אשמח לשמוע את תשובותיכם.
לשאלות א-ב לא מצאתי מפרשים שעסקו בכך, אז אם ידוע לכם על מפרש שעסק בזה אשמח לשמוע.
א. *אסתר נבחרה למלכה בשנת שבע לאחשורוש (אסתר ב, טז). המן כעס על מרדכי בשנת שתים עשרה (אסתר ג, ז). בין שני האירועים יש הפרש של חמש שנים, ולא ברור מתי עלה המן לגדולה. אם נניח שהמן עלה לגדולה רק בשנת 12 [כדעת חלק מהמפרשים] אז יש להבין מדוע הקב"ה לא העלה אותו כבר בשנת שבע, והרי ישראל כבר התחייבו כליה וכבר הוקדמה הרפואה למכה? אם נניח שהמן עלה בשנת שבע [כדעת מפרשים אחרים] אז יש להבין מדוע במשך חמש שנים המן לא עושה כלום ליהודים?
ב. * המן הרשע היה 'אגגי', שונא ישראל גדול. הוא רצה לחסל את כל היהודים בגלל חטאו הקטן של יהודי בודד, ואף היה מוכן לתת מכספו למלך עשרת אלפים ככר כסף (שהם כמליארד וחצי שקלים ₪ ! ) כדי שהמלך יסכים לחסל את היהודים. מעתה לא מובן: למה המן לא מנסה מיד לחסל את היהודים, אלא רק לאחר שמרדכי אינו משתחווה אז מתמלא המן חמה, ורק בעקבות זה מחליט המן לפגוע בכל עם ישראל [כמפורש באסתר ג, ה]. הכיצד? משמע בפסוק במפורש שאם מרדכי היה משתחווה אז המן לא היה פוגע ביהודים, הייתכן?!
ג. על אף גאוותו של המן, עולה מהפסוקים שהמן כלל לא שם לב לכך שמרדכי אינו משתחווה לו [ורק כשעבדי המלך הסבו את תשומת לבו לכך את הוא ראה זאת].
שתי השאלות הבאות נידונו בכמה מקומות, ואין טעם לדון בהן בנפרד, ורק הבאתי אותן כאן בהקשר לשאלות הקודמות:
ד. אגב, לפי הרמב"ם עמלקי יכול להתגייר. איך זה ייתכן אם העמלקים הם רשעים גמורים [עד שחובה להשמיד את התינוקות והבהמות שלהם]?!
ה. עבדי המלך אומרים להמן שמרדכי לא משתחווה. ואז "וירא המן כי אין מרדכי כורע ומשתחווה וימלא המן על מרדכי חמה" (אסתר ג, ד-ה). מדוע המן לא כעס כבר כששמע מהעבדים?