בפורים - כשהצבא קבע את תאריך קריאת המגילה בירושלים המערבית .

[יהודהא]

הציטוט של מחולת המחניים פורסם באשכול על תאריך הקריאה בבני ברק ודומני שירושלים זכאי לאשכול משלו ,
אי לכך העברתי את תגובתי שם גם לכאן בכותרת המתאימה.

א. ציטוט
------------------
מחולת המחנים כתב:
אפשר כתב:
לעומקו של דבר כתב:
וכן כל יושבי עיה"ק מתש"ח עד לתשכ"ז שקראו בט"ו, לא כן?

ירושלים באותם שנים עכ"פ היתה מיושבת ע"י עכו"ם, וא"כ זהו דין הירושלמי ממש, אם כי מהמשאת משה שהביא הביה"ל יש מקום לומר דגם בכה"ג קוראים בי"ד, ומפרש הירושלמי כהר"ן. [ובאמת שידוע לי דהברכי יוסף דן בשיטת המשאת משה ע"פ הירושלמי, ואין ידי לבדוק כעת].

ובאמת מעניין לדעת על מה סמכו ירושלים באותם השנים, כי קשה להאמין דאזלו בתר החזו"א בזה, ואילו מהביה"ל משמע שיש לקרוא בי"ד, ואולי נהגו כהגר"א כפשוטו, והעמיסו דהמשאת משה מודה, וצ"ע.

דעת רבי יואל מסאטמאר באותן שנים שבירושלים צריכים לקרוא בי"ד מפני שהיתה מנותקת מהעיר העתיקה שהיתה ללא תושבים יהודיים.
בשנת תשכ"ז עשו מעשה על פיו וקראו בביהמ"ד 'אהל רחל' דסאטמאר את המגילה ביום י"ד, הראב"ד רבי פנחס עפשטיין התכעס מאד ואמר שאם יעשו כן בשנה הבאה יוציא עליהם חרם.

למעשה בחודש אייר של אותו שנה נכבשה העיר העתיקה על ידי כוחות הצבא הציוני, ובכך הוסר חשש החרם...

כמדומני שאמורה להיות תשובה של רבי יואל מסאטמאר בה הוא מבאר ומבסס את דעתו בנידון, (אינני יודע אם נדפסה בשו"ת דברי יואל)".
עד כאן הציטוט.

--------------------------------------------------------
הנושא נמצא במרכז הדיונים ,ואוסיף דברים שראיתי וגם שאלה בצידו, ואפשר שהדברים כבר עלו אך לא קראתי את הכול.

ב. הר מסאטמר זל
אכן פורסם בפסקי דברי יואל תשס תשובה של ר י,צ אשכזי בשם הרבי לרמא פריינד , והיא שונה במעט ממה שנכתב לעיל ,
ועיקרי דבריו :שכ"א יקרא בביתו[ בברכה ומניין] ביד, ובטו יביאו לביהמד המרכזי אדם הנוהג כפי םסקי הבדצ שיקרא להם בברכה בטו. ראה בזולדן ע 108.

ג, הגאון מטשעבין זל
לא רק את הר מסאטמר הוציא צהל מהמבוכה אלא גם את הגאון מטשעבין צהל הציל ממבוכתו ,וכך סיפר הסופר ר ב, לנדוי .
שכן בתשט היו עשרה בטלנים בחלק העיר המוקפת חומה והוא יחד עם קבוצת חיילים ששירתו בהר ציון הקימו שם בית מדרש
ובו ישבו למדו וקראו שם מגילה בטו, לכשנודעה עובדה זו לגאון מטשעבין קרא בשנה תשט בטו בברכה ללא ספיקות.
נוהג זה נמשך גם בשנים הבאות עי משרד הדתות שיהיה מניין בהר ציון לקריאת מגילה, וכף מספר הר שזורי "אור לטו אדר 1951 נקראה המגילה בהר ציון וגם בבוקר וכו , עיין שם עמוד 99.

ד. תמימות דעים
ר בצלאל לנדא שערך את כתבי הריא הרצוג מספר ששמע שר דוד יונגרייז העיד שבדץ העדה החליט שיש לקרוא במערב ירושלים בטו , ושכאשר סיפרו לו על החלטתה דומה של ביד של הר צ, פ, פראנק "ניכרה על פניו קורת רוח מיוחדת " שגם ביה"ד של החורבה (דהיינו הרבנות - שישבה לפני תשח בחורבה בעיר העתיקה )החליטה כך.
נ,ב, יש לציין - שבמקרה של הכרזת צום על השואה -לא היתה הסכמה, וציינו בכוונה יום אחר שלא כקביעת הרבנות.

ה. רמש שפירא זל
ועוד הביא הגרמ"ש שפירא זצ"ל (מובא בקונטרס המועדים, פורים) ששמע מבאי ביתו של הגרי "ז, שכשהגיע לירושלים
הוא ביקש שימדדו לו בקו אוירי אם יש מיל מביתו לעיר העתיקה , רואים שהגרי "ז חשש לר"ח הזה .

וגם "שמעתי ממו "ר הרה"ג ר' שמעון שפירא שליט"א , שמתי שישיבת באר יעקב היתה בהר נוף רה"י הגרמ"ש שפירא
זצ"ל הנהיג שיקראו בי "ד בברכה, ור' משה שטרנבוך שליט"א מאד אהב שיבא בחור מהישיבה בי "ד ויקרא לו בברכה .

ו.בית יתומים דיסקין
בנייתו היתה בתרפז 1927 ורחוקה מהעיר וכמובן התעוררו שאלות למועד קריאת המגילה , נשלחו שניים לשאול את הרבנים, אחד את הר קוק זל , והשני ר רפאל קצנלבוגן לריוח זוננפלד זל , ושניהם פסקו לקרוא בטו,
המעניין הם דבריו של ר' יוח"ז : "המהרי"ל ציווה להקים ב"י בירושלים, ואם אתם חושבים שאין זה ירושלים הרי מוטל עליכם לבנות בית יתומים חדש בירושלים". כמובן שהיו גם כאלה שניסו לפרשן את דבריו בצורה של דיעבד. אולם יש עדות נוספת שהוא גם התנגד לקריאה ביד בשכונת עץ חיים. ובדיון ע"כ השתיק את המתדיינים התבטא " כבוד ירושלים כבוד ירושלים". בספר שם.

מן הסתם היו לו הלכתיים נימוקים נוספים מעבר לכבוד המהריל דיסקין. אלא שלא רצה להתנגח בנושא .

ז.השאלות
1, מדוע לא סמכו הר מסאטמר זל וכו על הקריאה בהר ציון ? ויותר מכך מדוע לא סמך על קבוצת יהודים עמך שהתפללו שם בשנים שאחרי תשח ?
2, מדוע בכלל צריך את הר ציון ?
ממה נפשך - באם חומת בית שני קובעת [ראה לעיל שהגריז ביקש למדוד מהעתיקה] א"כ יש והיו בתים של יהודים במשולש שבתוך החומה השלישית ,דהיינו : בקדקוד שבמגרש הרוסים וממנו צלע לשער יפו וצלע שנייה לכיווו שמעון הצדיק. ובמוסררה גרו יהודים מהם גדולי ישראל רבי יצחק בלאזר, רבי נפתלי אמסטרדם, רבי צבי לויטן, רבי יצחק מלצן ורבי אריה לייב ברוידא, אחיו של "הסבא מקלם".[ הקשר של השכונה לתנועת המוסר היה חזק כל כך עד שנהגו לומר בדרך הלצה כי מקור שם השכונה 'מוסררה' הוא מן המילה 'מוסר'].
. .ןמצד שני באם צריך דווקא בחומת יהשוע הרי לא חומת העיר המערבית צפונית ולא הר ציון כלולים בה , ומה הועילו המניינים בהר ציון ?
נוכחתי שיש כאן מהבקיאין בנושא ובהם: קו ירוק , וצא פונוביז ואמרתי אולי אחכמה מכם.

ויקי מפת בית שני.jpg
ויקי מפת בית שני.jpg (37.38 KiB)

[יהודהא]

מה שהעלה החיפוש בארכיון -
. .מתברר שזה עלה כבר אז לדיון והר י,מ, טוקצינסקי במכתבו להצופה לפורים תשט מספר על המניין שהתקיים בהר ציון ושבזכות כך ניתן לקרוא ללא חשש במערב העיר בטו.
. .וכן מתייחס שם לבעיית הקשר של הר ציון לעיר דוד והחומה בימי יהשוע. בלי להיכנס לוויכוח ארכיאולוגי - יש לציין שדעתו אינה מקובלת ורחוק מאוד לומר שהר ציון היתה בשטח חומת יהשוע . ולכן עדיין מתבקש הסבר ליישב !
[u][b][attachment=0]הר ציון 2.

תודה לדותן על שהמציא לי את הקטעים.

[יהודהא]

ועוד על כך

[יוצא פוניבז']

לא מוסכם שהר ציון היה מוקף חומה מימות יהושע.
דווקא הרב קו ירוק כמדומה שנוקט שכן היה מוקף, ואולי יחכימנו במקורותיו

וראה גם מש"כ השל"ה

אגרת מהשלה קבץ על יד כו.png (34.38 KiB) נצפה 1538 פעמים

[יוצא פוניבז']

על דעת הרבי מסטמאר וכל השתלשלות הענין ראה כאן
https://beta.otzar.org/#/book/176998/p/ ... /0/end/0/c

[יוצא פוניבז']

ה. רמש שפירא זל
ועוד הביא הגרמ"ש שפירא זצ"ל (מובא בקונטרס המועדים, פורים) ששמע מבאי ביתו של הגרי "ז, שכשהגיע לירושלים
הוא ביקש שימדדו לו בקו אוירי אם יש מיל מביתו לעיר העתיקה , רואים שהגרי "ז חשש לר"ח הזה .

וגם "שמעתי ממו "ר הרה"ג ר' שמעון שפירא שליט"א , שמתי שישיבת באר יעקב היתה בהר נוף רה"י הגרמ"ש שפירא
זצ"ל הנהיג שיקראו בי "ד בברכה, ור' משה שטרנבוך שליט"א מאד אהב שיבא בחור מהישיבה בי "ד ויקרא לו בברכה .
jpg (37.38 KiB)

אפשר צילום של הספר עם המעשה מהגרי"ז?

לגבי הר נוף, חשוב לדעת באיזה שנה זה היה, ומה היו החיבורים אז. (מסתמא יש על זה בספר של זולדן)

[יהודהא]

כפול נמחק

[יהודהא]

לא מוסכם שהר ציון היה מוקף חומה מימות יהושע.
דווקא הרב קו ירוק כמדומה שנוקט שכן היה מוקף, ואולי יחכימנו במקורותיו

א.
תשובה יהודהא-
. .אכן לא רק שאינו מוסכם אלא קרוב לוודאי שלא.
. .והרב טוקצינסקי גרס את התפיסה הישנה שהיתה מקובלת שנים רבות עד לפני מעל מאה שנה שעיר דוד היתה בהר ציון. תפיסה שהתהפכה לאור החפירות והממצאים וגם נראית מתאימה יותר לרוב המובאות המפורשות בתנך ובחזל .

. החפירות הארכאולוגיות השונות שנערכו במקומות שונים על ההר לא חשפו עד כה שרידים מהתקופה הכנענית. לפי שעה השרידים הקדומים ביותר שהתגלו בחפירות הם מן המאה השמינית לפני הספירה, ימי מלכי יהודה.

. .הוויכוח בארכיאולוגייה ארוך ומשתרע על כל החופרים במאה וחמישים השנים האחרונות אחרי החופרים שציין הר טוקצינסקי הגיעו פארקר וונסן קונרד שיק עוד בתקופה הטורקית. מקליסטר ודנקן ב 1923 וקראופוט ופיצג'רלד 1925 גם הם אנשי ה- PEF והיו לחופרים הראשונים תחת שלטון המנדט הבריטי. קתלין קניון 1961בתקופה הירדנית, ואחר 6 הימים שילה, א,מזר, רייך ושקרון. והיום מקובל שעיר דוד היתה למטה ,[זה יכול להתהפך\להשתנות שוב !]

. .לא, אינני חושב שדבריהם אמת וסופיים ,ובהחלט יש מה להקשות לערער ולהתווכח עימם.אבל הסתמכותו של הרב טוקצינסקי על החופרים אבדה עם החופרים החדשים.

ב.

על דעת הרבי מסטמאר וכל השתלשלות הענין ראה כאן
https://beta.otzar.org/#/book/176998/p/ ... /0/end/0/c

תשובה יהודהא-
. .הקישור לא נפתח - אולי מפני שאיני מורשה לאוצר ?

ג.

ה. רמש שפירא זל
ועוד הביא הגרמ"ש שפירא זצ"ל (מובא בקונטרס המועדים, פורים) ששמע מבאי ביתו של הגרי "ז, שכשהגיע לירושלים
הוא ביקש שימדדו לו בקו אוירי אם יש מיל מביתו לעיר העתיקה , רואים שהגרי "ז חשש לר"ח הזה .
jpg (37.38 KiB)

אפשר צילום של הספר עם המעשה מהגרי"ז?
לגבי הר נוף, חשוב לדעת באיזה שנה זה היה, ומה היו החיבורים אז. (מסתמא יש על זה בספר של זולדן)

תשובה יהודהא-
שלחו לי שאין זה רמש מירושלים, אלא רמש רי באר יעקב -בעל שערי שמועות,
מחפש את המקור ובעהי אשלח.

[יהודהא]

להלן קישור למובאות על רמש בספר קובץ מנורה בדרום בעמודים 108 \ 109.נמצא ב"בינינו" .
http://beinenu.com/sites/default/files/ ... _68_81.pdf


. .ואגב נצרף מפה טופוגרפית של עיר דוד והר ציון, דבר שמוסיף על הקושי לראות בהר ציון חלק מעיר דוד הכנענית שהיתה סמוכה למעיין שבנחל למטה. שכן ביניהם מורד תלול ומשופע.
המפה מויקי.

[יוצא פוניבז']

יש"כ. מעיון במובא בספר של זולדן נראה שרמ"ש שפירא חשש לשיטת הרב טוקצינסקי הדחויה.
(לגבי הקושיות בד' הגרי"ז, לכאו' רחוק לייחס לגרי"ז מבריסק ידיעות היסטוריות על מקומן של שרידי החומות השונות).