עקביה כתב:תוכן כתב:התכנית של הרצל לנצר את היהודים באה מתוך החשיבה שהיהדות היא בעיה, ושעל היהודים לפתור את הבעיה הזאת. הוא שינה את דעתו, רק כאשר הבין, שגם אם היהודים יתנצרו זה עדיין לא יפתור את הבעיה של השנאה אליהם. אולי הוא פעל בתום לב, אבל התום לב הזה היה מלא בשנאה כבושה לתורת ישראל.
הוא עצמו לא חזר בו משנאה זו, את בנו לא מל, הוא אף פעם לא התקרב לתורת ה' בשום צורה שהיא. כל מה שעניין אותו, זה איך לאפשר ליהודים לחיות עם נטל בעייתי לטעמו.
מאין לך שהייתה להרצל שנאה כבושה לתורת ישראל?
ודאי שהוא חשב שהיהדות היא בעיה, שהרי מחד, הוא לא הכיר אותה ולא הייתה לו שום זיקה אליה, ומאידך, היא גורמת שנאה כלפי העם היהודי.
מהיכן אתה יודע שהוא לא חזר בו משנאה זו [עד כמה שידוע לך שהייתה בו שנאה כזו]?
באיזה שלב של חייו נולד בנו המדובר?
הוא לא החילוני היחיד שלא התקרב לתורת ה', כידוע לך מן הסתם.
מה שעניין אותו זה לעזור ליהודים.
אראל כתב:האם לא היה הרצל מתחייב כרת על שלא מל את בנו, [כוונתי על בנו כמובן]?
או שבשמים מסנגרים עליו שהיה תינוק שנשבה??
תוכן כתב:אראל כתב:האם לא היה הרצל מתחייב כרת על שלא מל את בנו, [כוונתי על בנו כמובן]?
או שבשמים מסנגרים עליו שהיה תינוק שנשבה??
בנו אכן קיבל ענש כרת. מת ללא בנים לפני גיל שישים (התאבד). להרצל עצמו לא נשארו צאצאים.
תוכן כתב:מה שעניין אותו זה לעזור לעצמו. רק מי ששונא את היהדות שהיהודים יתנצרו ברוב פאר והדר. למה הוא לא מל את בנו? הרי אין יהודי שלא יודע שזה הבסיס העיקרי ליהדות. ואם אתה רוצה להגיד שלא היה איכפת לו, זה עוד יותר גרוע. כידוע ששלמה קרליבך אמר מה יותר גרוע מלשנוא מישהו? זה כשלא איכפת לך ממנו!
ונאמר (משלי כז, כא): "מצרף לכסף וכור לזהב ואיש - לפי מהללו", פירושו: מעלות האדם - לפי מה שיהלל, אם הוא משבח המעשים הטובים והחכמים והצדיקים, תדע ובחנת כי איש טוב הוא ושרש הצדק נמצא בו, כי לא ימצא את לבו רק לשבח את הטוב והטובים תמיד בכל דבריו, ולגנות את העבירות ולהבזות בעליהן, מבלי מאוס ברע ובחור בטוב. ואם יתכן כי יש בידו עונות נסתרים, אבל מאוהבי הצדק הוא, ולו שרש בבחירה, והוא מעדת מכבדי ה'. והמשבח מעשים מגונים או מהלל רשעים - הוא הרשע הגמור והמחלל את עבודת השם יתברך.
לבי במערב כתב:הנחת־היסוד ב'דיון' דלעיל היא, שהתנצרות המונית גרועה מחדוש דת הציונות.
אך מקובלנו מפי כ"ק הבעש"ט נ"ע (וכמדומה שיש למצוא לזה יסוד במארז"ל), דגוי אפיקורס גרע טפי וטפי מן האדוק בדתו (היינו: עוע"ז). וה"ה בנדו"ד, ובישראל כ"ש דפקר טפי. ומסיימין בטוב.
לבי במערב כתב:הנחת־היסוד ב'דיון' דלעיל היא, שהתנצרות המונית גרועה מחדוש דת הציונות.
אך מקובלנו מפי כ"ק הבעש"ט נ"ע (וכמדומה שיש למצוא לזה יסוד במארז"ל), דגוי אפיקורס גרע טפי וטפי מן האדוק בדתו (היינו: עוע"ז). וה"ה בנדו"ד, ובישראל כ"ש דפקר טפי. ומסיימין בטוב.
ומהמפורסם כמו כן שרבי אליעזר נתפס למינות אשר היא יותר קשה מעבודה זרה, וזה שהמינים - יכריתם האל - יתלוצצו בדתות ואמרו: אויל המתעסק בהם! משוגע הלמד אותם! והם יבטלו הנבואה לגמרי, והיה רבי אליעזר ידוע גדול בחכמות, ואמרו: איך תהיה במדרגת החכמה אל מה שתביאהו ותאמין בדת? וענה אותם דבר, והראה כאלו הוא מאמין באמונתם, והיתה כונתו במענה ההוא לאמונת האמת לא לזולתו. וזה המעשה הוא במדרש, וזה לשונם: מעשה ברבי אליעזר שנתפש לשם מינות, והעלהו הגמון לבירה, אמר לו: זקן כיוצא בך יעסוק בדברים הללו? אמר לו: נאמן עלי הדיין! סבר אותו הגמון שעליו הוא אומר, והוא לא נתכוון אלא לשם שמים. אמר לו אותו הגמון: רבי! הואיל והאמנתני, אף אני הייתי תמה לו, אפשר שזה טועה אחר הדברים הללו? אמר לו: דימוס! הרי אתה פטור! הנה כבר התבאר לך שרבי אליעזר הראה להגמון שהוא מין, ולבו מסור לשמים, ומינות גדולה מעבודה זרה, כמו שהתבאר בכל התלמוד...
יאיר כתב:http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=5991&p=51927&hilit=#p51734איש אשכולות כתב:יעיין כבודו בספר בינה ודעת להרב מנחם אדלר (יש באוצר) פרק כח סעי' ח.
פולסברג כתב:הנה א' מפניניו של רב''ע. עיי''ש עוד באריכות בעניין זה.
ואשר כתב כי הגבאי דבית הכנסת לא הרשה ביום הצום הקדוש לכהנים לישא כפיהם במוסף, באמרו שכבר רד היום - נבהלתי משמוע מעשה רשע כזה. יומו יבא בעצם ימי חלדו, המשוקץ והמתועב הזה הוא מנודה מרבותינו חז"ל, שאמרו מכ"ד דברים שמנדין על כבוד הרב הוא המונע רבים מלעשות מצוה. ועוד הוסיף פשע למנוע הכהנים מלברך את העם ביום הקדוש, והתכבד בגבאותו בקלון קדושת הכהנים והעם וקדושת היום, הרים יד ברבים להמרות פי ד'. ושתים רעות עשה, להתכבד בקלון חבריו, מלבד שהוא מגלה פנים בתורה שמנע ביד רמה לעשות מצות ד', ומלבד שהי' הלבנת פנים של הכהנים והקהל הקדוש. חטאו ישא הפושע הוא, כאשר הוא מנודה מדברי חז"ל הקדושים, על כן יהי ארור, כמו שאיתא בשבועות ל"ו א', ארור בו נידוי ובו קללה, הוא מנע רבים מברכת ד' המברך את הכהנים והעם, כדברי חז"ל הקדושים, לא ידע הוא מכל ברכה, מארת ד' יהי' בכל אשר לו, לא יוציא שנתו הפוקר הזה. יהי אחריתו להכרית, והיו ימיו מעטים, פקודתו יקח אחר וגו', יען אשר לא זכר עשות חסד וגו' ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו, תבואהו שואה לא ידע, ויאהב קללה ותבואהו, ואז יתקדש שם שמים שנתחלל על ידו. אכן מסופקני אם יזכה... זה שהחטיא את הרבים שיתקדש שם שמים על ידו, יבא בעל הכרם ויכלה את קוציו.
פולסברג כתב:בענין האשכול האריך כותב קנאי א' בקובץ גינת ורדים (סאטמאר מהרז''ל) לפני כחצי שנה. יתברך המעלה.
--
שו"ת מענה אליהו סימן נט (להאדר''ת)ואשר כתב כי הגבאי דבית הכנסת לא הרשה ביום הצום הקדוש לכהנים לישא כפיהם במוסף, באמרו שכבר רד היום - נבהלתי משמוע מעשה רשע כזה. יומו יבא בעצם ימי חלדו, המשוקץ והמתועב הזה הוא מנודה מרבותינו חז"ל, שאמרו מכ"ד דברים שמנדין על כבוד הרב הוא המונע רבים מלעשות מצוה. ועוד הוסיף פשע למנוע הכהנים מלברך את העם ביום הקדוש, והתכבד בגבאותו בקלון קדושת הכהנים והעם וקדושת היום, הרים יד ברבים להמרות פי ד'. ושתים רעות עשה, להתכבד בקלון חבריו, מלבד שהוא מגלה פנים בתורה שמנע ביד רמה לעשות מצות ד', ומלבד שהי' הלבנת פנים של הכהנים והקהל הקדוש. חטאו ישא הפושע הוא, כאשר הוא מנודה מדברי חז"ל הקדושים, על כן יהי ארור, כמו שאיתא בשבועות ל"ו א', ארור בו נידוי ובו קללה, הוא מנע רבים מברכת ד' המברך את הכהנים והעם, כדברי חז"ל הקדושים, לא ידע הוא מכל ברכה, מארת ד' יהי' בכל אשר לו, לא יוציא שנתו הפוקר הזה. יהי אחריתו להכרית, והיו ימיו מעטים, פקודתו יקח אחר וגו', יען אשר לא זכר עשות חסד וגו' ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו, תבואהו שואה לא ידע, ויאהב קללה ותבואהו, ואז יתקדש שם שמים שנתחלל על ידו. אכן מסופקני אם יזכה... זה שהחטיא את הרבים שיתקדש שם שמים על ידו, יבא בעל הכרם ויכלה את קוציו.
פולסברג כתב:--
שו"ת מענה אליהו סימן נט (להאדר''ת): ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו, תבואהו שואה לא ידע, ויאהב קללה ותבואהו
גיזונטע קאפ כתב:אחי שמע מהגראי"ל כמה פעמים על הרשע י"ל י"מ"ש, הער וויל עוקר תורה זיין, ימ"ש
גיזונטע קאפ כתב:אחי שמע מהגראי"ל כמה פעמים על הרשע י"ל י"מ"ש, הער וויל עוקר תורה זיין, ימ"ש
שאלה. עיר גדולה של חכמים ושל סופרים שמעולם לא שחקו בכדור לא בשבת ולא ביום טוב. ופעם אחת שבאו גוים בעטו בימי החול, קמו מיד ראשי הקהלה ובטלום. ועתה מחדש קמו עמדו בחורים עמדו לשחוק בשבת וביום טוב. ובשכר, שיש להם גוי מי מפסיד ומי מרויח, ולמחרת השבת פורעים זה את זה. ומעון השחוק נמשך שהולכים ושוחקים בגילוי הראש כולם, ובאים לידי שבועות לבטלה בחי ה' ובהשם לאלפי אלפים, ולידי כעס, וכמעט נוקבים שם השם. ואחר כלות השחוק אוכלים ושותים במרתף גויים ובאיסטיריאהא וקונים פירות וכוסלואייב על מנת לפורעם למחרת השבת, והכל נאכל בלי רחיצת ידים ובלא ברכה, וכאלו העבירות נמשכים מהעון הנז'. ויהי כי נשמע לרבני העיר הזקנים מחו בידם ונדרש לרבים איסור הדבר במקום שלא הונהג כן מעולם למנוע העון מיד הבחורים. ולא יכלו לתקן, כי הרבנים בחורים חותרים אחר ההוללות, כי מצאו בהגהות רמ"אג ויש מתירים, וכן בלבושיןד עתה ילמדנו רבינו מה דינו של עון זה להניחו או לעוקרו?.
תשובה. מנהגי ישראל תורה הוא, ואין להקל במקום שלא נהגו כן. ולשון - ונהגו להקל - יוכיח, כי אפשר דהוי אתרא דנהגו כבעלי התוספותה ולא בשכר, אלא לעונג שבת, מעט שחוק ורוב שבת בתורה ומעשים טוביםו ובדברים המותרים, והולכים לשמוע הדרשות, ואינם מניחים תפלת השבת ערב ובוקר וצהרים, באלה אמרו. כמו שאמרו בגמ'ז אתריה דר' יוסי הגלילי הוא אתריה דרב הונא. דאילו באתריה דנהיגו כהלכתא וזה בא לשנות, עובר ומתעבר הוא ומסתכן בנפשו הוא, כההוא שהטה לקרות כדברי בית שמאי וסיכן בעצמו מפני הלסטיםח ואם לדבר מצוה כן, לדבר שכמה עבירות נמשכין ממנו כבשאלה ולעוזבי ה' כל תפילות שבת, ושומעות דברים שעתידין ליתן דין וחשבון עליה', כל המורים כן בחורים שחורי הראש. ואין להניח דברי הפוסקים בעל שבלי הלקטט וגמ' ירושלמיתי והרב הב"י זלה"ה שפסק בש"ע א"ח סי' ש"ח סעיף מ"ה, דאסור לשחוק בשבת ויום טוב בכדור מפני שאין שם כלי עליו ואינו ראוי לכלום אפילו לצור על פי צלוחית דמתטנף ומתמאס ואסור לטלטלו. ולא נחרב טור שמעון אלא על ששחקו בכדור בשבת, ונמנע מבלי עשות איסור. ואותו מעשה דגמ' ירושלמית דטור שמעון תמצאנו במדרש איכה עם תוספת חומר על הגמ', שממנו נקח לעבוד את השם. וזה לשונו בפסוק בלע ה' ולא חמליא: טור שמעון הוה מפיק תלת מאה גראבין דמרוקען בכל ערבי שבתא לאילין קוטייא. פירוש - קופות מלאות פתיתין לחם לעניים ועושין צדקהיב ולמה חרבה? אי תימא מן הזנות, והלא ריבה אחת היתה והוציאוה משם. אמר רב הונא מפני שהיו משחקים בכדור בשבת עכ"ל. הביטה לראות, שמדקדקין במצות ואין כליה כזאת נמצאת כי אם במניעת הצדקה או מגלי עריות, ושום אחד מהני לא הוה בה, ולא מצאו לה עון על מה נחרבה זולת עון הכדור ששוחקים בשבת בכדור. ואפילו שהיו שוחקים לעונג שבת, ששמחות כאלה נאצות הן לפניו יתברך. וכל שכן כאשר [יש] בדבר איסור (עושין) [שעושין] בשכר, דהוי מקח וממכר דאסור אפילו בדברים המותרים בנגיעה כאגוזים ותפוחים. וכדאי' לקמן סי' של"ח דע"ג השולחן [מותר] דליכא משום אשויי גומות, ולשמא ישחוק על גבי קרקע לא גזרינן דהוה ליה גזרה לגזרה. ואף על פי כן כתב הר"ם איסרלן זלה"היג ובעל הלבושיםיד דלא הותר אלא דרך שחוק בעלמא, אבל אם שוחק כדי להרויח פירות של זה מזה לזה אסור להרויח פירות של זה מזה לזה דהוי כמקח וממכר. ובפירוש אמר בפרק השואל בשבתטו ובלבד שלא יתכוין מנה גדולה כנגד מנה קטנה משום קוביא. ובפרקא קמא דראש השנהטז אלו הם הפסולים המשחק בקוביא. פירוש מתנין ביניהם תנאי אם אנצחך תתן לי כך וכך ואם תנצחני אתן לך כך וכך, וכהאי גוונא אסמכתא בעלמא הוא, ונמצא בגזלנים. ולפיכך [הם] פסולי עדות. בערוך ערך קוביאיז ואלו הם מתנין אם ילך הכדור למקום פלוני אתן לך כך וכך ואם תנצחני וכו'. והכל גם כן בכלל גזלנים ומשום קוביא, וזולת כל אלה נמשכין כנז'. אם כן בנדון דידן דאיכא כל הני עבירות דאמרן, ודאי דיש לכל חכמי הדור לקנא קנאת ה' לכתוב נגד עושי רשעה ונגד המורים להקל ונותנים יד לפושעים. ולא אכשור דרי, מקלקלתא ילפי מתקנתא לא ילפי. ואנכי חזון הרביתי על [זה], וקנאתי בהוללים וג"כ הוכחתים ברבים. ועם שהרבנים הזקנים הכריזו בק"ק שלא ישחקו עוד ולא יעשו עבירות הנז', ושיבואו לקבל תשובה, הם מנעום מבא וחזקו ידי מרעים לבלתי סור איש מרעתו כבירמיה סי' כ"ג [יד], ואל אלקים נשאתי עיני ואדע כי כל הרואים את דברי יקומו לעזרת ה' ותורתו ולקדוש ישראל ולפני ה' לרצון.
תשובה. המשחקים בכדור בשבת ישתחקו עצמותם בגיהנם. גם עתה כדור יצנפם צניפה אל ארץ אחרת בראש גולים, ולא יעברו גאולים ופדויי ה' כי חטאתם כבדה מאד. והרבנים הבחורים המורים זיקים חיצים ומות להכשילם מאת ה' להתיר את האסור, לא יקרא שמם רבנים כי אם דרבנים, והלואי כדרבן הזה המכוין את הפרה לתלמיה. אבל אורחותיהם עקשים ונלוזים במעגלותם, לחלוק על הרבנים זקנים הקדושים אשר בארץ משנים קדמוניות ומיחו בידם. ועתה עזבו עצת הזקנים והתראתם, וילכו אחר עצת הילדים הבחורים יחבאו בחורים ולא יורו הוראה כזו. כי אם ראו דברי התוספות לא משום הכי דרשי לה בפרקא, כי כמה דברים מקולי המקילים אין מגלים אותם להמון העםיח ומה גם כשיש בהם שאינם בני תורה, שמא מתוכם ילמדו להקל במקום שאמרו להחמיר. ומה גם עתה בנדון זה לא הורו כהלכה, שאפילו דברי התוספות אינם בנדון זה שהוא דרך מקח וממכר וסופר וכתב ומכתב כדי לתבוע חובם למחר. אוי לאזנים שכך שומעות. אם כן יכתבו להם על קרן השור שאין להם חלק באלקי ישראל, ויצאו מהכלל כיון שפקרו לעשות מעשים אלו. מצורף להם בביטול תפלה וביטול תורה, וזילזול נטילת ידים שהמזלזל בהם נעקר מן העולם, ונהנים מן העולם בלא ברכה, וכמה מיני עבירות יקרות. חלילה ללמוד מדברי בעלי התוספות דבר זה, כי הם לא כתבו אלא שחוק בכדור בחנם. דייקא נמי דקתני דרך טיוליט משמע שלא הותר אלא דרך טיול משום שמחת יום טוב, אבל דרך מקח וממכר בכתב ועדים ועשיית כמה עבירות חלילה לבעלי התוספות שיתירו. אבל יתירו דמם של עושי רשעה עושי אלה. ואי לדידי צייתי הרועים יגרשום מן העיר, כי חס ושלום גורמים חורבן לעיר, כי ההיא דירושלמי דמייתי טור שמעון. והרואה מדברי הירושלמי יראה שלא כתב שנחרבה מפני שמשחקים בכדור בשבת, אלא סתם קאמר מפני שהיו משחקים בכדור, ואפשר דאפילו בחול, כיון שהיו עושים מעשה זה בקבע, וקובעים את חביריהם ממון שלא כדין, ובודאי שהמעשה הזה רע ומר ממשחק בקוביא. נמצא שלכך נחרבה לפי שכולם היו עושים מעשה רע כזה. הגם שבמדרש רבה כתוב שם שהיו משחקים בכדור בשבת, אמנם בירושלמי לא הוזכר בשבת, ואפשר שחולק וסובר אפי' בחול. ואפשר דאע"ג דלא פירש בשבת לא פליג על המדרש, והדבר שקולכ ובודאי דבשבת כולי עלמא מודו דאסור משום כמה עבירות הנמשכות, וגדולה שבכולם ביטול בית המדרש. צא ולמד מה תיקן עזרא הסופר לקרוא בתורה במנחה בשבת מפני יושבי קרנותכא וגם התירו חז"ל איסור טילטול לפנות אוצר ארבע או חמשה קופות בשבת משום ביטול בית המדרשכב ואם התירו את האיסור משום ביטול בית המדרש, מינה נלמוד קל וחומר לעושי איסור ועבירות, וביטול בית המדרש, וביטול תפלת מנחה, וכמה מיני עבירות כולי עלמא מודו דאסור. וזהו אפילו בלא סופר ובלא כתב ומכתב. ומכל שכן בסופר וכתב ומכתב שעבירה גדולה היא בידם, וראוי לנדותם ולהחרימם [למען] ישובו מדרכם הרעה. ומה גם כי שמעו כרוז הרבנים הזקנים אשר מימי עולם נהגו איסור, והם הקשו עורפם ושמעו עצת הבחורים, גדול עונם מנשוא, וישובו אל ה' וירחמם ואל אלקינו כי ירבה לסלוח ויכפר בעדם. ה' הטוב ינחנו במעגלי צדק יושר כל מעגל טוב, ויורנו מדרכיו צדק ומשפט ומישרים כל מעגל טוב. וה' יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות אמן. כה מעתיר הצעיר.
גיזונטע קאפ כתב:אחי שמע מהגראי"ל כמה פעמים על הרשע י"ל י"מ"ש, הער וויל עוקר תורה זיין, ימ"ש
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 159 אורחים