ירושלמי יכול להיות טיפש - אבל לא תם! והסיבוב - שהביא אותנו להסב !
קשה לחדש משהוא בהגדה-שהכול (כמעט) כבר הוגד עליה, ומשום כך רק נדגיש ונרענן את שכבר נאמר (ונשכח),
א. ירושלמי יכול להיות טיפש - אבל לא תם!
1. הדברים אמורים לגבי שתי קושיות מפורסמות בארבעת הבנים בהגדה, 1- שאלת הבן החכם לעומת הרשע, והרי שניהם הוציאו עצמם מהכלל ! זה אמר -אתכם , וזה אמר להם, ולמה רק השני הורשע ?
.
2- בתשובות החכם לעומת התם, שאלת החכם שהיא פסוק מהתורה ,נענית במאמר חזל שההקשר שלו לשאלה טעון הסבר. ואילו- שאלת התם שהיא "מה זאת" כללית וסתמית, נענית בהסבר ענייני ונאה מהתורה, כשלכאורה היינו מצפים שתיאמר ותיענה לחכם ?
.
3. והתירוץ הרי הוא ירושלמי מפורש (פסחים , פ"י ה"ד), ובו הגירסא בשאלת החכם: מה העדות...אשר ציווה ה" אלוקינו
א ו ת נ ו ..ואינו מוציא עצמו מהכלל ! ורק הרשע הוא אומר: מה העבודה הזאת ל כ ם ..והוציא עצמו הכלל, והרוויח בצדק את כינויו "רשע".
[לא שהחכם עיוות את הכתוב - אלא כאשר הוא שואל,הוא מתחיל בלשון הפסוק - וממשיך בלשונו הוא ! כי הוא חכם, ואינו רוצה להוציא עצמו מהכלל !]
.
4. והתשובה לשאלה השנייה, גם כאן הגרסא בירושלמי שונה , התשובה לחכם היא: בחוזק יד הוציאנו ה ממצרים מבית עבדים", כן. התשובה שאצלנו היא "לתם". בירושלמי היא לחכם , ואין קושיות וא"צ בתירוצים, ואילו התשובה לתם היא :אין מפטירין וכו. והכול בא על מקומו בשלום.
.
רגע ומה עם התם \ טיפש ? פשוט מאוד. בירושלמי אין תם, אלא הוא מכונה "טיפש" מהו אומר,
וכבר אמר מי שאמר: שאין ירושלמי תם ! אם כבר אז הוא טיפש !
ב. לעניין ההסיבה-
ישנם דעות האם זה מדאורייתא (המנהיג: שיש סמך לכך מהתורה), או רק מדרבנן (השאילתות,הפמ"ג).
וגם לטעם שלו : האם בגלל שצריך זכר לחירות (המהרל והב"ח), או משום להראות עצמו כאילו יצא ממצרים (הרמבם).
.
. .אבל מהיכן לומדים שצריך הסבה ? המקור לכך : הוא במדרש ( שמות כ, יח) על הפסוק "ויסב אלוקים את העם" מכאן אמרו רבותינו אפילו עני בישראל לא יאכל עד שיסב, שכן עשה להם הקבה .. והעמק שאלה כתב: שאת עיקר תקנת ההסיבה סמכו חזל על מדרש זה !
.
אולם הקשה המהרשם ברעזאן שלכאורה דברי המדרש רחוקים מן הפשט, ועוד שהרי ו י ס ב שבפסוק הוא לשון סיבוב והיקף, והאיך נלמד משם לעניין הסיבה, ועיין שם בתירוצו.
.
. . ממ כנל שזה מדרבנן והפסוק רק אסמכתא, והסיבוב מחייב הסיבה . ואעפכ אם לא אכל בהסיבה -לא יצא מדאורייתא ,כך הפמ"ג כתוספות בסוכה( ג, עא) .
.
שמעתי שיש דעה שאכן הסבה צריכה הטייה לשמאל, אך עיקר הכוונה במילה : מסובין- מסביב לשולחן (מלשון סביב),
וגם נאמר לי שר חיים (בריסק) דייק מהרשבם בריש ערבי פסחים - עד דיסב ...ועל השולחן דנכלל בהסיבה ...ובלי שולחן זה לא נקרא הסיבה.. אם כי העיקר הוא ההסיבה.