מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

אכשר דרא

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
קמצן_קדוש
הודעות: 239
הצטרף: ו' מאי 06, 2016 12:15 am

אכשר דרא

הודעהעל ידי קמצן_קדוש » ב' מרץ 28, 2022 10:00 am

בעבר כאשר שאלו רב האם מותר (לדוגמא) להכשיר כלי כזה וכזה לפסח, התשובה היתה "מותר" או "אסור".

היום כשאני שואל התשובה היא "עדיף שלא..".

ואם אני מתעקש ומברר "הרי פעם היה כו"כ והתירו..?".

התשובה היא "נכון אבל היום אכשר דרא אז עדיף להחמיר..".

***
הנה ידועים דברי התניא שמסביר שהכל מקליפת נגה וכו' ומה שיש בו צד איסור הכוונה שהוא "אסור" בידי החיצונים והקליפות, ומה שהוא מותר היינו שהוא "מותר" מהם וכו'

וזה לשונו:
אַךְ מִי שֶׁהוּא בְּזוֹלְלֵי בָּשָׂר וְסוֹבְאֵי יַיִן לְמַלֹּאת תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ הַבַּהֲמִית, שֶׁהִוא בְּחִינַת יְסוֹד הַמַּיִם מֵאַרְבַּע יְסוֹדוֹת הָרָעִים שֶׁבָּהּ שֶׁמִּמֶּנּוּ מִדַּת הַתַּאֲוָה, הִנֵּה עַל יְדֵי זֶה יוֹרֵד חִיּוּת הַבָּשָׂר וְהַיַּיִן שֶׁבְּקִרְבּוֹ וְנִכְלָל לְפִי שָׁעָה בְּרַע גָּמוּר שֶׁבְּשָׁלֹש קְלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת, וְגוּפוֹ נַעֲשֶׂה לָהֶן לְבוּשׁ וּמֶרְכָּבָה לְפִי שָׁעָה, עַד אֲשֶׁר יָשׁוּב הָאָדָם וְיַחֲזֹר לַעֲבוֹדַת ה' וּלְתוֹרָתוֹ.
כִּי לְפִי שֶׁהָיָה בְּשַׂר הֶתֵּר וְיַיִן כָּשֵׁר, לְכָךְ יְכוֹלִים לַחֲזֹר וְלַעֲלוֹת עִמּוֹ בְּשׁוּבוֹ לַעֲבוֹדַת ה', שֶׁזֶּהוּ לְשׁוֹן הֶתֵּר וּמֻתָּר, כְּלוֹמַר שֶׁאֵינוֹ קָשׁוּר וְאָסוּר בִּידֵי הַחִיצוֹנִים שֶׁלֹּא יוּכַל לַחֲזֹר וְלַעֲלוֹת לַה'. רַק שֶׁהָרְשִׁימוּ מִמֶּנּוּ נִשְׁאָר בַּגּוּף, וְעַל כֵּן צָרִיךְ הַגּוּף לְחִבּוּט הַקֶּבֶר כְּמוֹ שֶׁיְּבֹאָר לְקַמָּן וכו'.
מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת וּבִיאוֹת אֲסוּרוֹת, שֶׁהֵן מִשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת לְגַמְרֵי, הֵם אֲסוּרִים וּקְשׁוּרִים בִּידֵי הַחִיצוֹנִים לְעוֹלָם, וְאֵין עוֹלִין מִשָּׁם עַד כִּי יָבֹא יוֹם וִיבֻלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ".


אולי צריך להוסיף שהיום יש מושג חדש של "אכשר דרא" שהוא לא מותר ולא אסור כי אם בגדר של "מותר ועדיף שלא"..

וצ"ע.


נ.ב. רציתי להביא מהגמרא בברכות (ד.) לגבי דוד המלך ומפיבושת:
אלא כל מה שאני עושה אני נמלך במפיבשת רבי ואומר לו מפיבשת רבי יפה דנתי יפה חייבתי יפה זכיתי יפה טהרתי יפה טמאתי ולא בושתי.

וזכרוני הטעה אותי שמזכיר גם לשון אסור ומותר.

ויש לעיין מדוע באמת השמיט דוד לשון איסור והיתר.

בברכה המשולשת
הודעות: 14500
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: אכשר דרא

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' מרץ 28, 2022 10:36 am

נכב"ב
ולא מצאתי מה השבח הגדול להקל, והרי עיקר החסידות לברוח מ99 שערי היתר כדי לא לפגוע בשער אחד של איסור
מצ"ב מאמר שכתבתי בס"ד על נושא משיק
קבצים מצורפים
ספר חסידים.docx
(33.33 KiB) הורד 114 פעמים

עקביה
הודעות: 5734
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: אכשר דרא

הודעהעל ידי עקביה » ב' מרץ 28, 2022 11:24 am

בברכה המשולשת כתב:ולא מצאתי מה השבח הגדול להקל,

השבח הגדול הוא לדעת את ההלכה, ולא להכביד על אחרים ללא צורך.

חד ברנש
הודעות: 6086
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: אכשר דרא

הודעהעל ידי חד ברנש » ב' מרץ 28, 2022 11:48 am

כבר נודע המעשה מאותו כפרי ששאל את ה... שלו, ובסוף הפסיק, כי תמיד אסר והחמיר.

בברכה המשולשת
הודעות: 14500
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: אכשר דרא

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' מרץ 28, 2022 3:09 pm

אם כן, אנחנו מדברים על שני דברים שונים.
אני דברתי על מצב בו יש ספק, אז למה להקל אם ניתן להחמיר?
נראה לי שהרבנים שהגיבו על דבריי דיברו על חומרות ללא טעם.
על זה לא דיברתי

אוהב אוצר
הודעות: 3013
הצטרף: ו' יולי 02, 2010 12:40 am

Re: אכשר דרא

הודעהעל ידי אוהב אוצר » ב' מרץ 28, 2022 3:37 pm

לא נראה לי שאפשר לחתוך את הסיפור/נושא הזה.
מורכב מאד, ותלוי בהרבה צדדים ופרטים.
אף אחד היום לא יניח תפילין 'דקות' אע"פ שכל הראשונים הניחו, ואף אחד לא 'יגרר היטב' את הכלים של מאפיית המצות כל ח"י רגעים [ולא ישטוף אותם] כמן שמזהיר בשו"ע.
לעומת זאת יש איסורים וחששות של איסורים מהותיים שאסרו הקדמונים ולא חשים להם הציבור.
אז אני הקטן שבכולם פה חושב, שכדאי להפסיק פה, כי אף אחד 'לא יצא ראש'....

עקביה
הודעות: 5734
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: אכשר דרא

הודעהעל ידי עקביה » ג' מרץ 29, 2022 12:13 am

בברכה המשולשת כתב:אני דברתי על מצב בו יש ספק, אז למה להקל אם ניתן להחמיר?
נראה לי שהרבנים שהגיבו על דבריי דיברו על חומרות ללא טעם.

אני לא דיברתי על חומרות ללא טעם. יש חומרות שיש בהן טעם ואעפ"כ הלכה רווחת ומבוססת היא להקל, כמו למשל עירוב שכונתי.

הטענה "למה להקל אם ניתן להחמיר?" יכולה להתאים לאנשים מסוימים, אבל היא בגדר שערוריה אם מדובר בכלל הציבור כולו.

מה שחשוב לענ"ד הוא שהנתונים יהיו פרוסים בפני השואל, שידע מהו עיקר הדין ומה המנהג וכל כיו"ב.

בברכה המשולשת
הודעות: 14500
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: אכשר דרא

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' מרץ 29, 2022 1:00 pm

עקביה כתב:
בברכה המשולשת כתב:אני דברתי על מצב בו יש ספק, אז למה להקל אם ניתן להחמיר?
נראה לי שהרבנים שהגיבו על דבריי דיברו על חומרות ללא טעם.

אני לא דיברתי על חומרות ללא טעם. יש חומרות שיש בהן טעם ואעפ"כ הלכה רווחת ומבוססת היא להקל, כמו למשל עירוב שכונתי.

הטענה "למה להקל אם ניתן להחמיר?" יכולה להתאים לאנשים מסוימים, אבל היא בגדר שערוריה אם מדובר בכלל הציבור כולו.

מה שחשוב לענ"ד הוא שהנתונים יהיו פרוסים בפני השואל, שידע מהו עיקר הדין ומה המנהג וכל כיו"ב.


עם מש"כ כתר"ה שליט"א בסוף גם אני הקטן מסכים
(רק שהבנתי שבזה עסקינן, שהרב המשיב מסביר לשואל את זה וממליץ לו להחמיר)

כדכד
הודעות: 8906
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: אכשר דרא

הודעהעל ידי כדכד » ג' מרץ 29, 2022 5:44 pm

ולי נראה שהטענה למה להקל אם אפשר להחמיר אינה טענה כלל
ועדיפה ממנה הטענה למה להחמיר אם אפשר להקל
ובאמת אין ענין להחמיר כשלא צריך ולא להקל כשלא ניתן אלא לדעת את ההלכה
מה שטען הרב פותח האשכול שכיום אומרים שעדיף להחמיר, נראה לי שהרבה מזה לא נובע מאיכשר דרא מבחינה הלכתית אלא מהאפשרויות המעשיות שיש כיום ליותר אנשים (לדוגמא לקנות או לייחד כלים לפסח ולא להכשיר) שזה נובע מרמת חיים אחרת מבדורות קודמים (או משימוש בכלים שבעייתי מבחינה הלכתית להכשיר)


חזור אל “אספקלריא”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 77 אורחים