חיימקה כתב:ראיתי בדעת זקנים שם שכתב שהם שלחו למלחמה אנשים שלא ימותו באותו יום כפי שראו באיצטגנינות ולכן יהושע לא הרגם אלא רק החלישם וכפי שכתוב "ויחלוש יהושע".
עכ"פ רש"י שם לא למד כן . וכן רשי למד שע"פ האיצטגנינות עמלק יכלו לנצח . ועדיין קושיא במקומה עומדת
חכם באשי כתב: והמקור כנראה, במדרש אבוד, שכבר הקלירי פייט את הענין. והדברים עתיקים.
מסורת נוספת המתועדת לראשונה בתקופת הגאונים נרמזת בפיוטים קלסיים אחרים. בפיוט קידוש ירחים לראש חודש אדר ב' כתב ר' פינחס הכהן (ארץ ישראל, מאה ח'):
ג אֲדָר שֵׁנִי / סָח לַמְשָׁרֵת בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים
עָרַךְ מִלְחֶמֶת וַיַּחֲלוֹשׁ קְדֵישִׁים
הקטע עוסק, כמובן, במלחמת עמלק; אך מה עניינה אצל 'אדר שני'? מלחמת עמלק התרחשה בין יציאת מצרים למעמד הר סיני, ובהכרח – בחודש אייר; אך במקום שר' פינחס סתם ורמז, כבר פירש שנים רבות לפניו ר' אלעזר בירבי קיליר, ובשבעתא לפרשת זכור כתב:
ד יְהוֹשֻׁעַ דֹּרַשׁ מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם
דְּחוֹת צַר הַבָּא מֵאֲרָם נַהֲרַיִם
הָבְחֲרוּ אֲנָשִׁים יְלוּדֵי אֲדָרַיִם
כלומר: המילים 'בחר לנו אנשים' מכוונות לאנשים 'ילודי אדריים', ועל פי שני הפיוטים כאחד נראה שהכוונה: אנשים שנולדו באדר שני. מסורת מוזרה זו אינה מצויה במדרשים המקובלים, אך עולה בחיבור מאוחר יחסית, שוב מתקופת הגאונים, והפעם 'ספר והזהיר' הבבלי, שם נאמר (2):
ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים - ולמה ליהושע, כדי שיבחר אנשים שנולדו באדר שני כמותו (ספר והזהיר, יתרו, לד).
מדובר אפוא במסורת ארץ ישראלית קדומה; אך מדוע היה על יהושע לבחור דווקא ילידי אדר ב'? לכך לא נמצא תשובה אלא בגלגול מאוחר יותר של המסורת, והפעם אצל פרשן אשכנזי מימי הביניים, הוא החזקוני (לשמ' יז, ט), המסביר (3):
בחר לנו אנשים שנולדו באדר השני ואין להם לירא ממכשפות, שהרי אין בו מזל, ובני עמלק מכשפנים הם ויש להם יכולת בי"ב מזלות, ובעת שאין בו מזל אין כשוף מצליח.
פייטני ארץ ישראל מלמדים אפוא על קדמות המסורת; וספר הדרשות הבבלי בצד הפרשן האשכנזי מסבירים אותה בדרך הזורעת אור על הפיוטים.
חקר כתב:מהו 'ילקוט נביאים'
חיימקה כתב:אז מכל הדיון כאן מה כתב הרוקח ? שעמלק בחר אנשים שיש להם יום הולדת כירושלמי -או שבחר אנשים שנולדו באדר שני???
שהרי הבאתם מקורות בשמו לכאן ולכאן
בחר לנו אנשים – היה עמלק גדול בחכמת האצטגנינות ובחר אנשי מלחמתו אנשים שלא יוכלו למות בשנה ההיא כי הוא ידע זה בחכמת הכוכבים והמזלות ועל כן אמר משה ליהושע בחר לנו אנשים כיוצא בהם שלא יוכל להתחכם עלינו שיהרוג הוא מישראל וישראל לא יהרוג אחד מהם וזהו שכתוב ויחלש יהושע ולא אמר ויהרוג.
עמלק כושפן היה ולקח בני אדם שלא היו יכולין למות, מה עשה משה בלבל המזלות, רום ידיהו נשא [שמש ירח עמד זבולה] (חבקוק ג, י-יא), והחלישן ולא הרגן.
צופה_ומביט כתב:את העניין של יום גינוסיא/הולדת [שעמלק בחר אנשים כאלה שיום הולדתם באותו היום כדי שלא ימותו במלחמה כי אין אדם נופל ביום גינוסיא שלו] לא כתב הרוקח כלל, אלא הוא ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח וכן ילקוט שמעוני חבקוק פ"ג רמז תקסד [שאותו הביא המנות הלוי שם], כפי שהובא לעיל.
פירוש הרוקח הנדפס ע"י קלוגמן כנראה אינו שלו, אלא משל תלמיד שהביא מתורת רבו והוסיף עליה ממקורות נוספים.
מצ"ב עמוד מתוך כ"י וטיקן 123, המחזיק פירוש לבראשית ושמות שיתכן שהוא הוא פירוש הרוקח המקורי.
בחר לנו אנשים: הדומה לנו ישרי לב. לכך סמך כי תעשה הישר בעיני ה', כי תצא למלחמה, זהו מי הירא מעבירות שבידו ילך וישוב לביתו.
[א"ה: השווה רש"י ומדרשים: יראי חטא, ובפרקדר"א פמ"ד: יראי שמים (אגב, גם מה שנמצא ברש"י כת"י ליידן 1 "שתהיה זכות אבות מסייעתם" נמצא בפרקדר"א בדומה: בני אבות). התוכן של "ירא מעבירות שבידו" שכתב בעל הכת"י מתאים ליראת חטא, אך בעל הכת"י רומזו בסמיכות הפסוק "הישר בעיני ה'" וכנראה לכן נקט "ישרי לב". זכור לי שראיתי עוד מפרש שכותב "אנשים – ישרי לב יראי שמים" (וכמדומה עוד תואר) אבל איני מוצא כעת, אשמח אם מישהו יוכל לעזור בזה].
וצא הלחם: פשיטא שיצא מן הענן, שאם לא יצא היאך ילחם עמו, אלא אמר לו וצא הלחם שכבר הוצאתיו ממזלו [א"ה: השווה רש"י (בראשית טו, ה): "ויוצא אותו החוצה, וכו' ולפי מדרשו אמר לו צא מאצטגנינות שלך שראית במזלות" וכו'], דאמרינן בירושלמי דמסכת ראש השנה פרק ג' רבי יהושע בן לוי אמר עמלק כושפן היה, מה היה עושה, היה מעמיד בני אדם ביום גנוסיה שלו, כלומר לא במהרה אדם נופל ביום גנוסיה שלו. מה עשה משה, עירבב את המזלות, הה"ד שמש וירח עמד זבולה, וכתיב (ו)רום ידיהו נשא, מרום ידיהו נשא נתן תהום קולו. [א"ה: כל זה ציטוט לשון הירושלמי במעט שינויים קלים עיי"ש].
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 274 אורחים