רמה ד' בית שמש - הסמוכה לתל ירמות
הרב אפרים אריאל בוקוולד
מחבר "הימים האלה נזכרים" בגדרי החזקת ערים כמוקפות חומה או כספק מוקפות
התעוררה השנה שנת תשפ"ב, שאלה כיצד לנהוג פורים בשכונה החדשה, רמה ד – רמת בית שמש, כיון שסמוכה לתל המכונה "תל ירמות", האם יש לחוש לנהוג פורים גם ביום ט"ו כדין ערי הספיקות. אכן נידון זה כבר היה צריך לדון אודות כל עיר בית שמש העיקרית [שבכללה נמצאת ה"קריה"] שהיא סמוכה ל"תל בית שמש" ונראית ל"תל צרעה" [לצפון ממנה כ-2.5 ק"מ].
נקדים לבאר את מקום החשש בשתי ערים הנ"ל [רמה ד, והעיר בית שמש העיקרית]. בספר יהושע (פרקים יג, טו-יט) מנויות 280 ערי נחלה לי"ב שבטים. ובכללן הערים ירמות ובית שמש וצרעה. גבי כמעט כל הערים הנ"ל (כולל ירמות ובית שמש וצרעה) כתוב בנביא לשון "הערים וחצריהם", ומפרש רש"י (פרק כג, פס' יח): "הערים וחצריהם – הערים המוקפות חומה. וחצריהם – ערי הפרזי בלא חומה." וכן מפרש רש"י בחומש (סוף פ' חיי שרה, כה,טז): "בחצריהם – כרכים שאין להם חומה". וכ"כ הגר"א (יהושע יט,כח) אודות ערי הנחלה המנויות שם: "שלא חשיב בפרטות אלא ערים המוקפות חומה". וכן מפורש בחי' הרמב"ן (מגילה דף ב.) [בביאור למה חששו לקרא מגילה בהוצל ביום ט"ו]: "וכן בהוצל דבנימן הוה ביד מקצתם קבלה שהיא מצויה ביהושע בחלקו של בנימן והיו חוששים לקבלתם". מלבד הראיה מהפסוקים, הרי עינינו רואות שחומות עתיקות מאד מקיפות את תל בית שמש ואת תל ירמות. נתברר לכאו' מהמקרא ומהמציאות שהיו מוקפות חומה מימות יהושע, ואם כן רמה ד הסמוכה לירמות, ובית שמש הסמוכה לתל בית שמש והנראית לתל צרעה, לכאו' יש לנהוג פורים ביום ט"ו, ולכה"פ לחשוש ליום ט"ו כדין ספק מוקפות.
אמנם מחמת שלשה טעמים, נראה שאין מקום לחשוש לפורים ביום ט"ו ברמה ד הסמוכה לתל ירמות, ובבית שמש הסמוכה לתל בית שמש והנראית לתל צרעה.
א) פוסק המשנה ברורה (ביה"ל סי' תרפח סע' א ד"ה או שסמוכין להם): "כפר הסמוך לכרך שהיו קורין בט"ו ונהיה הכרך שמם יקראו בי"ד". וכן היה פשוט לברכי יוסף שם [בתחילת דבריו בביאור צדדי ספיקו בכרך של נכרים], שאם הכרך חריבה מכל אדם, אין הסמוך ונראה לה דין ט"ו. וכן מובא (בספר ציץ הקודש סי' נג אות ד) בשם הגאון רב שמואל סלנט שדקדק כן מסברת הטורי אבן, ופסק כן לדינא. וכן דקדק החזון איש (או"ח סי' קנד אות ג ד"ה ובאמת) בדעת המ"ב: "ואמנם עדיין לא שמענו מה דין כרך שחרב ואין בו יושבים כלל לא ישראלים ולא עכו"מ, ישראל הנכנס לשם מה דינו... ובמ"ב בבה"ל סי' תרפ"ח כתב בשם דבר משה דכרך ששמם, הסמוך לו קורא בי"ד... ומשמע שדעתו ז"ל דכרך ששמם פקע מיני' דין מוקף. אבל אין הדבר מוכרע." עכ"פ לדעת הברכי יוסף, הטורי אבן, המ"ב, הדין הוא מוכרע, וכן דעת הגר"ש סלנט. וכן נראה דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל (קובץ תשובות ח"א סי' סח). ונראה שיש לדקדק כן מדברי הראשונים ז"ל . ואף שהחזו"א מפקפק בדבר, הרי אינו מכריע להפך.
במציאות אין שום דיורים בתל ירמות ובתל בית שמש ובתל צרעה, ומקפיד השלטון שלא יבנו שם, כדי לשמור על האתרים הארכיולוגים. אם כן אין שום מקום חשש לקרא ביום ט"ו ברמה ד, וכן בעיקר בית שמש - לדעת הברכי יוסף, המ"ב, והגר"ש סלנט.
ב) לא נשאר לדון אלא לפי דעת החזו"א שכתב ש"אין הדבר מוכרע". והנה מצינו דעת החזו"א ברורה שאין סומכים על שמות המקומות המקובלים אצל הערבים בארץ ישראל, שכתב (שביעית ג,יט): "וגם עיקר בית שאן אי אפשר לסמוך על השם, כי בהמשך הזמן נהרסו וחזרו ונתישבו ופעמים נעתקו ממקומן הראשון ופעמים נשתנו השמות." ואע"פ שנראה שהכפתור ופרח סמך על שמות המקומות שנקראו כן בזמנו [דלא כדברי החזו"א הנ"ל], אבל בענין מה שמכנים היום "ירמות", אין זה השם של המקום שהיו קוראים לו הערבים במשך הדורות. בכל המפות הישנות המקום מסומן בשם "חורבה אל-ירמוך" ולא "ירמות", ואין ה"ת" וה"ך" אותיות מתחלפות. בפשטות "ירמוך" היא עיר אחרת ביהודה שלא מוזכרת בספר יהושע בערי הנחלה, ואם כן אף מוכח לכאו' שאינה מוקפת חומה מימות יהושע.
וכן בענין "תל בית שמש", לא היתה נקראת ע"י הערבים בשם "בית שמש" אלא "עין שמש". [אלא שהתבואות הארץ הכריע ש"עין שמש" היינו "בית שמש", על סמך נוסחאות אחרות (לא מקורות יהודים) למקרא, ועל סמך תרגום לערבית לא נודע למי.] גם "עין שמש" אינה מנויה בין ערי הנחלה. גם לתל המכונה היום "תל צרעה", קראו בשם "חורבה אל-תהונה" אלא שסמוך לשם כפר ערבי בשם "סורה". ובדין "נראה" יש דעות של ראשונים שאין כאן מקום חשש ל"נראה", שיש לצרפם. אם כן גם בבית שמש, רחוק מאד החשש להחמיר מחמת התלים החרבים הנ"ל.
וכבר נשאלה שאלה כעין הנ"ל אודות המושבות עקרון [מזכרת בתיה] וגדרה אם לחשוש ליום ט"ו מחמת שערים אלו בכלל ערי הנחלה של ספר יהושע. [את הישוב הערבי "אעקיר" זיהה התבואות הארץ כ"עקרון", ומזכרת בתיה היתה סמוכה לו.] והשיב הראי"ה קוק (אגרות הראי"ה סי' תקכג), שהיה אז רבה של יפו והמושבות, לגרי"מ טוקצינסקי: "על דבר קביעות קריאת המגילה להמושבות בפרטיות, איני מוצא לי חומר לספק, להוציא מידי רובא דעלמא (רוב ערים פרזות, עי' בהמשך אות ג). כי כל החכמה הזו, של חקירת מדע א"י, מלאה היא רק השערות, שאמנם ראויים הם לחבה... אבל סוף כל סוף, א"א לקבע מסמרות על סמך השמות השגורים בין הערבים." [שם היה מדובר שגרו ערבים ב"עאקיר" ("עקרון" לדעת תבואות הארץ) ולא היה טעם להקל מחמת שהכרך חרב, ועל סמך טעם זה בלבד פסק שאין לחשוש ליום ט"ו.]
והנה לא מצינו דעת החזו"א "אין הדבר מוכרע" אלא בענין כרך ודאי מוקף חומה, אבל בחשש מוקף לא מצינו, ובוודאי בחשש המיוסד על דמיון צליל בשמות המקומות בלבד אין סיבה לחוש.
ג) אלא לכאו' יש מקום לטעון שאע"פ שאין מקום חשש מחמת השמות של מקומות אלו, יש לחשוש מחמת החומה העתיקה שודאי מקיפה את תל ירמות ואת תל בית שמש.
אמנם אין שום בירור שחומות אלו הקיפו את ערים אלו בדקדוק בימות יהושע בן נון. והרי לא על דרך זו הכריעו בני הגולה ששבו לארץ ישראל מבבל לדעת איזו עיר מוקפת חומה מימות יהושע. וכמבואר בגמרא (מגלה דף י וערכין לב:) "שכשעלו בני הגולה מצאו אלו... מנאום. ולא אלו בלבד, אלא כל שתעלה לך מסורת בידך מאבותיך שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון כל מצות הללו נוהגות בה". משמע שלא הכריעו עפ"י שאריות החומות שמצאו, וטעם הדבר שבשאריות חומה לא נתברר שהיה מוקף חומה בימי יהושע.
ואף שמעריכים הארכיולוגים תאריך לחומה עתיקה בתל שזמנו קודם לימות יהושע, ואף אם נסמוך על השערותיהם אודות "תל ירמות", הרי לדעתם: "העיר ניטשה ככל הנראה בפתאומיות בסוף תקופת הברונזה הקדומה, ללא קרב, בדומה לערים אחרות בארץ. הסיבה לכך אינה ידועה." לדבריהם צ"ל שנטשו הכנענים את העיר ואעפ"כ לא נתישבה העיר ע"י ישראל. ולדבריהם צ"ל שנחרבה העיר לפני כניסת יהושע, ולא היתה העיר ראויה לדיורים. אודות "תל בית שמש" השערתם "עפ"י הממצאים הארכאולוגים הרבים בתל, ניכר שבית שמש נחרבה מספר פעמים". עי' רש"י (פרשת דברים ב, כג) "והעוים היושבים בחצרים וגו' - עוים מפלשתים הם... ומפני השבועה שנשבע אברהם לאבימלך לא יכלו ישראל להוציא ארצם מידם והבאתי עליהם כפתורים והשמידום וישבו תחתם, ועכשיו אתם מותרים לקחתה מידם." והנה "עין שמש" [שמה האמיתי] הנ"ל מזוהה אצלם כעיר פלשתים, וי"ל שנחרבה החומה סמוך לפני כיבוש יהושע ע"י הכפתורים הנ"ל. ואף שבנו אחר כך שוב את החומה, הרי בזמן כיבוש יהושע לא היתה מוקפת חומה. סוף דבר, ערים בארץ יהודה שאינן מנויות בין ערי הנחלה ואינן בכלל המסורת המבוארת במשנה ערכין ובגמרא, אף אם נראה בהן היקף חומה, י"ל שלא היתה או החומה או בתי עיר בזמן שנכנסו לארץ.
ויסוד היסודות בגדר החשש למוקף חומה מימות יהושע - מובא בראשונים בשם הגאונים (חי' הרמב"ן מגילה דף ב.): "ומצאתי בתשובות הגאונים ז"ל שאין קורין אלא בי"ד משום דרובא דעלמא אינן מוקפין חומה מימות יהושע ב"נ, נזיל בתר רובא." [וכעין זה בשם הגאונים, בתשובת מהרי"ל שהובא בבית יוסף, וכן בכפתור ופרח מהראב"ד.] ודן הרמב"ן (שם) "וקשה לי אם כן רב אשי למה קרא בהוצל בתרוייהו משום דמספקא ליה, וכן בטבריא למאי דס"ד מעיקרא... אבל ספיקם של חכמים הללו... ומפני קבלה שבידם שהיו מהן תופסין רקת זו טבריא ומהם היו אומרים שהיא עיר אחרת, וכן בהוצל דבנימין הוה ביד מקצתם קבלה שהיא מצויה ביהושע בחלקו של בנימין והיו חוששין לקבלתם. אבל בעלמא ליכא למיחש." וכ"כ הר"ן שם. מבואר שאין חומה עתיקה שקיימת נחשב כהתעוררות ספק, וכפי שדקדקנו למעלה מחז"ל "שכשעלו בני הגולה".
וכן כתב הבית יוסף (סי' תרפח) בדעת הרמב"ם: "וראיתי לה"ר יוסף אביוב ז"ל שהיה קורא תגר על המנהג שנוהגים בכל עיר מוקפת חומה לקרות בי"ד וט"ו, דע"כ לא קאמר הרמב"ם שקורין בשני הימים אלא בכרך שהוא ספק דהיינו שקצתם אומרים מוקפת היא מימות יהושע וקצתם אומרים אינה מוקפת מימות יהושע... יש לקיים דבריו ממה שכתב הר"ן בשם הגאונים..." [ואכן דוק בדברי הר"ן שם שמוכח בדבריו שלא נחלק הרמב"ם על יסוד זה, אלא בענין אחר נחלק עם הגאונים.] ואף שמיישב הבית יוסף את טעם המחמירים, היינו להצדיק את המנהג במקום שכבר קיים מנהג, שהרי גם מסיים הבית יוסף שם בתשובה אשכנזית שמביא את יסוד הגאונים הנ"ל. וכן מדקדק הפמ"ג בהכרעת הבית יוסף.
אשר על כן נראה שרחוק מאד החשש להחמיר לנהוג פורים גם ביום ט"ו ברמה ד רמת בית שמש הסמוכה ל"תל ירמוך" החרב, שמחדש קבל השם "ירמות" [שם תנכי משוער]. וכפי שלא חששו לחשש כנ"ל בבית שמש העיקרית, כן נראה שיש לנהוג גם ברמה ד שברמת בית שמש.