אני מבקש מראש מחילה על האריכות, אבל קשה להסביר דברים כאלה בכתב... ובלאו הכי האשכול הזה [ובפרט ההודעות שעסקו בצופן המסוים הזה] להבנתי הוא רק לחובבי הנושא שזה מעניין אותם, אז אני מרשה לעצמי להניח שלא יהיה איכפת להם האריכות, אלא העיקר מבחינתם יהיה בהירות ההסבר.
ובכן:
לגבי הצופן הנ"ל שהביא הרב חד ברנש את מקורו העברי מספר ערוגת הבושם [וכתב שכתה"י שהוא השתמש בו קדם לו בכמה עשרות שנים].
להלן פתרון "חידת מיקומי הל' ".ממציא הצופן הזה [בדיוק] הוא איטלקי בשם בלאסו [ראה בויקיפדיה ערך צופן ויז'נר] שפרסם אותו בשנת 1553, ובערכו של בלאסו [באנגלית] מתבררת הסיבה למיקומי הל' המוזרים.
הם מוזרים בהעתקת הצופן לעברית, אבל אינם מוזרים במקור האיטלקי...
אלא שהמעתיקים העבריים - במקום להבין את הרעיון של הצופן ולהעתיק אותו תוך התאמה לעברית - נהגו בו בבחינת "כזה ראה וקדש" והעתיקו אותו כצורתו - רק באותיות עבריות.
ומכאן יצאו מיקומי הל' המשונים.
כעת ההסבר המפורט:למי ששכח... ניכנס נא שוב לעניינים:
ראה לעיל באריכות את הסבר הצופן עצמו. הצופן הזה משתמש במפתח וכל אות מוחלפת לפי צופן אחר שקובע
המפתח, ואך ורק המפתח - ולא סדר הטבלה עצמה [סדר ההחלפות של אותיות עוקבות בטקסט נקבע לפי המפתח, ולא לפי הסדר העוקב של הצפנים בטבלה].
וממילא לא מובן למה שלא ייערכו 11 הצפנים השונים בהזזה פשוטה של השורה התחתונה מקום אחד בכל פעם. למה הקפיצות.
הרי גם סדר עוקב של הצפנים לא יועיל מאומה לפענוח למי שאין את המפתח, ולמי שיש את המפתח זה ממש לא משנה באיזה סדר מסודרים הצפנים השונים [איזה צופן שייך לאיזה זוג אותיות אינדקס, שבצד הטבלה].
כלומר: הסידור הפנימי של 11 שורות הצפנים לא מעלה ולא מוריד, לא להקל ולא להקשות.
במילים אחרות: האותיות שלצד הטבלה [אותיות האינדקס] מסודרות לפי סדר. וגם הצפנים יכולים להיות מסודרים כנגדן בסדר עוקב של הזזת הל' מיקום אחד בכל פעם. עדיין זה לא נותן כלום לפענוח. כי האותיות שבצד הטבלה לא מתייחסות לאותיות
מתוך הטקסט [שנבוא ונאמר שככל שמתקדמים בא"ב, עבור כל זוג אותיות עוקב בא"ב יש לעבור לצופן ההחלפה העוקב הבא ולפיו לפתור אותן], אלא לאותיות מתוך המפתח, ואם הוא לא ידוע - יכולה להיות לך כל הטבלה ועדיין אין לך אפילו התחלה לפענוח.
ובכלל, אפילו אם היו האותיות בצד הטבלה מתייחסות לאותיות הטקסט, אם אין לך את הטבלה - איך תחשוב בכלל על הצופן הפוליאלפבתי הזה. ואם יש לך את הטבלה - קל מאד לראות את התבנית של הקפיצות של הל', וגם אם היא נשברת במקום אחד - סוכ"ס יש לך את הטבלה מול העיניים. מה מועילה או מעלה או מורידה "שבירה" אחת של התבנית? לסיכום החלק הזה: מעיקרא לא ברור מדוע לא לסדר טבלה עוקבת.
אבל את זה עוד אפשר להסביר, שזה עבור מי שאין לו את הטבלה, אבל מסיבה כלשהי הוא יוכל להבין את הרעיון של הצופן על מה הוא בנוי. נניח אולי אפילו כי הוא תפס את המפתח - ורק הטבלה חסרה לו. אולי במאמצים או היגיון הוא יוכל לשחזר את הטבלה - אם היא תהיה עוקבת. [ומאחר שיש לו את המפתח - הוא יוכל לפענח את הצופן] לכן הטבלה לא עוקבת, אלא מבולבלת.
אז את החלק הזה - למה הטבלה לא ממש עוקבת בהזזה של אות אחת בכל פעם - נניח שעוד אפשר להבין. שזה בא להקשות באופן כלשהו.
אבל עיקר השאלה היה:גם אם נניח שיש לקפיצות איזו סיבה - למה הדפוס הזה דוקא של מיקומי הל'?
וגם אם נניח שיש לזה איזו תבנית [והגיוני שתהיה תבנית, כדי שאנשים יוכלו "לבנות" את הטבלה מראשם, בלי להזדקק להעתיקה מאיזה מקור] - היא נשברת לקראת הסוף. מה הפשר של זה? [גם אם נניח שזה בא להקשות עוד יותר, שאפילו מי שעלה על התבנית ג"כ איכשהו, לא יוכל לבנות את הטבלה - אבל הרי זה מאבד לנו את האפשרות לבנות את הטבלה מהראש, כי שוב נזקקים למקור כתוב להעתיק ממנו, אז מה עשינו].
זו היתה השאלה.
והתשובה: הגירסא העברית של הצופן היא העתק מהגירסא הלועזית, ובגירסא הלועזית - אם היא היתה לפי הא"ב האנגלי - יש בו 26 אותיות [ואז לא היה אפשרי שהטבלה העברית תהיה זהה לגמרי ללועזית, היתה חייבת לעבור איזו התאמה], אבל המקור הוא איטלקי כנ"ל,
ובא"ב האיטלקי המסוים שהשתמש בו בלאסו! יש 22 אותיות, בדיוק כמו בא"ב העברי.הבהרה: באיטלקית [לפחות בת ימינו] יש רק 21 אותיות, ובלטינית מקורית 23 אותיות, וממה שראיתי הא"ב שבלאסו השתמש בו - באותיות שלצד הטבלה - זהה לא"ב הלטיני חוץ מהאות K שהושמטה [וגם באיטלקית היא איננה]. ובא"ב שבתוך הטבלה - משום מה במקום האות V יש שם U וצ"ע, ואולי בגלל מגבלות הדפסה. או מסיבה אחרת הקשורה להתפתחות הא"ב האיטלקי בימי הביניים ואכמ"ל.
עכ"פ, בלאסו השתמש ב22 אותיות לצופן שלו.
והסיבה:
יתכן כי כך היה בניב האיטלקי שלו/בימיו, או כי רצה שיהיה מספר זוגי של אותיות שכך יכולה הטבלה להיבנות, 11 מול 11, אחרת לאות אחת חסרת מקבילה.
וכאשר רואים את הא"ב שבלאסו השתמש בו, ומביטים על זוגות אותיות האינדקס [שלצד הטבלה] - רואים שיש בהן - כמו בא"ב לועזי - תנועות ועיצורים.
וכשמביטים על האות הראשונה מכל זוג אותיות באינדקס - יש שהיא תנועה ויש שהיא עיצור [לא כי מישהו החליט לסדר ככה, אלא כי ככה יוצא לפי סדר הא"ב האיטלקי הנ"ל]. וסדר ההזזה של האות הראשונה בחצי הא"ב שבשורה התחתונה - בטבלה של בלאסו זו האות n - הוא באמת מקום אחד בכל פעם, אבל
לפי סדר האותיות הראשונות מכל זוג של האינדקס - ובסדר של תנועות קודם, ואח"כ עיצורים.
תחילה כל התנועות לפי הסדר, ואח"כ כל העיצורים לפי הסדר.
זה מה שיצר את מיקומי ה-n בטבלה שלו, וזו התבנית האמיתית שלהן.
כי הזוגות של האינדקס אצל בלאסו הם [משמאל לימין]: AB, CD, EF, GH, IL, MN, OP, QR, ST, UX, YZ.
ובנקל לראות שאם - בהסתכל על האות הראשונה מכל זוג - בוררים את התנועות קודם ואח"כ העיצורים, נוצרת תבנית של סדר כזה [אני כותב מימין לשמאל]: 1, 3, 5, 7, 10, 2, 4, 6, 8, 9, 11.
זהו סדר הצפנים / זוגות האינדקס שלפיו נקבעו מיקומי ה-n בטבלה - בהזזה של מיקום אחד בכל פעם.
דהיינו:
סידרנו כאן את זוגות אותיות האינדקס עצמן - בסדר שאינו כפי שהן מופיעות בטבלה, אלא תנועות קודם ואח"כ עיצורים.
אילו כתבנו את אותיות האינדקס לפי הסדר הזה, זה נראה כך:
AB, EF, IL, OP, UX, CD, GH, MN, QR, ST, YZ
ולפי הסדר הזה אנחנו נזיז כעת את ה-n nיקום אחד בכל פעם.
דהיינו:
זו אכן הזזה של מיקום אחד בכל פעם, כאשר מבצעים אותו לפי התבנית / סדר הצפנים הנ"ל, שאותה קבעו האותיות הראשונות של זוגות האינדקס - שאותן עצמן סידרנו לפי: תנועות ואח"כ עיצורים.
עד כאן פשר מיקומי ה-n בטבלה המקורית של בלאסו.באו המעתיקים לעברית, אצלם האות הראשונה בחצי הא"ב התחתון היא ל', אצלם אין תנועות ועיצורים [גם אם נתייחס לאהו"י כתנועות זה לא אותו מספר ומיקום כמו התנועות בא"ב לועזי], אבל הם העתיקו את הטבלה כמות שהיא בלי לשנות כלום - חוץ מהחלפת האותיות לעבריות.
ושמו בכל פעם את הל' - היכן שנמצאת ה-n אצל בלאסו.
זה מה שיצר את מיקומי הל' בטבלה העברית - זהים לגמרי למיקומים הנ"ל בטבלה הלועזית - ובטבלה העברית אכן אין להם שום פשר...
מצ"ב הטבלה המקורית של בלאסו, צילום מהחוברת המקורית שלו:
- הטבלה של בלאסו - עותק.jpg (189.78 KiB) נצפה 4350 פעמים