דין תלמיד חכם בזמן הזה

[פלוריש]

פוסקים רבים מביאים בכל מיני נושאים שכיום אין דין תלמיד חכם, כיוון שלא מתקיים התנאי של רבי יוחנן שת"ח הוא זה שיודע לענות אפילו במסכת כלה (על שני הפירושים).
מה הפשט בזה?
האמנם מאז האגודה (חולין יח ע"ב, שהוא כמדומני המקור הראשון לכך) אין תלמידי חכמים כאלה?!

[קראקובער]

אולי באזור של האגודה באשכנז לא היו כמעט אבל בדורות היותר מאוחרים וודאי שהיו ובכלל אצל האחרונים רואים בקיאות לא פחות מהראשונים (בספר מעשה איש מובא שהרמב"ם היה בקי כמו הרוגצובער) וגם בזמנינו יש והפליאה שלך במקומה עומדת.

[החושב]

ילקוט יוסף ביקור חולים ואבלות הערות סימן יא - חיוב ההספד ועל מי מספידין
עיין בספר נזירות שמשון (סימן תכ), שאף בזמן הזה יש לומר צידוק הדין על תלמיד חכם בחול המועד ובראשי חודשים, שאין מועד בפני תלמיד חכם, ואין לומר שבזמן הזה אין דין תלמיד חכם, שהרי עיקר הטעם משום כבוד התורה (כבמגילה ג א), ויפתח בדורו כשמואל בדורו, ועוד שבעיקר מה שאמרו שאין דין תלמיד חכם בזמן הזה, יש להתיישב הרבה אם אפשר להקל בכבוד תלמיד חכם בשום צד, שהרי גם הראשונים אמרו (שבח קיב ב) אם הראשונים כמלאכים אנו כבני אדם וכו'. ובעירובין (נג א) לבם של ראשונים כפתחו של אולם, לבם של אחרונים כפתחו של היכל, ואנו כמלא מחט סדקית. ע"ש. ובשו"ת צפיחית בדבש (סימן כו דף סג ע"ד) העיר על מה שכתב המגן אברהם (סימן תקמ"ז סק"ח) בדין צידוק הדין והספד בחול המועד, שאין בזמן הזה דין תלמיד חכם, שמלבד שדבריו היפך מה שכתב מהרימ"ט, והבינה לעתים, שהתירו להספיד תלמיד חכם בזמן הזה בחול המועד, עוד זאת יש ללמוד ממעשה רב שהביא השלחן גבוה (סימן תקמז) שהגאון מהר"ש אמריליו (בעל כרם שלמה) הספיד בחול המועד סוכות את הגר"י קובו ז"ל וכו'. ע"ש. וכן כתב בזכרונות אליהו מני (חלק יורה דעה עמוד צא), להעיר על הרב זכור לאברהם שפקפק אם מותר להספיד בזמן הזה על תלמיד חכם בראש חודש, וכתב, שאין דבריו נראים, והביא מעשה רב שגדולי הדור הספידו על תלמיד חכם בראש חודש. ע"ש. וראה עוד בתשובה מאהבה חלק א' (סימן רז), וחלק ב' (דף יד ע"ד). ודו"ק. ובספר ארח משפט (סימן ד' אות יז) הוכיח גם כן מהים של שלמה (פרק ב' דבבא קמא סימן ה) שיש דין תלמיד חכם בזמן הזה, שיפתח בדורו כשמואל בדורו, ע"ש. [משו"ת יחוה דעת ח"ד סימן טז].
שוב יצא לאור שו"ת יביע אומר חלק ט', ושם (חיו"ד סימן מו) כתב, שבימי החנוכה נפטר לבית עולמו רבה של גבעתיים דאז, והכניסו את מטתו לבית הכנסת שבו היה מרביץ תורה, ובפתח דברי ההספד אמרנו, שאע"פ שאמרו חז"ל שאין מספידין בראש חודש ולא בחנוכה, מכל מקום כבר אמרו במגילה (ג ב) אין מועד בפני תלמיד חכם, וכל שכן חנוכה ופורים דלא. וכן נפסק בשלחן ערוך (יו"ד סימן תא ס"ה, ואו"ח סי' תרע ס"ג). ואז אמרתי בקיצור מילי דהיספדא לכבודו של החכם בפניו. והנה קם אחרי חכם אחד, ואמר שכבר כתב המגן אברהם שאין דין תלמיד חכם בזמן הזה, ולכן אסור להספיד בחנוכה, ותעבור הרנה במחנה, ובאמת שמעשים בכל יום, לא תקפ"ץ, שמספידים בעת ההלויה לתלמידי חכמים בימי ראש חודש וחול המועד, ואין פוצה פה, כי יפתח בדורו כשמואל בדורו, וזה המערער טובה היתה לו השתיקה, כי גם אויל מחריש חכם יחשב. וכן כתב הערך השלחן (אורח חיים ריש סימן תכ) שגם בזמן הזה מספידין ובוכים בראש חודש וחול המועד על חכם בפניו, ומצוה וחובה נמי איכא. ע"ש. ואף על פי שהמגן אברהם (סי' תקמז) כתב על פי דברי המהרי"ו שאין לקרוע כל תלמיד חכם בזמן הזה, שאין לנו תלמיד חכם היודע להשיב הלכה בכל מקום. וכן כתב המשנה ברורה (סי' תקמז ס"ק יב) כבר כתב האליה רבה (סי' תכ סק"ב) שאף המגן אברהם לא כתב כן אלא לגבי חול המועד שנקרא יום טוב, מדלא כתב כן המגן אברהם בשום דוכתא אחריתי. והמג"א עצמו בסימן תכ הביא דברי הלבוש לגבי ראש חודש. וע"ש עוד.

וחשבתי שיש עוד לעיין מצד אחר בזמן הזה. והוא מפני שהיום ממש בקלות מחלקים תארים של "הרה"ג" גם על אנשים שזה ממש מצחיק. ואם ננהג דין ת"ח תהיה מבוכה לחלק מאנשים.

[עזריאל ברגר]

איך באמת נהגו בלוויותיהם של גדולי דורנו?
זכורים לי שלשה מענקי דורנו: הגר"מ פיינשטיין (פורים), הגר"ש וואזנער (חוהמ"פ), והגראי"ל שטיינמן (חנוכה).

[סעדיה]

והגראי"ל שטיינמן (חנוכה).

ערב חנוכה

[אוהב עמו]

איך באמת נהגו בלוויותיהם של גדולי דורנו?
זכורים לי שלשה מענקי דורנו: הגר"מ פיינשטיין (פורים), הגר"ש וואזנער (חוהמ"פ), והגראי"ל שטיינמן (חנוכה).

אצל האגרות משה והשבט הלוי היו הספדים כרגיל (באורכם) אצל האיילת השחר לבקשתו וצוואתו לא היו הספדים.
בכל מקרה, המנהג היום זה תמיד לומר דברי חיזוק וכו' וככה לצאת ידי חובת הכל.
ויש מעשיה נאה עם הגרשז"א, שבאחת הלוויות דיבר אחד המספידים ואמר שהנפטר היה מדקדק בהלכה ולכן נגיד דברי חיזוק, ואז הגרשז"א הפסיקו שהנפטר היה מדקדק בהלכה וממילא לא ניחא ליה בשום הספד בזמן האסור להספיד.

דין ת"ח מחייב גם בקריעה, כמדומה שלא כל ישראל קרעו בגדיהם בלוויות גדולי שיראל אלו ושכיוצא בהם.

[פלוריש]

תודה לכל המשיבים,
לענ"ד השיטה שאין ת"ח בזה"ז תמוהה ומוקשית מהמציאות לאורך הדורות.
ואולי יש ליישב שכוונת האגודה היא שמעלה כזו של ידיעה בתורה אינה נפוצה - כמו שנאמר שמשחרב בית המקדש בטלה זכוכית לבנה (סוטה מח ע"א) ובכל זאת השתמשו בה בזמן רב הונא (ברכות לא ע"א), ופירשו בתוספות (ב"מ כט ע"ב, חולין פד ע"ב) שלא בטלה לגמרי אלא שכבר אינה שכיחה.

והסיפור שהזכירו על הגרש"ז אוירבך היה עם הג"ר יונה מרצבך, שבלוויתו אמר שהנפטר מאוד הקפיד על ההלכה ולכן לא נספידהו.
ואגב, כשנפטר הגרש"ז ברוידא בחוה"מ הספידוהו משום כבוד התורה, והגרא"י סולוביצ'יק כעס: מילא אם לכבוד התורה היו נושאים הספד או שניים, אבל המון הספדים זה כבר מוגזם (שמעתי ממי שהלך לידו בלוויה).

[פולסברג]

אולי באזור של האגודה באשכנז לא היו כמעט אבל בדורות היותר מאוחרים וודאי שהיו ובכלל אצל האחרונים רואים בקיאות לא פחות מהראשונים (בספר מעשה איש מובא שהרמב"ם היה בקי כמו הרוגצובער) וגם בזמנינו יש והפליאה שלך במקומה עומדת.

כדבריך נכתב בויקי -אינגלית. בתוספת שטויות [במקרה הטוב. ובמקרה הפחות טוב - כו']:

Characteristic of the author, his work, and the period in which he lived is his decision[3] that talmidei chachamim of his era cannot claim the rights and privileges of the class thus named in the Talmud, because nowadays there is no longer any true talmidei chachamim. Suslin evidently acknowledged by this the inferiority of Talmudic learning in his time, and was conscious of his own inferiority.

[עץ הזית]

איך באמת נהגו בלוויותיהם של גדולי דורנו?

בהלוית הגר"י שפירא, פתח הגר"נ קרליץ בכך שמספידים למרות המועד מפני שזה "חכם בפניו".

[בברכה המשולשת]

על הספד על ת"ח בחנוכה ופורים בזה"ז יעויין גם במה שהביא הרה"ג משה הררי בספר מקראי קודש על פורים ובספר מקראי קודש על חנוכה

[עזריאל ברגר]

על הספד על ת"ח בחנוכה ופורים בזה"ז יעויין גם במה שהביא הרה"ג משה הררי בספר מקראי קודש על פורים ובספר מקראי קודש על חנוכה

לצערנו השאלה הזאת נהייתה אקטואלית גם בשנה זו, עת התבקש הגרח"ק זצ"ל לישיבה של מעלה, היום בשושן-פורים.

[פלוריש]

תודה לכל המשיבים,
לענ"ד השיטה שאין ת"ח בזה"ז תמוהה ומוקשית מהמציאות לאורך הדורות.
ואולי יש ליישב שכוונת האגודה היא שמעלה כזו של ידיעה בתורה אינה נפוצה - כמו שנאמר שמשחרב בית המקדש בטלה זכוכית לבנה (סוטה מח ע"א) ובכל זאת השתמשו בה בזמן רב הונא (ברכות לא ע"א), ופירשו בתוספות (ב"מ כט ע"ב, חולין פד ע"ב) שלא בטלה לגמרי אלא שכבר אינה שכיחה.

כך לכאורה עולה מהקדמת החיי אדם, שכתב שאין ת"ח בזה"ז, והוסיף שיש יחידים יוצאי דופן כמו הגר"א

[הפך לבן]

מספר באורך נראה אור ח"ב (ר' שמואל זאב ראטקין ז"ל)

באורך נראה 1.jpg (411.01 KiB) נצפה 831 פעמים

באורך נראה 2.jpg (546.79 KiB) נצפה 831 פעמים

באורך נראה 3.jpg (387.49 KiB) נצפה 831 פעמים