מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

דאת בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים-האם הכתובת שבאיסטנבול פתרה את השאלה?

הלכות חג בחג, חקרי מנהג, מאמרים לעיון והורדה
יהודהא
הודעות: 1545
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

דאת בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים-האם הכתובת שבאיסטנבול פתרה את השאלה?

הודעהעל ידי יהודהא » ה' אפריל 07, 2022 1:23 pm

דאת בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים-האם הכתובת שבאיסטנבול פתרה את השאלה?

א.

המזהירה את הנכרים לבל ייכנסו למקדש הפנימי, מוזיאון איסטנבול.jpg
המזהירה את הנכרים לבל ייכנסו למקדש הפנימי, מוזיאון איסטנבול.jpg (49.06 KiB) נצפה 1808 פעמים

זה מה שכתוב כאן:
ΜΗΘΕΝΑ ΑΛΛΟΓΕΝΗ ΕΙΣΠΟΡΕΥΕΣΘΑ ΕΝΤΟΣ ΤΟΥ ΠΕΡΙ ΤΟ ΙΕΡΟΝ ΤΡΥΦΑΚΤΟΥ ΚΑΙ ΠΕΡΙΒΟΛΟΥ ΟΣ Δ ΑΝ ΛΗΦΘΗ ΕΑΥΤΩΙ ΑΙΤΙΟΣ ΕΣΤΑΙ ΔΙΑ ΤΟ ΕΞΑΚΟΛΟΥΘΕΙΝ ΘΑΝΑΤΟΝ.
ובתרגום לעברית:
איש זר אל ייכנס לפנים מן המחיצה המקיפה את המקדש ולחצר המוקפת ומי שייתפס יתחייב בנפשו ודינו למיתה"
נוסח האזהרה שעל האבן דומה מאוד למצוטט בידי יוסף בן מתתיהו.

ב.
האם כתובת זו מלפני אלפיים שנה מסבירה מדוע נהרג הגוי שאכל מהפסחים !

ההוא ארמאה דהוה סליק ואכיל פסחים בירושלים, אמר כתיב (שמות יב, מג) כל בן נכר לא יאכל בו (שמות יב, מח) כל ערל לא יאכל בו ואנא הא קאכילנא משופרי שופרי. אמר ליה רבי יהודה בן בתירא: מי קא ספו לך מאליה, אמר ליה : לא. כי סלקת להתם אימא להו ספו לי מאליה כי סליק, אמר להו מאליה ספו לי ,
אמרו ליה: אליה לגבוה סלקא , אמרו ליה מאן אמר לך הכי , אמר להו רבי יהודה בן בתירא . אמרו מאי האי דקמן , בדקו בתריה ואשכחוהו דארמאה הוא וקטלוהו.
שלחו ליה לרבי יהודה בן בתירא : שלם לך ר' יהודה בן בתירא דאת בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים .פסחים ,ג,עב.

ג.

אבל למה נהרג ? במפרשים יש דיון עכ, ויש שרצו לומר מפני שעבר על מצוות בני נח. שאסור באכילה כך לפי סמג, או גזלן לרמבם -החינוך,וכן ר אלחנן ויש עוד פירושים.

אבל אולי יש לתרץ שהוא נהרג מכיון שנכנס לתחום האסור עליו במקדש ! שכן כך כתוב במסכת כלים פרק א' משנה ח' נ : "החול מקודש ממנו, שאין נכרי וטמא מת נכנסים לשם", אך אין מבואר מה ענשו של נכרי העובר על איסור זה.

אכן מידיעות היסטוריות ומכתובת שמצאו נמצאנו למדים כי היה חוק, שנכרי העובר על איסור זה ייקנס או ייהרג, ולפיכך הרגוהו .

הסורג היה גדר נמוכה שהקיפה את שתי העזרות - עזרת ישראל ועזרת הנשים, ואת החיל שסביבן. והפריד בין תחום הר הבית, אליו יכולים להיכנס נכרים, ובין תחום העזרות אליו מותרת הכניסה רק ליהודים.
ובעוד אנטיוכוס השלישי (מלכות יוון, את הגזירות עשה אנטיוכוס הרביעי) גזר רק קנס כספי על נוכרי שיכנס לתחום האסור עליו במקדש, הרי אצל הפילוסוף היהודי פילון האלכסנדרוני מוצאים אנו כבר כתוב "שדין מוות ללא עוררין נחרץ על אלה שלא מבני עמינו הנכנסים אל תחומי המקדש הפנימיים"

ד.
גם יוסף בן מתתיהו מספר שבסורג נקבעו כתובות המזהירות את הנכרים ואת טמאי הנפש מלעבור את הסורג ואיום עונש מוות למי שיעבור פנימה:
" על לוחות האבן נכתבו גם ביוונית וגם ברומית שאסור לנכרי להינס אל הקודש (מלחמות היהודים ה,ה,ב,).

עוד מזכיר יוספוס את אותן לוחות אזהרה בציטוט דברי טיטוס בזמן חורבן בית המקדש בנסיונו לפתות את היהודים על היחס הטוב של הרומאים למקדש (מלחמות ו,ב,ד,):".
"בצער עמוק הוכיח טיטוס פעם נוספת את יוחנן וחבורתו וקרא אליהם: 'האם לא אתם... גידרתם את המקומות הקדושים בסורג? האם לא אתה קבעתם בו ברווחים קבועים, את הלוחות האוסרות לעבור מעבר לסורג הזה? האם לא הפקדנו בידכם את הרשות להמית כל אדם העובר על איסור זה אף אם הוא אזרח רומי".

ה.
בשנת 1871 מצא החוקר קלרמון-גנו בקיר של בית ספר ערבי מצפון להר הבית אבן ועליה כתובת יוונית. הכתובת נחקרה ונמצא שהיא האזהרה השלימה של האיסור לנוכרים ולטמאי מתים שלא לעבור את הסורג.האבן נלקחה על ידי הרשויות העות'מאניות ונעלם לכמה שנים. 'באופן מסתורי' הופיעה הכתובת שוב כעבור 13 שנה באיסטנבול, והיא מונחת היום במוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול.
ושוב בשנת 1935, בעת עבודות על הכביש הסמוך לשער האריות, נתגלתה אבן נוספת המכילה קטע מתוך כתובת דומה. האותיות של כתובת זו היו במקורן צבועות באדום, וכמה אותיות נשמרו אדומות בעת גילוי הכתובת. אבן זו איננה שלימה והיא נמצאת כיום במוזיאון ישראל

ו.
אולם המעיל שמואל (ר ש,א, יודלביץ זצל) דן בכך וכותב : וע"ש שביאר אם הרגוהו מחוק המלך בלבד, או מפני מצוות שמירת המקדש. וכן עדיין צ"ע מנלן שנכנס למקדש, הרי פסח נאכל בכל העיר. ע"ש בכל דבריו. ועיין בנצי"ב בסוגיין, שגם הוא תירץ שהרגוהו על שנכנס לעזרה בטומאה, על פי הסוגיה בסנהדרין פ"א .
מבוסס על מאורות, ועל אתר הר הבית.

יהודהא
הודעות: 1545
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: דאת בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים-האם הכתובת שבאיסטנבול פתרה את השאלה?

הודעהעל ידי יהודהא » ה' אפריל 07, 2022 8:44 pm

באתר ישיבה הדן בעניין כניסת נכרים להר הבית המקודש ,מובאים דברים שאינם עולים בקנה אחד עם הנל ,וקשה ליישבם עם הכתובות שנמצאו .

איסור כניסת נכרים לחיל:
. .הגויים מותרים בכניסה להר הבית. עם זאת אסרו חכמים את כניסתם לחיל, שכן נתנו חכמים על הגויים את דין שילוח המחנות, שיחשבו כטמאי מתים. ואף על פי שלשאר הדברים גזרו על הנכרים שיהיו כזבים, בזה לא החמירו עליהם כל כך .

. .ויש מהאחרונים מי שרצה לומר, שהאיסור שנאמר לגבי נכרים שלא יכנסו לתחום החיל, נאמר לגבי גויים הבאים לביקור במקום. אבל גויים הבאים להתפלל לאלוהי ישראל, רשאים להיכנס לחיל . אולם מפרשים אחרים דחו את זאת , שהרי במשנה לא מוזכרת כל חלוקה בנוגע להיתר כניסתם .

. .איסור כניסת הגוי חל על ישראל, המחויב למנוע את כניסת הגוי, אך הגוי עצמו הנכנס, אינו עובר על איסור .
יותר מכך- בדברי האחרונים מובאות אפשרויות שונות להיתר כניסת גויים אפילו למקום המקדש עצמו – כגון לסיוע בבניין המקדש , או לסיוע בחימום הכהנים העובדים במקדש בשבת . ויש מי שכותב, שהיתר כניסת גויים להר הבית הוא דווקא במקום צורך, אבל שלא במקום צורך, אין להתיר את כניסתם להר הבית כלל .

הכתובת השבורה והחלקית שבמוזיאון ישראל.
להלן תמונת האבן השבורה - חלק מעוד כתובת שקיימת ומוצגת כאן בירושלים במוזיאון ישראל ,
אכן יש היום אפשרות לראות (למשש - אסור מטעם המוזיאון) בדברים שהיו במקדש בית שני,

הכתובת השבורה והחלקית שבמוזיאון ישראל.jpg
הכתובת השבורה והחלקית שבמוזיאון ישראל.jpg (27.27 KiB) נצפה 1773 פעמים


. . ולדברי הר מ . ניתן ליישב במשמעות הדברים שהעונש שהטילו על הגויים הנכנסים הוא למטרת הרתעה, ולא מן הדין , וע"כ אף שהגוי עצמו אינו עובר איסור, אך כשיד ישראל תקיפה, זוהי צורת המניעה המחוייבת ע"י הישראל מליתן לגוי להכנס.

יהודהא
הודעות: 1545
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: דאת בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים-האם הכתובת שבאיסטנבול פתרה את השאלה?

הודעהעל ידי יהודהא » א' אפריל 10, 2022 3:07 pm

להלן עוד על הנל מאוצר הספרים היהודי השיתופי - ותודה למ,י,

בדקו בתריה ואשכחוהו דארמאה הוא וקטלוהו
יישובים נוספים לשאלה שנדונה בפנים, מדוע התחייב הנכרי מיתה והלא איסורי כל בן נכר וכל ערל קאי אישראל המאכיל, כפי שהובאו בהגדה של פסח פרדס יוסף החדש:

1. בגמרא בסנהדרין (נט.) מבואר שנכרי שעסק בתורה חייב מיתה. ולפי זה יש לומר שנתחייב מיתה על שהזכיר הפסוק "כל בן נכר לא יאכל בו". אמנם העיר שם שיש הסוברים שנכרי מותר בלימוד תורה שבכתב, אך בגמרא שם משמע שאינם מותרים אלא בלימוד שבע מצוות בני נח ולפי זה אתי שפיר.

2. יש לומר שידעו שאותו גוי מזרע עמלק היה ולכך הרגוהו, עי"ש שהוסיף רמזים בזה בדרך גימטריה.

3. בגמרא בבבא קמא (צא:) מבואר שהחוטף מצוה מחבירו חייב לו עשרה זהובים, ואם כן נתחייב נכרי זה לישראל עשרה זהובים על שמנעם מאכילת כזית בשר וכיון שלא שילם נהרג. אך יש לדון בזה שהרי היו שם כמה ישראלים בחבורה ואם כן לא ברירא מי היה אוכל מנתו וממילא למי חייב הזהובים, וכן יש לדון שאם נחלק חלקו לכל המנויים שמא לא יהיה לכל אחד שווה פרוטה.

4. ויש שביארו שנהרג על שנכנס אל הקודש וכמבואר במסכת כלים (פ"א מ"ח): "החול מקודש ממנו, שאין נכרי וטמא מת נכנסים לשם". אך יעויין במעיל שמואל (רש"א יודלביץ זצ"ל) שהביא מי שביאר שהרגוהו מחוק המלך בלבד או מפני מצוות שמירת המקדש. אך העיר מנלן שנכנס למקדש והרי פסח נאכל בכל העיר. ובכתובות עתיקות נמצא שאכן גזר דינו של נכרי הנכנס אל הקודש הוא מוות.

עזריאל ברגר
הודעות: 13966
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: דאת בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים-האם הכתובת שבאיסטנבול פתרה את השאלה?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' אפריל 10, 2022 3:54 pm

יהודהא כתב:להלן עוד על הנל מאוצר הספרים היהודי השיתופי - ותודה למ,י,

בדקו בתריה ואשכחוהו דארמאה הוא וקטלוהו
יישובים נוספים לשאלה שנדונה בפנים, מדוע התחייב הנכרי מיתה והלא איסורי כל בן נכר וכל ערל קאי אישראל המאכיל, כפי שהובאו בהגדה של פסח פרדס יוסף החדש:

1. בגמרא בסנהדרין (נט.) מבואר שנכרי שעסק בתורה חייב מיתה. ולפי זה יש לומר שנתחייב מיתה על שהזכיר הפסוק "כל בן נכר לא יאכל בו". אמנם העיר שם שיש הסוברים שנכרי מותר בלימוד תורה שבכתב, אך בגמרא שם משמע שאינם מותרים אלא בלימוד שבע מצוות בני נח ולפי זה אתי שפיר.

2. יש לומר שידעו שאותו גוי מזרע עמלק היה ולכך הרגוהו, עי"ש שהוסיף רמזים בזה בדרך גימטריה.

3. בגמרא בבבא קמא (צא:) מבואר שהחוטף מצוה מחבירו חייב לו עשרה זהובים, ואם כן נתחייב נכרי זה לישראל עשרה זהובים על שמנעם מאכילת כזית בשר וכיון שלא שילם נהרג. אך יש לדון בזה שהרי היו שם כמה ישראלים בחבורה ואם כן לא ברירא מי היה אוכל מנתו וממילא למי חייב הזהובים, וכן יש לדון שאם נחלק חלקו לכל המנויים שמא לא יהיה לכל אחד שווה פרוטה.

4. ויש שביארו שנהרג על שנכנס אל הקודש וכמבואר במסכת כלים (פ"א מ"ח): "החול מקודש ממנו, שאין נכרי וטמא מת נכנסים לשם". אך יעויין במעיל שמואל (רש"א יודלביץ זצ"ל) שהביא מי שביאר שהרגוהו מחוק המלך בלבד או מפני מצוות שמירת המקדש. אך העיר מנלן שנכנס למקדש והרי פסח נאכל בכל העיר. ובכתובות עתיקות נמצא שאכן גזר דינו של נכרי הנכנס אל הקודש הוא מוות.

1. מאוד מוזר. האם כל גוי שמזכיר פסוק חייב מיתה?! ובפרט שזוהי מצווה ששייכת אליו - האיסור להאכילו בקרבן!
3. א. האם קנסות דרבנן חלים על גוי?! ב. אף אם לא יהיה שווה פרוטה - הלא בן נוח נהרג על פחות משווה פרוטה. ג. עשרה זהובים שמתחלקים לבני חבורה - אפילו בחבורה גדולה - לכאורה יהיה בהם שווה פרוטה לכל אחד. ד. יש מקום לומר שחייב לכל אחד ואחד, וצ"ע.

יהודהא
הודעות: 1545
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: דאת בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים-האם הכתובת שבאיסטנבול פתרה את השאלה?

הודעהעל ידי יהודהא » ב' אפריל 11, 2022 2:01 pm

עזריאל ברגר כתב:
יהודהא כתב:להלן עוד על הנל מאוצר הספרים היהודי השיתופי - ותודה למ,י,

בדקו בתריה ואשכחוהו דארמאה הוא וקטלוהו........

1. מאוד מוזר. האם כל גוי שמזכיר פסוק חייב מיתה?! ובפרט שזוהי מצווה ששייכת אליו - האיסור להאכילו בקרבן!
3. א. האם קנסות דרבנן חלים על גוי?! ב. אף אם לא יהיה שווה פרוטה - הלא בן נוח נהרג על פחות משווה פרוטה. ג. עשרה זהובים שמתחלקים לבני חבורה - אפילו בחבורה גדולה - לכאורה יהיה בהם שווה פרוטה לכל אחד. ד. יש מקום לומר שחייב לכל אחד ואחד, וצ"ע.


צודק . יש תירוצים אפשריים ובדוחק. ויש שיותר מתקבלים על הדעת.

לעובדה שנהרג ע"י היהודים הדעת נוטה יותר שהיה בכך מעשה קנאים שפוגעים בו -כנל.

ולגבי השילוט שאיים במוות - במקרה זה נראה שהרומאים רצו להראות \ להחניף ליהודים שאסרו על נכרים להיכנס לקודש, ואיימו על העבריינים יותר ממה שדורשת ההלכה.
ואפשר שהעתיד יביא לנו הסבר טוב וקליט יותר.

בתבונה
הודעות: 1328
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: דאת בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים-האם הכתובת שבאיסטנבול פתרה את השאלה?

הודעהעל ידי בתבונה » ב' אפריל 11, 2022 4:54 pm

יתכן שהגוי לא הגיע רק בשביל לאכול פסחים.
אלא כמרגל וזה היה חלק מההתחזות שלו.
ובפרט אם הקריבו פסח בזמן בן כוזיבא או סביב זמן זה ואולי היה בזה סכנה מהשלטונות הרומיים
ובתוס' מנחות סו. דייק ממעשה זה שהיו שני רבי יהודה בן בתירא אחד שהיה בזמן הבית. ואם הקריבו פסח אחר החורבן. אין הוכחה שהיו שניים.

יהודהא
הודעות: 1545
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: דאת בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים-האם הכתובת שבאיסטנבול פתרה את השאלה?

הודעהעל ידי יהודהא » ג' אפריל 12, 2022 6:55 pm

בתבונה כתב:יתכן שהגוי לא הגיע רק בשביל לאכול פסחים.
אלא כמרגל וזה היה חלק מההתחזות שלו.
ובפרט אם הקריבו פסח בזמן בן כוזיבא או סביב זמן זה ואולי היה בזה סכנה מהשלטונות הרומיים
ובתוס' מנחות סו. דייק ממעשה זה שהיו שני רבי יהודה בן בתירא אחד שהיה בזמן הבית. ואם הקריבו פסח אחר החורבן. אין הוכחה שהיו שניים.


לגבי האפשרותהשנייה: שהיה זה בימי בר כוכבא - הכול ייתכן.

אבל הסבירות לכך נמוכה,שכן -
א. לכאורה הוא בא לראות את המקדש בתפארתו, ולא נראה שכך היה בימי בר כוכבא - גם לדעה שהקריבו אז פסח.
ב. גם אם ישראל השתדלו לקיים את מצוות קרבן הפסח בתנאי לחץ ומצוקה, פחות סביר שגוי יעלה מנציבין הרחוקה בימי מלחמה כשהתנועה בדרכי א"י משובשות ומסוכנות.
ממ תודה

איש פלוני
הודעות: 810
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 11:50 pm
יצירת קשר:

Re: דאת בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים-האם הכתובת שבאיסטנבול פתרה את השאלה?

הודעהעל ידי איש פלוני » ג' אפריל 12, 2022 10:25 pm

יהודהא כתב:
בתבונה כתב:יתכן שהגוי לא הגיע רק בשביל לאכול פסחים.
אלא כמרגל וזה היה חלק מההתחזות שלו.
ובפרט אם הקריבו פסח בזמן בן כוזיבא או סביב זמן זה ואולי היה בזה סכנה מהשלטונות הרומיים
ובתוס' מנחות סו. דייק ממעשה זה שהיו שני רבי יהודה בן בתירא אחד שהיה בזמן הבית. ואם הקריבו פסח אחר החורבן. אין הוכחה שהיו שניים.


לגבי האפשרותהשנייה: שהיה זה בימי בר כוכבא - הכול ייתכן.

אבל הסבירות לכך נמוכה,שכן -
א. לכאורה הוא בא לראות את המקדש בתפארתו, ולא נראה שכך היה בימי בר כוכבא - גם לדעה שהקריבו אז פסח.
ב. גם אם ישראל השתדלו לקיים את מצוות קרבן הפסח בתנאי לחץ ומצוקה, פחות סביר שגוי יעלה מנציבין הרחוקה בימי מלחמה כשהתנועה בדרכי א"י משובשות ומסוכנות.
ממ תודה

בפשטות זה היה בזמן מרד בר כוכבא.
ותלוי בשאלה כמה ריב"ב היו.


חזור אל “פסח”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 19 אורחים