מרן שר התורה הגר״ח קניבסקי זצ״ל

[ש. ספראי]

מוסף תורני יום ליום

[אחרון התלמידים]

האם תוכל לשלוח צילום? .

מוה"ק

תולדות הגר''א.pdf

הכוונה לסיפור על רבי זושא והמטבע עם צלם שנמצאה בקבר?

בענין זה כבר נכב"ב באתרא הדין
viewtopic.php?f=7&t=21460&p=211242#p210886

בס"ד
יישר כח. צדקת.
לגבי הסיפור. יש שסיפרו סיפור מוגחך זה, על חסידי שהשתתף בשיעורו של הגר"א, והגר"א הקשה על ר"ת קושיא ואף אחד לא ידע לתרצה, ולא הומשך השיעור עד שאותו חסיד תירצה, ואמר שרבו שמע מר"ת עצמו את התירוץ... ואז הגר"א המליץ לתת לו צדקה. בקיצור.
כמובן שסיפור זה לא מסתדר מכל הבחינות במציאות.

[טרקטור]

הגיעו לרבינו מס' ת"ח חסידי צאנז העוסקים בההדרת והדפסת תורתו של הדברי חיים מצאנז, ובפיהם שאלה:
בדברי חיים כתב בכתביו כי רש"י הקדוש ידע קבלה כדמוכח בג"ט.
ונלאו כל חכמי לב להבין עומק דבריו, מהו בג"ט, ר"ת, גימטריה, ציון לאיזהו מקומן.

רבינו הרהר דקה, והשיב בגאונות מפליאה, בג"ט היינו ראשי תיבות בג' טיפין, וכוונת הדברי חיים הינה לדברי רש"י במנחות כ"ט ב' שהביא דברי ספר יצירה לענין ג' טיפין, ומוכח שרש"י ידע קבלה וספר יצירה.

וז"ל רש"י שם: 'אחת בה"י ואחת ביו"ד - חלק את שמו והטיף מכל אות ג' טיפין ומאותן טיפין נעשו מים ואש ואויר וכל העולם כולו וכן כתוב בספר יצירה'.

[מיני ומינך]

אוצר החכמה_ארחות רבינו הקהלות יעקב - ד - הורביץ, אברהם הלוי_195.png (39.52 KiB) נצפה 6515 פעמים

[אחרון התלמידים]

הגיעו לרבינו מס' ת"ח חסידי צאנז העוסקים בההדרת והדפסת תורתו של הדברי חיים מצאנז, ובפיהם שאלה:
בדברי חיים כתב בכתביו כי רש"י הקדוש ידע קבלה כדמוכח בג"ט.
ונלאו כל חכמי לב להבין עומק דבריו, מהו בג"ט, ר"ת, גימטריה, ציון לאיזהו מקומן.

רבינו הרהר דקה, והשיב בגאונות מפליאה, בג"ט היינו ראשי תיבות בג' טיפין, וכוונת הדברי חיים הינה לדברי רש"י במנחות כ"ט ב' שהביא דברי ספר יצירה לענין ג' טיפין, ומוכח שרש"י ידע קבלה וספר יצירה.

וז"ל רש"י שם: 'אחת בה"י ואחת ביו"ד - חלק את שמו והטיף מכל אות ג' טיפין ומאותן טיפין נעשו מים ואש ואויר וכל העולם כולו וכן כתוב בספר יצירה'.

בס"ד
לא כל כך הבנתי. ספר יצירה הי' ידוע לכמה מרבותינו הראשונים. ורש"י הביאו כמה פעמים: איוב פרק כז. ברכות נה. שבת קד.
ומה הראי' שבידי רש"י נמצא הקבלה שבידינו? ויש אומרים שיש ראיות ממקורות אחרים.

[באמונתו]

יש לפרש "שנותיהם" מלשון "שינון". [ולא רמז בעלמא הוא, אלא שהרי "שנה" בעצמה נקראת "שנה" משום מחזור השמש ששונה וחוזר על עצמו ומתחיל מחדש].
כמו כן, אצל מי שהתורה היתה חייו ממש, ובאם יש לו סדר שינון קבוע שחוזר חלילה, הרי שלהשלים משנתו הוא להשלים חייו-שנותיו כפשוטו.

ואם חשבוני הנ"ל נכון, הרי ימי "שנותינו" בהם שבעים שנה, התקיים בו בסדרו המפליא, שבעים שנים מיום ליום ממש.

שוב קראתי שמרן התחיל כבר - כבּר שיתסר-שיבסר, ואם בגבורות - שמונים שנה!

[באמונתו]

הגיעו לרבינו מס' ת"ח חסידי צאנז העוסקים בההדרת והדפסת תורתו של הדברי חיים מצאנז, ובפיהם שאלה:
בדברי חיים כתב בכתביו כי רש"י הקדוש ידע קבלה כדמוכח בג"ט.
ונלאו כל חכמי לב להבין עומק דבריו, מהו בג"ט, ר"ת, גימטריה, ציון לאיזהו מקומן.

רבינו הרהר דקה, והשיב בגאונות מפליאה, בג"ט היינו ראשי תיבות בג' טיפין, וכוונת הדברי חיים הינה לדברי רש"י במנחות כ"ט ב' שהביא דברי ספר יצירה לענין ג' טיפין, ומוכח שרש"י ידע קבלה וספר יצירה.

וז"ל רש"י שם: 'אחת בה"י ואחת ביו"ד - חלק את שמו והטיף מכל אות ג' טיפין ומאותן טיפין נעשו מים ואש ואויר וכל העולם כולו וכן כתוב בספר יצירה'.

שו"ת דברי חיים - אורח חיים חלק ב סימן ח:

ולכן לא קשה מידי מה שהקשה בחתם סופר על רבותינו למה לא התפללו בנוסח האר"י ז"ל, כיון שלא ידעו מאיזה שבט המה, ולכן דחה דברי המקובלים הנ"ל ז"ל, אך באמת רבותינו הקדמונים היו גדולי בעלי קבלה, כידוע שרש"י ז"ל הי' מקובל גדול, כנראה מכמה מקומות שהביא שם ע"ב, וגבי שלש טיפות, וכמה מקומות עצמו מספר, וכן גם כן הר"ת והר"י היו מקובלים גדולים, וכן שארי בעלי תוס' כגון רבינו יהודה חסיד ותלמידו הסמ"ג ור"י מאורלייניש כידוע בתשובה מן השמים, ולכן המה ידעו שורש נשמתן ונשמת תלמידיהם, כי המה שרשם מנוסח אשכנז, והמוני עם המה מתפללים לתומם, וגם אולי ידעו גדולי הראשונים שגם כל הדור הי' משבט זה נפשם השייך לשער נוסח אשכנז. אך בבוא האר"י הקדוש והכין שער הכולל לכל מי שהוא משבט שיהי', והי' מתקן נוסח תפילת האר"י ז"ל, ולכן כתב משנת חסידים, דמי שלא ידע שורש נפשו יתפלל בנוסח האר"י ז"ל:

[בקרו טלה]

.

מצא את ההבדלים

מרגליות הש''ס.png (48.35 KiB) נצפה 6319 פעמים

[הפשוט בפשטותו]

אשמח אם מאן דהו יכול להעלות את הספדו של הרב פייבלזון

[עקביה]

אשמח אם מאן דהו יכול להעלות את הספדו של הרב פייבלזון

הקישור הזה אמור להיפתח גם לחסומים לקישור הקודם.
https://drive.google.com/file/d/1oeVgkJ ... iNaMh/view

[שמואל דוד]

יש לי ב׳ שאלות ואשמח אם יש למישהו מידע בזה.

א. האם היה שום שיייכות בין מרן הגר״ח ז״ל למרן בעל האגרות משה הגרמ״פ ז״ל, ראיתי בספר הרוקח, שהגיה הגר״ח ז״ל, הסכמה מהגרמ״פ ז״ל וכתב שם ״ידידי הר״ח קאנעווסקי״ כו׳

ב. האם התשובות ששלח הגר״ח ז״ל לשואליו היו בכתב ידו או שבניו שליט״א העתיקו תשובתו בכתב ידם.

[שמשון]

תמונה מעניינת

IMG_4493.jpg (3.48 MiB) נצפה 6171 פעמים

[דודי צח]

הגרח"ק כתב כל התשובות בכת"י

רק בשנים האחרונות ממש, נכתבו חלק מן התשובות ע"י הבנים. יש אומרים שהם שוכתבו על ידו, בכתב מזוקן ומשובש, והם העתיקוהו, ויש אומרים שהם עצמם כתבוהו (וכך נ"ל). אך ביחס לרובי תשובותיו בכל חייו - מדובר בלאו הכי במעט מזעיר של השנים האחרונות. הרוב ככל נכתבו על ידו כל השנים עד אשר ידיו כבדו מזוקן.

[עובדיה חן]

סיפר עורך ספר אור פני משה: לפני עידן המחשב הייתי מגיע למרן זצ"ל ומגיש לפניו כל מראי מקומות שאיני מוצא, והוא היה פותרו על אתר, פעם אחת הביאתי לו רשימה של 40 מקורות שאיני יודע היכן הם במקור ,ורבינו חיים זצוק"ל ענה לו ,ולבסוף שואל אותו רבינו אולי אתה מהדיר ספר "אור פני משה"? ! דהיינו לפי השאלות ששאל הוא זיהה את הספר !
יצויין שהספר הוא ספר חסידות! אוי מי יתן לנו תמורותו.

[דורשי יחודך]

רק בשנים האחרונות ממש, נכתבו חלק מן התשובות ע"י הבנים. יש אומרים שהם שוכתבו על ידו, בכתב מזוקן ומשובש, והם העתיקוהו, ויש אומרים שהם עצמם כתבוהו (וכך נ"ל)..

האם אין אפשרות לברר את זה? בודאי שנפק"מ טובא לאלה שקיבלו את המכתבים...
והאם אין כאן האשמה של גניבת דעת בסדר גודל ענקי?
[חוזרני בי, טעיתי והבנתי שהכוונה שכתבו על דעת עצמם...הכוונה כמובן שרבינו הכתיב להם.]

[בריה נמוכה]

גאונות בשורות בודדות,
ווארט קצר בספר טעמא דקרא (נדפס שנת תשכ"ט), פרשת כי תצא:
[size=150]"כ
וענהו הגר"ח אכן התירוץ לכשלעצמו נאה אך אין להאמינו שכך אמר כבר הגר"א הוא הרי חשוד על הסילוף....

ז"ט??

עכ"פ, כבר מקודם לגר"א זצ"ל, מצאנו בקהלת יעקב - מענה לשון לשון חכמים מערכת אות ג סימן קסג:

אמר [המחבר], ו.

לגבי השאלה מז"ט אפשר ליישב שכאשר נשארים רק ב' אופנים שוב אין שייך להקשות מדוע בחר באחד כי במה שרק יבחר שוב יקשה אותו שאלה

ושאלת הגר"ח ומימון הקשה כבר בספר אמרי דעת לרבי נתן ליברמן מקליינוורדיין על משניות שנדפס בתרנ"ב ומצו"ב

ורשימה זו של הדברים שאין להם חיבור כבר כתב במחברת מנחם בן סרוק עמוד 10

[גביר]

דומה שיש קווים משותפים לדרך לימודו של הרב ולזו של הרב ראובן מרגליות.

על הערכתו של הרב להנ"ל - https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... ook=603936

מצוטט כאן - https://amhasefer.wordpress.com/2015/08 ... %a8%d7%9f/

[דורשי יחודך]

כאן viewtopic.php?f=7&t=20852&start=720#p751847 כתבתי הערה לגבי שיטת רבינו זיע"א בענין פשוטו של מקרא, יבואו חו"ר וידונו.

[מלכיאל גרינוולד]

רק בשנים האחרונות ממש, נכתבו חלק מן התשובות ע"י הבנים. יש אומרים שהם שוכתבו על ידו, בכתב מזוקן ומשובש, והם העתיקוהו, ויש אומרים שהם עצמם כתבוהו (וכך נ"ל)..

האם אין אפשרות לברר את זה? בודאי שנפק"מ טובא לאלה שקיבלו את המכתבים...
והאם אין כאן האשמה של גניבת דעת בסדר גודל ענקי?

ממנ"פ, לפי הצד שהשואלים פנו בשאלות כדי לדעת דבר ה' זו הלכה, מה איכפת לן אם זה כתב ידו או כתב יד בנו ידו כידו ופיו כפיו. אך לפי הצד שהשואלים פנו אליו בשאלות מתוך מטרה להחזיק ברשותם כתיבת יד של מרן, ממילא ברור שגניבת הדעת היא מצד השואלים, שהעמידו פנים כמי שיש להם שאלות בהלכה, ובאמת היה להם אינטרס כלכלי או סגולי.

[דורשי יחודך]

אני הבנתי את הצד השני, בו החזיק הרב הכותב, שבניו כתבוהו ממש על דעת עצמם. אבל מתגובתך אני מבין שהכוונה שהוא זצ"ל הכתיב להם מה לכתוב! א"כ הדרי בי.

[פולסברג]

.

[פולסברג]

לפני שנים, באסיפת לב לאחים בלייקווד היה שידור חי מהגר''ח אחר תפילת ותיקין, יחד אם גיסו הגרי''ז, והיה שם ששון ושמחה...[שמעתי שהוצרכו לצנזר כמה דברים]
מישהו יודע איפה ניתן לצפות בם [היה לכמה שנים]?

רב תודות לא' מחכמי הפורום ששלח לי קישור [הכל הוא באידיש, עם תרגום בכתב לאנגלית]
https://www.youtube.com/watch?v=1ytBiCQTrJM

זה רק א' מהם, היה לכמה שנים. ואם זכרוני אינו בכזיב, בדקה 8:23 בערך, לאחר שסיימו לדבר אודות הכניסה לבית ריפורמים (ולצעוק ה' הוא האלוקים), שאל א' מהמסובים: וכן יש להסתפק אם ל..... מותר להכנס, ומלאו כולם - כולל הגרח''ק - את פיהם בצחוק.

[אוהב ציון]

בס"ד
רבי מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמה, זוכה לדברים הרבה. ולא עוד אלא שכל העולם כלו כדאי הוא לו.
נקרא ריע, אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, משמח את המקום, משמח את הבריות, ומלבשתו ענוה ויראה, ומכשרתו להיות צדיק חסיד ישר ונאמן, ומרחקתו מן החטא, ומקרבתו לידי זכות, ונהנין ממנו עצה ותושיה בינה וגבורה.
שנאמר (משלי ח יד) "לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה", ונותנת לו מלכות וממשלה וחקור דין, ומגלין לו רזי תורה, ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק, והוי צנוע וארך רוח, ומוחל על עלבונו, ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים.

לכשתמצי לומר, אם הייתי נותן שֵם לתמונה: ר' חיים מטעין דלק...

התורה היא משוש חייו. והיא הטיפה שמחייה ומחזיקתו. בכל רגע ובכל מעצור או המתנה.

שמעתי בשם א' המשגיחים בישיבות. שכך היה אומר:
אצל החסידים מקובל לסַפר, את הווארט של רבי זושא זצ"ל, שבשמים לא ישאלוהו מדוע לא היית כאברהם אבינו, אלא מדוע לא היית זושא.
[כלומר: אל לך לתבוע פסגות גבוהות של גופים אחרים, אלא את המידות שלך פנימה, 'כי קרוב אליך'].
דומני, המשיך אותו משגיח, שאותנו ישאלו מדוע לא היינו רבי חיים.. הרי אם כל אחד ינצל את כשרונותיו, את יכולותיו, את זמניו ורגעיו, לא ימלט שלא יגיע..
התמדה, ושוב התמדה ורק התמדה, ושוב ושוב..

הבן הקטן שאלני במוצ"ש, אבא אז מי יהיה עכשיו רֶב חיים? מי יהיה 'גדול הדור'?
עניתי: מה הפירוש? מי שישב וילמד ויצל כל רגעיו, הוא הגדול הדור.

רֶב חיים לימדנו, שאי"צ ל'שטעלעס', תארים, מִשרות. צריך סטענדר וגמרא, שולחן וספרים. הא ותו לא.

בס"ד
הדברים נכונים ומחזקים. והעיקר שאנו נתחזק כי עיקר הכאב שאנו התרחקנו מהאמת.
אבל בתוספת על דבריך, עלינו לזכור שיש את הת"ח שבדור שכבר אמור בגמ' שהוא בחינת משה (סוכה לט. וברש"י), וכמ"ש הגר"א. ואין ספק שמרן שה"ת זצ"ל הוא משה רבינו של דורנו. הן מבחינת שהוא גדול החכמים, והן שהביא לישראל תורה, בעיקר בחלק זה של תורה של מצוות התלוי"ב שלא הרבה עסקו בזה מאז הרמב"ם. ורבנו ערך את השולחן, ובירר את המשנה.
ברוך המקום ברוך הוא, ברוך שנתן תורה לישראל וברוך שבחר בכל דור את משה של אותו הדור, וברוך המקום ששתל את גאון עוזינו ותפארתינו זצ"ל בדורנו.

האם אפשר לבקש מהחברים בקשה?
כל מי שיודע על הספד שמתקיים (לפני מעשה ולא לאחריו), אנא שיכתוב זאת כאן.

שמא יש מקום לפתוח אשכול מיוחד לזה, לצערי אין מקום שמעדכן בזה וחבל.

[פלוריש]

נו. וכתנא דמסייע לכל הענין הזה. כשכתב רבינו את ה"שונה הלכות" לפני למעלה מיובל בהשתתפות עם הגרא"צ טורצ'ין זצ"ל, זוכר המספר [הגרחי"ש שליט"א] איך שהיה רבינו עמל מאד על החזו"א או"ח להוציא להלכה אם חולק על המ"ב בפרטים מסויימים, [א.ה. אחר כך, לכל העולם היה כבר עבודה קלה, להוציא מתוך השונ"ה את מסקנת החזו"א, ורבים התהדרו בנוצות לא להם כאילו עשו בעצמם את העבודה, כידוע]. וכשכתב על עירובין היה נכנס הרבה אצל הגר"ג נדל ואצל הגר"י שפירא זכר צדיקים וגאונים לברכה שילמדו עמו קטעים ויסייעו בידו להכריע מה מסקנת הדברים.

כת"ר הדגיש את החשיבות של ליקוט דברי החזו"א והוצאת מסקנותיו בספר שונה הלכות.
הסיכום של דעת המשנ"ב לכאורה פחות נצרך, כי זה ספר יותר ברור וגם כתוב יותר מסודר. אבל כדאי להוסיף שגם בזה יש חידוש, כי לעיתים לא ברורה מה מסקנת המשנ"ב. ודבר פלא גילה הגר"א נבנצאל שליט"א, שרבו הגרש"ז אויערבאך, היה משתמש בשונה הלכות:

הספר שונה הלכות יש בו סכום המשנ"ב וכן סכום דעת החזו"א. אדמו"ר זללה"ה [=הגרשז"א] היה מעיין בספר הזה כאשר היה מסתפק בכוונת המשנ"ב...
(במשנ"ב מהדורת 'ביצחק יקרא', קונטרס ההנהגות שבסוף כרך ו, עמ' ה, הנהגות ומנהגות אות א)

[עזריאל ברגר]

שמעתי בשם א' המשגיחים בישיבות. שכך היה אומר:
אצל החסידים מקובל לסַפר, את הווארט של רבי זושא זצ"ל, שבשמים לא ישאלוהו מדוע לא היית כאברהם אבינו, אלא מדוע לא היית זושא.
[כלומר: אל לך לתבוע פסגות גבוהות של גופים אחרים, אלא את המידות שלך פנימה, 'כי קרוב אליך'].
דומני, המשיך אותו משגיח, שאותנו ישאלו מדוע לא היינו רבי חיים.. הרי אם כל אחד ינצל את כשרונותיו, את יכולותיו, את זמניו ורגעיו, לא ימלט שלא יגיע..
התמדה, ושוב התמדה ורק התמדה, ושוב ושוב..

הבן הקטן שאלני במוצ"ש, אבא אז מי יהיה עכשיו רֶב חיים? מי יהיה 'גדול הדור'?
עניתי: מה הפירוש? מי שישב וילמד ויצל כל רגעיו, הוא הגדול הדור.

רֶב חיים לימדנו, שאי"צ ל'שטעלעס', תארים, מִשרות. צריך סטענדר וגמרא, שולחן וספרים. הא ותו לא.

וכן דובר לעיל על השאלה עד כמה הי' הגרח"ק זצ"ל כשרוני וכו'.
ועל שני הענינים ראוי להביא את מה שאמר מו"ח (הרב גד ונקרט, יליד בני-ברק, שכנו של הגרח"ק בתקופה מסוימת) בתוך שיעור שבו הוא מבאר לתלמידיו על מעלת הרצון האמיתי:

אם הרצון נשאר לבד - סימן שזה בסך-הכל "מצא חן בעיניך" וזה לא אומר שרצית. רצון אמיתי - הוא דוחף. רצון לשון מרוצה, זה מריץ אותך.
יש לפעמים שמשהו "מוצא חן בעינינו", כמו שבעינינו מוצא חן להיות בקיאים בש"ס, אז מדוע איננו בקיאים בש"ס? כי זה רק מוצא חן בעינינו. אילו היה אפשר לעשות את זה ע"י לחיצת כפתור או אמירת איזה פסוק - אז היינו משתפים פעולה.
אבל מי שבאמת רוצה להיות בקי בש"ס - אני זוכר את ר' חיים קנייבסקי שהיה שכן שלנו בית ליד בית, ואותו שמעו מאחרי שחרית ועד מנחה קטנה - שמעו אותו בחצי רחוב שהיה יושב ולומד, כל יום הוא למד 7 דפי גמרא, וכל שנה הוא גמר את כל הש"ס.
במשך כמה שנים כך.
אז הוא באמת רצה להיות בקי בש"ס.
הוא פשוט ישב ולא זז מהמקום, הוא השקיע!

זה נקרא לרצות! כל היתר - רצו?! זה מצא חן בעיניהם!
התפקיד שלנו זה לרצות, לעורר את הרצון, וזוהי נקודת המפגש בין הפוטנציאל להצלחה.

(הבאתי את הקלטת הדברים באשכול שנפתח על הגרח"ק עוד בחייו - viewtopic.php?t=5096)

ראוי לציין, כי לא השתתפתי בשיעורו של מו"ח, אלא שמעתי את ההקלטה, אך כמה ימים לאחר השיעור, דיברתי עם מו"ח בענין מסוים, וברצונו לעורר ולחזק אותי סיפר את הסיפור הזה, עם אמירה שהוא לא יודע האם לר' חיים היה ראש טוב יותר ממני (וזוהי בוודאי לא פגיעה בכבודו, כי לכו"ע יש לי ראש טוב, אלא שאינני מנצל אותו מספיק...), אלא שהוא רצה והשקיע, ולכן הוא גדל כך בתורה.

[דורשי יחודך]

מעניין לראות במוסף השבת של היתד את דברי הג"ר מיכל זילבר. הוא אומר בתוך הדברים שלא יהיה עוד אדם כזה עד ביאת גואל צדק...מצד שני הוא מציב שם דרישות שכל אחד צריך לרצות וכו', אבל הוא גם מדגיש שכל אחד יהיה מה שהוא, וישמח במה שהוא משיג ולא יסתכל על אחרים.

בקיצור, אין ספק שצריך ללמוד הרבה מרבינו זצוק"ל וכל אחד צריך להתאמץ ולסדר לעצמו צורת חיים נעלית יותר בלימוד התורה כו', אבל אני חושב שזה לגמרי לא נכון, וגם מזיק, לחשוב שכל אחד (או שיש אפילו מישהו ש) יכול לצמוח ר' חיים קנייבסקי.

[עליך עיננו]

מעניין לראות במוסף השבת של היתד את דברי הג"ר מיכל זילבר. הוא אומר בתוך הדברים שלא יהיה עוד אדם כזה עד ביאת גואל צדק...מצד שני הוא מציב שם דרישות שכל אחד צריך לרצות וכו', אבל הוא גם מדגיש שכל אחד יהיה מה שהוא, וישמח במה שהוא משיג ולא יסתכל על אחרים.

בקיצור, אין ספק שצריך ללמוד הרבה מרבינו זצוק"ל וכל אחד צריך להתאמץ ולסדר לעצמו צורת חיים נעלית יותר בלימוד התורה כו', אבל אני חושב שזה לגמרי לא נכון, וגם מזיק, לחשוב שכל אחד (או שיש אפילו מישהו ש) יכול לצמוח ר' חיים קנייבסקי.

אפשר לומר זאת בנוסח אחר
מי שימצה את כל הכוחות שלו עד הסוף אולי יזכה להגיע לדרגות כאלו, אבל מי שינסה להיות ר' חיים אף פעם לא יהיה כמוהו
וכמו שכבר העירו שיהחיד שלא 'חיקה' את החזו"א היה ר' חיים..

[יוסף חיים אוהב ציון]

מעניין לראות במוסף השבת של היתד את דברי הג"ר מיכל זילבר. הוא אומר בתוך הדברים שלא יהיה עוד אדם כזה עד ביאת גואל צדק...מצד שני הוא מציב שם דרישות שכל אחד צריך לרצות וכו', אבל הוא גם מדגיש שכל אחד יהיה מה שהוא, וישמח במה שהוא משיג ולא יסתכל על אחרים.

בקיצור, אין ספק שצריך ללמוד הרבה מרבינו זצוק"ל וכל אחד צריך להתאמץ ולסדר לעצמו צורת חיים נעלית יותר בלימוד התורה כו', אבל אני חושב שזה לגמרי לא נכון, וגם מזיק, לחשוב שכל אחד (או שיש אפילו מישהו ש) יכול לצמוח ר' חיים קנייבסקי.

גם בנו הגאון אי"ש אמר זאת, אבל מסיבה אחרת, שכמו אשת ר' חיים לא מצוי ונדיר הדבר. והדברים פשוטים.

[פלוריש]

האם היה קשר בין ר' מיכל זילבר שליט"א לבין הגרח"ק?
מענין לראות שבראיון מתשע"ט הוא הביא את ר' חיים בתור דוגמא כמה פעמים: https://www.dirshu.co.il/%D7%90%D7%A0%D ... 99-%D7%94/

ואגב,
כידוע, שניהם מסיימים את הבבלי והירושלמי וכו' כל שנה. אצל ר' מיכל זה סדר קבוע ולכאורה יותר הגיוני, מבחינת חלוקת חומר הלימוד, של מספר דפים שווה בכל יום.
ואילו הגרח"ק זצ"ל קבע לעצמו כל מיני כללים שלכאורה רק הקשו עליו, כגון שאם נשארו פחות מ8 דפים עד סוף המסכת אזי מסיימים אותה היום ולא משאירים למחר (כך לפעמים היה צריך ללמוד 15 דפים), לא להפסיק באמצע עניני אבלות, ואת הירושלמי ללמוד במקביל לבבלי (כך שבקדשים היה לו הרבה זמן פנוי, ובזרעים היה צריך ללמוד כ50 דפים ביום). מה העניין?

[גביר]

אודה למי שיוכל להעלות את ההספד של ר' מיכל ['יתד נאמן' אינו מגיע לכאן]

[שמואל שלומוביץ]

האם אפשר לבקש מהחברים בקשה?
כל מי שיודע על הספד שמתקיים (לפני מעשה ולא לאחריו), אנא שיכתוב זאת כאן.

שמא יש מקום לפתוח אשכול מיוחד לזה, לצערי אין מקום שמעדכן בזה וחבל.

קיבלתי היום:

הספד באחיסמך - לוד.JPG (77.05 KiB) נצפה 5683 פעמים

[איקטורין]

אודה למי שיוכל להעלות את ההספד של ר' מיכל ['יתד נאמן' אינו מגיע לכאן]

בבקשה

הרב זילבר.pdf

(3.6 MiB) הורד 290 פעמים

[פלוריש]

בעלון אהלי טהרות (עמ' אחרון) הובאו דבריו של הרב שמואל פולק (אז נדברו), שמתבונן על התמדתו ושקידתו של הגרח"ק ממבט מפתיע: http://beinenu.com/sites/default/files/ ... 5_82_4.pdf

דבריו של הרב יצחק מאיר מורגנשטרן: https://drive.google.com/file/d/1eOAPGa ... Su2Ju/view

[.השוחט]

..... ואת הירושלמי ללמוד במקביל לבבלי (כך שבקדשים היה לו הרבה זמן פנוי, ובזרעים היה צריך ללמוד כ50 דפים ביום). מה העניין?

הוא רצה ללמוד את הענין. ולא שבבבלי הוא ילמד כעת שבת ועירובין ובירושלמי הוא יאחז בפאה ודמאי. וכן התוספתא מהאי טעמא.
בעומק הדבר נראה עוד שאצלו הבסיס זה הבבלי, והשאר נלמדו כמשלימים ללימוד העיקרי. ודוק.

[באמונתו]

האם אפשר לבקש מהחברים בקשה?
כל מי שיודע על הספד שמתקיים (לפני מעשה ולא לאחריו), אנא שיכתוב זאת כאן.

שמא יש מקום לפתוח אשכול מיוחד לזה, לצערי אין מקום שמעדכן בזה וחבל.

עיין: https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=45&t=29590

[באמונתו]

האם היה קשר בין ר' מיכל זילבר שליט"א לבין הגרח"ק?...

לדבריו בראיון לר"א חפץ, יתד השבוע - עש"ק שמיני, התשובה חיובית, ועפ"י רוב, באמצעות חתנו של ר"מ, שם אף מספר איזה חידוש שחידש לרבינו זצ"ל, בעניין השור של בראשית.
שם אף מופיע, ז"ל:

כי אני מודיע לכם בזאת, שלא יהיה עוד בעולם רבי חיים קניבסקי (ועד) [עד] ביאת גואל צדק במהרה בימינו... כפי שנראה לעניות דעתי, לא היה לנו כזה אדם מימי מרן ה"חתם סופר", וגם לא יהיה עוד כזה יהודי!...

גם מלשון הגאון רמ"ז שליט"א שם:

(בהתרגשות) אני כמעט לא מעז להוציא את השם הפרטי ולומר: "רבי חיים" (מחמת יראת הכבוד), הוא האדם שכל מה שכתבו עליו ויכתבו, זה רק קצת מהידע הנכון עליו...

[פלוריש]

מעניינת ההשוואה בין הגרח"ק דווקא לחתם סופר, הרי לכאורה מה שייחד את הראשון אינה מה שייחד את השני, וספרי הגרח"ק אינם דומים לא לחת"ס על הש"ס, לא לשו"ת חת"ס ולא לחת"ס על התורה. מה כוונתו?

[באמונתו]

יש לי ב׳ שאלות ואשמח אם יש למישהו מידע בזה.
א. האם היה שום שיייכות בין מרן הגר״ח ז״ל למרן בעל האגרות משה הגרמ״פ ז״ל, ראיתי בספר הרוקח, שהגיה הגר״ח ז״ל, הסכמה מהגרמ״פ ז״ל וכתב שם ״ידידי הר״ח קאנעווסקי״ כו׳...

רבי משה היה נוהג לכתוב כך תמיד, כלפי כל אדם מישראל, לפי שידיד כל יהודי היה, ולא שהכירו אישית. אבל עם אביו הסטייפלר זצ"ל, אכן היה קשר קצת.

[באמונתו]

גאונות בשורות בודדות,
ווארט קצר בספר טעמא דקרא (נדפס שנת תשכ"ט), פרשת כי תצא:
...
וענהו הגר"ח אכן התירוץ לכשלעצמו נאה אך אין להאמינו שכך אמר כבר הגר"א הוא הרי חשוד על הסילוף....

ז"ט??
עכ"פ, כבר מקודם לגר"א זצ"ל, מצאנו בקהלת יעקב - מענה לשון לשון חכמים מערכת אות ג סימן קסג:

אמר [המחבר], ו.

לגבי השאלה מז"ט אפשר ליישב שכאשר נשארים רק ב' אופנים שוב אין שייך להקשות מדוע בחר באחד כי במה שרק יבחר שוב יקשה אותו שאלה
ושאלת הגר"ח ומימון הקשה כבר בספר אמרי דעת לרבי נתן ליברמן מקליינוורדיין על משניות שנדפס בתרנ"ב ומצו"ב
ורשימה זו של הדברים שאין להם חיבור כבר כתב במחברת מנחם בן סרוק עמוד 10

צריך לבדוק, אם אמנם רשימת מנחם, תואמת רשימת רבינו והאחרים.
אגב, ברשימת מנחם בפרט, בולט תירוץ רבינו זצ"ל, שזהו זוג ראשון, הבלתי מתחבר במקרא.
מ"מ, ראשון הנותן הטעם בשם של גט, עפ"י פירוד וריחוק אותיות אלה, הוא קהלת יעקב - אלגאזי, כנ"ל.

[צופה_ומביט]

האם היה קשר בין ר' מיכל זילבר שליט"א לבין הגרח"ק?...

לדבריו בראיון לר"א חפץ, יתד השבוע - עש"ק שמיני, התשובה חיובית, ועפ"י רוב, באמצעות חתנו של ר"מ, שם אף מספר איזה חידוש שחידש לרבינו זצ"ל, בעניין השור של בראשית.
שם אף מופיע, ז"ל:

כי אני מודיע לכם בזאת, שלא יהיה עוד בעולם רבי חיים קניבסקי (ועד) [עד] ביאת גואל צדק במהרה בימינו... כפי שנראה לעניות דעתי, לא היה לנו כזה אדם מימי מרן ה"חתם סופר", וגם לא יהיה עוד כזה יהודי!...

תורה היא וללמוד אני צריך:
איך אפשר להצהיר/לדעת כזה דבר מראש? גם לפני שנולד הגר"ח לא ידעו שיהיה כזה גר"ח בעולם, ומן הסתם אמרו בפטירת החת"ס שיהודי כמותו לא יהיה עד ביאת גואל צדק [ואולי אכן כך, אין לי כלים לדון בהשוואה בינו לגר"ח, וגם אין לי מושג אל מה מתוך כל המכלול שנקרא "הגר"ח" התכוון הגר"מ, ואולי אכן כוונתו למכלול גופא].
אולי מסברה אפשר לשער ולהעריך לפי הנתונים שבהם התגדל ומצב הדור וכו', אבל לדעת?
ובשלמא אם מעולם לא היה כזה, אבל הוא בעצמו אומר שהחתם סופר כן היה, ועל לפניו לא דיבר כלל, אז אולי יהיה עוד?
והגם שמצפים לביאת משיח צדקנו תיכף ומיד ממש, וכי דבר קבוע הוא שרק אחת לכמה מאות שנים בא לעולם יהודי כזה? מי אמר?

בקיצור, אם מישהו יוכל לבאר לי את האמירה הזו אשמח.

ואגב, אין לי הסבר לתופעה הפלאית הזו, אבל דוקא דורנו התברך באברכים צעירים ממש שיודעים כל התורה כולה [ונחלקו רק באופן לימודם אותה, איש לדרכו]. הרב ישראל שניאור, הרב שלמה יהודה, ועוד כמה אברכים צעירים שידיעתם פשוט מפליאה, בנגלה ובנסתר, ולפחות אצל חלקם כבר נודע ברבים ובגלוי ששולטים בכל התורה כולה באותיותיה.
הבהרה: כוונתי לומר בזה שיש בדורנו תופעות תורניות פלאיות שמלפני שנהיו איש לא היה מעלה על דעתו שיתכן כאלה בעולם, והנה יש, ודוקא לא בדורות קדומים אלא בדורנו אנו. ובכן הרי לנו שבכל כה"ג א"א לשער השערות.
וכאמור, הנה הגר"ח בעצמו איש לא היה מעלה בדעתו בדור הקודם או לדברי הרב זילבר מזמן החת"ס והלאה שיתכן דבר כזה, ואף בדורנו לא שיערו מתחילה עד היכן יגיעו הדברים, ובכן מה שייך לדעת מראש בכל כה"ג?