אפשר כתב:ה. הבאנו הגמ' במכות, מכיון שיש כאן עדיין קושיות ותירוצים ניכר שלא עיינו שם, ולכן הנני להעתיק וז"ל,. הנה דברי הגמ' ברורים, דקדש לא היה לו חומה כלל מעולם, דהרי הגמ' מביאה שבשעת שכבשם יהושע כתיב שהיו ערי מבצר, ואילו אח"כ נעשו למקלט, וע"ז משיבה הגמ' תרי קדש, ועתה לפי דברי הרב יוצא ודברי הרב ברכה נשאלת השאלה, למה הוצרכה הגמ' לברוא עיר חדש, שאולי לא היה ולא נברא, הרי אפשר ליישב בפשיטות שהיה להם חומה בשעה שכבשוה, ואח"כ סתרו את החומה,וקדש עיר מקלט הואי והכתיב וערי מבצר הצדים צר וחמת רקת וכנרת [וגו'] וקדש ואדרעי ועין חצור ותניא ערים הללו אין עושין אותן לא טירין קטנים ולא כרכים גדולים אלא עיירות בינוניות אמר רב יוסף תרתי קדש הואי
נראה שהגמרא נקטה ש"עיר מבצר" היא בהכרח גדולה, וכיון שערי המקלט צריכים להיות ערים בינוניות אז היא לא יכולה להיות עיר מקלט גם אם יסתרו את חומתה.
ודאי אין איסור שערי המקלט תהיינה מוקפות חומה, שהרי התירוץ הראשון בערכין לג: הוא "כאן שהוקף ולבסוף ישב כאן שישב ולבסוף הוקף" - זאת אומרת שערי מקלט יכולות להיות מוקפות חומה חדשה, וכפי שפירש שם רש"י "אבל ישב ולבסוף הוקף משכחת בהו שלאחר שניתנו להם בימי יהושע היקיפוה הם", ועוד דמקרא דכתיב "מקיר העיר וחוצה" משמע שיש קיר חיצוני לערי הלויים.
אמנם לפירוש רש"י צריך עיון מה החילוק בין חומה קדומה שחייבים לסותרה כדי שזה לא יהיה כרך לחומה חדשה שמותר לבנות (דלכאורה לא מסתבר שדין "אין עושין אותן... כרכים גדולים" היינו רק שאסור שיהיה להם דין "ערי חומה" הלכתי),
ובצירוף קושיה זו עם זה זה שמסתימת הרמב"ם נראה שמציאות "בתי ערי חומה" אצל הלויים היא לא מציאות חד פעמית שהיתה לזמן קצר בימי יהושע - נראה כפירוש שראיתי בשם ה"קרן דוד" שגם בערכין יסוד הדברים הוא בהנחה ש"עיר מבצר" היא ודאי כרך גדול, ובקושיה הניחו שכל עיר שהקיפוה הכנענים חומה היא עיר מבצר (וממילא היא כרך גדול ואינה ראויה לערי הלויים), ותירץ רב כהנא "כאן שהוקף ולבסוף ישב כאן שישב ולבסוף הוקף" כנ"ל, והטעם שישראל הקיפו בחומה אינו כדי לעשות את העיר לעיר מבצר (שזה לא מתאים בעיר בינונית) אלא כדי להגדיר את סוף העיר ותחילת המגרש, והקשתה הגמרא שבאופן כזה בלאו הכי אין לו דין בתי ערי חומה, ותירץ רב יוסף בריה דרב סלא חסידא "כגון שנפלו להן הן ומגרשיהן" - היינו שלפעמים גם הכנענים הפרידו בין העיר למגרשיה בחומה (קטנה כנראה) אף בעיר בינונית שאינה מתאימה להיות עיר מבצר, ובאופן כזה (אם בנו כך את העיר מלכתחילה) אז יש לזה דין בתי ערי חומה אע"פ שזו אכן לא עיר מבצר. ומה שהקשתה הגמרא "הן ומגרש למסתרינהו קיימי" נראה דצריך לגרוס בלי המילים "הן ומגרש" (וכן הוא בכתב יד אחד או שניים שכתוב רק פעם אחת "הן ומגרשיהן") וזו שאלה בפני עצמה - איך שייך לומר "גאולת עולם" על בתים והרי סופו של בית להיסתר, ותירץ רב אשי שכיון שעד שהבית נסתר הוא יכול להיחלט אז צריך לומר שאפשר לגאול לעולם.
ולפירוש זה ניחא יותר הלשון "הן ומגרשיהן", דלפירוש רש"י לכאורה היה ראוי יותר לומר "הן וחומותיהן".
(לגבי דברי הרמב"ם אפשר ליישב גם באופן אחר כגון שההבדל בין הבנתו בגמרא לפירוש רש"י היא רק ש"אדמסתתרי מסתתרי" אינו כרש"י "כל זמן שלא נסתרו" אלא "אף על פי שסותרים את החומות" - והיינו שתירוץ רב אשי הוא שלא אומרים את הסברא שכיון "דלמסתרינהו קיימי" אז זה לא נחשב שהיתה חומה בימות יהושע אלא מכיון שהיתה חומה בזמן יהושע קרינן בין "אשר לא/לו חומה" ולולי הדין של "גאולת עולם תהיה ללוים" היו הבתים נחלטים.
ואף שלפי פירוש זה עדיין אתה יכול לטעון את סברתך שנראה שזה דין תיאורטי ושזה לא קרה במציאות - ברמב"ם נראה שכן היו למעשה ללויים בתי ערי חומה.)