לא ניתן לדרוש מעצמו מכל י''ג מדות שהתורה נדרשת בהן אלא ק''ו
תלמוד_ישן כתב:יש לציין שרש"י בסוכה (דף לא. ד"ה לא מקשינן) סובר שלכל הי"ג מדות צריכים מסורה.לא ניתן לדרוש מעצמו מכל י''ג מדות שהתורה נדרשת בהן אלא ק''ו
עזריאל ברגר כתב:תלמוד_ישן כתב:יש לציין שרש"י בסוכה (דף לא. ד"ה לא מקשינן) סובר שלכל הי"ג מדות צריכים מסורה.לא ניתן לדרוש מעצמו מכל י''ג מדות שהתורה נדרשת בהן אלא ק''ו
דברי רש"י האלו - מופלאים. ותוס' הקשו עליו, ודחאום.
מעניין מה כתבו מתרצי רש"י על זה.
עזריאל ברגר כתב:אגב, כמדומני שמעולם לא ראיתי דברים שנדרשים מ"כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טען/טעון אחד/אחר שהוא/שלא כענינו יצא להקל ו(לא) להחמיר".
וכן, לא זכור לי שראיתי "דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר חדש אי אתה יכול להחזירו לכללו" (כלומר: ראיתי כמה מקרים שבא הכתוב להחזירו לכללו בפירוש, אבל מהם הדברים שאי אפשר להחזירם לכללם?).
סליחות כתב:עזריאל ברגר כתב:אגב, כמדומני שמעולם לא ראיתי דברים שנדרשים מ"כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טען/טעון אחד/אחר שהוא/שלא כענינו יצא להקל ו(לא) להחמיר".
וכן, לא זכור לי שראיתי "דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר חדש אי אתה יכול להחזירו לכללו" (כלומר: ראיתי כמה מקרים שבא הכתוב להחזירו לכללו בפירוש, אבל מהם הדברים שאי אפשר להחזירם לכללם?).
הכל בפירוש רס"ג לי"ג מידות שנדפס בתרביץ בשנה או בשנתיים האחרונות.
עזריאל ברגר כתב:אגב, כמדומני שמעולם לא ראיתי דברים שנדרשים מ"כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טען/טעון אחד/אחר שהוא/שלא כענינו יצא להקל ו(לא) להחמיר".
וכן, לא זכור לי שראיתי "דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר חדש אי אתה יכול להחזירו לכללו" (כלומר: ראיתי כמה מקרים שבא הכתוב להחזירו לכללו בפירוש, אבל מהם הדברים שאי אפשר להחזירם לכללם?).
סגי נהור כתב:עזריאל ברגר כתב:אגב, כמדומני שמעולם לא ראיתי דברים שנדרשים מ"כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טען/טעון אחד/אחר שהוא/שלא כענינו יצא להקל ו(לא) להחמיר".
וכן, לא זכור לי שראיתי "דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר חדש אי אתה יכול להחזירו לכללו" (כלומר: ראיתי כמה מקרים שבא הכתוב להחזירו לכללו בפירוש, אבל מהם הדברים שאי אפשר להחזירם לכללם?).
הזדמן לי פעם למסור שיעור על י"ג מדות שהתורה נדרשת בהן, וליקטתי דוגמאות לכל המדות. ראה בדף המצורף (הפסוקים בלבד).
עזריאל ברגר כתב:סליחות כתב:עזריאל ברגר כתב:אגב, כמדומני שמעולם לא ראיתי דברים שנדרשים מ"כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טען/טעון אחד/אחר שהוא/שלא כענינו יצא להקל ו(לא) להחמיר".
וכן, לא זכור לי שראיתי "דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר חדש אי אתה יכול להחזירו לכללו" (כלומר: ראיתי כמה מקרים שבא הכתוב להחזירו לכללו בפירוש, אבל מהם הדברים שאי אפשר להחזירם לכללם?).
הכל בפירוש רס"ג לי"ג מידות שנדפס בתרביץ בשנה או בשנתיים האחרונות.
איפה אפשר לראותו?
סליחות כתב:במהלך הדורות היו דברים שנלמדו במידות שהנ"ב, ומסתמא בזמן כנסת הגדולה ולפני ואחרי התחדשו דינים ע"י המידות שהנ"ב, כי סו"ס רק גזירה שווה אין אדם דן אלא אם כן קבלה מרבו.
האם יש דברים שנלמדו במידות בדור אחד, ולפני כן עשו או הבינו להיפך?
יש להעיר שבמדרש כתוב שמקרא ומשנה הלכות תוספתות והגדות ומה שתלמיד ותיק עתיד להורות, כבר היה וניתן הלכה למשה מסיני. ואעפ"כ, אין זה בהכרח עונה השאלה.
סליחות כתב:סליחות כתב:במהלך הדורות היו דברים שנלמדו במידות שהנ"ב, ומסתמא בזמן כנסת הגדולה ולפני ואחרי התחדשו דינים ע"י המידות שהנ"ב, כי סו"ס רק גזירה שווה אין אדם דן אלא אם כן קבלה מרבו.
האם יש דברים שנלמדו במידות בדור אחד, ולפני כן עשו או הבינו להיפך?
יש להעיר שבמדרש כתוב שמקרא ומשנה הלכות תוספתות והגדות ומה שתלמיד ותיק עתיד להורות, כבר היה וניתן הלכה למשה מסיני. ואעפ"כ, אין זה בהכרח עונה השאלה.
והדרא שאלה לדוכתא...
פלוריש כתב:סליחות כתב:סליחות כתב:במהלך הדורות היו דברים שנלמדו במידות שהנ"ב, ומסתמא בזמן כנסת הגדולה ולפני ואחרי התחדשו דינים ע"י המידות שהנ"ב, כי סו"ס רק גזירה שווה אין אדם דן אלא אם כן קבלה מרבו.
האם יש דברים שנלמדו במידות בדור אחד, ולפני כן עשו או הבינו להיפך?
יש להעיר שבמדרש כתוב שמקרא ומשנה הלכות תוספתות והגדות ומה שתלמיד ותיק עתיד להורות, כבר היה וניתן הלכה למשה מסיני. ואעפ"כ, אין זה בהכרח עונה השאלה.
והדרא שאלה לדוכתא...
גמ' בשבת: מתחילה למדו מ'והדוה בנדתה' שאשה לא תכחול, עד שבא רבי עקיבא
נחמת ארי כתב:עזריאל ברגר כתב:סליחות כתב:עזריאל ברגר כתב:אגב, כמדומני שמעולם לא ראיתי דברים שנדרשים מ"כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טען/טעון אחד/אחר שהוא/שלא כענינו יצא להקל ו(לא) להחמיר".
וכן, לא זכור לי שראיתי "דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר חדש אי אתה יכול להחזירו לכללו" (כלומר: ראיתי כמה מקרים שבא הכתוב להחזירו לכללו בפירוש, אבל מהם הדברים שאי אפשר להחזירם לכללם?).
הכל בפירוש רס"ג לי"ג מידות שנדפס בתרביץ בשנה או בשנתיים האחרונות.
איפה אפשר לראותו?
באנצ"ת יש ערך על כל מדה מהמדות שהתורה נדרשת, עם הסבר ודוגמאות.
סליחות כתב:עזריאל ברגר כתב:תלמוד_ישן כתב:יש לציין שרש"י בסוכה (דף לא. ד"ה לא מקשינן) סובר שלכל הי"ג מדות צריכים מסורה.לא ניתן לדרוש מעצמו מכל י''ג מדות שהתורה נדרשת בהן אלא ק''ו
דברי רש"י האלו - מופלאים. ותוס' הקשו עליו, ודחאום.
מעניין מה כתבו מתרצי רש"י על זה.
כמדומה שדעת התוס' היא שיטת רוב הראשונים.
ולפי הרשב"ץ (שע"ד פ"ב אות כ) ביבין שמועה, אף רש"י עצמו ס"ל כך.
בחיד"א ביעיר אזן (מערכת ה'): "אמנם הרב יבין שמועה כתב דמעולם לא כתב כן רש"י אלא לדעת ר' יהודה אבל לרבנן אדם דן כל המדות מעצמו חוץ מגז"ש וקי"ל כרבנן".
מעיין כתב:ברמב"ם ממרים מפורש שלחלוק על הקודמים בדרכי הדרשות אין צריך להיות גדול בחכמה ובמנין ועל כרחך הכוונה בפרטים וענפים של הי"ג מדות כגון ה' לא לא דריש, זמן זמנים זמניהם לא משמע ליה, וכן בכמה מדות יש צדדים ובתוס' כתבו במדה של כלל ופרט וכלל שדרשי' כעין הפרט שבכל ענין דרשי' כעין הפרט במילתא דמסתברא, ולכן יתכן מחלוקת בדרכי הדרשות אף שעיקר י"ג המדות מקובלים הן, וגם צריך להיות המחלוקת בדברים שלא הי' בזה מסורה ברורה על עצם ההלכה [וכמובן שאמוראים אין יכולין לחלוק על תנאים, וכבר האריכו בהטעם בזה].
ויש לציין שכמה ממפרשי הרמב"ם סוברים בדעתו דגם ג"ש אין מקובלים מסיני רק מדור הראשון היינו דבמדה של ג"ש שאפשר לעשות בזה פרצות ולשנות כל התורה כולה בכל דור לכן בזה יש צורך לקבלה מדורות הראשונים שסמוכים למתן תורה.
ויש בזה מחלוקת בין המלבי"ם להדורות הראשונים אי העיקר והרוב הם הדרשות או העיקר היא הקבלה והדרשות הן ע"פ רוב אסמכתות
"הכוהנים" - בין תמימים בין בעלי מומים; דברי רבי טרפון.
רבי עקיבא אומר: תמימים ולא בעלי מומים. נאמר כאן 'כוהנים' ונאמר להלן 'כוהנים' (סביר שהכוונה לויקרא כא,כא: "כָּל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם מִזֶּרַע אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֹא יִגַּשׁ לְהַקְרִיב אֶת אִשֵּׁי ה'", ו'כוהנים' אינו ציטוט מילולי כפי שמצוי לא אחת בגזירה שווה. אפשר שהכוונה ל'כוהנים' במקום אחר דוגמת "והקריבו בני אהרן הכוהנים" (ויקרא א,ה), שפורש ככוהנים תמימים ולא בעלי מומים). מה 'כוהנים' האמורים להלן - תמימים ולא בעלי מומים, אף 'כוהנים' האמורים כאן - תמימים ולא בעלי מומים.
אמר לו רבי טרפון (לרבי עקיבא): עד מתי מגבב (מקושש ומלקט פסוקים) ומביא? עקיבא, איני יכול לסבול! אקפח את בניי, אם לא ראיתי שמעון אחי אימא חיגר ברגלו אחת שהיה עומד ומריע בחצוצרת.
אמר לו: הין, שמא בהקהל ראית, שבעלי מומים כשרים בהקהל וביום הכיפורים וביובל (ביום הכיפורים של יובל).
אמר לו: העבודה, שלא בידיתה. אשריך, אברהם אבינו, שיצא מחלציך עקיבא. טרפון ראה ושכח, עקיבא דורש מעצמו ומסכים להלכה. הא כל הפורש ממך כפורש מחייו.
ונתנו ידידים כתב:השבוע למדתי ביבמות על מחלוקת ר"מ ור"א אם מעשר ראשון מותר לזרים או אסור לזרים, ור"מ דריש מהיקש לתרומה שאסור לזרים כתרומה.
ואני תמה, מה עשו עד שבא ר"מ וכי לא אכלו זרים במעשר ראשון, והאיך דרש נגד המקובל (וכמדומני שזה קשה לכו"ע כי כו"ע מודי שיש דברים בקבלה ממשה וא"א לדרוש נגדם וכמו שלא יהיה לדרוש מיג מידות דפרי עץ הדר הוא לימון).
ועשיתי חיפוש בדורות ראשונים ולא מצאתי שיתייחס לסוגיא זו.
סליחות כתב:האם יש דברים שנלמדו במידות בדור אחד, ולפני כן עשו או הבינו להיפך?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 421 אורחים