אדיר וחזק?!

[ר_חיים_הקטן]

יישר כחך.

[עץ הזית]

לא ידעתי למה פשוט לכמה כותבים כאן שהחיות מתנשאות לעומת שרפים, הרי בתלמוד בבלי חגיגה יג: משמע שהשרפים שבישעיה הם הם החיות שביחזקאל. לא דיינו שיש לנו קושיא בקדושת יוצר, נבוא ונשבש עוד בקדושת שחרית לשבת?
כתוב אחד אומר (ישעיהו ו, ב) שש כנפים שש כנפים לאחד וכתוב אחד אומר (יחזקאל א, ו) וארבעה פנים לאחת וארבע כנפים לאחת להם לא קשיא כאן בזמן שבהמ"ק קיים כאן בזמן שאין בית המקדש קיים כביכול שנתמעטו כנפי החיות

אכן כך כתב הרד"ק בשם חז"ל, אבל תוס' לא סבירא להו הכי (אלא לשיטתם הגמרא סוברת שלא אמור להיות הבדל במניין הכנפיים בין החיות לשרפים אע"פ שחיות לחוד ושרפים לחוד).

[זקן ששכח]

בדרך הילוכי מצאתי בסידור מנהג צרפת, כת"י קמברדיג' 561, דף 53א, נוסח חדש:
"אז בקול רעש גדול לאדיר וחזק משמיעים קול...".
וכנראה נוסח זה בא ליישב את הקשיים השונים במשפט זה.
הנה צילום

סידור מנהג צרפת123.jpg

נפלא מאד.
[ואולי אולי סמיכות הלמדי"ם גרמה שתיעלם אחת מהן].

[מרדכי וינטרויב]

בדרך הילוכי מצאתי בסידור מנהג צרפת, כת"י קמברדיג' 561, דף 53א, נוסח חדש:
"אז בקול רעש גדול לאדיר וחזק משמיעים קול...".
וכנראה נוסח זה בא ליישב את הקשיים השונים במשפט זה.
הנה צילום

סידור מנהג צרפת123.jpg

נפלא מאד.
[ואולי אולי סמיכות הלמדי"ם גרמה שתיעלם אחת מהן].

או להיפך

[עזריאל ברגר]

אחרי העיון, נראה בעיני שצריך לפסק כך (בהנחה שלא מקבלים את ההגהה, וש"אדיר וחזק" אינם שמות מלאכים):
אז, בקול רעש, גדול-אדיר-וחזק, משמיעים קול.
דהיינו שצריך לקרוא "גדול אדיר וחזק" בנשימה אחת ולהבליט שיש כאן שלשה תארים ל"קול רעש".

בפסוק (יחזקאל ג, יב) הפיסוק הוא ק֖וֹל רַ֣עַשׁ גָּד֑וֹל , והיינו ש'רעש גדול' מחוברים יחד.

הצעת פיסוק חדשה לפי התיקון הזה:
אז, בקול, רעש גדול-אדיר-וחזק, משמיעים קול.
אם זה היה בטעמים, אולי בערך כך:
אז - באזלא-גרש.
בקול - רביעי.
רעש - פשטא/יתיב.
גדול, אדיר - מונח, מונח.
וחזק - זקף-קטון.
משמיעים קול - טיפחא אתנחתא.

קיבלתי בפרטי:

המילה אז לא יכולה להיות באזלא גרש אלא אם כבר היה לך לומר גרשיים, אבל מדוע שהיא תיטפל ל"בקול"?

ולבקשתי להציע פיסוק חילופי, זו היתה התגובה:

לכאורה אז ברביע.
(וממילא "בקול" אינו יכול להיות ברביע, אלא אם הוא בטעם מפסיק אז הוא בפשטא.)

א֗ז בקול֙ ר֚עש גד֣ול אד֣יר וחז֔ק משמיע֖ים ק֑ול
א֗ז בקול֙ ר֗עש גד֤ול אדיר֙ וחז֔ק משמיע֖ים ק֑ול
א֗ז בק֨ול ר֤עש גדול֙ אד֣יר וחז֔ק משמיע֖ים ק֑ול

ונאים הדברים.

[עקבי]

בדרך הילוכי מצאתי בסידור מנהג צרפת, כת"י קמברדיג' 561, דף 53א, נוסח חדש:
"אז בקול רעש גדול לאדיר וחזק משמיעים קול...".
וכנראה נוסח זה בא ליישב את הקשיים השונים במשפט זה.

וכן מצאתי בסדור מנהג צרפת כת"י פאריש 638

[חד ברנש]

ושים לב שיש שהלמ"ד נמחקה בקולמוס אחר. כנראה אחד המשתמשים לא הסכים לתיקון זה.

[באמונתו]

נמצא בפיוט לאחד הקדמונים משמעות מהפיסוק, גם מהעניין, ע"ד המדרש שנזכר בספר קושיות, כי המדובר בשני מלאכים, מצ"ב: