ספר פנינים מהגר"ח קנייבסקי: 'מנחת תודה' תורה

[קלונימוס הזקן]

מנחת תודה, עניני תורה. ליקוטי דברים ששמענו מרבינו הגר"ח קנייבסקי שליט"א. בני ברק. אלול תשע"ג

ספר מלא וגדוש (מאות עמודים) בדברים מעניינים ומרתקים, והרבה דברים מתוקים, הספר לא נערך בצורה מקצועית ומוגש לקורא 'כמימא לטיגנא' ממש, העובדות והמימרות נכתבו ע"י הרב המחבר שליט"א (שהוא חתן בתו של מרן הגרח"ק וזכה ממנו לקירבה יתירה ונמצא אצלו הרבה שעות בכל יום) עובר לעשייתן בבית מרן שליט"א, וכך זוכה הקורא להיכרות בלתי אמצעית, כאילו היה בבית פנימה בשעת מעשה, ללא מגע יד זרים וללא מסננת פרשנית של העורך כרגיל בד"כ בספרות מעין זו. ביקשתי מבית הרה"ג המחבר לקבל פרק דוגמה להציגו לפני חו"ר הפורום, ואם יתאפשר הדבר אצרפנו בהמשך

[קלונימוס הזקן]

עברתי על הספר ביעף ורשמתי עשר פנינים שלכדו את עיני, לזכות את כלל הקוראים, אף שההתפעלות תלויה בטעם אישי, ובודאי כל אחד ימצא בספר את אשר תאהב נפשו ואת שיפליא את ליבו:
(אני מסדרם בהודעות נפרדות כדי להקל על הרוצים להגיב תוך שימוש באופציית ה'ציטוט' כדי שיהיה קל לעקוב אחר הדיון)

[קלונימוס הזקן]

א.

"בענין ספר 'מכלול המאמרים והפתגמים' שאלו לרבנו אם ראוי להחזיק ספר זה. אמר רבינו, וכי אתה זוכר הכל? גם אחרי שלומדים עדיין זקוקים לזה... אח"כ שאלו שוב אם יש חסרון להחזיק ספר זה והתפלא: חסרון? אדרבה, מעלה. צריך להכיר לו טובה שהוא חוסך זמן של חיפוש"
<עמ' כה>

אגב, בעמ' נא, תחת הכותרת 'כיצד מעסיק רבינו את ילדיו הקטנים כשחולים?' מובא הסיפור הבא:
"סיפר בנו הרה"ג ר' אי"ש שליט"א שזוכר מילדות שהרגיש לא טוב וכן אביו, ושכבו במיטה עם חום. אביו אמר לו שיקח את הספרים 'מכלול הפתגמים' וכל דבר ששאל אמר לו אביו היכן זה כתוב, ואם היה משיב לו 'זה אני לא יודע כנראה שזה זוהר', התברר באמת שכך היה ונמצא בזוהר".

[קלונימוס הזקן]

ב.

"בהא דאמרו 'כל המלמד את בתו תורה כאלו מלמדה תפלות' אמר רבינו שמסתמא שלא בעיון מותר.
וסיפר שפעם אחותי רצתה ללמוד עמי גמ' ושאלו לחזו"א אם מותר והשיב באקראי מותר. למדתי איתה סוגית תגרי לוד (ב"מ נ"א) בתחלה עוד החזיקה בחשבון אח"כ כבר לא הצליחה"
<עמ' כז>

[קלונימוס הזקן]

ג.

"רבינו סיפר ששמע לפני שנים רבות מהרב ריף זצ"ל על הפסוק פר' כי תשא 'ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל, דלכאו' מה נכנס פסוק זה בפרשת חטא העגל. אלא ללמדנו שאף שיהושע היה תלמידו של משה רבינו [ולכאורה היה צריך למחות על כבוד רבו, ועקירת הדת. קלוני'] לא עשה מחאות והפגנות אלא ישב ולמד, ללמדנו שתפקידם של הת"ח לשבת וללמוד ולא להתעסק במחאות"
<עמ' לו>

[קלונימוס הזקן]

ד.

"סיפר רבינו: אמא שלי מאד דאגה לי ועזרה לי לחתן את בתי הראשונה וכבר היתה אז חולה ואמרה מי יודע איך אני אסתדר בהמשך ומה יהיה אח"כ, ולבסוף בכל ילד היה הנס שלו. וסיפר שפעם אחת הביאו לי לכתוב הערות על ספר 'הרוקח' [הכונה לפירוש המיוחס להרוקח עה"ת עם הערות הגרח"ק. קלוני'] ואמרו לי (אלו ששידכו זה) אל תדבר על הכסף. כך משך שנה כתבתי כל ערב ההערות ולבסוף סיימתי והבאתי להם ופרוטה לא נתנו לי. כך עברו חמש שנים. כששידכתי את בתי לפתע הביאו כסף בדיוק אותו הסכום שהתחייבתי עבור השידוך שלה"
<עמ' לח>

[קלונימוס הזקן]

ה.

"סיפר רבינו: פעם הג"ר אלעזר טורצין לא יכל לפתוח הפקק של הבקבוק, אמרתי לו תביא פטיש ואפתח לך, ודפק רבינו עם הפטיש על הפקק ונפתח הבקבוק. ושאל מהיכן אני יודע אמרתי לו מהל' שבת סי' שי"ד סעיף ד' ברזא שבחבית ואין אדם יכול להוציאה, מותר ליקח ברזא אחרת ולהכות באותה ברזא לצורך לשתות יין בשבת"
<עמ' מב>

[דוק!!!]

[קלונימוס הזקן]

ו.

"שאלו לרבינו... 'ויהיו נכסיו ונכסינו מוצלחים וקרובים לעיר', איזה נכסים יש להרב? השיב: הספרים. ושאלו: א"כ מהו קרובים לעיר? אמר: אפשר בקל להוציא מהארון.
<עמ' מו>

[קלונימוס הזקן]

ז.

"שאלו לרבינו בדבר אחד שהדליק האור בשוגג בשבת, ושואל מה לתקן. אמר רבינו לחזור על הל' שבת, והוסיף שכן הורה אביו. אבל היה פעם שהרבנית סיפרה שאלמנה שואלת, רבינו אמר שזה שום דבר, מסתמא היה מתעסק"
<עמ' נה>

[קלונימוס הזקן]

ח.

"אבא שאל לרבינו אם לקנות אופניים לילדים, השיב רבינו בבדיחותא: תקנה להם עז או כבש, רק בהמות טהורות (כי רבינו שולל להרגיל ילדים ברכיבה על אופניים).
<עמ' קיג>

[קלונימוס הזקן]

ט.

"פעם כתבתי לאחד תשובה קצרה כדרכי, והחזיר לי מכתב שזה לא יפה לכתוב כל כך בקצרה, אתה לא יכול לכתוב כמה שורות? איפה כבוד התורה?
- הבנתי שמדובר באיזה אדם מכובד, השבתי לו: מהיכן אני אדע במי מדובר בילד בזקן או במופלא סמוך לאיש, ועכשיו כבר יש לך כמה שורות"...
<עמ' קלט>

[קלונימוס הזקן]

י.

"אחד אמר קמי רבינו שרוצה לקנות דירה בבית שמש. רבינו שאל: איזה בית שמש, של יהודה או של דן?"
<עמ' קסג>

[קלונימוס הזקן]

ישנו בספר גם 'גילוי סוד', אשר יעניין בודאי יודעי ספר:

"עוד סיפר רבינו, שהיה אחד באמריקה בשם הרב בערל רוטשטיין, ששלח לי לכתוב הגהות ומראה מקומות וכדו' על תשו' הרי"ף וכתבתי לו, ובעיקר כתב הגר"ב ויינטרוב זצ"ל ואני עזרתי לו. ואח"כ ביקש שאשלח לו את הדפים דרך ספינה ולבסוף הכל טבע בים, והוא כבר שלח הכסף מראש ומזה השאתי את בתי" <עמ' לח>

רד"צ רוטשטיין לא מזכיר כלום מענין זה בהקדמת שו"ת הרי"ף שהוציא, ושמא לאחר היעלמות הדפים, החליט להדפיסו כמות שהוא עם הערותיו בלי הערות הגרדב"ו והגרח"ק.

[קלונימוס הזקן]

אגב אורחא אעיר במה שהובא בעמ' מג:

"בביקור חג של רבינו אצל חמיו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שאל הגרי"ש את רבינו בגמ' ברכות לז א' אמר ליה רבן גמליאל עקיבא עד מתי אתה מכניס ראשך בין המחלוקת, מהו הלשון עד מתי דמשמע דכבר אינו פעם ראשונה, מתי הי' עוד דבר זה [דהוה לי' למימר למה אתה מכניס], ויישב רבינו ע"פ התוספתא בדמאי פ"ה הכ"ו מעשה שנתכנסו רבותינו לעיירות של כותים שע"י הירדן והביאו לפניהם ירק קפץ ר"ע ועשרו ודאי, א"ל ר"ג עקיבא היאך מלאך לבך לעבור על דברי חברך או מי נתן לך רשות לעשר כו', וההיא דברכות זה הפעם השניה"

ולענ"ד יש להביא יותר בדומה לזה מד' התוספתא ביצה פ"ב ה"ח: ומעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו מסובין ברומי ונפלה מנורה בלילי יו"ט ועמד רבי עקיבא וזקפה, אמר ליה רבן גמליאל מה לך שאתה מכניס ראשך בין המחלוקת. ע"כ. ואכן שם לא אמר לו בלשון 'עד מתי', וקרובים הדברים להיות אמת שזו היתה הפעם הראשונה. ק"ק.

[קלונימוס הזקן]

עוד מובא שם עמ' נה-נו ליקוט ממשניות וגמ' ממספר אחד ועד מאה, כמו 'ארבעים ושנים' סוטה מז. 'שבעים ושמונה' זבחים קח. ועוד ועוד, שנמצאו רשומים בכת"י הגרח"ק על כריכת ספר אחיעזר שברשותו, ו"אמר רבינו שאינו זוכר מתי זה נכתב כנראה לפני שנים רבות", המחבר מעתיק קצת מן הרשימה 'לזכרון לחביבות דברי-תורה'.
והנה בסוף הרשימה כתוב 'העתקתי מספר אוהמ"ד'. - ברי לי שצ"ל: אוהמ"ס, הכונה לספר 'אוצר המספרים', וכנראה העתיק משם הגרח"ק כדי לבחון מי מבניו וכדו'.

[היא שיחתי]

בעמוד 3 דברים ממנחת תודה

[יד לפה]

איני יכול לצטט מלשונו אחר שרק עלעלתי בו על דוכן המכירות ..
אבל התפעלתי ממה שכתב שם, שאמר הגר"ח: צריכים ללמוד בלי לחץ
אם הייתי מרגיש שעכשיו אני חייב ללמוד ברצף, לא הייתי מסוגל ללמוד אפי' דקה אחת.
וכשאני יודע שיכולני להפסיק מתי שארצה, אני יכול ללמוד גם עשר שעות ברציפות.
וחזו גברא רבא מאי דקמסהיד אנפשיה..

[איש-אחד]

י.

"אחד אמר קמי רבינו שרוצה לקנות דירה בבית שמש. רבינו שאל: איזה בית שמש, של יהודה או של דן?"
<עמ' קסג>

של דן? במקרא נזכרה "בית-שמש" מערי נפתלי (יהושע יט, לט), לגבי דן נזכרה "עיר שמש" (שם יט, מא).

[מבקש אמונה]

ח.

"אבא שאל לרבינו אם לקנות אופניים לילדים, השיב רבינו בבדיחותא: תקנה להם עז או כבש, רק בהמות טהורות (כי רבינו שולל להרגיל ילדים ברכיבה על אופניים).
<עמ' קיג>

מה טעם?

[ארי במסתרים]

ב.

"בהא דאמרו 'כל המלמד את בתו תורה כאלו מלמדה תפלות' אמר רבינו שמסתמא שלא בעיון מותר.
וסיפר שפעם אחותי רצתה ללמוד עמי גמ' ושאלו לחזו"א אם מותר והשיב באקראי מותר. למדתי איתה סוגית תגרי לוד (ב"מ נ"א) בתחלה עוד החזיקה בחשבון אח"כ כבר לא הצליחה"
<עמ' כז>

בנותן טעם לציין מה שמספרים שהגר"ח שאל את אביו הקה"י לפני חתונתו מה יש לדבר עם האישה וענה לו הגר"ח תדבר איתה על סוגיית תגרי לוד. (לא זוכר היכן ראיתי את זה)

[היימישער]

ח.

"אבא שאל לרבינו אם לקנות אופניים לילדים, השיב רבינו בבדיחותא: תקנה להם עז או כבש, רק בהמות טהורות (כי רבינו שולל להרגיל ילדים ברכיבה על אופניים).
<עמ' קיג>

מה טעם?

אולי מאותה סיבה של בהמה בלי אוכף.
ואולי מחמת הסכנה.

[ישבב הסופר]

הלא זה כמו חמור עם מרדעת!!
מסתמא מפני שזה יכול להביא לידי סכנה, וגם זה לא עוזר לילד כשיגדל, כי עפ"י רוב באר"י לא משתמשים מבוגרים באופניים.

[קלונימוס הזקן]

אכן לא שייך כלל ענין החמור.
זכור לי שמקובל בהנהלת ת"ת תשב"ר בשם זקני ירושלים, כלל בנושא אלו משחקים אין לאפשר לילדים לשחק. והוא שכל דבר שמקובל בעולם הרחב שגם מבוגרים מחזיקים בו, ואינו תורה, אין לאפשר לילד משום דמשתרש בזה, ושמא ימשך אבתרי'. ולכן אוסרים משחקי כדור וכדו', ואילו הרבה שובבויות ילדים אחרות מתירים ברחבה
(ויש מעשה מפורסם ברעיון כזה מהגרי"ז ואכמ"ל)

[גאולה בקרוב]

מה שציטט היד לפה, היה שווה כל הספר הנ"ל אפילו רק בשביל זה!

[יאיר]

איני יכול לצטט מלשונו אחר שרק עלעלתי בו על דוכן המכירות ..
אבל התפעלתי ממה שכתב שם, שאמר הגר"ח: צריכים ללמוד בלי לחץ
אם הייתי מרגיש שעכשיו אני חייב ללמוד ברצף, לא הייתי מסוגל ללמוד אפי' דקה אחת.
וכשאני יודע שיכולני להפסיק מתי שארצה, אני יכול ללמוד גם עשר שעות ברציפות.
וחזו גברא רבא מאי דקמסהיד אנפשיה..

מה שציטט היד לפה, היה שווה כל הספר הנ"ל אפילו רק בשביל זה!

מסכים. בדיוק חשבתי על זה לפני כמה ימים

[בתוך הגולה]

א.

"בענין ספר 'מכלול המאמרים והפתגמים' שאלו לרבנו אם ראוי להחזיק ספר זה. אמר רבינו, וכי אתה זוכר הכל? גם אחרי שלומדים עדיין זקוקים לזה... אח"כ שאלו שוב אם יש חסרון להחזיק ספר זה והתפלא: חסרון? אדרבה, מעלה. צריך להכיר לו טובה שהוא חוסך זמן של חיפוש"
<עמ' כה>

אגב, בעמ' נא, תחת הכותרת 'כיצד מעסיק רבינו את ילדיו הקטנים כשחולים?' מובא הסיפור הבא:
"סיפר בנו הרה"ג ר' אי"ש שליט"א שזוכר מילדות שהרגיש לא טוב וכן אביו, ושכבו במיטה עם חום. אביו אמר לו שיקח את הספרים 'מכלול הפתגמים' וכל דבר ששאל אמר לו אביו היכן זה כתוב, ואם היה משיב לו 'זה אני לא יודע כנראה שזה זוהר', התברר באמת שכך היה ונמצא בזוהר".

[בנו ר' שלמה בהספד אמר בנוסח מעט שונה (לילות שבת ורצה לשחק עם הילדים)].

[קלונימוס הזקן]

[בנו ר' שלמה בהספד אמר בנוסח מעט שונה (לילות שבת ורצה לשחק עם הילדים)].

ויש ליישב בקל. ילדותו של הרה"ג ר' אי"ש מוקדמת יותר.

[פילווישוק]

ויש ליישב בקל. ילדותו של הרה"ג ר' אי"ש מוקדמת יותר.

כן מוכח גם ממה שלא ידע זוה"ק, שבהמשך הצטרף לסדר השנתי.