכון

ספר זה כמוהו כספר טלפונים.
יש בו שמות של אנשים רבים, ויש בו את הדרך למצוא אותם.
אבל עדיין אינך יודע כלום על אופיים ומהותם של אנשים אלו עד שתחפשם ותתהה על קנקנם.

המורה למעשה מתוך הפס"ת הוא כמי שסוגר שידוך על סמך ספר טלפונים.

ההשוואה אינה מושלמת, כי ספר הטלפונים אינו מטעה ומבלבל אותך.

ליטוואק פון בודאפעסט

הא לך לשון הארחות חיים (ספינקא)

קורים שלשה. עיין בספר משא חיים בחלק המנהגים מערכת ט' אות צ"ד שכתב וז"ל המנהג שלא לעלות לס״ת או לעשות מצוה קס"ת בלתי טלית עיין להרב מעשה אברהם דף ל"ב ע"ג וכן הסנדק כמ"ש שם יעו"ש

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ה' מרץ 31, 2022 1:10 am

עי' בקובץ נחלת אבות ח''ה עמ' רפ [מצוי באוצר] - מקרה שהפסק''ת טעה וחזר והתקין במהדו' תנינא.

ליטוואק פון בודאפעסט

חיפשתי עכשיו קצת במה שנוהגים שביום הראשון של חוה"מ פסח חולצים התפילין אחרי קריאת התורה, וראיתי בפסקי תשובות שכ' 'אך אין המנהג כן אלא חולצין לפני הלל', דבר שאין לו שחר כלל, שבכל המקומות שהייתי כולם כאחד חלצו תפילין ביום ראשון דחוה"מ אחרי קריאת התורה, ובשאר ימי חוה"מ חולצין אחרי קדושה כמובא במ"ב סי' ל"א.

ובמקום ההוא טעה ג"כ במ"ש שרק האשכנזים וההונגרים לובשים תפילין, כי בליטא ורוסיא, אף המתנגדים נהרו אחרי הגר"א, והוא דבר שאין לו שחר כלל וכלל, וכמעט כל יוצאי ליטא בחו"ל לובשים תפילין בחו"המ, זולת אלו שאימצו מעצמם מנהג הגר"א, או אלו שגדלו בא"י, או אלו שנדבקו ע"י החסידים.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' אפריל 19, 2022 12:03 am

אולי תסביר למי שמעולם לא חלם להניח תפילין בחוה"מ, מה פשר ההבדל בין יום א' דחוה"מ לשאר הימים

ליטוואק פון בודאפעסט

דרומי כתב:אולי תסביר למי שמעולם לא חלם להניח תפילין בחוה"מ, מה פשר ההבדל בין יום א' דחוה"מ לשאר הימים

דברי חלומות אינם ענייני, אבל הטעם הוא משום שקריאת התורה של יום ראשון דחוה"מ פסח (לבני חו"ל) מיירי בתפילין.

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ג' אפריל 19, 2022 12:49 am

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:חיפשתי עכשיו קצת במה שנוהגים שביום הראשון של חוה"מ פסח חולצים התפילין אחרי קריאת התורה, וראיתי בפסקי תשובות שכ' 'אך אין המנהג כן אלא חולצין לפני הלל', דבר שאין לו שחר כלל, שבכל המקומות שהייתי כולם כאחד חלצו תפילין ביום ראשון דחוה"מ אחרי קריאת התורה, ובשאר ימי חוה"מ חולצין אחרי קדושה כמובא במ"ב סי' ל"א.

משנה ברורה סימן לא ס"ק ז
(ז) להניחן במועד - וחליצת התפילין צ"ל בחוה"מ קודם הלל. ועכשיו נהגו איזה אנשים לסלקן אחר קדושה של תפילת י"ח ומ"מ צריכין ליזהר לכוין לשמוע חזרת התפלה:
הרי שדעתו שיש לחלוץ קודם ההלל.

ליטוואק פון בודאפעסט

נכון, טעותו של בעל פסק"ת הוא במה שקבע מנהג שאינו כן, אלא נוהגין ביום ראשון דחוה"מ פסח גרידא, לחלוץ אחרי קריה"ת, ומטעם הנ"ל

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ג' אפריל 19, 2022 10:29 am

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:נכון, טעותו של בעל פסק"ת הוא במה שקבע מנהג שאינו כן, אלא נוהגין ביום ראשון דחוה"מ פסח גרידא, לחלוץ אחרי קריה"ת, ומטעם הנ"ל

אלו דברי הפסקי תשובות:
פסקי תשובות סימן לא הערה 6
(ובליקוטי דברי יציב סי' ט' שמש"ה יש מבין אלו המניחים תפילין בחוה"מ החולצים התפילין ביום א' דחוהמ"פ לאחר קריה"ת (ע' מג"א סי' כ"ה סקל"א), אך אין המנהג כן אלא חולצין קודם הלל),

וכאן המקור שלו:
שו"ת דברי יציב ליקוטים והשמטות סימן ט
מתי לחלוץ התפילין בחול המועד.
ב"ה, קרית צאנז, ג' בין כסה לעשור תשכ"ד
אחדשה"ט הנני להודיעו אשר מכתבו נתקבל לנכון לידי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א. ובענין שאלתו בדבר חליצת התפילין בחול המועד [עיין לעיל חאו"ח סי' י' - י"ד], אומר כ"ק שליט"א שכרגיל נוהגים לחלוץ קודם הלל [עיין מג"א סי' כ"ה ס"ק ל"א], רק ביום הראשון של חוה"מ פסח איתא שיש לחלוץ אחר קריאת התורה, עיין בחק יעקב [סי' ת"צ סק"ב], אבל העולם אין נוהגין כן [וע"ע לעיל חאו"ח סימן י"א אות ב'].
המברכך בגמח"ט ושנה טובה ומבורכת

היכן הטעות? הוא הביא את הכתוב בדברי יציב.

ליטוואק פון בודאפעסט

אכן, הטעות הוא בדברי יציב.
אכן, המעיין בחאו"ח יווכח דמיירי במנהג צאנז שהבחורים מניחים תפילין בחוה"מ (כבר שמעתי מהוואודרידזשער רב ע"ז, "הדברי חיים אמר שאין לבחורים להתנהג בחסידות, ע"כ יניחו תפילין, ומה עשו? לקחו ענין זה ויצרו ממנה חסידות! עולם הפוך ראיתי), ושם כנראה חולצים את התפילין כרגיל.
מהפסקי תשובות משמע שזה המנהג הכללי, וד"ז אינו. היום בביהמ"ד התווכחו יוצאי קהלת קהל עדת ישרון דפרנקפורט האיך נהגו שמה, אבל ההונגרים שדברתי אתם, וכמו"כ ליטאים וסתם מתפללי אשכנז כולם פה אחד זכרו שחולצים אחרי קריאה"ת. וכן הובא בליקוטי מהרי"ח.

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ג' אפריל 19, 2022 11:25 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אכן, הטעות הוא בדברי יציב.
אכן, המעיין בחאו"ח יווכח דמיירי במנהג צאנז שהבחורים מניחים תפילין בחוה"מ (כבר שמעתי מהוואודרידזשער רב ע"ז, "הדברי חיים אמר שאין לבחורים להתנהג בחסידות, ע"כ יניחו תפילין, ומה עשו? לקחו ענין זה ויצרו ממנה חסידות! עולם הפוך ראיתי), ושם כנראה חולצים את התפילין כרגיל.
מהפסקי תשובות משמע שזה המנהג הכללי, וד"ז אינו. היום בביהמ"ד התווכחו יוצאי קהלת קהל עדת ישרון דפרנקפורט האיך נהגו שמה, אבל ההונגרים שדברתי אתם, וכמו"כ ליטאים וסתם מתפללי אשכנז כולם פה אחד זכרו שחולצים אחרי קריאה"ת. וכן הובא בליקוטי מהרי"ח.

למה דברי הדברי יציב הם טעות? אתה מכחיש שכך נהגו אצלו הבחורים?
שו"ע או"ח סימן כה סעיף יג
ביום ראש חודש, חולצים אותם קודם תפלת מוסף. הגה: וה"ה בחול המועד, ודוקא במקום שאומרים במוסף קדושת כתר, מיהו נוהגים לסלקם קודם מוסף בכל מקום (ב"י).
בט"ז סי' ל"א ס"ק ב' חידש לחלצם קודם הלל, וכ"כ המ"א סי' כ"ה ס"ק ל"א ושכן דעת רמ"ע מפאנו והלבוש, וכ"כ בקיצור שו"ע י' י"ט לחלצן קודם הלל. בפמ"ג בסי' ל"א כתב שעכשיו נהגו לסלקן אחר קדושה. ובמ"ב
שם מבואר שראוי לסלקן קודם הלל, ושיש איזה אנשים שנהגו לסלקן אחר קדושה. ובסי' כ"ה ס"ק ס' רק הביא שיש לחלצן קודם הלל.
מאידך:
חק יעקב סימן תצ ס"ק ב
ובענין הנחת תפילין והסרתן, עיין לעיל ריש סימן כ"ה [סעיף יג בהגה] ול"א [סעיף ב], ונראה הסכמת אחרונים לחלצם קודם הלל וקריאת התורה, והשליח ציבור אחר הלל. וכבר נתפשט המנהג על פי דברי רמ"א סוף סימן כ"ה בהג"ה לחלצם רק קודם תפלת י"ח במוסף, ואין לשנות מנהגם, כמו שכתב הט"ז עצמו סוף סימן כ"ה אפילו על מי שאינו חולצם כלל, וכל שכן במנהג זה שנתיסד על פי רמ"א בשם ב"י [שם ד"ה כתבו] שאנו נמשכין אחריהם בכל מקום, ובפרט בחול המועד של פסח כמו שכתב הרא"ש בהלכות תפילין [ה"ק, סימן יט] בשם ר' יוחנן היה חושש בראשו ולא הוי מנח תפילין אלא מפיסחא לפיסחא, ומה שהיה מניח בפסח נראה לי משום דכי כתיב [שמות יג, י] ושמרת את החקה, בפסח כתיב, עכ"ל. ואם כן איך יסיר התפילין קודם קריאת הפרשה הזאת, ומשום לא פלוג יסירם תמיד אחר קריאת התורה, נראה לי:

נמצא שלרמ"א לא היה צריך לחלוץ כלל ועכ"פ רק קודם מוסף, וכן דעת החק יעקב לחלוץ קודם מוסף, וכתב שכן המנהג. לרוב האחרונים ולמ"ב יש לחלוץ קודם הלל. והפמ"ג כתב שנתחדש מנהג לחלוץ לאחר קדושה. זאת אומרת שסברו כולם [מלבד אולי הפמ"ג] שאין ראוי לחלוץ אחרי קדושה. והטעם שכיון שמקיימים בזה מצווה אין למהר לבטל אותו, ורק כשיש דבר המיוחד למועד כהלל וקריאת התורה חידשו לסלקן מחמתו. ועוד שאין ראוי להתעסק בדברים אחרים בזמן חזרת הש"ץ.

בלוח של מכון מורשת אשכנז כאן https://moreshesashkenaz.org/mm/publica ... nhagim.pdf עמ' 20 ו51, כתוב "אין הפסקה לפני מוסף לצורך חליצת תפילין. יש החולצים אותן לפני הלל, יש החולצים לפני ובא לציון, יש החולצים לפני חצי קדיש ויש החולצים כמנהג הישן אחר מוסף, והורו פוסקי אשכנז שמועדי החליצה השונים בבית כנסת אחד אין בהם משום לא תתגודדו."

החילוק של יום א' של פסח לא נרמז בכל הנ"ל, ואף בחק יעקב לא סבר לחלק מחמת כן.

ליטוואק פון בודאפעסט

אתה צודק, אין מובא חילוק זה בשום מקום (כפי אשר חיפשתי), אמנם המנהג בכל תפוצות ישראל הוא לחלק בין יום ראשון דחוה"מ פסח לשאר ימי חוה"מ. הייתי בכמה מקומות בעולם, וכן נהגו כולם.
בליקוטי מהרי"ח מביא את המנהג, אמנם זה ברור שהמקור איננו משם.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ו' יוני 30, 2023 5:08 am

: לקט ופרט חי''א ע' קמא.JPG (49.97 KiB) נצפה 2521 פעמים

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ד' מרץ 06, 2024 12:34 am

לא הערה, רק משהו שלא הבנתי (כנראה שהטעות אצלי).

פסק"ת שיח,לו - "ודע, כי קפה שאינו נמס (קפה טורקי), כיון שבזמננו אין רגילים לאכול את האבקה המצטברת בתחתית הכוס, אזי דינו כעלי טיי, שלדברי המשנ"ב אסור להשרותם ולערות עליהם אפילו מכלי שלישי, ולחת"ס ודעימיה אסור אפילו כבר נתבשלו או עירו עליהן מכ"ר מערב שבת ונתייבשו ורוצה לערות שוב, וכמו שנתבאר".

מה זה משנה אם אוכלים את האבקה המצטברת או לא.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ד' מרץ 06, 2024 1:20 am

עושה חדשות כתב:מה זה משנה אם אוכלים את האבקה המצטברת או לא.

נפק"מ לאיסור החת"ס שבסוף דבריו (כמבואר לעיל שם הערה 336), ואולי הזכיר כאן את המ"ב רק אגב אורחיה.

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » א' אפריל 21, 2024 4:54 pm

הערת הרב יואל קטן בנוגע לשימוש בירק מתוק לכרפס, והודאת המחבר שאמר שיתקן במהדורה הבאה: https://www.inn.co.il/news/635550

שיבר · הודעהעל ידי **שיבר** » א' אפריל 21, 2024 7:19 pm

יש מהדורת תשפ"א והיא מתוקנת, וכדאי לבדוק לפני שמעירים.
וכך למשל, בסי' תכ"ט הביא כמקור למי שסבורים שאין להוציא ס"ת עבור קריאת הנשיאים, את שו"ת מהרש"ם ח"א סי' קעה (גם נטעי גבריאל מציין לו בנושא זה). לפו"ר לא ראיתי שמתייחס לנושא, וכשביקשתי לבדוק אם עיינתי במקום הנכון, גיליתי שבמהדורת תשפ"א הושמט מקור זה.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' אפריל 24, 2024 12:26 pm

פלוריש כתב:הערת הרב יואל קטן בנוגע לשימוש בירק מתוק לכרפס, והודאת המחבר שאמר שיתקן במהדורה הבאה: https://www.inn.co.il/news/635550

אשמח אם תעתיק לטובת מי שאין לו גישה

משה לוי11 · הודעהעל ידי **משה לוי11** » ד' אפריל 24, 2024 1:09 pm

איש_ספר כתב:
פלוריש כתב:הערת הרב יואל קטן בנוגע לשימוש בירק מתוק לכרפס, והודאת המחבר שאמר שיתקן במהדורה הבאה: https://www.inn.co.il/news/635550

אשמח אם תעתיק לטובת מי שאין לו גישה

השנה הכרפסים מתוקים!
"מי שאינו מקפיד לנהוג במנהג אבותיו לאכול ל'כרפס' סלרי דווקא או תפוח אדמה או צנונית, כדאי לו לנסות פעם לחלק למסובים כרפסים מתוקים – חתיכת תות שדה טבולה בסירופ מתוק, או אננס או בננה או מלון או אבטיח טבולים ברוטב מתוק כמובן".

מי לא מכיר? 'קדש, ורחץ, כרפס' וכו'. כרפס היא ה'הטבלה' הראשונה בליל הסדר, מקומה מיד אחרי הקידוש, ויש ליטול ידיים לפניה ('ורחץ', כפי הדין המקורי לפני אכילת כל מאכל רטוב שנאכל ביד שנקרא 'דבר שטיבולו במשקה').

כיום נוהגים בדרך כלל שרק עורך הסדר נוטל ידיו, שהרי רובנו לא נוטלים את ידינו כל השנה לפני אכילת 'דבר שטיבולו במשקה' (ולא נדון בזה כאן).

הטיבול הראשון מכונה 'כרפס' כי בקהילות רבות נהגו להטביל את עלי הכרפס (=סלרי) במי מלח לטיבול הראשון, ויש לזה גם דרשות יפות, אבל האמת היא שכל ירק שברכתו 'האדמה' מתאים לכרפס, ויש שנהגו ליטול לכרפס פרוסת תפוח אדמה, ואחרים חתיכת צנון, העיקר לקיים את מצות חכמים להתחיל את הסעודה 'כמו פעם' באכילת פרי אדמה טבול בנוזל.

פוסקים רבים (לא כולם) קבעו שיש לאכול ל'כרפס' דווקא פחות מכזית, כדי לא להיכנס לספק צורך לברך עליו ברכה אחרונה. בימינו שלא מקובל להתחיל סעודות באכילת ירק טבול בנוזל הפכה אכילת ה'כרפס' לעוד מעשה מוזר שנעשה רק בליל הסדר, וגם מעשה זה נכנס לרשימת השאלות שמצפים שהתינוקות ישאלו בעניינם 'מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות' כידוע.

בספר הידוע 'פסקי תשובות' (כרך ה סי' תעג ס"ק יד) כתב: 'אין לקחת מיני פרי האדמה שהדרך לאכול אותם אף שלא בשעת הסעודה, כגון אננס תות שדה מלון ובננה, לפי שאינם היכר לתינוקות כשאוכלין אותם שלא בשעת הסעודה', ומקורו (שם הע' 11) בספר 'ויגד משה'. אמנם החומרא הזו של בעל 'ויגד משה' לא הובאה בשום ספר מספרי גדולי הפוסקים, ועם כל הכבוד למחבר הגאון הרב משה כץ אב"ד סערדאהעלי זצ"ל אין סיבה שחידוש הלכתי שלו יהפוך להלכה פסוקה בלי מחלוקת.

והאמת שדבריו תמוהים. הוא כותב שאין דרך לפני הסעודה לאכול ירקות 'רגילים' כסלרי ותפוח אדמה ולכן אכילתם תעורר תמיהה והתינוקות ישאלו, אך מקובל לאכול פירות כבננה וכו' גם לפני הסעודה ולכן זה לא יעורר תמיהה, לכן אין לאכול כ'כרפס' פירות מתוקים גם אם מברכים עליהם פורא פרי האדמה. אך המציאות היא שאין רגילים היום לאכול בראשית הסעודה לא בננות ולא סלרי או חתיכת תפוח אדמה טבול ברוטב ולא שום ירק אחר, ובמציאות של היום שיושבים ליד השולחן בתחילת הסדר ופתאום מקבלים ליד חתיכת אננס או תות שדה הילדים ישאלו וישאלו, בדוק ומנוסה....

לכן לענ"ד מי שאינו מקפיד לנהוג במנהג אבותיו לאכול ל'כרפס' סלרי דווקא או תפוח אדמה או צנונית, כדאי לו לנסות פעם לחלק למסובים כרפסים מתוקים – חתיכת תות שדה טבולה בסירופ מתוק, או אננס או בננה או מלון או אבטיח טבולים ברוטב מתוק כמובן.

והנה סיפר לי מישהו שסבו נכח בליל הסדר אצל האדמו"ר ה"בית ישראל" מגור זצ"ל, והוא טבל ל'כרפס' תות שדה בשמפניה! לתמיהתם של האורחים הסביר הרבי שאין דרך מלכים ובני חורין לאכול חתיכת תפו"א טבולה במי מלח, ואם כבר נוהגים להתחיל את הסעודה באכילת ירק טבול כפי שנהגו פעם אנשים חשובים – תות שדה טבול בשמפניה הרבה יותר מתאים. וזהו כדברינו.

הרב רבינוביץ שליט"א מחבר 'פסקי תשובות' סבר וקיבל, ואמר שהדברים יתוקנו במהדורה הבאה.

אז קדימה: למי שאין מנהג אבות מחייב אחר – השנה עושים מ-ה-פ-ך! אפשר גם לתת למסובים לבחור. רצ"ב תמונת מגשי הכרפסים של ליל הסדר תשפ"ג אצל משפחת קטן אז במבוא חורון, מגש של כרפסים מתוקים עם קערה של סירופ אננס, ומגש של מבחר קרפסים מלוחים לטבילה בחומץ.

ההצעה מתאימה גם למי שנאלץ להסתפק בפחות מכזית באכילת ה'כרפס', ועוד יותר למי שמקל לאכול 'כרפס' יותר מכזית – במקרה זה זה גם עוזר להחזיק מעמד בקלות יחסית עד 'שולחן עורך'...

בית הגנזים · הודעהעל ידי **בית הגנזים** » ד' אפריל 24, 2024 2:51 pm

משה לוי11 כתב:והנה סיפר לי מישהו שסבו נכח בליל הסדר אצל האדמו"ר ה"בית ישראל" מגור זצ"ל, והוא טבל ל'כרפס' תות שדה בשמפניה! לתמיהתם של האורחים הסביר הרבי שאין דרך מלכים ובני חורין לאכול חתיכת תפו"א טבולה במי מלח, ואם כבר נוהגים להתחיל את הסעודה באכילת ירק טבול כפי שנהגו פעם אנשים חשובים – תות שדה טבול בשמפניה הרבה יותר מתאים. וזהו כדברינו.

כצ"ל: שסבתא שלו נכחה בחלום הלילה בסדר אצל וכו' וישב עם כתר זהב על ראשו דרך מלכים וכו' וכו'

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' אפריל 24, 2024 3:59 pm

בית הגנזים כתב:
משה לוי11 כתב:והנה סיפר לי מישהו שסבו נכח בליל הסדר אצל האדמו"ר ה"בית ישראל" מגור זצ"ל, והוא טבל ל'כרפס' תות שדה בשמפניה! לתמיהתם של האורחים הסביר הרבי שאין דרך מלכים ובני חורין לאכול חתיכת תפו"א טבולה במי מלח, ואם כבר נוהגים להתחיל את הסעודה באכילת ירק טבול כפי שנהגו פעם אנשים חשובים – תות שדה טבול בשמפניה הרבה יותר מתאים. וזהו כדברינו.

כצ"ל: שסבתא שלו נכחה בחלום הלילה בסדר אצל וכו' וישב עם כתר זהב על ראשו דרך מלכים וכו' וכו'

: חג המצות לרימ ליברמן.jpg (24.59 KiB) נצפה 1407 פעמים

: טויסיג.jpg (100.36 KiB) נצפה 1407 פעמים

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ד' אפריל 24, 2024 8:49 pm

לכאורה הכוונה על הפרטים (שמפני', הטעם המשונה וכו').

הקיק · הודעהעל ידי **הקיק** » ד' אפריל 24, 2024 10:01 pm

אני באמת תמה על הרבנים החשובים 'בית הגנזים' ו'לבי במערב' שקמו לצחק בשמועה בדוקה ובמי שכתב אותה רק מפני שלא שמיעא להו ולא סבירא להו. בכתבה בערוץ שבע לא מצאתי מקום לפרט את מקור השמועה [שהרב מרא דאתרא מצא לה מקורות כתובים ויישר כוחו], אבל כאן אודיע שהמדובר על דברים שאמר הרב ישראל הלוי בלסקי זצ"ל, ראש ישיבת תורה ודעת בניו יורק, בשם סבו שהיה ת"ח חשוב, שאכל פעם על שולחנו של הבית ישראל בליל הסדר. אני לא הייתי שם, אבל נדמה לי שזו לא נחשבת שמועה רחוקה, והגיחוך עליה, כולל הכחשת הטעם שאמר הרבי זצ"ל בביאור הנהגתו, לא היה במקום. כנלענ"ד. הק' יואל

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ה' אפריל 25, 2024 12:41 am

לא צחקקתי (ח"ו), אלא ביארתי את (הנלפענ"ד בכוונת) תמיהת הרב 'בית הגנזים'.
במחכ"ת, במקורות הכתובים (ששיבח כת"ר את מציאתם ע"י מרא דאתרא הדין) לא נמצאת הסיבה המשונה של "דרך מלכים ובני חורין", אלא נתינת טעם שיכול להתקבל על הלב והדעת. ואצ"ל שמקום השמפני' נפקד (כמסתבר בלאה"כ).

ישעיהו לוריא

הקיק כתב:אני באמת תמה על הרבנים החשובים 'בית הגנזים' ו'לבי במערב' שקמו לצחק בשמועה בדוקה ובמי שכתב אותה רק מפני שלא שמיעא להו ולא סבירא להו. בכתבה בערוץ שבע לא מצאתי מקום לפרט את מקור השמועה [שהרב מרא דאתרא מצא לה מקורות כתובים ויישר כוחו], אבל כאן אודיע שהמדובר על דברים שאמר הרב ישראל הלוי בלסקי זצ"ל, ראש ישיבת תורה ודעת בניו יורק, בשם סבו שהיה ת"ח חשוב, שאכל פעם על שולחנו של הבית ישראל בליל הסדר. אני לא הייתי שם, אבל נדמה לי שזו לא נחשבת שמועה רחוקה, והגיחוך עליה, כולל הכחשת הטעם שאמר הרבי זצ"ל בביאור הנהגתו, לא היה במקום. כנלענ"ד. הק' יואל

שני סביו של הר' בעלסקי גרו כל ימיהם בארה"ב.
זאת כבר לא שמועה רחוקה (תרתי משמע) אלא הרבה פחות

הקיק · הודעהעל ידי **הקיק** » ה' אפריל 25, 2024 8:16 am

בס"ד. מועדים לשמחה. חזרתי ודקדקתי בשמועתי. את הדברים מסר לי ידידי הרב יוסף דוב לובאן שליט"א מירושלים ששמע בצעירותו מהרב בעלסקי זצ"ל שאביו הרב בערל זצ"ל [לא סבו, זו ט"ס שלי] התארח פעם בליל הסדר אצל ה"בית ישראל" מגור זצ"ל, והוא טבל לכרפס תות שדה בשמפניה, והסביר לאורחים שאין זו דרך מלכים ובני חורין לאכול חתיכת תפו"א טבולה במי מלח. עכ"ד, בדיוק כך. כשאתפנה אפנה לרי"ד לובאן לברר אם יש לו משהו להוסיף לעניין. הטעם שכיום אין דרך מלכים לאכול תפוח אדמה במי מלח ולכן עדיף לאכול לכרפס [גם] תות שדה אין בו שום תימה, והוא לא סותר את העניין השני שגם אני כתבתי אותו שיש בזה כדי להוסיף תמיהה לתינוקות כדי שישאלו. אני באמת שלא לוקח את זה כפגיעה אישית בי, ממש לא, וייש"כ לכל המגיבים, אבל אני תמה שיהודים חשובים מרשים לעצמם להטיל דופי בדברים שנאמרים בלי לנסות קודם לברר מי ומה המקור לדברים ואם הוא מוסמך, ולא שאני תמים לחשוב שכל שמועה היא אמת. ודרך אגב אכן ההטבלה של תות השדה הייתה בשמפניה, גם אם זה לא מוצא חן בעיני מישהו... מועדים לשמחה, הק' יואל

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ה' אפריל 25, 2024 8:54 pm

בפסקי תשובות (תכח, יא ציון 39) כתב שדעת הלבוש שכשפרשיות אחרי - קדושים נפרדות, מפטירין באחרי - התשפוט, ובקדושים - הלא כבני כושיים (כדעת הגרימ"ט בלוח שלו) וזו טעות, כי דעת הלבוש כרמ"א (תכח, ח) שבאחרי מפטירין 'הלא כבני כושיים'; ראה כאן.

ספרים וועלט

הקיק כתב:בס"ד. מועדים לשמחה. חזרתי ודקדקתי בשמועתי. את הדברים מסר לי ידידי הרב יוסף דוב לובאן שליט"א מירושלים ששמע בצעירותו מהרב בעלסקי זצ"ל שאביו הרב בערל זצ"ל [לא סבו, זו ט"ס שלי] התארח פעם בליל הסדר אצל ה"בית ישראל" מגור זצ"ל, והוא טבל לכרפס תות שדה בשמפניה, והסביר לאורחים שאין זו דרך מלכים ובני חורין לאכול חתיכת תפו"א טבולה במי מלח. עכ"ד, בדיוק כך. כשאתפנה אפנה לרי"ד לובאן לברר אם יש לו משהו להוסיף לעניין. הטעם שכיום אין דרך מלכים לאכול תפוח אדמה במי מלח ולכן עדיף לאכול לכרפס [גם] תות שדה אין בו שום תימה, והוא לא סותר את העניין השני שגם אני כתבתי אותו שיש בזה כדי להוסיף תמיהה לתינוקות כדי שישאלו. אני באמת שלא לוקח את זה כפגיעה אישית בי, ממש לא, וייש"כ לכל המגיבים, אבל אני תמה שיהודים חשובים מרשים לעצמם להטיל דופי בדברים שנאמרים בלי לנסות קודם לברר מי ומה המקור לדברים ואם הוא מוסמך, ולא שאני תמים לחשוב שכל שמועה היא אמת. ודרך אגב אכן ההטבלה של תות השדה הייתה בשמפניה, גם אם זה לא מוצא חן בעיני מישהו... מועדים לשמחה, הק' יואל

שמעתי ממקור מהימן ש(גם) אחיו הלב שמחה אכל לפעמים חתיכת בננה לכרפס.

יבואו היודעים ויאשרו או יכחישו.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר