איש יהודה כתב:סח לי איזה גביר אחד, שאם דבר זה היה מתקיים, אין לו בעיה להפריש מעשר או חומש, וממילא יהיה יותר עשיר, אבל לא ראה מי שמתעשר, וצ"ע דהרי בשולחן ערוך יורה דעה הלכות צדקה סימן רמז סעיף ד כתב הרמ"א ואסור לנסות הקדוש ברוך הוא כי אם בדבר זה, שנאמר: ובחנוני נא בזאת וגו' (מלאכי ג, י). (טור מגמרא פ"ק דתענית). וי"א דוקא בנתינת מעשר מותר לנסות הקדוש ברוך הוא, אבל לא בשאר צדקה (ב"י דכך משמע מש"ס שם). וחשבתי אולי שבזה"ז שיש הסתר פנים אז גם זה לא זוכים לראות,דבר זה שמתעשרים ע"י המעשרות,
האם יש למאן דהוא ידיעה בעניין, אשמח מאוד, או שמעולם אף אחד מהעשירים לא נתנו מעשר, אבל האברכים הרי באמת חלקם נותנים ולא ראינו שמתעשרים אתמהה?
איש-אחד כתב:מזמור שיר כתב:חפשתי קלות בדרך אמונה ולא מצאתי מש"כ בשמו לעיל, אבל מצאתי בציון ההלכה שמביא בשם המטה משה, שאם לא נתעשר, כנראה שטוב לו יותר לא להיות עשיר..
עדיין צ"ע, דא"כ איך שייך "ובחנוני נא בזאת" אם ניתן תמיד לפרש את זה בסיבות אחרות?
לעולם יהיה אדם כתב:מזה שנים אני תמה מהו הביטוי "ובחנוני",
בחינה משמעה לבדוק.
נניח שאני בוחן מכונית, אם הביצועים שלה לא טובים, אני לא קונה אותה.
כשאדם מנסה את הקב"ה, הרי אין צד שהקב"ה לא ימלא את הבטחתו,
ואם נראה שאדם לא קיבל עשירות נתרץ איזה תירוץ, אבל וודאי לא נסיק מסקנות אחרות רח"ל.
אז מה פירוש "ובחנוני נא בזאת"?
מזמור שיר כתב:חפשתי קלות בדרך אמונה ולא מצאתי מש"כ בשמו לעיל, אבל מצאתי בציון ההלכה שמביא בשם המטה משה, שאם לא נתעשר, כנראה שטוב לו יותר לא להיות עשיר..
ש. ספראי כתב:מזמור שיר כתב:חפשתי קלות בדרך אמונה ולא מצאתי מש"כ בשמו לעיל, אבל מצאתי בציון ההלכה שמביא בשם המטה משה, שאם לא נתעשר, כנראה שטוב לו יותר לא להיות עשיר..
מציאה גדולה בעבורי.
זה מה שהדפסתי בספרי מחשבה בפרשה:
לאחר פרסום דברים אלו על מעשר כספים. אחד התושבים בעירנו, הרב כהן שליט"א, לקח את הענין ברצינות רבה והחל להקפיד בדקדוק רב על מעשר כספים. והנה לפני מספר חודשים פנה אלי האיש וביקשני שאשאל את מו"ר מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א מדוע הוא אינו עשיר, והרי הוא מקפיד בכל כוחו על הפרשת 'חומש' לעמלי תורה. חקרתי אותו לפרטי פרטים, ואכן, הוא אכן מפריש מעשרות כדת וכהלכה ומהדר בהם ביותר. בהזדמנות הראשונה שהיתה לי סיפרתי על הענין למרן הגר"ח קניבסקי שליט"א והוא השיב כי אכן, האיש באמת זכאי להיות עשיר, אך הקב"ה, יודע תעלומות, יודע שעושר לא יעשה לו כעת טוב ועדיף לו, לטובתו, לחיות כעת ללא נסיונות העושר ודרכיו.
שאלתי את מרן שליט"א: "ואם יגיע זמן שהעשירות תסייע לאותו אברך, כדי שיוכל ללמוד יותר בנחת, או בשעה שיצטרך ממון לחתן את ילדיו, וכדומה?".
"אם אכן יגיע זמן שהקב"ה יראה שטוב לו שיהיה לו כסף רב, כמו לחתן ילדים בכבוד, אזי אכן, יתכן שהוא יתעשר ויחתן את ילדיו בכבוד ובהרווחה!", השיב מרן בעל ה'דרך אמונה' שליט"א.
והנה מצאתי ציטוט נפלא מספר "מטה משה" (ח"ב מעלת הצדקה פ"ח), הכותב ממש כדברי מו"ר הגר"ח שליט"א. ואלו דברי ה"מטה משה": "וְאִם חָשַׁב אָדָם לוֹמַר: "הֲרֵי אָמַר ה' יִתְבָּרַךְ עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר, וְהִבְטִיחַ שֶׁיִּתְעַשֵּׁר בִּשְׁבִיל הַמַּעֲשֵׂר, וְאָנוּ רוֹאִים כַּמָּה בְּנֵי אָדָם הַנִּזְהָרִים בַּמַּעֲשֵׂר, וְלֹא יַגִּיעַ לָהֶם מִזֶּה שׁוּם עֹשֶׁר וְרִבּוּי טוֹבָה". אַף אַתָּה אֱמֹר לוֹ: מִי שֶׁלִּבּוֹ נוֹקְפוֹ יֹאמַר זֶה, שֶׁכְּבָר אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ ע"ה (מִשְׁלֵי פ"ג) "כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ, מוּסַר ה' בְּנִי אַל תִּמְאָס וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ", פֵּרוּשׁ, שֶׁאִם לֹא יִהְיֶה לְךָ כֵּן להימלא אֲסָמֶיךָ שׂבַע בְּתִתְּךָ מֵהוֹנֶךָ, אַל תִּמְאָס מוּסַר ה', וְדַע כִּי גַּם זֶה לְטוֹבָתְךָ, כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ לְהֵטִיב בְּאַחֲרִיתֶךָ, לִהְיוֹת תְּמוּרַת שָׂכָר הָעוֹלָם הַזֶּה, וְתַחַת כְּבוֹדוֹ שְׂכַר אֱמֶת, וְהַטּוֹב הַצָּפוֹן הָעוֹמֵד לָעַד לְעוֹלָם".
והנה כעת כת"ר כותב, שהציטוט מהמטה משה הוזכר במפורש בדרך אמונה....
יאיר1 כתב:ש. ספראי כתב:מזמור שיר כתב:חפשתי קלות בדרך אמונה ולא מצאתי מש"כ בשמו לעיל, אבל מצאתי בציון ההלכה שמביא בשם המטה משה, שאם לא נתעשר, כנראה שטוב לו יותר לא להיות עשיר..
מציאה גדולה בעבורי.
זה מה שהדפסתי בספרי מחשבה בפרשה:
לאחר פרסום דברים אלו על מעשר כספים. אחד התושבים בעירנו, הרב כהן שליט"א, לקח את הענין ברצינות רבה והחל להקפיד בדקדוק רב על מעשר כספים. והנה לפני מספר חודשים פנה אלי האיש וביקשני שאשאל את מו"ר מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א מדוע הוא אינו עשיר, והרי הוא מקפיד בכל כוחו על הפרשת 'חומש' לעמלי תורה. חקרתי אותו לפרטי פרטים, ואכן, הוא אכן מפריש מעשרות כדת וכהלכה ומהדר בהם ביותר. בהזדמנות הראשונה שהיתה לי סיפרתי על הענין למרן הגר"ח קניבסקי שליט"א והוא השיב כי אכן, האיש באמת זכאי להיות עשיר, אך הקב"ה, יודע תעלומות, יודע שעושר לא יעשה לו כעת טוב ועדיף לו, לטובתו, לחיות כעת ללא נסיונות העושר ודרכיו.
שאלתי את מרן שליט"א: "ואם יגיע זמן שהעשירות תסייע לאותו אברך, כדי שיוכל ללמוד יותר בנחת, או בשעה שיצטרך ממון לחתן את ילדיו, וכדומה?".
"אם אכן יגיע זמן שהקב"ה יראה שטוב לו שיהיה לו כסף רב, כמו לחתן ילדים בכבוד, אזי אכן, יתכן שהוא יתעשר ויחתן את ילדיו בכבוד ובהרווחה!", השיב מרן בעל ה'דרך אמונה' שליט"א.
והנה מצאתי ציטוט נפלא מספר "מטה משה" (ח"ב מעלת הצדקה פ"ח), הכותב ממש כדברי מו"ר הגר"ח שליט"א. ואלו דברי ה"מטה משה": "וְאִם חָשַׁב אָדָם לוֹמַר: "הֲרֵי אָמַר ה' יִתְבָּרַךְ עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר, וְהִבְטִיחַ שֶׁיִּתְעַשֵּׁר בִּשְׁבִיל הַמַּעֲשֵׂר, וְאָנוּ רוֹאִים כַּמָּה בְּנֵי אָדָם הַנִּזְהָרִים בַּמַּעֲשֵׂר, וְלֹא יַגִּיעַ לָהֶם מִזֶּה שׁוּם עֹשֶׁר וְרִבּוּי טוֹבָה". אַף אַתָּה אֱמֹר לוֹ: מִי שֶׁלִּבּוֹ נוֹקְפוֹ יֹאמַר זֶה, שֶׁכְּבָר אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ ע"ה (מִשְׁלֵי פ"ג) "כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ, מוּסַר ה' בְּנִי אַל תִּמְאָס וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ", פֵּרוּשׁ, שֶׁאִם לֹא יִהְיֶה לְךָ כֵּן להימלא אֲסָמֶיךָ שׂבַע בְּתִתְּךָ מֵהוֹנֶךָ, אַל תִּמְאָס מוּסַר ה', וְדַע כִּי גַּם זֶה לְטוֹבָתְךָ, כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ לְהֵטִיב בְּאַחֲרִיתֶךָ, לִהְיוֹת תְּמוּרַת שָׂכָר הָעוֹלָם הַזֶּה, וְתַחַת כְּבוֹדוֹ שְׂכַר אֱמֶת, וְהַטּוֹב הַצָּפוֹן הָעוֹמֵד לָעַד לְעוֹלָם".
והנה כעת כת"ר כותב, שהציטוט מהמטה משה הוזכר במפורש בדרך אמונה....
לא אכניס ראשי בין ההרים הגבוהים שלא ירוצצו ראשי.
אך, לטעמייהו, כיצד יתבאר פסוק מפורש. ובחנוני נא בזאת. איזה מבחן זה, כאשר אין הבוחן יודע מה 'התשובה הנכונה'??!!
אפשר כמובן לפרש שאין הדברים אמורים כלפי מעשר כספים, אך את אותם הדברים יוכלו להשיב המטה משה והגרח"ק על מעשר דגן.
אינני יודע חצי תורה, אך מהמעט שאני כן מכיר, בדברי חז"ל וכן קבלה מן הגדולים, הדברים אינם כן.
ואם כבודו מצא אחד שלדעתו ולדעת כבודו נהג כדין ונתן מעשר. עדיף לי עדיין להאמין לדברי חז"ל.
ש. ספראי כתב:אני עוקב אחריו...
הספר יצא לאור רק השנה....
ש. ספראי כתב:יאיר1 כתב:ש. ספראי כתב:מזמור שיר כתב:חפשתי קלות בדרך אמונה ולא מצאתי מש"כ בשמו לעיל, אבל מצאתי בציון ההלכה שמביא בשם המטה משה, שאם לא נתעשר, כנראה שטוב לו יותר לא להיות עשיר..
מציאה גדולה בעבורי.
זה מה שהדפסתי בספרי מחשבה בפרשה:
לאחר פרסום דברים אלו על מעשר כספים. אחד התושבים בעירנו, הרב כהן שליט"א, לקח את הענין ברצינות רבה והחל להקפיד בדקדוק רב על מעשר כספים. והנה לפני מספר חודשים פנה אלי האיש וביקשני שאשאל את מו"ר מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א מדוע הוא אינו עשיר, והרי הוא מקפיד בכל כוחו על הפרשת 'חומש' לעמלי תורה. חקרתי אותו לפרטי פרטים, ואכן, הוא אכן מפריש מעשרות כדת וכהלכה ומהדר בהם ביותר. בהזדמנות הראשונה שהיתה לי סיפרתי על הענין למרן הגר"ח קניבסקי שליט"א והוא השיב כי אכן, האיש באמת זכאי להיות עשיר, אך הקב"ה, יודע תעלומות, יודע שעושר לא יעשה לו כעת טוב ועדיף לו, לטובתו, לחיות כעת ללא נסיונות העושר ודרכיו.
שאלתי את מרן שליט"א: "ואם יגיע זמן שהעשירות תסייע לאותו אברך, כדי שיוכל ללמוד יותר בנחת, או בשעה שיצטרך ממון לחתן את ילדיו, וכדומה?".
"אם אכן יגיע זמן שהקב"ה יראה שטוב לו שיהיה לו כסף רב, כמו לחתן ילדים בכבוד, אזי אכן, יתכן שהוא יתעשר ויחתן את ילדיו בכבוד ובהרווחה!", השיב מרן בעל ה'דרך אמונה' שליט"א.
והנה מצאתי ציטוט נפלא מספר "מטה משה" (ח"ב מעלת הצדקה פ"ח), הכותב ממש כדברי מו"ר הגר"ח שליט"א. ואלו דברי ה"מטה משה": "וְאִם חָשַׁב אָדָם לוֹמַר: "הֲרֵי אָמַר ה' יִתְבָּרַךְ עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר, וְהִבְטִיחַ שֶׁיִּתְעַשֵּׁר בִּשְׁבִיל הַמַּעֲשֵׂר, וְאָנוּ רוֹאִים כַּמָּה בְּנֵי אָדָם הַנִּזְהָרִים בַּמַּעֲשֵׂר, וְלֹא יַגִּיעַ לָהֶם מִזֶּה שׁוּם עֹשֶׁר וְרִבּוּי טוֹבָה". אַף אַתָּה אֱמֹר לוֹ: מִי שֶׁלִּבּוֹ נוֹקְפוֹ יֹאמַר זֶה, שֶׁכְּבָר אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ ע"ה (מִשְׁלֵי פ"ג) "כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ, מוּסַר ה' בְּנִי אַל תִּמְאָס וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ", פֵּרוּשׁ, שֶׁאִם לֹא יִהְיֶה לְךָ כֵּן להימלא אֲסָמֶיךָ שׂבַע בְּתִתְּךָ מֵהוֹנֶךָ, אַל תִּמְאָס מוּסַר ה', וְדַע כִּי גַּם זֶה לְטוֹבָתְךָ, כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ לְהֵטִיב בְּאַחֲרִיתֶךָ, לִהְיוֹת תְּמוּרַת שָׂכָר הָעוֹלָם הַזֶּה, וְתַחַת כְּבוֹדוֹ שְׂכַר אֱמֶת, וְהַטּוֹב הַצָּפוֹן הָעוֹמֵד לָעַד לְעוֹלָם".
והנה כעת כת"ר כותב, שהציטוט מהמטה משה הוזכר במפורש בדרך אמונה....
לא אכניס ראשי בין ההרים הגבוהים שלא ירוצצו ראשי.
אך, לטעמייהו, כיצד יתבאר פסוק מפורש. ובחנוני נא בזאת. איזה מבחן זה, כאשר אין הבוחן יודע מה 'התשובה הנכונה'??!!
אפשר כמובן לפרש שאין הדברים אמורים כלפי מעשר כספים, אך את אותם הדברים יוכלו להשיב המטה משה והגרח"ק על מעשר דגן.
אינני יודע חצי תורה, אך מהמעט שאני כן מכיר, בדברי חז"ל וכן קבלה מן הגדולים, הדברים אינם כן.
ואם כבודו מצא אחד שלדעתו ולדעת כבודו נהג כדין ונתן מעשר. עדיף לי עדיין להאמין לדברי חז"ל.
גם אני הקטן התקשתי בזה.
כנראה צ"ל שאכן, 'בחנוני נא בזאת.
אך השאלה היא מה קורה לאחד שמקפיד על חומש ולא התעשר. הוא בחן ולא התעשר. אז מה?
לזה בא המטה משה
בברכה המשולשת כתב:כמדומני שיש שיטות שזה הבטחה גמורה דווקא במעשר דגן ירוש ויצהר ולא במעשר כספים
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:....אם אתה עונה כן, אז אענה לך 'שקר בפיך' ואי אפשר לשום בן אדם לדעת מה בכיסו של חבירו.
חיימשה כתב:רבינו יונה:
ובמעשרות אל תרפה ידיך הן כסף הן זהב... כי את אשר אסר הבורא בכל דבר לנסותו התיר במעשר
ואמר שלמה המלך ע"ה 'כבד את ה' מהונך ומראשית כל תבואתך וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרוצו, מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו' - פירוש אם לא יהיה לך כן להמלא אסמיך שבע, בתתך מהונך ומראשית כל תבואתך לעבודת הצדקה, אבל יאחזוך ימי עוני, אל תמאס מוסר ה', ודע כי גם זה לטובתך, כי את אשר יאהב ה' יוכיח להיטיבך באחריתו, להיות תמורת שכר העולם-הזה ותחת כבודו, שכר אמת והטוב הצפון העומד לעד לעולם.
למנצח כתב:למנצח כתב:
א. ... לפי"ז אולי כן במעשרות שאע"פ שקיבל עשירות אך כבר נגזר עליו עניות (מובא בספרים כמה וכמה דברים המביאים לידי עניות)וא"כ סגולת העשירות גורמת שלא יהיה עני אך לא גורם שיתעשר. ומסתמא זה כוונת האחרונים "מפני שמעשיו מעכבין".
ב"ה עכשו מצאתי שכתב כן הח"ח באהבת חסד ח"ב פי"ט סעי' ב' בהערה.
https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=152389&width=-17&scroll=0&udid=16118188986996982&pagenum=216
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 103 אורחים