ביאורי כתובים במזמורי התהילים

[יעקל]

ההפכי הצור אגם מים, חלמיש למעיינו מים


מה ההבדל בין צור וחלמיש ?

למה הצור הופך דווקא לאגם, והחלמיש למעיין ?

[מה שנכון נכון]

בשביל המתקשים באלפי השאלות מעין זו (ע"ד הפשט) חובר פירוש המלבי"ם.

[יעקל]

אבל אתה, מגיב יקר, מה שאתה חושב מעניין אותי לא פחות...

[מה שנכון נכון]

לרוב המפרשים הרגילות בתנ"ך היא כפל הענין במלות שונות. אך בנד"ד לא ברור שיש כפל, כי יל"פ שהכל ד"א, ההופכי צור הקשה כחלמיש לאגם ומעין מים, וכ"ה בפסוקים רבים. וכל' התורה המוציא לך מים מצור החלמיש. 'אגם' כנראה מלמד על ריבוי המים - ותשת (כל) העדה ובעירם, ו'מעין' שהמשיכו לנבוע ולא פסקו כל מ' שנה. ואם כנים הדברים מסתמא עמדו בהם.

[תרשישי]

עי' בספר הכרמל להרב המלבי"ם בערך חלמיש וצור מה שפירש.

[אור עולם]

אבל מעניין אותו מה יש לחו"ר כאן לומר וכמשנ"ת לעיל.

[יעקל]

לרוב המפרשים הרגילות בתנ"ך היא כפל הענין במלות שונות. אך בנד"ד לא ברור שיש כפל, כי יל"פ שהכל ד"א, ההופכי צור הקשה כחלמיש לאגם ומעין מים, וכ"ה בפסוקים רבים. וכל' התורה המוציא לך מים מצור החלמיש. 'אגם' כנראה מלמד על ריבוי המים - ותשת (כל) העדה ובעירם, ו'מעין' שהמשיכו לנבוע ולא פסקו כל מ' שנה. ואם כנים הדברים מסתמא עמדו בהם.

ותשת העדה ובעירם נאמר בפ' חוקת ?

[יעקל]

לרוב המפרשים הרגילות בתנ"ך היא כפל הענין במלות שונות. אך בנד"ד לא ברור שיש כפל, כי יל"פ שהכל ד"א, ההופכי צור הקשה כחלמיש לאגם ומעין מים, וכ"ה בפסוקים רבים. וכל' התורה המוציא לך מים מצור החלמיש. 'אגם' כנראה מלמד על ריבוי המים - ותשת (כל) העדה ובעירם, ו'מעין' שהמשיכו לנבוע ולא פסקו כל מ' שנה. ואם כנים הדברים מסתמא עמדו בהם.

עכ"פ יישר כח, הסבר מאוד מקורי. תשואות חן חן !

[מה שנכון נכון]

לרוב המפרשים הרגילות בתנ"ך היא כפל הענין במלות שונות. אך בנד"ד לא ברור שיש כפל, כי יל"פ שהכל ד"א, ההופכי צור הקשה כחלמיש לאגם ומעין מים, וכ"ה בפסוקים רבים. וכל' התורה המוציא לך מים מצור החלמיש. 'אגם' כנראה מלמד על ריבוי המים - ותשת (כל) העדה ובעירם, ו'מעין' שהמשיכו לנבוע ולא פסקו כל מ' שנה. ואם כנים הדברים מסתמא עמדו בהם.

ותשת העדה ובעירם נאמר בפ' חוקת ?

ולכן?

[יעקל]

סתם שואל ...

[מה שנכון נכון]

אכן נאמר בפ' חוקת, ופשש"מ שחזר המצב הקודם. וגם בפ' בשלח נאמר "להמית אותי ואת בני ואת מקני בצמא... והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם". (וכ' האב"ע על סוה"פ: "ואחז דרך קצרה, שלא הזכיר ותשת העדה ובעירם").

[יעקל]

מן המיצר קראתי יה
כידוע, השם י-ה מרמז לספירת החכמה, מה קשור ספירת החכמה למצב מיצר, היה צריך לקרוא בשם הוי"ה , שם הרחמים ?

לב נשבר וגו' אלקים לא תבזה, משמע שלב נשבר ממתיק את ספירת הגבורה שמרומזת בשם אלקים. מה הסברא בזה ?

[יעקל]

והרבה להשיב וגו' ולא יעיר כל חמתו.

והדברים ק"ו, ומה הקב"ה מרבה להשיב אפו, ק"ו שלא יעיר כל חמתו ?!

חוץ מזה שאולי אף וחמה אינן אותו דבר ...

מה דעת חו" ר ע"ז ?

[עזריאל ברגר]

מה אומרים מפרשי המקרא?

[יעקל]

נייתי ספר ונחזי !

אבל מה שאתה חושב וסובר, מגיב יקר, מעניין אותי לא פחות...

[עזריאל ברגר]

נייתי ספר ונחזי !

תפתח מקראות גדולות לתהילים, ותספר לנו...

[יעקל]

נייתי ספר ונחזי !

תפתח מקראות גדולות לתהילים, ותספר לנו...

כל הפרשים איכשהוא צריכים "לעקם" קצת את פשוטו של המקרא ומליצת הכתוב : דהיינו שהרבה להשיב ולא יעיר הולכים בד בבד וביחד.

היחידי שמפרש כך הוא הרב מלבי"ם אבל הוא צריך להגיד שכל חמתו, היינו ולא יעיר כלל חמתו, ולא משמע כך מהמקרא, דהיינו שחלק מחמתו הוא כן מעיר.

ואני גם לא מתחבר לפירש"י, דהיינו ריבוי פעמים להשיב אפו, ואם נפרע, אז לא מעיר כל חמתו, רש"י צריך להוסיף "ואם נפרע"...

יותר מתחבר לפירוש הרד"ק, דהיינו התאפקות (כמו המלבי"ם), אבל הוא לא מפרש ולא יעיר.

אני קצת נבוך...

[יעקל]

קראנו היום "א-לי אתה ואודך".

מושכל ראשון, הייתי כותב " י-ה-ו-ה אתה ואודך", כי אתה לשון עצמות, כמבואר בספרי חסידות, כמה שהספירה נמצאת יותר על הקו האמצעי היא יותר קרובה לעצמות ולפנימיות, משא"כ שם א-ל נמצא או בקו ימין או בשמאל (אם אני לא טועה) ...

[דרומי]

שם א-ל הוא בקו הימין, מדת החסד.

[יעקל]

שם א-ל הוא בקו הימין, מדת החסד.

כן, אבל יש כאלה שאומרים ששם א-ל הוא גבורה, מלשון "הבו לה' בני אלים" או פסוק אחר אני לא זוכר בדיוק, בכל אופן השאלה במקומה עומדת...

[דרומי]

למיטב ידיעתי העובדה ש'א-ל' שייך למדת החסד הוא דבר מוסכם לכולי עלמא, ומקרא מפורש הוא: "חסד א-ל כל היום".

[סגי נהור]

למיטב ידיעתי העובדה ש'א-ל' שייך למדת החסד הוא דבר מוסכם לכולי עלמא, ומקרא מפורש הוא: "חסד א-ל כל היום".

ומקרא מפורש הוא: וא-ל זועם בכל יום. וראה זהר ח"ג ל, ב ואילך.

[עזריאל ברגר]

רש"י על שמות לד ו:

"אל" - אף זו מדת רחמים וכן הוא אומר (תהלים כב) אלי אלי למה עזבתני ואין לומר למדת הדין למה עזבתני כך מצאתי במכילתא

[יעקל]

רש"י על שמות לד ו:

"אל" - אף זו מדת רחמים וכן הוא אומר (תהלים כב) אלי אלי למה עזבתני ואין לומר למדת הדין למה עזבתני כך מצאתי במכילתא

אם כך, מה עם א-ל זועם ?

[יעקל]

לא המתים יהללו י-ה וגו', ואנחנו נברך י-ה,

כידוע, שם י-ה הוא שמה של ספירת החכמה, מה עניין ספירת החכמה דווקא כאן אצל מתים והלל וברכה ?

ומי זה ואנחנו, "האנשים החיים" ?

[מי אנוכי]

רש"י בספר ישעיה פל"ח פסו' י"א כותב (על הפסוק שאומר שם "יה בארץ החיים"):
בארץ החיים. חיים משתמשין בו אבל המתים אינם רשאין שנאמר לא המתים יהללויה חק למתים שאין מזכירין שם בן שתי אותיות לעולם. עכ"ל
ולפי זה מיושב שפיר שאנחנו נברך י-ה כי זה שם שם ששייך אצל החיים ולא אצל המתים ולכן "לא המתים יהללו יה".

[יעקל]

ייש"כ. תירוץ מאוד מדוייק .
הבה ננסה להבין יותר בעומק, דהיינו מה הקשר המיוחד של שם י"ה עם ארץ החיים יותר מספירה אחרת ?

[יעקל]

"רוח נשברה, לב נשבר ונדכה, אל-הים לא תבזה", משמע שהא-ל יתברך אינו בוזה תפילה שמאופיינת בסימנים דלעיל, זאת אומרת שהוא פונה לתפילה כזאת בחיצוניות דרצון (הוא לא בוזה)

בעוד שלהלן כתוב "קרוב ד' וגו' לכל אשר יקראוהו באמת", משמע שהקב"ה מתקרב אל מי שקוראו באמת בפנימיות דרצון, כי יש פה אפילו כביכול תנועה מהנקרא ית' אל הקורא.

ואינו מובן לי, כי לכאורה "רוח נשברה, לב נשבר וגו' " - אין לך סימני קריאה באמת גדולים מאלו ...!

[באמונתו]

רוח נשברה ולב נדכה הם אפילו בלי שום מחשבות אמונה ותפילה, ובאגדת ויקרא רבה (מרגליות) פרשת אמור פרשה כז ד"ה

[ה] והאלהים יבקש את נרדף (קהלת ג, טו).
ר' הונא בשם ר' יוסף אמ' לעולם והאלהים יבקש את נרדף.
אתה מוצא צדיק רודף צדיק, והאלהים יבקש את נרדף.
רשע רודף רשע, והאלהים יבקש את נרדף.
וכל שכן רשע רודף צדיק, והאלהים יבקש את נרדף.
עד שאתה חוזר ואומר אפי' צדיק רודף רשע, והאלהים יבקש את נרדף...

[יעקל]

מה שאתה אומר צריך ביאור : הכתוב אומר "זבחי אל-הים רוח וגו' ", דהיינו במה מתאפיין זבח אל-הים ? ברוח נשברה וכו' , מבואר ע"כ שהקורא כן פונה אל הקב"ה ...

אגב, מה ההבדל בין מדרש ויקרא רבה ואגדת ויקרא רבה... ?

[באמונתו]

מה שאתה אומר צריך ביאור: הכתוב אומר "זבחי אל-הים רוח וגו'", דהיינו במה מתאפיין זבח אל-הים? ברוח נשברה וכו', מבואר ע"כ שהקורא כן פונה אל הקב"ה...

אגב, מה ההבדל בין מדרש ויקרא רבה ואגדת ויקרא רבה...?

1. ההיפך כתוב בפירוש רד"ק שם, תהלים פרק נא פסוק יט: והלב הנשבר לא תבזה - אעפ"י שאין בו זבח:
הרי כדבריי ממש, שלב שבור לא תבזה - ואפילו בלא עבודה וזבח, התפילה והאמונה.

2. הקדמונים משתמשים בשתי הצורות: אגדה ומדרש, ע"כ דעבד כמר עבד וכו'