בן אליהו כתב:האם יש כתבות על הגאון זצ"ל בעיתוני סופ"ש'? אם כן, מי יעלה לנו?
אשרי יושבי ביתך כתב:במוסף שבת קודש (ית"נ, פ' תצווה תשפ"ב) היה כמדו' שני כתבות נפלאות עליו.
בן אליהו כתב:אשרי יושבי ביתך כתב:בן אליהו כתב:האם יש כתבות על הגאון זצ"ל בעיתוני סופ"ש'? אם כן, מי יעלה לנו?
במוסף שבת קודש (ית"נ, פ' תצווה תשפ"ב) היה כמדו' שני כתבות נפלאות עליו.
כבודו יכול להעלותן?
צופה_ומביט כתב:חלק נכבד מהן כבר עלה כאן.
רוצה לומר - הועתק מכאן מילה במילה.
בן אליהו כתב:אשרי יושבי ביתך כתב:במוסף שבת קודש (ית"נ, פ' תצווה תשפ"ב) היה כמדו' שני כתבות נפלאות עליו.
כבודו יכול להעלותן?
איש_ספר כתב:בן אליהו כתב:אשרי יושבי ביתך כתב:במוסף שבת קודש (ית"נ, פ' תצווה תשפ"ב) היה כמדו' שני כתבות נפלאות עליו.
כבודו יכול להעלותן?
בן ירושלים כתב:בתקופת נישואי הוקם הכולל של הגרמ"פ שליט"א
איש_ספר כתב:בן אליהו כתב:אשרי יושבי ביתך כתב:במוסף שבת קודש (ית"נ, פ' תצווה תשפ"ב) היה כמדו' שני כתבות נפלאות עליו.
כבודו יכול להעלותן?
כולי האי כתב:הרב בן ירושלים כתב "הוא גם עמד רבות על "צורת הישיבה" ועל "טובת הישיבה", ואולי זה גם נגזר מהענין הקודם. (וגם זה גרם לחיכוכים מיותרים ואכ"מ). בענין זה דעתו של רבינו הגר"ש אויערבאך זצ"ל היתה הפוכה. בדרך כלל שקל מה טובתו האישית של כל אחד ולא מה טובת הכלל."
לא הבנתי למה זה נקרא הפוך מהגר"ש זצ"ל כשהוא אומר שצריך לדאוג לבני העליה גם כשזה על חשבון שאר ה90 אחוז הרי זה אומר שצריך לראות מה טובת בני העליה ולא טובת כלל הישיבה.
ואולי הכוונה של הרב בן ירושלים שדעת הגר"ש שלא שייך לומר על אף אחד בישיבה שלא דואגים לו בכל הכח גם כשהוא לא בן עליה.
צופה_ומביט כתב:צ"ע אצלי איך ניתן להביא ראיה ולדמות מילתא למילתא ממה שנהגו בסלבודקא - דהיינו בזמן שלישיבות הלכו רק ציבור קטן מאד של מבקשי תורה ומצויינים מעיקרא, ותפקיד הישיבות היה להצמיח רבנים וראשי ישיבות ומשפיעים לדור הבא - לבין דורנו שכולם מוסעים לישיבות על סרט נע שנע בכיוון אחד בלבד, ותפקיד הישיבות הוא להיות "תיבת נח" שדואגת להרחיק מהרחוב ולתת השקפות דתיות ושיהיו שומרי תורה ומצוות וקשורים לתורה ומוקיריה, ולפחות שישלחו את בניהם אחריהם לישיבות ג"כ. ולומר שגם בישיבות שלנו - הישיבה נועדה עבור המצויינים - כמו שנהגו בסלבודקא.
אחדד עוד: אין לי בעיה עם תפיסה כזו, כלומר: כתפיסה של מוסד - היא לגיטימית. זכותו של בעל מוסד לנהל את המוסד שלו איך שהוא רוצה. רק שיהיו גלויים ויגידו אותה בפה מלא לכולם, לפני ואחרי שנכנסים לישיבה, ויפרסמו את הדעה הזו ברבים, שזו מהותה של "ישיבה", שזה מה שעושים שם וזה מה שהולך להיות שם, ויתנו לאנשים להחליט האם הם מעוניינים להיכנס למערכת שזו התפיסה שלה [ולקחת על עצמם להיות מהמצויינים האלה].
כל זה בנוגע לעמדת המוסד לכשעצמה. אבל מבחינה חברתית יש כאן בעיה. אתה לא יכול גם מצד אחד להכריח [חברתית-קהילתית-מגזרית] את כולם ללמוד דוקא בישיבות [ודוקא בנוסח אחד] - ומאידך לומר שאת הישיבה מעניינים רק המצויינים [לדוגמה: ללמוד יבמות גם אם רוב הישיבה יפלו. לאן יפלו מי שיפלו? בסלבודקא הם היו נופלים להיות יהודים טובים כמו כולם, בדורנו הם יפלו לרחוב]. והרי הגר"י לא אמר שרק הוא במוסד שלו רוצה לעשות כך, אלא אחז שזו השיטה בכלל, שזו "צורת הישיבה" בכלל.
עצם הנושא של "צורת הישיבה", מהו, ומתי התחיל, וכיצד נקבע, ולפי איזה דגם וכו' - הוא נושא לעצמו. מן הסתם כבר דשו בו כאן ממקורותיו התורניים וההיסטוריים, ואכמ"ל. ובנידו"ד אני רק אומר ש"צורת הישיבה" חייבת להתאים לעצם ההשקפה על תפקיד הישיבה בדור בכלל - שהוא הקובע את הפרקטיקה החברתית בענין. שתהיה הלימה בין הפנים לבין החוץ. בין מה שמביא אנשים לישיבה - לבין מה שקורה בתוך הישיבה. לא יתכן שהמניע-דחיפה ללימוד בישיבה יהיה אחד - וצורת הישיבה עצמה תהיה כזו שסותרת אותו.
אני אומר את כל זה לא כקושיה על הגר"י, אלא כטענה שלכאורה לא הוצגה כאן דעתו במלואה או כנכון.
גביר כתב:הספדים מהלוויה -
http://beinenu.com/lessons/%D7%94%D7%A1 ... 99%D7%94-4
הספדים במלאת שלושים -
http://beinenu.com/lessons/%D7%94%D7%A1 ... 7%A6%D7%9C
בן אליהו כתב:האם היה לו רב שממנו התעצבה דרכו בלימוד?
אם כן, מי היה?
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: תולדות ו־ 515 אורחים