מרן שר התורה הגר״ח קניבסקי זצ״ל

אליסף · הודעהעל ידי **אליסף** » ג' מרץ 22, 2022 8:01 pm

איש_ספר כתב:
מודעה אוצר החכמה.jpg

ארון וכפורת הבנתי. מאי משמע 'בדים'?
גם מה הקשר של מרן לאוצה"ח? התוכל להרחיב?

יוסף חיים אוהב ציון

אליסף כתב:
איש_ספר כתב:
מודעה אוצר החכמה.jpg

ארון וכפורת הבנתי. מאי משמע 'בדים'?
גם מה הקשר של מרן לאוצה"ח? התוכל להרחיב?

ידוע שבזכות ר"ח רבו מחזיקי תורה שהם בחינת בדים.

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ג' מרץ 22, 2022 9:05 pm

חשבה לטובה · הודעהעל ידי **חשבה לטובה** » ג' מרץ 22, 2022 9:06 pm

מעיין בספר ברכת חיים להגרח''ח גרינברג זצ''ל

: IMG_1301.JPG (3.32 MiB) נצפה 8505 פעמים

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » ג' מרץ 22, 2022 9:37 pm

.השוחט כתב:לאראל. כל ההספד הוא התמצית של ספר החובות. כדאי לשנן אותו. ספר דק וקריא. (וכמעט בלי טעויות להבדיל ממנחת תודה).
לא יתכן לקוראו ולא לעלות כמה רמות בחשק לידיעת התורה.

ולשילה. אכן כל שנה סיים בי"ד ניסן. ובשנה מעוברת סיים הכל בשושן פורים, ושייר רק כמה שורות לסיום בערב פסח.
(היה לו זמן אז לענות יותר מכתבים ולכתוב ספרים).
ואומרים שאכן נתבקש לישיבה של מעלה מיד לאחר שסיים את סדר לימודיו לשנה זו.
ראה תמונה למעלה 5 ימים לפני הפטירה שהוא יושב עם החובות.

כפי החשבון נמצא, אשר רבינו זכה וסיים את כל התורה כולה, עפ"י הסדר שלו המפורסם אחת בשנה ובע"פ, לפחות שבעים פעם, מפני שע"פ עדות עצמו, התחיל כבר בחיי הדוד מרן החזו"א זצ"ל ללמוד כן, נמצא שעכ"פ בע"פ תשי"ג, כבר סיים לפי הסדר כנ"ל: ע"פ תשי"ג - שושן פורים תשפ"ב = 70.
מסתבר שאף בפלא עניין סדרו המקודש, שחייו סובבו במסירות נפש, שייך לשון הגמרא - קידושין לח, א:

ומנין שבשבעה באדר נולד משה? שנאמר: ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבא, שאין ת"ל היום, מה ת"ל היום? מלמד, שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחדש לחדש, שנאמר: את מספר ימיך אמלא

שכן נפטר בו ביום ממש.

צופה_ומביט · הודעהעל ידי **צופה_ומביט** » ג' מרץ 22, 2022 9:42 pm

יש לפרש "שנותיהם" מלשון "שינון". [ולא רמז בעלמא הוא, אלא שהרי "שנה" בעצמה נקראת "שנה" משום מחזור השמש ששונה וחוזר על עצמו ומתחיל מחדש].

כמו כן, אצל מי שהתורה היתה חייו ממש, ובאם יש לו סדר שינון קבוע שחוזר חלילה, הרי שלהשלים משנתו הוא להשלים חייו-שנותיו כפשוטו.

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » ג' מרץ 22, 2022 9:48 pm

צופה_ומביט כתב:יש לפרש "שנותיהם" מלשון "שינון". [ולא רמז בעלמא הוא, אלא שהרי "שנה" בעצמה נקראת "שנה" משום מחזור השמש ששונה וחוזר על עצמו ומתחיל מחדש].

כמו כן, אצל מי שהתורה היתה חייו ממש, ובאם יש לו סדר שינון קבוע שחוזר חלילה, הרי שלהשלים משנתו הוא להשלים חייו-שנותיו כפשוטו.

ואם חשבוני הנ"ל נכון, הרי ימי "שנותינו" בהם שבעים שנה, התקיים בו בסדרו המפליא, שבעים שנים מיום ליום ממש.

מחולת המחנים · הודעהעל ידי **מחולת המחנים** » ג' מרץ 22, 2022 9:59 pm

האם שיטתו של מרן זצוק"ל נגד השתדלות בהרבה ענינים נבעה מדרך נובהרדוק בה למד אביו מרן הסטייפלער זצ"ל, שכידוע דגלו בשיטת "בטחון בלי השתדלות"?

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ג' מרץ 22, 2022 10:27 pm

דומה שליצירתו של הרב, המבוססת על בקיאות רחבה, ישנן שתי תכונות בולטות -

הראשונה - היכולת לראות מקורות רבים ומגוונים, לפעמים גם כאלה העוסקים בעניינים שונים, בסקירה אחת, ולפרשם ולנמקם זה לפי זה.
השנייה - היכולת לתמצת ולסכם בצורה מקיפה ברורה ובהירה מספר רב של מקורות.

בהתאם לכך, גם אם שתי התכונות באות לידי ביטוי בכל, או לכל הפחות ברוב המכריע, של חיבוריו, יש מהם שניכרת בהם בעיקר התכונה הראשונה, הבקיאות היוצרת, המקרבת רחוקים ומתוך כך מוצאת הסברים ונימוקים מחודשים. ויש מהם שניכרת בהם בעיקר התכונה השנייה, הללו עשויים מקורות שונים המותכים זה בזה לכלל לביאור מקיף ותמציתי.

אמור מעתה - ניתן למיין ולקטלג את חיבורי הרב לפי תכונותיהם אלה, ולהבחין בתוכם בין ספרים שעיקרם פרשנות והנמקה, שלמרות שימושם במקורות קודמים, יש בחיבור ביניהם הרבה מהיצירה עצמית, לבין ספרים שעיקרם סיכום ותמצות, שאף שגם מהם לא נעדרת אותה מקוריות, עיקרם סיכום הדברים והגשתם בפני הלומד בצורה מקיפה מחד ומתומצתת מאידך.

דומה שישנם עוד שני מאפיינים לדרכו של הרב -

האחד - הנטייה לעסוק בהרחבה יחסית גם בנושאים שמעטים הם העוסקים בהם.
השני - מתן משקל, הן פרשני והן הלכתי, למקורות שלא הכל נותנים אליהם את לבם ואף אין הכל מכירים אותם.

נראה שדי במאפיינים אלה לעשות את יצירתו לחטיבה ייחודית בספרות התורנית, מעין תת סוגה בפני עצמה, ואולי שיטה עתידית ומשוכללת של קטלוג ומיון תורניים תמצא את הדרך להביע זאת בשפה ספרנית.

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » ג' מרץ 22, 2022 11:07 pm

מחולת המחנים כתב:האם שיטתו של מרן זצוק"ל נגד השתדלות בהרבה ענינים נבעה מדרך נובהרדוק בה למד אביו מרן הסטייפלער זצ"ל, שכידוע דגלו בשיטת "בטחון בלי השתדלות"?

מסתבר שרקע זה ודאי הצטרף.

ברם, יש עוד דבר יסודי, שהתייחד רב חיים בו מאוד, והיינו המסירות שלו המוחלטת אל לימוד התורה.
לא השאיר "כמלא נקב מחט סדקית" מקום, אל משהו נוסף בחיים.
ממילא, איה אפוא יש מקום להשתדלות זרה וחיצונית??

לענ"ד, כן נבין הנהגה נוספת אצלו, דבר שראינו בפרט בשנים אחרונות, והוא בעניין התפילה;
הרי כל אחד יודע עניין התפילה וערכה הרם, אמנם רב חיים לקח אותה עד הקצה האחרון!
רב חיים אחז שהתפילה, הלכה ולמעשה, היא לבדה הפתרון העיקרי אל כל מצוקה וצרה, הן הנוגעות ליחיד, הן הנוגעות לרבים.
מעשים בכל עת, שאנשים פנו אליו בביקוש עצה ותושייה, לכל מיני מצבים מסובכים, שונים ומשונים.
רב חיים לא אמר, אלא זעק: תתפלל, תתפללו!!
בהיות ר"ח "קודש קדשים" (ראה לשון הרמב"ם בשלהי הלכות שמיטה ויובל), לא הכיר כלל בעוה"ז, אשר ממילא "עבודה" אצלו הייתה תורה, ו"השתדלות" אצלו הייתה תפילה, ותו לא מידי.

ש. ספראי · הודעהעל ידי **ש. ספראי** » ד' מרץ 23, 2022 1:21 am

חנוכה תשל"א הגר"ח בן 42
רבי מיכל הומינר שולח לו סדרת מאמרים שאינו יודע את מקורם
ר' חיים משיב לו בו היום בסדרת מקורות מגמרות, בראשית רבה, ועוד
(אולי כבר העלו את זה לעיל. לא עברתי עדיין על האשכול)

מ,א,ור · הודעהעל ידי **מ,א,ור** » ד' מרץ 23, 2022 1:23 am

אחרון התלמידים כתב:
מ,א,ור כתב:אולי כבודו יתאר לנו כיצד היה הלימוד של הגאון ר' חיים ישראל שפירא עם מרן הגר"ח האם מרן זצ"ל היה קורא במהירות את שמונת הדפים או שהיה איזה שיתוף פעולה עם החברותא בזה כעין מו"מ

בס"ד
די! די! די!
כל השאלות הכביכול תמימות הללו, ש'כמובן' לא באים לזלזל ח"ו אלא הלמדנים שלנו רק לא מבינים - מסכנים... משום מה תמיד באים מאנשים מקבוצות מאוד מסוימות (רק חפשו את הודעות המשמתש של זה ושל השואלים האחרים להיכן הוא שייך). מספיק דיברתם בחוסר כבוד בחייו, עכשיו אנו מצפים מכם רק לשמוע מילות חרטה. הגיע הזמן לעשות תשובה ולא לשנות בחטא.

על מה המתקפה הבנאלית הזו סה"כ מבקש באמת לתאר היאך מספיקים בכזו ס"ד כמות כה גדולה של הש"ס ?

ש. ספראי · הודעהעל ידי **ש. ספראי** » ד' מרץ 23, 2022 1:28 am

מ,א,ור כתב:על מה המתקפה הבנאלית הזו סה"כ מבקש באמת לתאר היאך מספיקים בכזו ס"ד כמות כה גדולה של הש"ס ?

פעם הושיב אותי בחדר השינה שלו ואמר לי שכבר מסיים. וגמע עמודי רמב"ם כמו שאני אוכל איגלו....
באמת לימוד הש"ס והחובות שלו היו מהירים מאד. בעני ראיתיו גומע דפי גמרא, פעמים רבות.

ניים ושכיב · הודעהעל ידי **ניים ושכיב** » ד' מרץ 23, 2022 2:24 am

גימפעל כתב:גאונות בשורות בודדות,

ווארט קצר בספר טעמא דקרא (נדפס שנת תשכ"ט), פרשת כי תצא:

"כתבו בשם הגר"א ז"ל דלכך נקרא 'גט', משום שאותיות ג"ט לא מצינו סמוכים זה לזה בכל הפסוקים, ולכך הוא סימן להרחקה. וצ"ע דגם אותיות ג"ק ז"ט ז"ץ ז"ס ס"ץ לא מצאתי סמוכים בפסוקים [אבל השאר נמצאים או ישר או הפוך]. וי"ל דגט הוא הראשון שאינו סמוך"

שמעו והתבוננו ושוו בנפשכם:
מי יכול בדור הזה (ומסתמא בכמה וכמה דורות קודמים) לציין 5 סטים של אותיות, שאינם סמוכים זה לזה,

שימו לב שבתנ"ך ישנם מעל מיליון אותיות,

קחו בחשבון, 'אותיות' לבד אין בהם שום הבנה ושכל - חייב פטור וכיוצא בזה.

ליהוי ידוע, שבשנת תשכ"ט עדיין לא היה אוצר החכמה ושאר תוכנות המחשב,

לכאו' ק' די"ל באופן פשוט יותר, דמצינו את זוגות אלו סמוכים מסוף תיבה לראשית תיבה כך:
ג"ק-הורג קין
ז"ט-ויאחז טרף (ישעיהו ה,כט)
ז"צ-לגוז צאנו
ז"ס-שעשגז סריס
ס"צ-יבוס צרינו

וי"ל דע"כ שהגר"א לא התכוון לכזו סמיכות, כיון שמצינו כעי"ז גם בג"ט שואג טורף (יחזקאל כב,כה)...

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » ד' מרץ 23, 2022 3:33 am

הנני להמשיך עוד מעט.

לד. לפני כשנה (אולי יותר) חלה אחי ר"ז שליט"א בדלקת ריאות חריפה, החמצן בדם (סיטורציה) ירד פלאים רח"ל, והרופא שלו ציוהו להתפנות מיידית לבית החולים, היות שיש לו רקע לבבי, והסתבר שיש לו קורונה. הרופא אמר לו שמן הסתם יורדם ויונשם. האיש של עזר מציון (ר' אלי ברונר) אמר לו שהמצב ביש, אין מקום, ואין כניסה למבקרים וכו', אין טיפול, ונדבקים שם בכל מיני מחלות וכו'. אבל אם אין ברירה אין ברירה. הרופא שלו התקשר אליו מדי שעה לברר מדוע עוד לא התפנה.
אחי שלח את ר"ג לשאול את רבינו, רבינו אמר בזה הלשון "הוא לא צריך בית חולים, שילמד בבא קמא ויהיה בריא". ר"ג התקשר לאחי שהוא שולח לו ושננתם או שוטנשטיין ושיתחיל מיד. אחי שיחי' הסתגר בבית בבידוד, והחל ללמוד עשר שעות ביום ב"ק היטב ככל שידו מגעת עד שסיים, ואז הבריא.
הסתבר שבכלל לא היה לו קורונה (לפי שנדבק בה יותר מאוחר), ואילו היה מתאשפז ומורדם, סופו מי ישורנו.
גם כאן רואים את הכח של הרב לסחוט התרוממות בעבודת השם מעל הכוחות ובוודאי מעל ההרגל.

לה. רבינו אמר כמה פעמים לבני ביתו שבעת הסתלקות אביו הוא הרגיש שמטילים עליו משמים שני תפקידים, האחד להרגיע יהודים, והשני לפתור ליהודים את לבטיהם וספיקותיהם, והוא קיבל זאת על עצמו בהתמסרות גדולה, למרות איבוד זמנו היקר ואיבוד כתיבת ספרים וכו'.
במלחמת המפרץ הרבנית סיפרה להגרחי"ש שהיא שאלה את רבינו איך הוא לוקח על עצמו להבטיח שבבני ברק לא יפלו טילים. והוא ענה לה שזה תפקידו להרגיע יהודים.

לו. סיפר לי אחי הנ"ל שהיה נוכח בחוהמ"ס שהגיעה אלמנה טרייה מלייקווד עם 8 יתומים. היא עמדה בדלת ורבינו התייחס לכל ילד בנפרד. הקטן היה בן שנתיים ורבינו שאל היכן הירמולקה שלו. הרב אברהם רובינשטיין מיד הוציא את כיפתו מתחת כובעו וחבשה לילד. א' הנוכחים לחש לר' אברהם כשנצא תקח חזרה את כיפתך, רבינו הגיב מיד אם כך גם הברכה תחזיק מעמד רק עד הדלת.
כידוע שהיה אומר כך הרבה, בקשר לפיאות או לשעון.

לז. סיפר לי אחי רי"ל שהיתה בעיה בריאותית אצל רעייתו וכבר רצו לנתח. בא לבקש ברכה וקיבל בצירוף הוראה שא"צ ניתוח. תוך כדי שיחה נחשף השרוול ורבינו ראה שעון על היד ואמר לא ילבש וכו'. אחי אמר שהוא חייב שעון. הרב אמר לו תחזיק שעון אבל לא על היד. אחי אמר לו שהוא משמש כמשגיח וכשבחור מאחר הוא מביט בשעון לראות מתי מגיע, וכשיש לו שעון ביד הוא עושה זאת בלי למשוך תשומת לב, ואם יוצרך להוציא שעון מהכיס או להביט בשעון הקיר זה ימשוך מדי תשומת לב וכו'. רבינו אמר לו תלמידים צריכים לפחד מהמשגיח, לא המשגיח מהתלמידים. אחי העיד שמאותו יום חש שינוי עצום בדרך ארץ של התלמידים.
לימים קיבל תפקיד בחו"ל והיה טס הרבה, וסבל מבלבול בזמנים וחזר ללבוש שעון על היד. ומיד חזרה הבעיה אצל רעייתו.
(אני משתדל לברוח מסיפורי המופתים, הן מפני שלא להסיט את תשומת הלב ממה שצריך להתחזק, והן בגלל שכל אחד יש לו כמה כאלו, והן מפני אלו שלא אוהבים זאת, אבל לא שייך לדבר על רבינו בלי שזה יצוץ פה ושם).

לח. ועוד ממקור ראשון. אברך שבתו הכלה עמדה קרוב לנישואין ואורח בזמנו לא בא. בלית ברירה לוקחים כדורים ולא רצוי כידוע. הוא התייעץ עם א' המומחים והלה אמר לו את ההדרכה המקצועית. אבל הפטיר בסוף השיחה כבעל כרחו שאנשים הולכים לר' חיים והוא מברך וזה מסתדר תוך 24 שעות. הלה ציין שהוא לא יודע להסביר אבל זה פועל תמיד. האברך התקשר וביקש מר"ג לארגן ברכה. עברו כ"ד שעות ולא הגיע. התקשר לר"ג. ר"ג אמר לו שהוא ביקש קצת יותר מאוחר בשעה זו וזו. ואכן ממש באותה שעה זה הגיע.

לט. עוד סיפור במשפחתינו. היה ברית אצל אחותי והרב הוזמן לסנדק. הוא ראה את אבא זצ"ל ושאל אותו זה הנכד הראשון שלך? אבא אמר לו ונחנו מ"ה. הרב אמר שיהיה עוד מ"ה. חלפו שנים היו בדיוק צ' בלי עה"ר. ואז ארעו כמה מקרים לא נעימים במשפחה בקשר להריונות, וגם אבא עצמו היה לו איזה שאת בשפתיים, משהו מדאיג. א' האחים זכר את הנוסח של רבינו וחשש שזה קשור. הוא שלח את א' מאחיי לרבינו, רבינו אמר ח"ו, ה' יעזור שיהיה עוד נכדים וגם אבא יהיה בריא. וכך הוה, שהכל הסתדר.

מ. ענין אחר. ידוע שהוציאו בחיי הרב כמה וכמה ספרים מלאי סיפורים עליו. זה היה נראה משונה שהוא מסכים. גם כמה ספרים של תשובות מהסוג שהוא שולף והן לא בהכרח לכבודו. הוא ידע להוציא ספרים מושקעים כידוע. דומני שהקו שלו היה ברור לגמרי. אם זה יכול לחזק יהודים ולהוסיף כבוד שמים, הוא מניח את אי הנעימות שלו בצד. ואף היה מסוגל לזרז להוציא, כאילו זה לא נוגע לו אישית. סוג של מדת ההשתוות. כמו שהוא לא ידע מה זה כבוד, הוא לא חש כלל לבזיונות.

מא. אמר לי גיסי הגרחי"ש שהכירו היטב היטב, שרבינו הוא האדם היחיד בעולם שהוא יכול לומר עליו שהוא לא היקל מעודו בשום איסור אפילו קל שבקלים. למשל, הם למדו לפני עלות השחר. לנערים שלמדו איתו היה מוכן קפה ועוגות, אבל הרב שתה רק מים. אפילו לא קפה. וזה כבר לא הלכתי, רק הנהגה על פי קבלה.
הוא אמר שנסע עמו פעם לבקר חולה ממתפללי לדרמן שהיה גר בכופר הישוב ברמת גן. הם נסעו בקו 61 שהיה מלא פריצות. המספר אמר שלו זה מאד הפריע, אבל ראה בבירור על רבינו שהדבר לא מגיע אליו בכלל. היתה לו הרגשה שאין לרבינו בכלל יצר הרע.
בשעתו התפרסם שמרן הגראי"ל אמר שיהודי שעבר אפילו פעם בחייו על דרבנן, כבר לא יכול להיות ר' חיים.

מב. שאלו על סדר לימודם. כבר הודפס בספרי ר"ג שהיה קשור חוט מבית הגר"ח לבית הילד חיים ישראל, שהיה קושרו ברגליו, והיה הגר"ח מעירו על ידי החוט. הגרחי"ש מוסיף שלפעמים היו הולכים יחד לבנין של גאון יעקב להעיר את החברותא השלישי (ר' ברוך ב"ר שמריהו גריינימן).
רבינו האט את הקצב שלו לצורך החברים. הגרחי"ש לא הלך בשנה ההיא לחיידר. הוא חזר על הדפים במשך היום עם שתי חברותות.
בתקופה ההיא לא היו מבחנים. אבל היו חברותות שהיו צריכים להיבחן. והצד השווה של כל החברותות שהיה מותנה איתם מראש שהם בטוחים שלעולם לא יחסירו ולא יאחרו.
היו מקרים שרבינו ביטל את החברותא מיד כשהצד השני החל להקל בזמנים.
הרב למד עם קבוצה של 3 בחורים את כל הש"ס מחוץ לקביעות הידועה, במשך 17 שנה. אחד מהם היה רווק עד גיל 31. במסכת האחרונה אמר לו רבינו שסיום הש"ס יהיה עם הווארט. ואכן הלה (הרב איזאקוב) התארס עם הבת של ד"ר רוטשילד ביחד עם הסיום.
היו בחורים וילדים הרבה במשך השנים שהרב השקיע בהם זמן רב ללמוד עמם. כל אחד וסיבותיו הוא. ואין כאן המקום לפורטם. חלק מהם נעשו אנשים גדולים ממש מכח הלימוד הזה וההדרכה הנלווית אליו.

מג. דובר הרבה על ההתמדה, על היגיעה, על הידיעה, על דקדוק ההלכה, על החסד עם הבריות, קצת על הקדושה הנוראה, ועדיין לא דובר מספיק על המידות המופלאות. ההליכה בתמימות, הענווה המוחלטת והפשטות, האמת, ועל כולנה המאור פנים והסובלנות.
מסתובבת שמועה שהרב שמואל מאיר אמר לרבינו שבגלללו הוא מפקפק בחכמת הגרפולוגיה למרות שהוא עושה בה שימוש רב לסייע. כי הראו לו את הכתב של רבינו בלי לומר לו מי זה והוא אמר שהכותב כעסן. והרי רבינו ממש ההיפך. רבינו אמר לו שאכן יש לו טבע של כעסן והוא צריך כל יום לעבוד על זה. אני לא בטוח שזה נכון, לא הסיפור ולא המציאות הזו. אבל מסתבר שמיום ברוא אלוקים אדם על פני האדמה עוד לא היה מי שסבל נודניקים כמוהו.
הרי בדרך כלל לאדם רגיל לא באים הרבה, ולגדולים אין גישה. אבל אצלו באו כל העולם, והדלת כמעט תמיד פתוחה. הטרידוהו בשטויות וזוטות שאין לתאר ואין לשער, ומימיו לא נראה בו קוצר רוח, ולא מילה תקיפה. לית דין בר נש כלל וכלל.

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ד' מרץ 23, 2022 7:38 am

: ר' חיים.JPG (64.39 KiB) נצפה 8045 פעמים

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ד' מרץ 23, 2022 8:25 am

גביר כתב:דומה שליצירתו של הרב, המבוססת על בקיאות רחבה, ישנן שתי תכונות בולטות -

הראשונה - היכולת לראות מקורות רבים ומגוונים, לפעמים גם כאלה העוסקים בעניינים שונים, בסקירה אחת, ולפרשם ולנמקם זה לפי זה.
השנייה - היכולת לתמצת ולסכם בצורה מקיפה ברורה ובהירה מספר רב של מקורות.

בהתאם לכך, גם אם שתי התכונות באות לידי ביטוי בכל, או לכל הפחות ברוב המכריע, של חיבוריו, יש מהם שניכרת בהם בעיקר התכונה הראשונה, הבקיאות היוצרת, המקרבת רחוקים ומתוך כך מוצאת הסברים ונימוקים מחודשים. ויש מהם שניכרת בהם בעיקר התכונה השנייה, הללו עשויים מקורות שונים המותכים זה בזה לכלל לביאור מקיף ותמציתי.

אמור מעתה - ניתן למיין ולקטלג את חיבורי הרב לפי תכונותיהם אלה, ולהבחין בתוכם בין ספרים שעיקרם פרשנות והנמקה, שלמרות שימושם במקורות קודמים, יש בחיבור ביניהם הרבה מהיצירה עצמית, לבין ספרים שעיקרם סיכום ותמצות, שאף שגם מהם לא נעדרת אותה מקוריות, עיקרם סיכום הדברים והגשתם בפני הלומד בצורה מקיפה מחד ומתומצתת מאידך.

דומה שישנם עוד שני מאפיינים לדרכו של הרב -

האחד - הנטייה לעסוק בהרחבה יחסית גם בנושאים שמעטים הם העוסקים בהם.
השני - מתן משקל, הן פרשני והן הלכתי, למקורות שלא הכל נותנים אליהם את לבם ואף אין הכל מכירים אותם.

נראה שדי במאפיינים אלה לעשות את יצירתו לחטיבה ייחודית בספרות התורנית, מעין תת סוגה בפני עצמה, ואולי שיטה עתידית ומשוכללת של קטלוג ומיון תורניים תמצא את הדרך להביע זאת בשפה ספרנית.

דומה על שתי סוגות העיקריות שתוארו כאן יש להוסיף עוד שתים, שאולי ניתן לכנות אותן משניות -

א. ספרי השו"ת שנכתבו מפיו, תשובותיו מתאפיינות הן באותן תכונות שנזכרו לעיל והן בקיצורן [מבחינה זו הן מזכירות את תשובות הגאונים].

ב. רשימות של ציטוטים, הפניות ומראי מקומות בנושאים שונים [למכסה עתיק, ספר זיכרון]. את הללו ניתן להגדיר כ'ספרי יעץ' והם מבטאים בעיקר את הבקיאות המקיפה והחוש הסדרני שהיו לו.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' מרץ 23, 2022 9:01 am

מרא דכולא תלמודא
שבחי מצויני ישיבת לומז'א
דינים שלא מופיעים במסכת המקורית - בוחן נפלא (בנתים כבר נדפס כולו בכ"מ)

יש בפורום עוד אשכולות מענין אשכול זה. כדאי לקשר.

שמעתי מר' יהושע הרטמן, מהדיר ספרי מהר"ל: בשנת תשמ"ט (כמדומני) הזדמנתי לארץ ופגשתי במרן הגרח"ק צועד ברחוב רשב"ם לבדו, ניגשתי אליו וביקשתי רשות לשאול שאלה, ושאלתי: בספר גו"א כתב מהר"ל בשם חז"ל שתחיית המתים תחל במערת המכפלה (או בחברון), ולא עלה בידי למצוא היכן נרמז כן בחז"ל. את המראה שראו עיני לא אשכח כל ימי, הגרח"ק עמד על מקומו, ואומר בינו לבין עצמו: בבלי, ס'איז ניט דא, בירושלמי ס'איז ניט דא, בספרי ספרא וכו' ס'איז ניט דא, ברבה... בתנחומא... בזוה"ק... ואז סיים ואמר, אכן יש משמעות בתיקוני זוהר...!

לדברי הרי"ט, זוה"ק נזכר בד' מהר"ל בכ"מ אבל יותר ממה שנזכר מוכח שהשתמש בו במקומות רבים מאד.

חשבה לטובה · הודעהעל ידי **חשבה לטובה** » ד' מרץ 23, 2022 10:05 am

שמעתי מהרה''ג רבי משולם דויטש זצ''ל מבית וגן ומלפנים בשכונת רמות
שהיה דר שנים רבות ברחוב סלנט והיה מקורבו וחביבו של מרן הגרי''ש זיע''א
שאמר לו הגרי''ש כששאלתי את החזו''א עליו לגבי השידוך אמר לי החזו''א מיט זיין ידיעת התורה ער וועט נישט זיין ווייט פון דעם ראגאטשעבר (בידיעת התורה שלו הוא לא יהיה רחוק מגאון הרוגאטשובי זיע''א).

בתוך הגולה · הודעהעל ידי **בתוך הגולה** » ד' מרץ 23, 2022 10:26 am

ש. ספראי כתב:https://www.kolhalashon.com/ToraBank/ToraBankMediaPlayer.aspx?FileID=33290619&English=False&Type=Audio

מוביל לאזור האישי ודורש קוד וסיסמא

עליך עיננו · הודעהעל ידי **עליך עיננו** » ד' מרץ 23, 2022 10:49 am

מעשה נפלא ששמעתי מבעל המעשה.
לפני יותר משלושים שנה ארע ששלח לו אברך אחד מגייצד אנגליה שאלה והוא לא ענה לו מסיבה מסוימת
כמה חודשים לאחמ"כ עבר אותו אברך להתברך מפיו ומיד שאל אותו לשמו,(הוא מעולם לא שאל שם של אדם וודאי לא שם משפחה) ענה לו אותו אברך את שמו,מיד יסתובב רבנו והושיט לו בול..
וסיפר לו שמאז ששלח לו המכתב הוא מקווה לפגוש אותו בשביל להחזיר לו את הבול ששלח,ובס"ד עצומה בדיוק שעבר הוא שאל אותו לשמו.
רצון יראיו יעשה!

אוהב ציון · הודעהעל ידי **אוהב ציון** » ד' מרץ 23, 2022 11:15 am

בס"ד
רבי מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמה, זוכה לדברים הרבה. ולא עוד אלא שכל העולם כלו כדאי הוא לו.
נקרא ריע, אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, משמח את המקום, משמח את הבריות, ומלבשתו ענוה ויראה, ומכשרתו להיות צדיק חסיד ישר ונאמן, ומרחקתו מן החטא, ומקרבתו לידי זכות, ונהנין ממנו עצה ותושיה בינה וגבורה.
שנאמר (משלי ח יד) "לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה", ונותנת לו מלכות וממשלה וחקור דין, ומגלין לו רזי תורה, ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק, והוי צנוע וארך רוח, ומוחל על עלבונו, ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים.

אשרי יושבי ביתך

שח לי מו"ח שליט"א [הגרא"י זילברשטיין, בנו של מרן הג"ר יצחק שליט"א], כי לפני עשרות שנים הזמין את דודו מרן שר התורה זצ"ל לברית מילה לאחד מבניו בביתו ברמת אלחנן, ברח' הרב זוננפלד --, קומה ראשונה. משהגיע זמן הברית, ושר התורה זצ"ל לא בא, ירדו לבדוק היכן הוא, וגילוהו בקומת הכניסה של הבנין דופק ודופק על מעלית הבניין... התברר, שאמרו להגר"ח זצ"ל כי הברית ב"קומה ראשונה" וחשב שהמכוון לקומת כניסה (שזה הקומה הראשונה מיד שנכנסים), וראה דלת אחת בקומה הראשונה - הלא היא המעלית, אשר על כן עמד ודפק ודפק, ולא הבין מדוע לא פותחים לו... ונורא למתבונן!

החתן סופר · הודעהעל ידי **החתן סופר** » ד' מרץ 23, 2022 11:45 am

אברהם כתב:דברים שכתב נכדו של ר' שמער'ל גריינימן - אחיין של ר' חיים.

מאז שאני זוכר אותו, עוד הרבה לפני שהתחילו להציק לו בשאלות על מזג האויר, כל מה שאני זוכר ממנו זה לימוד. שום דבר אחר לא.
הוא יושב בראש המדרגות של ביתו, ולומד.
הוא יושב בספסל האחורי של כולל חזו"א, ולומד.
הוא מתפלל שמונה עשרה 3-4 דקות, ולומד.

הכוונה שהיה לומד אך ורק לפני שהש"ץ מתחיל, או גם בתוך החזרה עצמה?

עובדיה חן · הודעהעל ידי **עובדיה חן** » ד' מרץ 23, 2022 12:08 pm

אולי דיברו על זה,אבל חשוב לציין כמה דברים,היה רגיל לישון כמה שעות בלילה באופן קבוע לעולם לא עשה משמר, התמיד לאכול טוב וארוחת צהריים עם הרבנית באופן קבוע,
לא היה עושה תענית דיבור, היה יושב ולומד בתוך הישיבות ובכולל חזון איש רוב ימיו, ולא מסתגר בחדר. היה נוהג ללכת לכל השמחות של הקרובים הרחוקים.והשאר היה לומד תורה ללא הפוגה. גם לגבי לימוד יש לציין ניגוד של חזרות ללא הפסק על אף שיודע את החומרים ומחדש חידושים אבל תמיד חזר על הישן והידוע.

ציפורן · הודעהעל ידי **ציפורן** » ד' מרץ 23, 2022 2:08 pm

: a47eace4-781a-4dd0-a6a1-d10eb0ee2058.jpg (30.95 KiB) נצפה 7672 פעמים

: ff7da153-9f6c-4d70-b526-2d79975d073a.jpg (94.69 KiB) נצפה 7672 פעמים

: טעמא דקרא.png (61.18 KiB) נצפה 7672 פעמים

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' מרץ 23, 2022 2:40 pm

אליסף כתב:
איש_ספר כתב:
מודעה אוצר החכמה.jpg

ארון וכפורת הבנתי. מאי משמע 'בדים'?

ת"ח נמשל לארון, ובדים הוא מחלקי הארון (עי' יומא נד, להודיע חיבתן של ישראל וכו'). וכמובן הציטוט מתוך הפיוט שנאמר אחר סדה"ע ביוה"כ.

אליסף כתב:גם מה הקשר של מרן לאוצה"ח? התוכל להרחיב?

מרן זצ"ל היה משבח את אוצר החכמה לשואליו. ומלבד שנתן את כל ספריו בשמחה ובספ"י, עוד שמעתי מכמה שהתלבטו אם להכניס את ספריהם לאוצר ושאלוהו והסכימה דעתו שראוי ונכון להכניס לאוצר.
בתחילת ימי האוצר כשביקשו את הקה"י מאחותו הרבנית ברזם תחי', היא נמלכה באחיה זצ"ל, ושמעתי (כמדומה מבנה שליט"א) שאמר לה, במסחר איני מבין, אבל ברור שזו הפצת תורה באופן נפלא מאד.

עזריאל ברגר · הודעהעל ידי **עזריאל ברגר** » ד' מרץ 23, 2022 2:44 pm

שאלה של "עם הארץ":
מאיפה הגיעה הנהגתו ללבוש את הטלית-קטן על הבגדים - דבר שאיננו מקובל בדרך-כלל בציבור הליטאי?

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ד' מרץ 23, 2022 2:51 pm

תוכן כתב:
גביר כתב:הגישה אליו היתה, מטבע הדברים קלה יותר. בביתו מכרו אז ביצים ונדמה לי שגם תפוחי אדמה ובמבואה היו בדרך כלל מגדלי תבניות ביצים, איני יודע עם עסק בכך בעצמו או שבני ביתו הם שטיפלו בעניין זה.

מי שמכר את הביצים לא היה רח"ק זצ"ל אלא שכנו בקומה מתחת, ר' גדליה נדל.

אין מילים לתאר את אבדת האיש שהתקיימה אצלו: 'ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים'. גדולה האבידה מאד מאד, ואין לה תמורה.

ר' שלמה לוינשטיין, המדבר בהספדו על אותה תקופה בערך, מספר שעקב המצב הכלכלי ששרר אז בבית הרב הרבנית ע"ה היתה מוכרת ביצים [ומזכיר גם תפוזים, לי זכור תפו"א, כנראה גם וגם].

כאן- דקה 28 בערך

מה שנכון נכון

על מכירת הביצים ע' בית אמי. לאמור שם היה זה חסד ולא רווח ע"ש.

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » ד' מרץ 23, 2022 3:07 pm

עזריאל ברגר כתב:שאלה של "עם הארץ":
מאיפה הגיעה הנהגתו ללבוש את הטלית-קטן על הבגדים - דבר שאיננו מקובל בדרך-כלל בציבור הליטאי?

כמדומני שכל תלמידי חזון איש הולכים כך, על פי הנהגתו, ובט"ק של כותנה דייקא (לא צמר).

פנחסויפלל · הודעהעל ידי **פנחסויפלל** » ד' מרץ 23, 2022 3:30 pm

מתוך ספר מראה כהן על הגר"צ כהן זצ"ל:

: מראה כהן.jpg (162.12 KiB) נצפה 7568 פעמים

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ד' מרץ 23, 2022 3:39 pm

קיבלתי באישי -

הייתי קונה אצלם ביצים בכל שבוע.
לפעמים דפקתי ולא פתחו לי את הדלת, וסיפרתי זאת למחרת, ואז הרבנית לימדה אותי שכשלא פותחים כשדופקים, צריך לפתוח לבד ולהכנס... לא העזתי.

סייג לחכמה · הודעהעל ידי **סייג לחכמה** » ד' מרץ 23, 2022 5:47 pm

איש_ספר כתב:מרא דכולא תלמודא
שבחי מצויני ישיבת לומז'א
דינים שלא מופיעים במסכת המקורית - בוחן נפלא (בנתים כבר נדפס כולו בכ"מ)

יש בפורום עוד אשכולות מענין אשכול זה. כדאי לקשר.

שמעתי מר' יהושע הרטמן, מהדיר ספרי מהר"ל: בשנת תשמ"ט (כמדומני) הזדמנתי לארץ ופגשתי במרן הגרח"ק צועד ברחוב רשב"ם לבדו, ניגשתי אליו וביקשתי רשות לשאול שאלה, ושאלתי: בספר גו"א כתב מהר"ל בשם חז"ל שתחיית המתים תחל במערת המכפלה (או בחברון), ולא עלה בידי למצוא היכן נרמז כן בחז"ל. את המראה שראו עיני לא אשכח כל ימי, הגרח"ק עמד על מקומו, ואומר בינו לבין עצמו: בבלי, ס'איז ניט דא, בירושלמי ס'איז ניט דא, בספרי ספרא וכו' ס'איז ניט דא, ברבה... בתנחומא... בזוה"ק... ואז סיים ואמר, אכן יש משמעות בתיקוני זוהר...!

לדברי הרי"ט, זוה"ק נזכר בד' מהר"ל בכ"מ אבל יותר ממה שנזכר מוכח שהשתמש בו במקומות רבים מאד.

(בנתים כבר נדפס כולו בכ"מ)
מהו השם של הכרך והאם הספר באוצר החכמה ?

דודי צח · הודעהעל ידי **דודי צח** » ד' מרץ 23, 2022 6:05 pm

גימפעל כתב:
ר' חיים.JPG

ברוח הציטוט דלעיל

אביא מה שראיתי פעם בספר "מאיר עוז" לר' מאיר ערבה, שמביא (ח"ד סימן קכב) לגבי הפסוקים לשמות אנשים, שנהוג לומר בסוף שמו"ע, וכתב לדון מה לעשות עם השמות שאין להם פסוקים מקבילים. כמו 'זליג' וכדומה, שאין פסוק המתחיל באות ז' ומסתיים באות ג'. עיי"ש.

ובתוך הדברים, דברים מדהימים בזה הלשון:

שאלתי למו"ר הגרח"ק שליט"א, מה יעשה אדם שאין לו פסוק כשמו, ששמו מתחיל ונגמר כאחד מה 48 שמות שאין להם פסוקים,
ושאלני לאיזה שם אני מתכוין,
עניתי לו שאין כוונתי לשם מיוחד, אלא שראיתי שעשה קונטרס של כל הפסוקים (ונדפס בסידור תפארת ירושלים בסופו), והחסיר שם 48 פסוקים (מתוך 22X22= 448).
וענה לי בענוותנותו, שהוא כתב פסוקים 'לפי מה שעלה בדעתו בשעה שכתב', אבל אין הכי נמי שאפשר שיש עוד פסוקים.
וכיון שהוא נתן לי רשות, הלכתי ובדקתי ע"י מחשב, בהרגשה שבוודאי שיש בכל התנ"ך את כל ה-48 פסוקים,
והנה כאשר בדקתי כל אות ואות, נוכחתי שאין ולו שם אחד שיהיה לו פסוק שמו"ר לא זכר לו מקורו.

עזריאל ברגר · הודעהעל ידי **עזריאל ברגר** » ד' מרץ 23, 2022 6:19 pm

מקדש מלך כתב:
עזריאל ברגר כתב:שאלה של "עם הארץ":
מאיפה הגיעה הנהגתו ללבוש את הטלית-קטן על הבגדים - דבר שאיננו מקובל בדרך-כלל בציבור הליטאי?

כמדומני שכל תלמידי חזון איש הולכים כך, על פי הנהגתו, ובט"ק של כותנה דייקא (לא צמר).

יישר כח, ויותר באריכות כתב לי אחד החברים בפרטי:

אביו והחזו"א לא מספיק?
והרי לא שינה מהם כחגירת צפורן. (המון מתלמידי החזו"א הולכים כך. ויש להם ענין בזה מצד שיעור הט"ק שיכסה את רוב הגוף, שלפי החזו"א משערין אמה מלפניו מחוץ לפתח הצוואר).
בר מן דין שהוא לא היה ליטאי, אולי מצד אמו, הרי אביו היה מזרע חסידים מאוקראיינה.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ד' מרץ 23, 2022 6:24 pm

דודי צח כתב: 22X22= 448.

צ"ל 484.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' מרץ 23, 2022 6:30 pm

סייג לחכמה כתב:
איש_ספר כתב:מרא דכולא תלמודא
שבחי מצויני ישיבת לומז'א
דינים שלא מופיעים במסכת המקורית - בוחן נפלא (בנתים כבר נדפס כולו בכ"מ)

יש בפורום עוד אשכולות מענין אשכול זה. כדאי לקשר.

שמעתי מר' יהושע הרטמן, מהדיר ספרי מהר"ל: בשנת תשמ"ט (כמדומני) הזדמנתי לארץ ופגשתי במרן הגרח"ק צועד ברחוב רשב"ם לבדו, ניגשתי אליו וביקשתי רשות לשאול שאלה, ושאלתי: בספר גו"א כתב מהר"ל בשם חז"ל שתחיית המתים תחל במערת המכפלה (או בחברון), ולא עלה בידי למצוא היכן נרמז כן בחז"ל. את המראה שראו עיני לא אשכח כל ימי, הגרח"ק עמד על מקומו, ואומר בינו לבין עצמו: בבלי, ס'איז ניט דא, בירושלמי ס'איז ניט דא, בספרי ספרא וכו' ס'איז ניט דא, ברבה... בתנחומא... בזוה"ק... ואז סיים ואמר, אכן יש משמעות בתיקוני זוהר...!

לדברי הרי"ט, זוה"ק נזכר בד' מהר"ל בכ"מ אבל יותר ממה שנזכר מוכח שהשתמש בו במקומות רבים מאד.

(בנתים כבר נדפס כולו בכ"מ)
מהו השם של הכרך והאם הספר באוצר החכמה ?

הספרים של רבינו הגר"ח קנייבסקי שליט"א
אגרות וכתבים - ב

פרנקל תאומים · הודעהעל ידי **פרנקל תאומים** » ד' מרץ 23, 2022 8:49 pm

עזריאל ברגר כתב:
מקדש מלך כתב:
עזריאל ברגר כתב:שאלה של "עם הארץ":
מאיפה הגיעה הנהגתו ללבוש את הטלית-קטן על הבגדים - דבר שאיננו מקובל בדרך-כלל בציבור הליטאי?

כמדומני שכל תלמידי חזון איש הולכים כך, על פי הנהגתו, ובט"ק של כותנה דייקא (לא צמר).

יישר כח, ויותר באריכות כתב לי אחד החברים בפרטי:
אביו והחזו"א לא מספיק?
והרי לא שינה מהם כחגירת צפורן. (המון מתלמידי החזו"א הולכים כך. ויש להם ענין בזה מצד שיעור הט"ק שיכסה את רוב הגוף, שלפי החזו"א משערין אמה מלפניו מחוץ לפתח הצוואר).
בר מן דין שהוא לא היה ליטאי, אולי מצד אמו, הרי אביו היה מזרע חסידים מאוקראיינה.

זו טענה משונה, מה נפקא מינה בכך שאביו היה מזרע חסידים? גם אני מזרע חסידים אך אני נוהג כדרך הישיבות הליטאיות וכן מחנך את ילדיי.
הסטייפלער זי''ע אכן שמר לעצמו על כמה מנהגים שהורגל בבית הוריו החסידים ולא רצה לשנות, אך בשאר הדברים התנהג כדרך בני הישיבות הליטאיות, ואת ילדיו כבר חינך לחלוטין בדרך זו. (לדוגמא- הוא התפלל בדר''כ בנוסח האריז''ל, אך את ילדיו חינך להתפלל בנוסח אשכנז, וכיו''ב).

לגבי הטלית קטן, חושבני שבאופן טכני קשה/לא נח בעליל להכניס לתוך הבגדים את הטלית קטן הגדולה שהם נוהגים בה.

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » ד' מרץ 23, 2022 9:04 pm

קיבלתי במייל הספד של הגראי"ש שפירא שליט"א בעל מנחת איש שלמד בעצמו בחברותא עם רבינו הגדול, ונוגע במהות המרכזית.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר