אברהם כתב:קריאת המגילה בלילה, אע"פ שאין קורין מקרא בלילה
עזריאל ברגר כתב:אברהם כתב:קריאת המגילה בלילה, אע"פ שאין קורין מקרא בלילה
זה קיים גם בתשעה באב.
אב בבינה כתב:יש להוסיף גם כל דברי הראשונים על קביעת סעודה בפת הבא בכיסנין גם מזכירים שאכלו את זה בפורים. ויש לפרש על דרך הנ"ל.
אברהם כתב:עזריאל ברגר כתב:אברהם כתב:קריאת המגילה בלילה, אע"פ שאין קורין מקרא בלילה
זה קיים גם בתשעה באב.
אולי נשיב שקריאת המגילה בת"ב נחשבת לקריאת קינות ולא קריאת המקרא
אברהם כתב:נכון.
אגב, המהרש"א כותב שלמ"ד קריאתה זו הלילא, אין צריך לדרשה ד"ולא ידום" לרבות הלילה, אלא אדרבה עיקר ההלל הוא בלילה לפי שהנס אירע בלילה, כפי שבליל הסדר אומרים הלל מהאי טעמא.
אברהם כתב:אב בבינה כתב:יש להוסיף גם כל דברי הראשונים על קביעת סעודה בפת הבא בכיסנין גם מזכירים שאכלו את זה בפורים. ויש לפרש על דרך הנ"ל.
תודה רבה!
תוסיף באר לבור כמוני: יש בהנ"ל סרך איסור? לכתחילה אין קובעים בפת הבאה בכיסנין??
אברהם כתב: ורמזו זה בדברי חז"ל שעד מרדכי ואסתר לא הוסיפו ולא פחתו מן התורה, משמע שבפורים גם פחתו מדברי התורה:
בן יהוידע מגילה דף יד ע''א
שם לא פיחתו ולא הותירו על מה שכתוב בתורה. הקשה הרב עיון יעקב ז"ל דלא הוה ליה למימר אלא רק ולא הותירו, אבל פיחתו היכי סלקא דעתך דהא גם במקרא מגילה לא מצינו פחת, ותירץ דיש לומר דגם פחתו על ידי מקרא מגילה, שאסורין בהספד ובתענית עיין שם. ויש לעיין בדבריו וכי התורה חייבה בתענית ביום י"ד באדר, וגם הספד אינו מן התורה, ונראה לקיים דבריו במקצת, בהיכא דנדר להתענות כך וכך ימים ואירע בהם פורים, דמן התורה חייב להתענות מכח נדרו, אך אחר שעשו אותו חכמים יום מקרא מגילה אינו מתענה, ונמצא בטל חיוב שנתחייב מדין תורה מכח נדרו. ולי אנא עבדא נראה לי בס"ד משום דמבטלין עבודה ותלמוד תורה מפני מקרא מגילה, כמו שאמרו בריש פרקין [דף ג' ע"א] תניא כהנים בעבודתם ולוים בדוכנם וישראל במעמדן כולם מבטלין עבודתם, ובאין לשמוע מקרא מגילה, מכאן סמכו של בית רבי שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה עיין שם, ואף על גב דאיירי בהיכא דיכול לקיים אח"כ מצות עבודה, עם כל זה כיון דמבטלין לפי שעה, ובאין לשמוע מקרא מגילה שייך בזה לשון פיחתו:
אב בבינה כתב:אברהם כתב:אב בבינה כתב:יש להוסיף גם כל דברי הראשונים על קביעת סעודה בפת הבא בכיסנין גם מזכירים שאכלו את זה בפורים. ויש לפרש על דרך הנ"ל.
תודה רבה!
תוסיף באר לבור כמוני: יש בהנ"ל סרך איסור? לכתחילה אין קובעים בפת הבאה בכיסנין??
זה לא ממש כמו הדוגמאות שהבאת שיש בהם סרך איסור, אבל זה מתקרב לסוג של מראית עין\ כעין עוברים את ההלכה, בזה שקובעים סעודה על פת הבא בכיסנין ומברכים המוציא וברכת המזון, בעוד שבכל השנה מברכין על זה מזונות.
עי' תוס' ברכות מב. ד"ה לחמניות.
נחומצ'ה כתב:ומדוע אין עושין תעניות בה"ב אחר פורים?
ושמא י"ל שבפורים המשתה ושמחה הוא עצם המצוה משא"כ בחול המועד [יש חוב סעודה לחלק מהפוסקים אך לא משתה דייקא. והשמחה כל אחד לפום דיליה].
דרומי כתב:ולמה לא עושים בה"ב לאחר שבועות?
גם פורים הוא יום אחד בלבד.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 68 אורחים